בונזו'ר

אני שומע את סדרת הספרים The uplift saga של דיוויד ברין.
היום סיימתי לשמוע את הספר השלישי (מתוך שישה), והחלטתי לעדכן את הפודקסטים שלי; הפעלתי את הiTunes המאוס, ולא הופתעתי לראות עדכון לiTunes 8.
מה שכן הפתיע אותי זה שאפל בחרו לדחוף לי משהו בשם בונזו'ר לחלונות, כדי .. לשפר את האבטחה של בונזו'ר לחלונות.
לא ידעתי שיש לי את בונז'ור הזה.
סירבתי להזמנה הנדיבה בתקיפות.

אחרי קצת מחקר, גיליתי שזה אפילו יותר גרוע מזה:
העדכון האחרון של אפל מתקין דריברים חדשים, ועוד כמה מתנות (חמש חבילות התקנה נפרדות?!). ושכמובן שמשתמשי חלונות רבים נתקלו במסכים כחולים ותפוחים בתולעים בעקבות השדרוג.
אפל כמובן לא יספרו למשתמש מה הם עושים במחשב שלהם.. אה, שלו.

שינאה.

גיבויים בלינוקס

אם יש מישהו שלא עושה טעויות, ושהחומרה שלו חסינה לתקלות, הוא יכול לדלג על הפוסט הזה.
אוקיי, מי שנשאר טועה לפעמים ומוחק דברים שלא היה צריך למחוק, ולפעמים גם ההרדיסק שלו קורס בלי התגרות.
כמות העבודה שאפשר לאבד בקריסה כזו או במחיקה לא מכוונת הולכת וגדלה ככל שהכוננים הקשיחים גדלים.
לפעמים אפשר לשחזר את הנתונים שאבדו עם עבודה חוזרת, ולפעמים מה שאבד, אבד לנצח.
גיבוי ידאג למזער את הנזק שנגרם מטעות אנוש או מתקלת חומרה לחלון הזמן שמרגע התקלה לזמן שבו בוצע הגיבוי האחרון.
גיבויים ידניים נועדו להיכשל ברגע האמת כי אנשים הם עצלנים ולא טובים בביצוע של פעולות שחוזרות על עצמן לאורך זמן אם אין איזה גורם שידאג שהם ימשיכו.
במילים אחרות, אם תתחילו בגיבויים ידנייים היום, בעוד שנה תגלו שאתם לא מגבים בצורה תדירה מספיק, אם בכלל.
הפיתרון הוא גיבויים אוטומטיים לחלוטין, שלא דורשים עבודת תחזוקה ידנית.

גיבוי מערכת הקבצים
יש הרבה שיטות לגבות את מערכת הקבצים.
היסטורית, השיטה הנפוצה היתה גיבוי הקבצים לטייפ גיבוי, בפורמט TAR, למעשה, השם של TAR הוא קיצור של Tape archive.
מה שנהוג לעשות בשיטה הזו זה לשמור את הכל בפעם הראשונה, ובפעמים הבאות לשמור רק את הקבצים שהשתנו.
השיטה הזו נקראת "גיבוי מלא + גיבוי הדרגתי", והחיסרון שלה הוא שכדי לשחזר את מה שהיה לפני שבוע, צריך ללכת לגיבוי המלא הכי קרוב ללפני שבוע (אולי בן חודשיים), ולעבור על כל הגיבויים מאותו רגע כדי לבנות את התמונה של הרגע הנתון.
לא כיף, במיוחד אם אנחנו לא בטוחים בתאריך המדוייק שבו הקובץ היה "נכון".

גרסא נוספת של הגיבוי הזה היא "מלא + דיפרנציאלי", בשיטה הזו גיבוי מלא נשמר, וכל גיבוי חלקי שאחריו הוא יחסי לגיבוי המלא, ולא לגיבוי החלקי האחרון. זה אומר שקבצים שהשתנו אחרי הגיבוי המלא יאוכסנו שוב ושוב, מצד שני יהיה הרבה יותר קל לשחזר את הגיבוי לרגע נתון.

