על מקרנים, קירות גבס ועליות גג.

הבטחתי פוסט מקרן. למעשה, רק בימים האחרונים סיימתי להתקין את הכל.
המקרן הוא Epson Powerlite 5020 UBE שקיבל ביקורות טובות בProjector central.
כשקיבלתי את המקרן, כמובן שלא תליתי אותו או משהו לפני שהפעלתי אותו בחדר המחשב כדי לבדוק אותו.
לא לגמרי רואים את זה בתמונה, אבל למעשה המקרן פה מחובר רק לחשמל. התמונה עוברת בפרוטוקול אלחוטי – שזה אחד הפיצ'רים שאהבתי במקרן הזה. כמובן שזה אופציונאלי ויש גם חיבורים רגילים של HDMI וכו'.

2012-12-25 13.20.54
במקביל קניתי מסך קבוע (לא נגלל כמו מה שהיה לי בארץ) לאחר עבודת מחקר קטנה על מסכים למקרנים (Projector central שוב הוכיח את עצמו כמקור מידע שימושי). המסך שקניתי הוא מסך 100" של דלייט (DALITE 95559) שמותאם במיוחד לקולנוע ביתי.
התוכנית המקורית שלי היתה כמה שיותר רכיבים אלחוטיים כדי לחסוף חוטים בסלון, ולכן קניתי סמסונג HT-E5500W HTIB 5.1 שכולל רמקולים אחוריים אלחוטים ומגבר Yamaha RX-V473 5.1-Channel Network AV Receiver.
כשפתחתי את הסט קולנוע ביתי גיליתי שהרמקולים האחוריים חייבים להתחבר לנגן הבלו-ריי, מה שמתנגש לי עם התוכנית הראשית שבה נגן הבלו ריי הוא לא חלק מרכזי בבמערכת הקולנוע הביתי שלי (וכמובן הוא מייתר את המגבר).
זה הזמן לומר שאמזון בארצות הברית נותנים חווית קנית פשוט מדהימה, במיוחד עם אמזון פריים. במקרה הספציפי הזה ביקשתי החזרה מאמזון, שילמתי קצת על המשלוח חזרה והם אפילו שלחו שליח לכתובת שלי כדי לאסוף את החבילה. מאז שהתחלתי לקנות באמזון פה החזרתי כמה וכמה חבילות מכל מני סיבות ובכל המקרים חווית ההחזרה היתה טובה וחלקה.
ההחזרה של הרמקולים השאירה אותי בלי רמקולים, ולאחר התלבטויות קניתי סט 5.1 של הרמן קרדון, משהו שיותר מתאים לרמה של הרסיבר שקניתי מאשר הרמקולים המקוריים שקניתי בסט של סמסונג – שלמען האמת לא היו מרשימים במיוחד.
כששכרתי את דירה ציינתי כמובן שאני מתכוון לקנות מקרן ומסך. בעל הדירה לא התנגד אבל ביקש שאני אביא איש מקצוע.
ניסיתי למצוא כזה במשך שבוע או שבועיים, ועד שמצאתי מישהו מבוטח הוא ביקש $640. התייעצתי קצת עם חברים פה והם שיכנעו אותי לעשות את זה בעצמי.
כשניגשים לבנות חדר קולנוע ביתי עם מקרן, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא כמובן לתלות את המקרן. אין הרבה הגיון בלתלות מסך ולסדר רמקולים רק כדי לגלות שהמקום הרצוי לתליית המקרן לא מתאים מסיבה כלשהי.
כשתליתי את המקרן בארץ, העניין הסתכם בלקדוח ארבע חורים בתקרה, להכניס דיבלים ולקבע את המתלה לתקרה, ואחר כך כמובן לחבר את המקרן למתלה. זה לא לגמרי טריויאלי כי צריך דיוק בקידוח החורים כי הם צריכים להתאים לחורים שיש במתלה – אבל חוץ מזה העניין די פשוט.
בארצות הברית לא מקובל לבנות בבטון:
הקירות הם בעצם שלד עץ עם עמודים כל 40 ס"מ. על השלד הזה מקבעים לוחות גבס (פחות או יותר) בעובי סנטימטר- מה שנקרא Drywall. זה אומר שהקירות הם בעצם חלולים למדי, וגם מאוד חלשים. בעיטה בקיר יכולה בקלות לשבור את הגבס.
