בנק פועלים, וכנראה גם בנקים אחרים – קיבלו הנחיה למנוע מאנשים לחרוג מהמסגרת.
עד פה הכל בסדר.
אז הבנקים מבקשים מכל מי שרוצה מסגרת (ומי לא רוצה מסגרת?) לחתום על הסכם מסגרת – רק שבניגוד למסגרת המשכורת האוטומטית שהיתה בעבר, עכשיו הבנק רוצה כסף על המסגרת – שני שקלים בחודש (אומנם רק מסוף השנה, אבל ההתחייבות על זה כבר מעכשיו).
אני כבר שומע אתכם חושבים: "מה הוא מבלבל, בשביל שני שקלים בחודש הוא כותב פוסט?".
אז התשובה היא שלא, אני כותב פוסט כי זה עקרוני.
בהנחה שאת הטריק המזוהם הזה עושים כל הבנקים (מישהו יכול לאמת או להפריך?), ההכנסות החדשות שזה יייצר לבנקים הם (אם נניח מליון וחצי חשבונות בנק פעילים) 3 מליון שקל בחודש.
36 מליון שקל בשנה.
מבינים?
קשה לשרי אריסון לממן את הפנטהאוס, היא צריכה מקורות הכנסה חדשים.
Facebook Comments
אחת הסיבות שלא חתמתי על מסגרת.
גם אני לא חתמתי.
מצדי שתהיה לי מסגרת אפס.
הם לא יראו ממני שקל על זה.
באיזשהו מקום אתה מרמה את עצמך. אם הבנקים לא יקח את ה3 מיליון בעמלה הזו אז הם יקחו אותם בעמלה אחרת, השאלה היא כמה עולה סל הפעולות שלך ולא איזה תרוצים הבנק נותן לעלות הזו.
אבל אם אתה בכלל לא מתכוון לקבל אשראי בבנק אז למה יש לך חשבון? תפתח חשבון בבנק הדואר בו העמלות יותר זולות עד לא קימות.
נ.ב. פועלים זה חרא של בנק ואני לא אחזור אליו גם אם יבטלו את כל העמלות.
מרק,
אין לי "סל פעולות".
עוד דבר שאני לא מוכן לשם עליו.
יש לי חשבון כי זה נוח, ומתוך הרגל,
אתה יכול לשער לעצמך שעם גישה כזו, העמלות שאני משלם נמוכות מאוד גם ככה.
שיט, מינוח לא מתאים, התכוונתי לכלל הפעולות שאתה עושה ולא ל"סלים" שמציעים בבנקים.
מבחינה צרכנית חבל שאתה ממשיך לשלם עמלות רק בגלל הרגל, אתה יכול לעשות את החישוב לבד של כמה כסף הפסדת בגלל זה.
הבעיה של לשלם עמלות מתוך הרגל לבנק הפועלים היא שגם אחרי שבמשך שנים שילמת את העמלות שלהם והם מכירים את כל העבר הכלכלי שלך, הם לא יהיו מוכנים ללכת בשקל לקראתך ביום שתצטרך את זה. זה נכתב מנסיון אישי שלי של אמא שלי וחברה שלי לשעבר. כולנו היינו לקוחות ותיקים של הבנק ואיש מאיתנו לא קיבל קמצוץ יחס מיוחד בגלל זה.
מספר הערות:
1) לא כדאי לוותר על המסגרת. כשהבנק נותן לך – נצל את ההזדמנות, כי כשתצטרך אותה חס וחלילה הבנק כבר לא ייתן.
2) העמלות שגובים מאיתנו הבנקים הן אכן שערורייתיות, 5 מיליארד שקל בשנה.
3) האמת שהבנקים עשו משהו יותר מסריח עם המסגרת:
נאמר שעד עכשיו היתה לנו מסגרת של 10,000 ש"ח, וכשהשתמשנו בה שילמנו עליה ריבית מסויימת, נאמר 15%.
עכשיו, הבנקים הקטינו לנו את המסגרת ל 8000, לוקחים עליה את אותם 15%, ועל ה 2000 הנוספים הם לוקחים ריבית של 20%.
רווח נקי.
4) בשביל יחס אישי, חייבים אישית להכיר את האנשים בסניף. אין קיצורי דרך. ולפעמים מגלים שצריך אולי להכיר אישית אנשים בסניף אחר 🙂
כל הכבוד על תשומת הלב.
מרק, הבעיה בלשלם עמלות מתוך הרגל היא שאתה מבזבז כסף.
כמו שאמרתי, העמלות שאני משלם מאוד נמוכות.
איתן,
הם לא נותנים, הם מוכרים, ומכיוון שאני לא צריך אני לא קונה.
לגבי היחס האישי, יש לי וזה לא עוזר.
הבנק שלי הפסיד הרבה מאוד כסף שהוא היה יכול להוציא ממני:
אני דורש עמלות נמוכות, נניח על מניות, הם מסרבים, אז אני מעביר את התיק לברוקר פרטי.
זו רק דוגמא אחת.
החמדנות שלהם אולי משתלמת בממוצע, אבל לא איתי.