משרד התקשורת נכנס לווריד של האינטרנט

כתבה בגלובס:

משרד התקשורת הנחה את ספקי האינטרנט לוודא שבמערכותיהם לא מועברות שיחות בינלאומיות ב-VOIP, תוך עקיפת המפעילים הבינלאומיים המורשים, בעקבות תלונות שהתקבלו בנושא.

לדברי המנכ"ל אבי בלשניקוב, פעילות כזו גורמת נזקים כבדים לבעלי הרישיון לשינוע שיחות לחו"ל ובחזרה. רוב החברות כבר דיווחו למשרד כי הן עומדות בתנאי הרישיון, וכי ככל הידוע להן, אין במערכותיהן שימוש כזה.

משרד התקשורת מדגיש כי המדובר בספקים פירטיים המחכירים קו נתונים ומפיצים כרטיסי פרי פייד, בדרך כלל לעובדים הזרים, ולא קישורים בין מחשבים.

לאן הגענו.
המנכ"ל הנכבד, אבי בלשינקוב, שהשכלתו הטכנית מסתכמת בשליטה בתפעול טוסטר, מכריז שזה גורם נזקים כברים לבעלי הרשיון לשינוע שיחות לחו"ל ובחזרה.
זה קצת עצוב, שאנשים חסרי הבנה טכנית מנסים לתקוע מקלות בגלגלי הטכנולוגיה והקדמה, בשם אינטרסים של אי אלו חברות שמסתמן שאין להן זכות קיום.
זה מאוד פשוט – מי שמוכר מוצר מסויים (שיחות לחו"ל) במחיר גבוה יותר מהמחיר שהופך למחיר המקובל (חינם), שילך למכור פלאפל במקום.
דברים משתנים – ומי שלא משתנה איתם נכחד. תשאלו את הדינוזאורים.
ואגב, לטענה שהם רק מנסים לעצור ספקים פירטיים, ולא חיבורים בין מחשבים אין בסיס טכני.
אין הבדל משמעותי בין חבילת מידע שעוברת בסקייפ ובין חבילת מידע שעוברת באיזו שהיא תוכנת VOIP אחרת, או, לצורך העניין – לחבילת מידע כלשהי.
אין אפשרות לחסום חלק מהמידע – או שחוסמים הכל, וזה אומר לסגור את האינטרנט בישראל, או שמשאירים את זה פתוח.
כל נסיון לחסום תעבורה מסויימת בלבד נדון לכשלון:
אם החסימה תתבסס על פורט מסויים – אז אפשר לשנות פורט (אפילו באופן אקראי).
אם החסימה תתבסס על זיהוי של חבילות המידע, אז אפשר לשנות פרוטוקול, או, יותר פשוט, להצפין את הכל.
זה לא תמיד קל, אבל זה תמיד אפשרי, אם יש אפשרות להעביר משהו, אז יש אפשרות להעביר הכל.
לסיכום, אני מסכים עם הכותרת בגלובס – משרד התקשורת נלחם בתחנות רוח.
כואב לחשוב שאני מממן אותם במיסים שאני משלם.

וירוס חדש, קטלני ומפחיד.

הנה הודעה שקיבלתי מספק האינטרנט שלי, אינטרנט זהב:

לקוחות יקרים,

בימים אלו מופץ בדואר האלקטרוני בכל העולם וירוס בשם W32/Sober-Z.

הוירוס מתחזה להודעת דואר אלקטרוני מגורם ממשלתי בארה"ב (FBI או CIA) ומתריע כי אתם נמצאים תחת מעקב של סוכנות הביון, בעקבות גלישה באתרים לא חוקיים. להודעה מצורף קובץ Zip המוצג כשאלון שהנמענים מתבקשים למלא.
שימו לב: אין לפתוח את קובץ ה-Zip המצורף להודעה!

לאחר שהמחשב נדבק, הווירוס מפיץ עצמו תוך שימוש בכתובות דואר אלקטרוני הנמצאות במחשב, פוגע ביכולות של תוכנת האנטי וירוס וגורם לירידה בביצועי המחשב עקב שימוש במשאבי המערכת. לפרטים נוספים על הוירוס ואופן הסרתו ממחשב נגוע הקליקו כאן
לידיעתכם, smile אינטרנט זהב מספקת כיום שירות אנטי וירוס מתקדם המגן על תיבת הדואר האלקטרוני שלכם ומונע הידבקות בוירוסים מסוג זה.
אנו ממליצים ללקוחותינו, שאינם מנויים על השירות, להצטרף אליו באופן קבוע על מנת למנוע חדירת וירוסים מסוג זה למחשבם. ניתן להצטרף לשירות online על ידי לחיצה כאן או בטלפון 1-700-702-702. או הקליקו כאן ונחזור אליכם בהקדם

לקוחות שכבר מנויים על שירות האנטי וירוס – הנכם מוגנים באופן אוטומטי מפני הוירוס.