הגיבוי התמים הוא פשוט להעתיק את הקבצים, כמו שהם, לספריה אחרת (ואולי למחשב אחר).
הבעיה עם זה היא שקבצים שלא משתנים יתפסו מקום כל פעם מחדש, מה שאומר שסך הכל הצריכה של המקום תהיה גבוהה מאוד.
הפתרון הוא לאכסן רק קבצים חדשים, אבל איך אפשר יהיה לשמור על הפשטות של השיטה התמימה?
אם אבד לי קובץ, אני רוצה לגשת לגיבוי של אתמול ולמצוא אותו שם, גם אם הוא לא השתנה כבר חודש.
כדי להנות משני העולמות, אפשר להשתמש בשיטה הבאה:
נגבה עם rsync, ולפני הגיבוי הבא, נעתיק את הספריה שגיבינו למקום חדש, אבל במקום להעתיק ממש את הקבצים ניצור hard-links לקבצים, ואז נגבה שוב עם rsync.
ברגע שrsync יזהה שקובץ השתנה, הוא יצור קובץ חדש במקום הלינק, ולא יפגע בקובץ המקורי שימשיך להיות זמין תחת הספריה המקורית שאליה הוא נכתב.
הרעיון הוא של מייק רובל, שפרסם אותו ב2004. מאז פותחו לא מעט סקריפטים שממשמשים את השיטה. אני משתמש בsnapback2 כדי לבצע את הגיבויים שלי.
כדי להתקין את snapback2, עקבו אחרי ההוראות האלו:

[code lang="bash"]
wget http://www.perusion.com/misc/Snapback2/Snapback2-0.913.tar.gz
tar xzf Snapback2-0.913.tar.gz
cd Snapback2-0.913/
cpan -i Config::ApacheFormat
perl Makefile.PL && make && make test && make install && echo great success
[/code]
cpan הוא מנגנון ניהול החבילות של שפת פרל. אם לא הפעלתם את cpan לפני כן, הוא ישאל כמה שאלות די קלות לפני שהוא יתקין את Config::ApacheFormat.
שימו לב לפלט של הפקודה האחרונה, אם הוא לא מסתיים ב "great success" אז היתה בעיה בהתקנה.
snapback2 עובד דרך הרשת, מה שאומר שאפשר לגבות איתו בקלות מכונה אחרת או את המכונה המקומית, אבל קודם צריך לדאוג לכך שנוכל להכנס בלי סיסמא (זהירות עם זה, צריך לשמור על הקובץ id_dsa.pub מכל משמר, כי מי שישיג אותו יוכל להכנס למכונה שאתם מגבים!).
[code lang="bash"]
ssh-keygen -t dsa
cat ~/.ssh/id_dsa.pub | ssh root@other_machine "cat – >> ~/.ssh/authorized_keys"
[/code]

קובץ ההגדרות /etc/snapback/snapback2.conf של snapback נראה ככה:
[code lang="xml"]
Hourlies 2
Dailies 7
Weeklies 4
Monthlies 4
AutoTime Yes

AdminEmail root

LogFile /var/log/snapback.log
ChargeFile /var/log/snapback.charges

SnapbackRoot /etc/snapback

DestinationList /root/backup


Exclude /cdrom
Exclude /dev
Exclude /home/*/temp
Exclude /media
Exclude /proc
Exclude /tmp
Exclude /var/cache
Exclude /var/log
Exclude /var/lib/mysql
Exclude /root/backup # Important not to backup the backup 🙂

Directory /

[/code]

הקובץ הזה מגבה את כל מה שרלוונטי, ואולי כמה דברים לא רלוונטים שעדיין לא הכנסתי לExclude.
ויוצר מבנה ספריות דומה לזה:
[code lang="xml"]
`– root@server.com
|– daily.0
| |– bin
| |– boot
| | …..
| `– www -> /var/www
|– daily.1
| |– bin
| |– boot
| | …..
| `– www -> /var/www
|– daily.2
| |– bin
| |– boot
| | …..
| `– www -> /var/www
|– hourly.0
| |– bin
| |– boot
| | …..
| `– www -> /var/www
`– hourly.1
|– bin
|– boot
| …..
`– www -> /var/www
[/code]

