לילה.
הדמות התקרבה ללול התרנגולות, היא לבשה בגדים שחורים לחלוטין, וכיסוי פנים, למעשה היא נראתה לגמרי כמו נינג'ה, חוץ מאות A גדולה שהיתה צבועה על הגב שלה בלבן מלוכלך.
אנונימית, בחסות החשכה, הדמות ניגשה למערכת הברזים שמזרימה מים לתרנגולות, פתחה מיכל המים של התרנגולות, והוציאה מבחנה מהכיס.
במבחנה היה נוזל שקוף שנראה כמו מים, אבל הדמות ידעה שמה שיש שם הרבה פחות תמים מזה.
הדמות מלמלה משהו לעצמה, דמעות הופיעו בעיניה, ואז, בתנועה אחת, שפכה את תוכן המבחנה למיכל המים של התרנגולות.
הדמות הוציאה טלפון סלולארי, והתקשרה למישהו.
"עשיתי את זה, כואב לי הלב".
"זה היה חייב להעשות, זה לטובת הכלל", הגיעה התשובה.
"נכון, אבל כרגע חיסלתי לול שלם".
"אלוהים יסלח לך". הגיעה התשובה.
תוך מספר ימים הופיעו הכתבות הראשונות על חשד להופעת שפעת העופות בארץ, ואחרי שאומתו החדשות, אנונימוס ותנו לחיות לחיות יצאו בהודעה משותפת שהמליצה לאנשים להפוך לצמחונים.
המשימה הושלמה.
קורי עכביש סלולריים.
נניח שאין לכם טלווזיה, ושמעתם על מבצע של יס או הוט:
עשה מנוי לשנה, וקבל טלוויזיה ב50% הנחה.
נשמע טוב, אתם חושבים, ונרשמים.
אחרי שנה, נגמר המבצע, ומסתבר לכם שאתם לא מרוצים מהתכנים של הספק, ורוצים לעבור למתחרה.
אתם מזמינים טכנאי, הוא מביא ממיר, אבל מסתבר שהטלוויזיה מסרבת לעבוד עם הממיר של המתחרה, ואתם צריכים לפנות למי שמכר לכם אותה כדי ששחרר בתשלום את החסימה שהוא הכניס.
איך הייתם מגיבים?
דוגמא נוספת:
נניח ששמעתם על הדבר המגניב שנקרא אינטרנט, אבל מה, אין לכם מחשב.
אתם פונים לספק אינטרנט, שמציע לכם מבצע של חיבור פלוס מחשב במחיר מיוחד, רק שמסתבר בתום המבצע שהמחשב הזה לא יכול לעבוד עם ספקים אחרים, כי מי שמכר לכם אותו הגביל אותו לעבוד רק עם הרשת שלו (ונניח שאתם מחוסרים ידע טכני כדי להתגבר על החסימה).
אותו עיקרון כמו בדוגמא הראשונה, ואני די בטוח שרוב האנשים יכעסו, ולא יקנו שום דבר מאותו ספק אינטרנט בעתיד.
אם זה המצב, אז למה לחברות הסלולר אנחנו סולחים?
אבד לי הסלולארי בברזיל (מכשיר שמחובר לאורנג'), אבל יש לי עוד מכשיר שקניתי מסלקום (אין לי שם תשלום חודשי אז לא היה אכפת לי לשמור על הקו).
מכיוון שהמספר הראשי שלי הוא האורנג', הלכתי לתחנת שרות של אורנג', קיבלתי בלי תשלום (יפה מצידם) סים חדש, הכנסתי אותו, חושש למדי מחסימה, למכשיר שקניתי מסלקום, וכמובן שהחששות שלי התאמתו.
אני לא יכול להשתמש בו עם הסים של אורנג'. פניתי לסלקום, ומסתבר שיש תשלום של 79 שקל כדי לפתוח את המכשיר. לא מספיק שהחצופים האלו מכרו לי מכשיר מוגבל, הם עוד מעיזים לבקש כסף כדי לשחרר את ההגבלה.
נציג השרות שדיבר איתי ניסה לשכנע אותי שזה הגיוני, כי המכשיר מסובסד ועולה לסלקום כסף. אותי זה לא שיכנע.
אם סלקום יחייבו אותי, אני אתנתק מהם בתחנת שרות, אני חושב שאני אגלה פתאום שהם יודעים להתגמש לפעמים.
עדכון בהמשך.
שפעת עופות? אין שפעת עופות בארץ, אה, בבני אדם.
שר הבריאות בתגובה אומללה להתפרצות האפשרית של שפעת העופות בארץ:
"אין בארץ שפעת עופות בבני אדם".
כמו להגיד לאדם שנופל מגורד שחקים כשהוא בקומה העשירית, "רואה? סתם פחדת, כל העצמות שלך שלמות".
למידה אצל בעלי חיים
סרטון משעשע על הישגים של בעלי חיים.
מעלה מחשבות לגבי מהי אינטלגנציה, אם בעלי חיים עם מוח בגודל של ציפור מסוגלים ללמוד לעשות דברים כאלו בעצמם, מה זה אומר עלינו?