המצב בתקרה דומה, יש קורות בתקרה במרחקים קבועים, ומתחת להם מוצמד לוח גבס. על הלוח הזה מניחים שכבת בידוד שנראית בדרך כלל כמו מילוי של פוך וכל העסק הזה נמצא בעליית הגג, מתחת לרעפים. לא קשה לנחש ששכבת גבס בעובי סנטימטר לא תוכל להחזיק משקל גדול – ובטח לא עשרה קילוגרם של מקרן שעולה בסביבות ה$3000.
מה עושים אם כך? הפתרון הוא לקדוח לתוך קורת עץ שלדית בתקרה ולקבע את המקרן אליה. הקורות האלו מונחות בתיקרה על הצד, כך שהן בעצם עומדות עם הצד הצר שלהן כלפי מטה והצד הרחב שלהם הצידה. העובי שלהן במבט מלמטה הוא כארבעה ס"מ והגובה שלהן הוא בסביבות ה13 ס"מ.נוסיף את הסנטימטר של התקרה, מה שאומר שצריך לעבור בקו ישר דרך כ14 ס"מ בדיוק באמצע הקורה – בלי לראות אותה. הטריק הוא כלי שנקרא Stud finder, שהוא מכשיר שמסוגל להרגיש איפה בקיר יש קורה. הוא לא מאוד מדוייק אבל עם לוקחים ממוצע של כמה קריאות מקבלים תמונה די טובה של איפה הקורה – אז הזמנתי לי כזה מאמזון.
הדבר הבא שצריך זה מקדחה. בארץ היו לי כמה מקדחות חזקות שמתחברות לשקע (לא על סוללה). אבל מסתבר שכאן אפשר לגמרי להסתדר עם מה שנקרא Impact driver, שהוא בעצם מברגה רב שימושית, שעובדת על סוללה. אפשר לחבר אליו ראשים שונים ומשונים, כולל ראש שמתאים למקדחים ומאפשר לקדוח. חבר אמריקאי נתן לי מקדח של מקיטה במתנה. יש לו כמה והוא כבר לא צריך את זה.
בתור מי שרגיל למקדחים אמתייים של 600 וואט, מקדח על סוללה נטענת נשמע לי כמו בדיחה. אבל ניסיתי ולהפתעתי גיליתי שלדבר הזה יש הרבה מאוד כוח. ומכיוון שחומרי הבניה פה הם כל כך רכים הוא לגמרי מספיק לכל דבר שתרצו.
קניתי לי מקדח של איזה 30 סנטימטרים (מקדח סטנדרטי קצר מדי למשימה),  מתאם שיאפשר לי לחבר אותו למקיטה ושני ברגים ארוכים ברוחב של כ8 מילימטר. לפני שהתחלתי בתליה עליתי לעליית הגג עם כמה לוחות עץ כדי לעשות את דרכי עד הקורה המיועדת וכדי להבין מה קורה למעלה. גיליתי שקר וחשוך שם, ושכמעט ואין גישה לקורה הרלוונטית כי היא קרובה לקיר ובאיזור הזה גג הרעפים כבר נמוך מאוד.
חזרתי למטה וקדחתי את החור הראשון, עליתי שוב כדי לוודא שעברתי ישר דרך הקורה וכדי לחבר אום לקדח (מהצד השני עזרו לי סוניה והשכן). חזרתי וקדחתי בהצלחה גם את החור השני, עליתי חזרה למעלה וחיזקנו את האומים משני הצדדים. ברגע שקיבעתי לתקרה את המתלה, לחבר אליו את המקרן זה כבר היה קל למדי.
וככה זה נראה:
mounting-projector
ומקרוב:
2013-01-26 23.38.26

הצעד הבא היה לתלות את המסך. עכשיו שהמקרן תלוי אפשר לשחק עם ההגדרות שלו כדי להחליט איפה תהיה התמונה המוקרנת בדיוק, ושם צריך לתלות את המסך.
בגדול צריך לקדוח כמה ברגים לתוך הקורות כדי לקבע שני פסי מתכת לקיר ועל הפסים האלו תולים את המסך.
עשיתי כמה טעויות קטנות בדרך, אבל בסוף הצלחתי (תוך שאני עושה קצת יותר חורים בקיר ממה שהייתי חייב).
המסך:
2013-01-16 23.31.58
הקרנה בחדר מואר:
2013-01-16 23.34.40
הקרנה בחדר מוחשך:
2013-01-16 23.34.59