כדי להריץ את הגיבוי אוטומטית פעם ביום ניצור קובץ הרצה בcron.daily
[code lang="bash"]
echo "#! /bin/sh" > /etc/cron.daily/snapback2
echo "/usr/bin/snapback2" >> /etc/cron.daily/snapback2
chmod +x /etc/cron.daily/snapback2
[/code]
חדי העין ישימו לב שלא גיביתי את /var/lib/mysql, שמכילה את בסיסי הנתונים של MySQL.
הסיבה היא שלא מומלץ לגבות את בסיס הנתונים של MySQL על ידי העתקת הקבצים, במיוחד אם השרת רץ (והוא רץ כל הזמן), כדי לא לתפוס קבצים תוך כדי שהם נכתבים (מה שיגרום לגיבוי של בסיס הנתונים להיות דפוק).
גיבוי MYSQL
אני משתמש בסקריפט הזה, שמגבה את אל בסיסי הנתונים אל /var/backups/mysql, ויוצר מבנה ספריות דומה לזה:
[code lang="xml"]
|– daily
| |– omry_blogs
| | |– omry_blogs_2008-09-21.Sunday.sql.gz
| | |– omry_blogs_2008-09-22.Monday.sql.gz
| | |– omry_blogs_2008-09-23.Tuesday.sql.gz
| | |– omry_blogs_2008-09-24.Wednesday.sql.gz
| | |– omry_blogs_2008-09-25.Thursday.sql.gz
| | `– omry_blogs_2008-09-26.Friday.sql.gz
| | `– omry_paypal_2008-09-26.Friday.sql.gz
| `– omry_wordpress_en
| |– omry_wordpress_en_2008-09-21.Sunday.sql.gz
| |– omry_wordpress_en_2008-09-22.Monday.sql.gz
| |– omry_wordpress_en_2008-09-23.Tuesday.sql.gz
| |– omry_wordpress_en_2008-09-24.Wednesday.sql.gz
| |– omry_wordpress_en_2008-09-25.Thursday.sql.gz
| `– omry_wordpress_en_2008-09-26.Friday.sql.gz
|– monthly
`– weekly
[/code]
כמובן שהספריות האלו מגובות אוטומטית במסגרת הגיבוי של מערכת הקבצים.
כדי להשתמש בסקריפט, יש לשים אותו ב/etc/cron.daily ולערוך אותו ככה ששם המשתמש והסיסמא יהיו אלו של משתמש שמורשה לגשת לכל בסיס הנתונים. לא לשכוח לשנות את ההרשאות של הקובץ ככה שרק root יוכל לקרוא אותו.
כדי לחסום את הנפח שהגיבויים האלו תופסים, ניצור בcron.weekly סקריפט שמוחק גיבויי mysql ישנים מ60 יום:
[code lang="bash"]
echo "#!/bin/sh" > /etc/cron.weekly/delete_old_mysql_backups
echo "find /var/backups/mysql/ -type f -mtime +60 -exec rm {} \;" >> /etc/cron.weekly/delete_old_mysql_backups
chmod +x /etc/cron.weekly/delete_old_mysql_backups
[/code]

לשם הבטיחות, כדאי לגבות למחשב אחר, למשל זה שבבית, ככה שגם אם מתרסק הדיסק של השרת, השחזור יהיה אפשרי.
לשם הנוחות, כדאי לגבות גם לספריה מקומית את כל השרת, ככה שגם אם מחקתם קובץ גדול, לא תצטרכו להעלות אותו מהגיבוי המרוחק.

