מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע

9 תגובות ל “איך מרוויחים 3 מליון שקל בחודש?”

1. אהוד כותב/ת
   ספטמבר 28th, 2006 ב23:21

   אחת הסיבות שלא חתמתי על מסגרת.

2. עמרי כותב/ת
   ספטמבר 28th, 2006 ב23:23

   גם אני לא חתמתי.
   מצדי שתהיה לי מסגרת אפס.
   הם לא יראו ממני שקל על זה.

3. מרק ק. כותב/ת
   ספטמבר 29th, 2006 ב0:15

   באיזשהו מקום אתה מרמה את עצמך. אם הבנקים לא יקח את ה3 מיליון בעמלה הזו אז הם יקחו אותם בעמלה אחרת, השאלה היא כמה עולה סל הפעולות שלך ולא איזה תרוצים הבנק נותן לעלות הזו.

   אבל אם אתה בכלל לא מתכוון לקבל אשראי בבנק אז למה יש לך חשבון? תפתח חשבון בבנק הדואר בו העמלות יותר זולות עד לא קימות.

   נ.ב. פועלים זה חרא של בנק ואני לא אחזור אליו גם אם יבטלו את כל העמלות.

4. עמרי כותב/ת
   ספטמבר 29th, 2006 ב6:30

   מרק,
   אין לי "סל פעולות".
   עוד דבר שאני לא מוכן לשם עליו.

   יש לי חשבון כי זה נוח, ומתוך הרגל,
   אתה יכול לשער לעצמך שעם גישה כזו, העמלות שאני משלם נמוכות מאוד גם ככה.

5. מרק ק. כותב/ת
   ספטמבר 29th, 2006 ב12:01

   שיט, מינוח לא מתאים, התכוונתי לכלל הפעולות שאתה עושה ולא ל"סלים" שמציעים בבנקים.

   מבחינה צרכנית חבל שאתה ממשיך לשלם עמלות רק בגלל הרגל, אתה יכול לעשות את החישוב לבד של כמה כסף הפסדת בגלל זה.
   הבעיה של לשלם עמלות מתוך הרגל לבנק הפועלים היא שגם אחרי שבמשך שנים שילמת את העמלות שלהם והם מכירים את כל העבר הכלכלי שלך, הם לא יהיו מוכנים ללכת בשקל לקראתך ביום שתצטרך את זה. זה נכתב מנסיון אישי שלי של אמא שלי וחברה שלי לשעבר. כולנו היינו לקוחות ותיקים של הבנק ואיש מאיתנו לא קיבל קמצוץ יחס מיוחד בגלל זה.

6. איתן כותב/ת
   ספטמבר 29th, 2006 ב12:22

   מספר הערות:
   1) לא כדאי לוותר על המסגרת. כשהבנק נותן לך - נצל את ההזדמנות, כי כשתצטרך אותה חס וחלילה הבנק כבר לא ייתן.
   2) העמלות שגובים מאיתנו הבנקים הן אכן שערורייתיות, 5 מיליארד שקל בשנה.
   3) האמת שהבנקים עשו משהו יותר מסריח עם המסגרת:
   נאמר שעד עכשיו היתה לנו מסגרת של 10,000 ש"ח, וכשהשתמשנו בה שילמנו עליה ריבית מסויימת, נאמר 15%.
   עכשיו, הבנקים הקטינו לנו את המסגרת ל 8000, לוקחים עליה את אותם 15%, ועל ה 2000 הנוספים הם לוקחים ריבית של 20%.
   רווח נקי.
   4) בשביל יחס אישי, חייבים אישית להכיר את האנשים בסניף. אין קיצורי דרך. ולפעמים מגלים שצריך אולי להכיר אישית אנשים בסניף אחר

   כל הכבוד על תשומת הלב.

7. עמרי כותב/ת
   ספטמבר 29th, 2006 ב19:06

   מרק, הבעיה בלשלם עמלות מתוך הרגל היא שאתה מבזבז כסף.
   כמו שאמרתי, העמלות שאני משלם מאוד נמוכות.

8. עמרי כותב/ת
   ספטמבר 29th, 2006 ב19:11

   איתן,
   הם לא נותנים, הם מוכרים, ומכיוון שאני לא צריך אני לא קונה.
   לגבי היחס האישי, יש לי וזה לא עוזר.
   הבנק שלי הפסיד הרבה מאוד כסף שהוא היה יכול להוציא ממני:
   אני דורש עמלות נמוכות, נניח על מניות, הם מסרבים, אז אני מעביר את התיק לברוקר פרטי.
   זו רק דוגמא אחת.
   החמדנות שלהם אולי משתלמת בממוצע, אבל לא איתי.

9. מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע. » בדיחה בשם פיקדון מגן כותב/ת
   דצמבר 20th, 2006 ב10:23

   […] מאז המהפכה במסגרת הבנקים הרוויחו די הרבה, למרות ההתבכיינות שלהם שהם יפגעו, למשל, עמלת הקצאת מסגרת, שלפני כן מי שהיה לו מסגרת משכורת היה פטור ממנה הפכה לעמלה שכולם משלמים*. בעקבות זאת הבנקים מגלגלים לכיס כשלושה מליון שקל בחודש (הערכה שלי). אבל לא על זה הפוסט הזה. בנק פועלים המציא גם דבר חדש, שעל פניו נשמע טוב: פקדון מגן שאמור להגן עלינו ממינוס. הרעיון הוא שמפקידים בפקדון יומי סכום מסויים ואז אם נכנסים בטעות למינוס הסכום משתחרר וסוגר את המינוס. מה שהם לא מספרים כל כך מהר זה שהמינוס שיגרום לשחרור הפקדון הוא חריגה מהמסגרת. הפועלים ישמחו לתת לכם לדשדש בתוך המסגרת ולצבור ריבית, בזמן שהפקדון מגן שלכם נותן לכם ריבית מגוחכת של 0.92% לשנה (או 1.92% אם עושים את הפעולה דרך האינטרנט). כלומר, בנק פועלים (ועוד בנקים?) בנה מערכת שמעודדת אותנו לחסוך בריבית מגוחכת, אבל לא עוזרת לנו להשאר מחוץ למינוס. אז מה הם מרוויחים מזה? בהנחה שיש לבנק פועלים נתח שוק של 34% (המרקר), ובהנחה שבשוק הפרטי יש מליון וחמי חשבונות פעילים, אנחנו מדברים על כחצי מליון חשבונות. אם פקידי הבנק הצליחו לשכנע 20% מבעלי החשבון להפקיד ממוצע של 2000 שקל לפקדון המגן, מדובר בסכום של 200 מליון שקל. הבנק משקיע אותם באפיקים בטוחות (אג”ח וכו’) ומקבל כ5-6% בשנה, ונותן למפקידים כאחוז. רווח של כ8 מליון שקל בשנה, וזה בלי להחשיב את המינוס שחלק מהלקוחות מדשדשים בו מתוך תפיסה שהם מוגנים על ידי פקדון המגן. […]

השאר תגובה