לשירותכם,

עו"ד אופיר ליבר
מנהל מחלקת אבטחת מידע ומניעת הונאה

מה הבעיה שלי עם זה?
חברת אינטרנט זהב, כמו כל ספק דואר, נמצאת בעמדה שמאפשרת לה, בעלות אפסית, להקטין את תפוצת הווירוסים, ואת העומס על השרתים שלה שנובע מההפצה של הווירוסים הנ"ל – זאת פשוט באמצעות סריקה של כל הדואר לוירוסים (חוץ אולי ממי שביקש באופן מיוחד שלא יגעו לו בדוא"ל).
העלות היא לא אפס – במקרה הסביר שהם משתמשים באנטי וירוס מסחרי, שכנראה עולה להם לפי מספר התיבות שהם סורקים.
בכל מקרה, אני בטוח שהמחיר שהם לוקחים מכסה על העלות מעל ומעבר (הרבה מעבר).
אבל, יש פתרונות שיתנו מענה של, נניח, 95%, שלא עולים כסף כלל – ClamAV למשל – שהינו אנטי וירוס חופשי, פתוח קוד, וחינמי, שמיועד בעיקר לשרתי דוא"ל (ואין לי ספק שהם מריצים את שרת הדואר שלהם על יוניקס כלשהו).
אבל, במקום לנסות לפתור את הבעיה ברצינות, החברים באינטרנט זהב (ובאמת יש לי שם חברים), מעדיפים להרוויח יותר כסף מהלקוחות התמימים שלהם.
ההודעה הזו, בעיקר בגלל הפרסומת הבלתי מוסוית שבה, היא הרבה פחות אזהרה כנה, והרבה יותר קידום מכירות ושיווק המבוסס על פחד.
ולסיכום:
מי שרוצה חשבון דואר בנפח מקסימלי של 5 ג'יגה, עם סריקת וירוסים מלאה, אנטי-ספאם , גישה בpop3 ובimap, במחיר מבצע של 5$ בחודש מוזמן לשלוח לי אמייל.
אני מקווה שהציניות ברורה. (מי שעדיין רוצה, שישלח מייל :-))

התקנת רשת של דביאן על מחשב עם מודם ADSL מצ'וקמק.

בסוף השבוע ביקרתי את ההורים במצפה, והחלטתי להתקין במחשב של אחותי הפזיזה מערכת לינוקס (דביאן).
יש כמה סיבות:
* יותר מדי פעמים נקראתי אל הדגל אחרי שהחלונות שם התפחלץ ספונטנית או נדבק באיזה וירוס.
* אני חושב שהאחות הנזכרת יכולה להתמודד עם זה והיא בטוח תלמד הרבה מזה.
* זה מבעס להיות על חלונות כשאני נוסע למצפה.
מכיוון שאין צורב במחשב הזה, אז ביקשתי מחבר שיצרוב לי את הISO של התקנת הרשת של דביאן אטצ', ועל הדרך גם את הISO של קנופיקס 4.
הראשון כדי להתקין ממנו את דביאן, השני למקרה שאני אתקל בבעיות (קנופיקס מאפשר להעלות לינוקס על המחשב ישר מהסידי, בלי התקנה).
מכיוון שיש על המחשב הזה מודם USB מדגם ALE150, ומכיוון שהוא לא ממש ידוע כמודם שנתמך בקלות בלינוקס, עשיתי קצת שיעורי בית קודם.
הדף הזה מספק אחלה הוראות לנפגעי הגורל שזכו במודמי USB של ALE.
אז אחרי שפיניתי מחיצה (20 ג'יגה) ללינוקס, שמרתי את המידע הדרוש להתקנת המודם לפי ההוראות והורדתי מה שצריך למחיצה של החלונות.
קנופיקס מבוסס על דביאן, אז החלטתי לבדוק קודם על קנופיקס, אם זה יעבוד שם אז סביר שגם בדביאן זה יצליח.
ביעטתי את המחשב, הקנופיקס עלה, ובלי הרבה בעיות הגדרתי את המודם לפי ההוראות.
שמח וטוב לבב, התחלתי בהתקנה של דביאן על המחיצה הפנויה.
ההתקנה של המערכת הבסיסית עברה חלק, ולא הצליחה להתחבר לאינטרנט כצפוי – מלא ביטחון עצמי ניסיתי להתקין את החבילה של המודול של המודם, רק שמסתבר שהחבילה הנ"ל תלויה בחבילה ppp, שתלויה בתורה בעוד חבילה או שתיים וכו' – ושכולן נעדרות איך שהוא מהדיסק של התקנת הרשת (לא ברור איך זה יתכן).
אם לקצר סיפור מרובה איתחולים :
1. העלתי את החלונות
2. הורדתי את החבילות החסרות
3. העלתי את הלינוקס
5. ניסיתי להתקין, גיליתי שחסרה עוד חבילה.
6. קפוץ ל1 עד שימאס.
אחרי שסוף סוף המודם עבד, ההתקנה המשיכה על מי מנוחות, ובערך אחרי שעה וחצי של הורדות (התקנת רשת או לא?) הכל עבד.