הרחקת יונים

יש איזה ספאמר שמנסה להרחיק יונים והתלבש (בצורה די רובוטית הייתי אומר) על איזה פוסט שכתבתי.
בתגובה הפתטית השלישית שלו, הבנתי מה לעשות לדביל שמאמין שגוגל מתייחס לזבל שלו (השמועה על ref-nofllow טרם הגיעה למחוזות מרחיקי היונים):
פשוט לשנות את הלינק למשהו אחר, במקרה שלו, כדי להשאר רלוונטי – בחרתי בלינק על סחר בנשים, הידועות גם כזונות, או זונים בחוקים מסויימים.

עברתי דירה, ויש מקום לדיירי משנה

אם אתם קוראים את זה, אז אתם קוראים את זה מהשרת החדש.
זה היה די הרבה עבודה, ואני בטוח שזה לא נגמר עדיין.
* התקנתי פה שרת DNS, וכתבתי סקריפט לעדכון מרוחק (Dynamic DNS) כדי לעדכן את הIP של המכונה שבבית.
* התקנתי את trac בשביל firestats.cc (על הדרך שידרגתי ל0.11)
* התקנתי את הבלוג של פיירסטטס, את הדמו, את שרת הSVN וכו'.
* התקנתי כמובן את הבלוג הזה.
* דאגתי לשרת DNS משני.
* דאגתי לגיבוי אוטומטי של בסיסי הנתונים של MySQL
* דאגתי לגיבוי אוטומטי של כל הקבצים במערכת
* דאגתי שאימיילים שנשלחים לכתובות מסויימות בfirefang.net וfirestats.cc יקודמו אלי.

ועוד ועוד.

השרת הזה חזק, עם 2GB זכרון והרדיסק של 500GB.
ויש מקום לדיירים חדשים.
מה שאני יכול הציע זה:
1. מספר לא מוגבל של בסיסי נתונים – MySQL 5
2. מספר לא מוגבל של הוסטים וירטואליים.
3. גישת SHELL – כולל אפשרות להריץ מה שבא לכם על השרת, במסגרת הטעם הטוב: מומלץ לא לנסות לרנדר את Wall-E 2.
4. שרת מהיר
5. תחזוקה שוטפת כולל גיבויים.

רמת התמיכה שאני מתכוון לתת תהיה מוגבלת, אני מתחייב לפתור רק בעייות שלא דורשות הרשאות ROOT.
זה לא אומר שאני לא אעזור, אבל אל תבנו על תמיכה צמודה אם התקנתם פלאגין בוורדפרס והוא לא עובד (אלא אם הפלאגין הזה הוא פיירסטטס)

מספר המקומות מוגבל, כל הקודם זוכה :).
מי שמעוניין, שישלח לי אימייל ויספר לי מה הוא רוצה להריץ על השרת, ואני אחליט על המחיר.
omry ב yadan נקודה net.

שחמט כנופיות

למלכה ולמלך שלום.
הפרש הודיע שזה מעליב שחיילים מנסים לפגוע במלכה, ושהנקמה תגיע בקרוב ושכדאי שאברג'יל יכנס להצרחה.

מחיקת היסטוריה סלקטיבית בפיירפוקס

הוורדפרס החדש הזה אכל לי פוסט, אינעל אבוק.

לעניין:
מכירים את השאריות שפיירפוקס אוסף עם הזמן?
היסטוריה של אתרים עתיקים שלא מעניינים אף אחד אבל תקועים בהיסטוריה של סרגל הכתובות, וכתובות אימייל ושמות משתמשים ישנים שתקועים בהיסטוריה של שדות קלט.

ככל שהפיירפוקס שלכם מותקן יותר זמן, ככה הוא הופך למזבלה קטנה של נתונים ישנים.
אז מה עושים?
אפשר כמובן לנקות את כל ההיסטוריה, אבל זה מעצבן – כי בטח יש איזו נתון או שניים שרלוונטיים בתוך כל הזבל ;).
האלטרנטיבה היא למחוק נתונים ספציפיים מההיסטוריה, וזה קל מאוד:
פשוט מביאים את הפוקוס על הנתון הסורר (עם החיצים במקלדת או עם העכבר), ולוחצים על כפתור ה Delete.

