מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע

מאז המהפכה במסגרת הבנקים הרוויחו די הרבה, למרות ההתבכיינות שלהם שהם יפגעו,
למשל, עמלת הקצאת מסגרת, שלפני כן מי שהיה לו מסגרת משכורת היה פטור ממנה הפכה לעמלה שכולם משלמים*.
בעקבות זאת הבנקים מגלגלים לכיס כשלושה מליון שקל בחודש (הערכה שלי).
אבל לא על זה הפוסט הזה.
בנק פועלים המציא גם דבר חדש, שעל פניו נשמע טוב:
פקדון מגן שאמור להגן עלינו ממינוס.
הרעיון הוא שמפקידים בפקדון יומי סכום מסויים ואז אם נכנסים בטעות למינוס הסכום משתחרר וסוגר את המינוס.
מה שהם לא מספרים כל כך מהר זה שהמינוס שיגרום לשחרור הפקדון הוא חריגה מהמסגרת.
הפועלים ישמחו לתת לכם לדשדש בתוך המסגרת ולצבור ריבית, בזמן שהפקדון מגן שלכם נותן לכם ריבית מגוחכת של 0.92% לשנה (או 1.92% אם עושים את הפעולה דרך האינטרנט).
כלומר, בנק פועלים (ועוד בנקים?) בנה מערכת שמעודדת אותנו לחסוך בריבית מגוחכת, אבל לא עוזרת לנו להשאר מחוץ למינוס.
אז מה הם מרוויחים מזה?
בהנחה שיש לבנק פועלים נתח שוק של 34% (המרקר), ובהנחה שבשוק הפרטי יש מליון וחמי חשבונות פעילים, אנחנו מדברים על כחצי מליון חשבונות.
אם פקידי הבנק הצליחו לשכנע 20% מבעלי החשבון להפקיד ממוצע של 2000 שקל לפקדון המגן, מדובר בסכום של 200 מליון שקל.
הבנק משקיע אותם באפיקים בטוחות (אג"ח וכו') ומקבל כ5-6% בשנה, ונותן למפקידים כאחוז.
רווח של כ8 מליון שקל בשנה, וזה בלי להחשיב את המינוס שחלק מהלקוחות מדשדשים בו מתוך תפיסה שהם מוגנים על ידי פקדון המגן.