עכשיו הגיע תורם של הרמקולים. שצריכים להיות במקומות מדוייקים למדי ולא תמיד יש קורה במקום הרצוי. למרבה המזל הרמקולים שוקלים בערך קילו אז גם קיר גבס יכול להחזיק אותם. הבעיה פה הוא שאין לקיר גבס מספיק התנגדות כדי להחזיק בורג – אז צריך להשתמש בדיבלים מיוחדים שמותאמים לDrywall:
2013-01-27 00.56.23

אחרי שתליתי את הרמקולים (וגם קיבלתי עוד מהריהוט שקניתי), ככה זה נראה:
2013-01-26 23.37.49

2013-01-26 23.36.24

הפינה המבולגנת עוד תשתפר כשאני אקבל שידה שהזמנתי במיוחד לפי המידות של המחשבים ושאר הציוד שם:
desk-spec.jpg

עד כאן.

The cake is a lie

כדור הארץ השלים את ההקפה ה31 שלו מאז שנולדתי.
בהמשך למסורת לבניית רשימה מקושרת, הנה לינק לפוסט היומולדת הקודם שלי.

מי שינסה לספור כמה לינקים כאלו יש, יגלה את אחד החסרונות של רשימה מקושרת – כדי לדעת את הגודל שלה צריך לעבור על כולה.

ולא לשכוח, The cake is a lie.

the_cake_is_a_lie_portal

גלויה מסין

יוצא לי לעזור לאנשים בפרוייקטי קוד פתוח שאני מעורב בהם מפעם לפעם, תמיד אני מקבל תודה, אבל אף פעם לא קיבלתי גלויה.
עזרתי לוויליאם בבעיה שהיתה לו בשימוש בAntenna, פרוייקט קוד פתוח שעוזר בתהליך הבניה של ישומי ג'אווה לסלולריים, וקיבלתי גלויה והזמנה לשנחאי :).
photo-000001.JPG
photo-000002.JPG

הכל תלוי, מהתקרה

הגיע לי המסך, ובעזרתו האדיבה של יוקס הדג-שטן תליתי את המסך ואת המקרן במקום בו הם ישארו בשנה הקרובה לפחות.
המסך ברוחב של 2.44 ס"מ, ושוקל 11 ק"ג.
תליתו אותו מול החלון, שגם ככה אמור להיות סגור כשאני משתמש במסך, אז זה די מושלם.
כדי לתלות את המסך, קדחתי ארבע חורים בתקרה, שניים בכל צד, תקעתי לתוכם דיבלים של 8 מ"מ, ובעזרת הדג-שטן קיבעתי את המסך לתקרה.
זה לא היה פשוט, במיוחד לאור זה שאין פה שום מרווח טעות. צריך לקדוח בול במקום מהנסיון הראשון, ואי אפשר לעשות את זה בזמן שמחזיקים מעל הראש מוט ששוקל 11 קילו בלי תזוזה.
את המקרן כבר היה יותר קל לתלות. שוב, ארבע חורים, ארבע דיבלים של 8 מ"מ, קיבוע של החלק הקבוע של המתלה לקיר, הרמה של המקרן, קצת הברגה, ולבסוף כיוונוני זווית מקרן ותמונה.
את הכבל חשמל והכבל וידאו (DVI לHDMI) הצמדתי לקיר בעזרת אקדח דבק חם, כלי נחמד שמשתמש שמחמם צינור דבק לבן והופך אותו למעין סיליקון חצי שקוף עם דביקות די גבוהה.
אני חייב לציין שלתלות מסך של מקרן זה קריעת תחת, כל העסק לקח כמה שעות עבודה.
(התמונה לחיצה לגרסא ברזולוציה מלאה).