חוק אינסטנט

שלחתי היום לאופיר פינס:

שלום מר פינס,
אני עמרי ידן, אזרח ומפתח תוכנה.
היום עבר חוק הסדר דיור חלופי.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3594613,00.html
למרות שאין לי עניין מיוחד בחוק הזה ספציפית, דבר אחד חורה לי במיוחד:
החוק עבר בשני קולות, יו"ר הוועדה וח"כ קולט אביטל.

לדעתי זה ביזיון שבמדינה שלנו אפשר להעביר חוקים עם שני קולות של אנשים שאיכפת להם מהחוק הספציפי.
שאר חברי הכנסת (ואתה בהם), לא מצאו לנכון להגיע לישיבה. יכול להיות שלכל אחד ואחד מהם יש סיבה טובה ומוצדקת, אבל השורה התחתונה היא שחוק עבר עם 2 קולות.

אתה אחד מחברי הכנסת היחידים שאני מעריך, וחשבתי להציע לך להגיש הצעת חוק שתקבע מספר מינימלי של חברי כנסת שחייבים להשתתף בהצבעה כדי להעביר הצעת חוק.
ברור לי שזה יצור יותר עבודה לחברי הכנסת, אבל בשביל זה אתם שם.

העתק ממכתב נשלח לאתר "עבודה שחורה" שפועל לקידום קשר ישיר בין בוחרים לנבחרים.

בתודה,
עמרי ידן.

עדכון:

שלום,
ח"כ פינס ניהל האותו הזמן דיון של ועדת פנים אשר הוא היו"ר שלה.
כל הצעת חוק עוברת גם לפני וגם אחרי הצבעה במליאה כולה, כך שלא נכון להציג זאת כאילו הצעת החוק אושרה ע"י שני ח"כים בלבד.

בברכה,
מיטב דגן
עוזרו של ח"כ פינס

תגובתי:

שלום,
לא שלחתי את המכתב כדי לטעון שזה לא בסדר שח"כ אופיר פינס לא היה בישיבה, למעשה – זה כלל לא רלוונטי לנקודה.
האם אני יכול להבין מהתגובה שלך שח"כ פינס חושב שהצעת חוק כזו לא נחוצה?

ובשעה טובה:

לא.
לא התייחסתי כלל למהותה של ההצעה.
יכול להיות שיש מקום לקבוע מספר מינימלי של ח"כים שיוכלו להעביר חקיקה (גם במליאה אין).
נבחן את הנושא.

מיטב

שרת חדש

שכרתי שרת חדש ואני אעביר את כל הקונסטרוקציה אליו בשבועות הקרובים.
השרת הוא בesecuredata.com שמצטיינים במחיר מינימלי ובשרות מינימלי :).
השרת הוא :
Intel DUAL CORE E2140
2GB זכרון
500GB SATA (כן, לא SCSI).
ועולה רק 79$ לחודש, שזה מחיר חסר תחרות.
מצד שני, התמיכה שלהם כמעט לא קיימת, והם לא מתביישים בזה.
מומלץ רק למי שמסוגל לתפעל את השרת שלו בעצמו.
בטח יהיה לי עוד מה לספר בקרוב..

ספאם טלפוני

נניח שאתם עסוקים לכם במשהו, ופתאום טלפון.
מוזר, אתם חושבים, אף אחד לא מתקשר למספר הקוי, זה בטח ספאם.
ואכן : "שלום, מדברת יפית..".
מה אתם עושים?

מה אתם עושים כשיש שיחת ספאם-לפון?

View Results

Loading ... Loading ...

כרום ופרטיות

טוב, אז אם כולם כותבים על כרום, אני אשתוק? 🙂

כרום למי שבדיוק יצא משנת החורף, הוא הדפדפן החדש של גוגל.
אודה ולא אבוש, עוד לא התקנתי אותו כי גוגל עדיין לא שחררו גרסת לינוקס, ואני לא לחוץ לחזות בפלא כדי שאתקין אותו במכונה וירטואלית.