אז מה המסקנה?
לא יודע, אם תגלו אני אשמח לשמוע.

תכנות חלונות – ייקס.

מה עושה מתכנת ג'אווה מתוסכל שצריך להוריד ממיקרוסופט קובץ במשקל 135 מגה כדי לקבל סמפל קוד אחד קטן?
כותב פוסטים חסרי משמעות בבלוג, כמובן.
אני כותב ספריית ג'אווה שתאפשר להאזין לשינויים על מערכת הקבצים, למשל – שינויים בקובץ, יצירת קובץ, מחיקת קובץ וכו'.
כדי לעשות את זה אני צריך להתחבר לקוד מקומי (native code) של מערכת ההפעלה.
בלינוקס זה היה די קל למדי – היה חסר קצת תיעוד, אבל סך הכל הממשקים מאוד ברורים. (למרות שבינתיים יש לי תמיכה רק בגרסאות האחרונות של INotify) בחלונות לעומת זאת, אפשר למות.
ממשקי תכנות כאלו מסורבלים לא ראיתי מזמן, ולעזזל, תיעוד כזה מחורבן לא ראיתי בחיים – אין שום תיעוד של התמונה הכללית, רק של פונקציות ומבנים ספציפיים.
מרוב עצים לא רואים את היער.
בקיצור, בזמן שאני כותב את הפוסט הזה, יורד לי קובץ הסמפלים הגדול של מייקרוסופט, או, ככה לפחות אני מקווה.
בקובץ הזה אמור להיות סמפל שיעשה את מה שאני צריך, ואז אני אוכל להפסיק לנחש את דרך השימוש הנכונה בממשקים הזדוניים של חלונות.
בתקווה לעתיד טוב יותר, בו העצים יהיו עצים, היער יהיה יער, והחלונות יהיו חלונות.

דואר זבל

בעקבות הפוסט הזה בזגוגיות, נזכרתי במשהו.
היום בבוקר, באופן לא מפתיע, היה לי דואר זבל בתיבת הדואר האמיתית, זו שבכניסה לבנין.
אם חושבים על זה, זה ממש דואר זבל, כי הוא באמת הולך ישר לזבל (בגלל זה יש פח זבל ממש ליד התיבות דואר, לא?).
בכל אופן, חשבתי לעצמי, שאם אני, וכל אחד שמקבל כזה דואר, יתקשר לשולח הדואר, זה יהיה מעניין.
שיחה לדוגמא:
א: שלום, מדבר עמרי.
ב: איזה עמרי?
א: עמרי. רציתי להודיע לך שקיבלתי את הדואר!
ב: איזה דואר?
א: הגעתי לפיצה חצילון?
ב: כן.
א: יופי. אז הדואר שלך הגיע.
ב: לא זוכר ששלחתי, מי אמרת שאתה?
א: עמרי. שלחת לי דואר.
ב: מה כתוב שם?
א: כתוב שיש לכם פיצה עם חצילים.
ב: אהההה, זה! זה לא דואר אישי.. רוצה להזמין?
א: לא, אני שונא חצילים.
ב: אז מה אתה רוצה?
א: בדיוק מה ששאלתי את עצמי היום בבוקר, כשקיבלתי את הזבל שלך.
< ניתוק>.

אם מספיק אנשים יעשו את זה, אולי משהו יקרה.
יערות הגשם עוד יודו לכם. לעבודה.

צב ריגול

הודעה בלמה-רשת:
מדען רוסי פיתח צב ריגול בשלט רחוק.
הצב, שמיועד בעיקר לסוכני ריגול בדימוס שהגיעו לגיל הזהב, מאפשר לסוכנים להתחרות אחד בשני במגוון משחקי ריגול, כמו:
צב חקירה : משחק מרתק שבו מנצח מי שהצב שלו הוציא ראשון מהצב השני את הקוד לטילים הגרעיניים.
אינתיפאדת צבים: משחק ראליסטי שבו צד אחד שולח צבים מתאבדים, והצב של הצד המתחרה צריך לפוצץ אותם באמצעות ניחוש של קוד האיתחול של הפצצה, ושליחתו באמצעות חלזונות חבלה אל הצבים המתאבדים.
וכמובן, מרוץ צביחים: לכל סוכן יש בסיס, צוות של ארבעה צבים, וחבילת דינמיטים בוערת. המטרה היא להעביר את הדינמיטים אל הבסיס של האוייב, בלי לאבד אף צב. הצבים מעבירים בינהם את מקלות הדינמיט, בסגנון של מרוץ שליחים.

בתמונה, צב ריגול במרוץ צביחים:

צביח בתמונה אופיינית