Yubikey

אחרי שהקשבתי לפרק בפודקסט Security now (פודקסט שווה במיוחד לכל מי שמתעניין באבטחת מחשבים), שדיבר על Yubkey, הזמנתי לי אחד מYubico, החברה החדשה שמייצרת אותם.
Yubikey, להלן יוביקי, הוא מתקן USB קטן שדומה לכרטיס זכרון (רק קצת יותר קטן), שמסוגל לייצר סיסמאות חד פעמיות בעזרתם ניתן לאמת את הזהות של מחזיק היוביקי.
הסיסמאות הן חד פעמיות, כך שגם אם מישהו מצותת לתעבורת הרשת שלכם או מתקין keylogger ומצליח לגנוב את הסיסמא, הוא לא יוכל לעשות איתה שום דבר כי היא טובה לפעם אחת בלבד.
את הסיסמא החד פעמית – One time password, להלן OTP (סחפ??) אפשר לאמת מול שרת של יוביקו (שלא צריך לדעת עליכם שום דבר), או בצורה מקומית בסעזרת API פתוח קוד שיוביקו מספקים (מאוכסן בגוגל קוד).
יוביקו מספקים גם שרת openid, שיאפשר לכם להזדהות באמצעות היוביקי שלכם מול כל שרות שתומך בopenid. מכיוון שאני מפעיל בעצמי את שרות הopenid שלי, אני מתכנן לשפצר לתוכו תמיכה ביוביקי.
מה שיפהפה ביוביקי הוא שהוא לא דורש אף תוכנה בצד הלקוח. איך קסם כזה יתכן, אתם שואלים?
פשוט מאוד, היוביקי מתפקד כמקלדת USB עם כפתור אחד. ברגע שאתם לוחצים על הכפתור, הוא משפריץ את הסיסמא החד פעמית (ששונה כמובן מלחיצה ללחיצה) לתוך שדה הטקסט שנמצא כרגע בפוקוס (אם יש כזה).
הסיסמא מורכבת מרצף אותיות אקראי למראה של 44 אותיות (!), כאשר 12 האותיות הראשונות לא משתנה ומהוות את המזהה אל היוביקי שלכם (מספר סידורי).
הנה כמה דוגמאות של סיסמאות שהיוביקי שלי הפיק:
[code]
fjjbrkcettntrcednnvjilthincecdnclchvelvlbjjh
fjjbrkcettnteinribhrhfbhktifvirfrevvcveubekd
fjjbrkcettntntjvkgtelfuilrddhujdrjlnnvkbkivv
[/code]
אפשר לראות שהמזהה שלי הוא fjjbrkcettnt, שהוא כמובן לא סוד גדול (ולמרות זאת אפשר לנחש שהמזהה שלי הוא לא בדיוק זה 🙂 )
היוביקי מחזיק מפתח סודי בתוכו, שמאפשר לו להצפין את המידע בתוך הסיסמא. הצד המוודא מפענח את הסיסמא ובודק שהתוכן שלה הגיוני (ושזו לא סיסמא שהוא כבר ראה בעבר סיסמא חדשה ממנה).
אני עדיין מנסה להבין איך להשתמש בAPI שיוביקו מספקים, זה לא אמור להיות מסובך אבל חסר לי פרט או שניים.

הצעצוע הנחמד הזה, שעוד יהיה לי שימושי בקרוב – עולה 35$ (עד עשר יחידות, מעבר לזה המחיר מתחיל לרדת).
ככה הוא נראה:
yubikey.JPG
וכה הוא נראה בתוך תקע USB, ליד DOK סטנדרטי של סאן-דיסק.
yubikey2.JPG

תמונות מסן פרנסיסקו

כמו שהבטחתי, תמונות מהגיחה האחרונה לסן פרנסיסקו:
כל התמונות לחיצות וסחיטות.

סן פרנסיסקו
הופעת רחוב באיזור פיר 39:


עשיתי טיול אופניים נחמד, מתחיל בפיר 39, ממשיך לאורך החוף – עולה לגשר הזהב, יורד לסולסליטו וחוזר עם פיירי לסן פרנסיסקו.




אז מהג'ונג זה משחק אמיתי?
זקנים משחקים.. משהו.. בצ'יינאטאון.


Six flags, discovery kingsdom
כמובן – רכבות הרים.


דולפינים.


אחת התמונות הטובות, מעוף האורקה.


גן החיות של סן פרנסיסקו
למורים תופסים קצת שמש בבוקר קריר, כנסו לתמונה המלאה 🙂


נשר נשר, טוב נו – עייט עייט.


ג'יראפה!


מלך החיות מרביץ פיהוק


כביש מספר 1
עשיתי סיבוב קצר (שעתיים ככה) על כביש מספר אחד, שידוע בנופי החוף שלו.
לצערי את התמונות היותר טובות לא יכלתי לצלם.. לא מומלץ לצלם עם יד אחת תוך נהיגה על צוק.