כששמעתי שגוגל מוציאים דפדפן, המחשבה הראשונה שלי היתה:
יופי, עכשיו הם ירגלו אחרי אנשים גם בדפדפן. (למי שלא מכיר: דעתי על גוגל אנליטיקס).
המחשבה השניה היתה:
כן, אבל הם מקבלים כל כך הרבה אש על נושאים שקשורים לפרטיות שאם יש להם איזו שהיא תקווה שהדפדפן הזה לא יהיה פלופ אחד גדול, הם מאוד יזהרו לא לגרום לו להיתפס כדפדפן ריגול.

לא עבר הרבה זמן, וקיבלתי אימייל מ"שטרן אריאלי יחסי ציבור", שכלל מסמכי DOC של:
* הודעה לעיתונות
* דף הסבר על פרטיות
* תכונות בולטות
* דף הסבר על תחרות

כמעט מחקתי את הדואר אינסטינקטיבית, אבל אז חשבתי שזה קצת מחמיא שהגעתי איכשהו לרשימה הזו.. רק קצת.
החלטתי לקרוא את מה שהיה שם.
קודם כל, כתוב יפה ואין טעויות טכניות מביכות כמו של כתב YNET שטען שיש בכרום מנוע ג'אווה מהיר במיוחד.
התמקדתי בדף ההסבר על פרטיות כמובן, כי מבחינתי זה הגורם המרכזי שישפיע על היחס שלי לדפדפן.

התכונה ראשונה שמתוארת שם היא הגנה מפני פישינג, שגוגל כבר הכניסו לפיירפוקס.
המימוש המתואר הוא זה:
הדפדפן מוריד רשימה (דחוסה) של אתרים חשודים, והדפדפן בודק בעצמו, במיקרה והאתר נמצא ברשימה נשלח גיבוב (HASH) של הכתובת לגוגל לווידוא חד משמעי שהאתר עויין.
הטענה של גוגל היא שהמימוש הזה נועד להגן על פרטיות המשתמש מפני זליגה של מידע על האתרים אליהם הוא גולש לגוגל.
זה נכון, אבל לדעתי המימוש הזה נובע קודם משיקולי ביצועים ועומס על השרת. אם גוגל יצטרכו לאמת בשרתים שלהם כל כניסה שמישהו מבצע עם הדפדפן שלהם (או פיירפוקס) לאיזה שהוא אתר, האתרים שלהם לא יעמדו בעומס. בנוסף, מבחינת המשתמש עדיפה בדיקה מקומית מהירה.
לגבי הווידוא המקוון, לא ברור לי למה הוא שם, אבל ניחא.
אם הרשימה מתעדכנת באופן תדיר מספיק, ושמעתי שהיא מתעדכנת כל חצי שעה (שזה מטורף ויכול להוות בעיית פרטיות בפני עצמו) אז לא ברור איזה צורך הבדיקה המכוונת משרת.
מה כבר יכול להיות? אתר שהיה חשוד ישאר חשוד אצל משתמשים למשך חצי שעה נוספת?

בכל אופן, נראה שבדיקת הפישינג לא מהווה בעיית פרטיות.

תכונה נוספת בעל פוטנציאל בעייתי : suggest.
גוגל איחדו את שורת הכתובת עם שורת החיפוש ולמעשה אותה השורה משמשת גם להזנת כתובת וגם לחיפוש.
על הדרך הם גם הפעילו כברירת מחדל את פונקציית הSuggest שיצאה מבטא לאחרונה, מה שאומר שהדפדפן שלכם מספר לגוגל כל פעם שאתם מזינים אותיות בשורת הכתובת.
פה יש לגוגל שני פתרונות:
1. להשתמש במנוע חיפוש אחר (ניתן להגדיר איזה מנוע חיפוש שרוצים לשימוש פה)
2. לכבות את אפשרות הSuggest.
אפשר לטעון שזה שברירת המחדל היא הצעות מופעלות ומול גוגל היא בעייתית, אולי היא אכן בעייתית, אבל במאזן בין שימושיות לבין פרטיות אני חושב שפה ההחלטה לאפשר את זה כברירת מחדל היא החלטה סבירה.
שוב, לא נראה שיש פה בעיית פרטיות.

תכונה נוספת שמתוארת היא גלישה אנונימית שלא משאירה עקבות במחשב במקומי (אך כמובן משאירה עקבות בשרתים שאליהם אתם מתחברים!). זו אפשרות מעניינת וחשובה שהרבה משתמשים יעריכו (בעיקר משתמשים הגולשים לאתרים מפוקפקים באישון ליל).
מבחינת פרטיות מול גוגל, התכונה הזו פחות רלוונטית.

היסטורית חיפוש מורחבת:
כרום שומר את כל הטקסט של אתרים שבהם ביקרתם כדי לאפשר לכם לחפש בהם.
כדי למנוע מהחיפוש להעלות תוצאות מאתרים רגישים, כרום לא ישמור נתונים מאתרים שמוגנים בHTTPS (כמו אתרי בנקים) ולא כאשר אתם גולשים במצב אנונימי.
אני מעריך שהנתונים נשמרים מקומית, אז בכל מקרה זה לא חור פרטיות גדול, ובנוסף הקריטריונים למניעת שמירת הטקסט נראים טובים ומעשיים.
שוב, נראה שאין בעיית פרטיות.

אחרי כל הדברים האלו, כבר הייתי די משוכנע שגוגל באמת החליטו שעדיף להם לא לנסות למתוח את קו עם המשתמשים שלהם, ולא לאסוף מידע דרך הדפדפן.

ואז התחילו השמועות על תנאי השימוש המוזרים של כרום, שמאפשרים לגוגל לעשות במידע שאם מכניסים לכרום כרצונם.
תנאי שימוש מטורפים למדי, שמיד גרמו לחרושת שמועות שנוגדת את המסקנה הקודמת שלי, שכרום הוא לא דפדפן ריגול.
אבל אחרי כל המאמץ שגוגל השקיעו כדי לתת תחושת פרטיות למשתמשי הדפדפן, ככה לקלקל את הכל?
ובשביל מה? גם לא ברור.
כמו שמתחיל להסתמן, גוגל פישלו ופשוט ביצעו העתק-הדבק של רשיון סטנדרטי שהם משתמשים בו בלי לבדוק שהוא בכלל הגיוני.
נכון לכרגע תנאי השימוש עודכנו ופתאום נשמעים הרבה פחות עויינים.

משהו אומר לי שעורכי הדין של גוגל באמת קראו הפעם את תנאי הרשיון כדי למנוע עוד פיאסקו מחר.

כמה מילים על הצד הטכני של כרום:
החידוש הגדול בכרום הוא שהוא בנוי בארכיטרטורה של ריבוי תהליכים. פחות או יותר כל דף מקבל תהליך משלו.
בנוסף יש תהליכים משותפים שכמה טאבים חולקים כמו תהליך FLASH, תהליך Google gears, כנראה תהליף ג'אווה וכו'.
כל הכיוון מושך בחדות לכיוון של דפדפן מודולרי מאוד, ומזכיר נסיונות לפתח מערכת הפעלה בסגנון מיקרו-קרנל, שבה רכיבים קטנים ועצמאיים מתקשרים אחד עם השני בלי לחלוק זכרון משותף.
לא ידוע לי על מיקרו-קרנל שהפך להצלחה, בעיקר כי מבחינת ביצועים קשה מאוד להגיע לביצועים של קרנל מונוליתי כשמפתחים מיקרוקרנל.
לגוגל יהיו בעיות דומות בפיתוח של כרום.
יהיה מעניין לראות איך גוגל יתמודדו עם האתגרים, במיוחד שהקוד של גוגל בפרוייקט כרומיום (פרוייקט קוד פתוח שמהווה את הבסיס הטכנולוגי של כרום) משוחרר תחת רשיון BSD.
(שאר הקוד משוחרר תחת מגוון רשיונות, רובם מתירניים).

אני בטוח שנראה התעניינות מחודשת בגישת המיקרו קרנל אם כרום יהפוך לדפדפן פופולרי.