בסיסי נתונים

האם הבניינים האלו מזכירים לכם משהו?

img_0745.jpg

יכול להיות שזה בסיסי נתונים?
database.gif

לא פלא, אלו הבניינים של אורקל.
img_0742.jpg

עוד משהו די משעשע זה השלט הבא:
img_0746.jpg

נדודי שינה

סיאטל אכן יפה, בעיקר בלילה.
seattle.jpg

ספייס נידל
הספייס נידל הוא מגדל גבוה (158 מטרים) עם תצפית פנורמית על כל העיר.
בכניסה לספייס נידל קניתי ב53$ City pass שמאפשר כניסה מוזלת לכמה אטרקציות בעיר.
niddle1.jpg

niddle2.jpg

niddle3.jpg

פסיפיק סיינס סנטר, ליד הספייס נידל.
הפסיפיק סיינס סנטר הוא מעיין מוזיאון מדע אינטראקטיבי..
קצת יותר מוזיאוני ממרכזי המדע האחרים שביקרתי בהם (ברלין וסן פרנססיקו).
יש בו מרכז דינוזאורים עם כמה מוצגים ודגמים מאוד יפים, וכמובן מרכז מדע אינטראקטיבי (ראיתם אחד, ראיתם את כולם).
סך הכל נחמד מאוד.
dino1.jpg

הבונוס הוא שיש בתוכו קולנוע IMAX, שראינו בו את I am legend, סרט חדש עם ביל סמית' שמבוסס ספר באותו שם.
זה הסרט השלישי שמבוסס על אותו ספר, כשהשני היה איש האומגה מ71.
הסרט מספר על עתיד קרוב שבו וירוס קטלני הרג את רוב האנשים והפך את רוב הנותרים למטורפים אחוזי כלבת.
רוברט נוויל – ווירולוג צבאי (וויל סמית') – עדיין מנסה למצוא תרופה אחרי כמה שנים, בניו יורק הריקה.
סצינת הפתיחה מדהימה, וויל סמית' נוהג בניו יורק במוסטנג מ72 ומנסה לצוד צבאים שמסתבבים בעיר הנטושה, בין המכונות והעשב שצמח בכל מקום.
חווית הצפיה בIMAX היא ממש מעולה, מומלץ להתרחק מהמסך כמה שאפשר (רצוי לשבת באמצע למעלה) כדי לא לקבל נקע בצוואר.
לפני הסרט היה טריילר של 10 דקות לבאטמן החדש (The dark knight), והוא נראה משובח במיוחד. הצפיה בIMAX ממש מכניסה את הצופה לסרט.

קניות
נכנסנו לאיזה קניון עצום מימדים, כמות החנויות שם מפחידה, ואנשים קונים בטירוף.
לא עבר יותר מדי זמן וישראלי שחשב שאני הודי ניסה למכור לי כריות להפגת מתחים במחיר מופקע :).

האקווריום התת ימי בסיאטל
כרישים, מדוזות ושאר מעופפים, אהה. שוחים.
כולל כלבי ים, פינגוונים. די מגניב.
fish.jpg
birdy.jpg

גן החיות היבשתי בסיאטל
גן החיות (שמחזיק בדומיין zoo.org, לא פחות) מרשים מאוד, למרות שעקב מזג האוויר החורפי די הרבה בעלי חיים הסתתרו במחסות (אני בטוח שבקיץ הוא אפילו יותר מרשים).

monkey-boy.jpg
parrot.jpg

השמועות על מותי היו מוגזמות

אתמול ב20:00 בערב, שלוש שעות לפני ההמראה כמו ילד טוב – התייצבתי בנתב"ג.
היום ב24:00 (זמן ישראל) הגעתי למלון בסיאטל.
בן גוריון->אטלנטה, ואטלנטה->סיאטל.
30 שעות של זמן שדות תעופה וטיסות, כיף אמיתי.
בינתיים אני בעיקר עייף ורעב, אבל עדיין פה.

התמונה הזו צולמה בשדה התעופה בסיאטל:
seattle_airport-002.jpg

עדכון:
אני כבר לא רעב, אכלתי בThe keg, והיה ממש מצויין.
צירוף של סטייק טוב עם שרימפס ולובסטר, משהו טוב.