האם בינה היא ידע שנרכש באופן מקרי, צרב לו כמה סינפסות, ואחר כך, באופן מקרי התחבר לפיסת ידע אחר ויצר מה שנראה כמו בינה?
נראה מאוד סביר שתהליך הלמידה של בעלי חיים פשוטים נוצר ברווורס, למשל, הכלב ששותה מים מהכיור:
סביר שנודע לו שיש שם מים איכשהו, אולי הבעלים שלו הרימו אותו לשם, או שהוא הריח משם מים או אוכל, זה יצר לו מוטיבציה להגיע לשם.
פעם אחת, במקרה, הכיסא היה קרוב לשיש, הכלב היה צמא, אז הוא ניסה והצליח להשתמש בכסא כדי להגיע לשיש. אחרי שזה קרה, נוצר מצב שבו "כסא ליד שיש" = "אפשר להגיע למים" = "אפשר לשתות".
כשהכלב היה צמא, לפעמים הכיסא היה ליד השיש, לפעמים לא.
אולי בפעם מסויימת הכיסא היה קרוב, אבל לא מספיק. חסרו ממש כמה סנטימטרים, אחרי כמה נסיונות שכשלו, הכלב הסיק שהוא יכול להזיז את הכסא את הסנטימטרים החסרים, ואז הוא הצליח.
ברגע שהוא למד שהכסא יכול לזוז, אז הוא כבר לא הסתפק בכמה סנטימטרים, אלא הזיז אותו מרחקים יותר גדולים.
כל זה היפוטתי, יכול להיות שעזרו לכלב בדוגמא הזו, אבל הרעיון הוא שתנאים מסויימים, ביחד עם מוטיבציה לבצע משהו יכולה להביא ללמידה גם בבעלי חיים פשוטים, ובטוח שגם אצלנו.
השאלה היא, האם אנחנו הרבה יותר מתוחכמים מזה? היתכן שרוב ההבדל נובע מהפער בכמות הידע?
מה זה אומר על בינה מלאכותית? אפשר לדמות תהליך למידה דומה במחשב?
Infection
סקוט סיגלר שחרר את הפרק הראשון של Infection, הפודיו-בוק החדש שלו, הפרק הראשון התחיל טוב, כרגיל.
באותו עניין, סיימתי לשמוע את Earthcore, אחרי שהתחלתי לשמוע אותו לפני קצת יותר מחודש.
Gמאדים
כמו שרובכם שמתם לב, גוגל שיחררו את גוגל מאדים, זה אומנם יפה, אבל קשה לי להבין איך זה ישפר את תזרים המזומנים שלהם.
אולי הם מתכננים למכור פרסומות לחייזרים.
ברניאקס
אני מוריד את 24 העונה החמישית – אוטומטית, ומכיוון ש24 זה משהו מאוד כללי, הפילטר שמוריד את 24 מוריד עוד הרבה דברים אחרים.
בדרך כלל הוא אוסף זבל, אבל לפעמים אני מצ'ופר באיזה משהו נחמד, למשל – ברניאקס (Brainiacs).
התוכנית הזו באה לענות על שאלות הרות גורל כגון, האם צליל הגעגוע של ברווז באמת לא מחזיר הד? (הוא כן), האם אפשר לעשות צ'יפס בעזרת פיצוץ? האם סקס משפר או פוגע במשחק של ספורטאים? מי סובל יותר בחום, שמנים או רזים ועוד ועוד.
התוכנית משעשעת למדי, ואני כנראה אמשיך לצפות בה.
הקרנבל בסלבדור
סלבדור היא עיר במחוז בהיה בברזיל, שיושבת על חצי אי לחוף האוקיינוס האטלנטי, ככה שיש לה שלושה כיווני ים.
הקרנבל בסלבדור נחשב בעיני רבים לטוב בברזיל, למרות שהוא נחשב גם למסוכן ביותר. הקרנבל מתקיים בשני מוקדים עיקריים בכל ערב, מארבע אחרי צהריים עד לפנות בוקר, במשך כשבוע (הקרנבל בבהיה נמשך יומיים מאשר בשאר ברזיל). מוקד אחד, קטן יותר, הוא העיר העתיקה – הפלוריניו, והמקוד השני הוא הטיילת לאורך הים בשכונת בחה.
מי שהיה פעם במצעד האהבה בתל אביב יזהה את הפורמט של הקרנבל בסלבדור (די ברור מי העתיק ממי) – רק בסדר גודל אחר לגמרי.
משאיות ענק נוסעות לאיטן לאורך הטיילת של שכונת בחה, כל משאית מפיקה מוסיקה בעוצמה מרעידת כליות. על חלק מהמשאיות יש הפעות חיות של אמנים פופולריים בברזיל. מסביב למשאיות יש בלוקו, שהוא בלוק מתוחם בחבל שמוחזק על ידי אנשים, שנע עם המשאית. הבלוקו נחשב שטח בטוח, ורק מי שקנה חולצה של הבלוקו במחיר מופקע יכול להכנס לתוכו, ככה שבבלוקו תראו אנשים עם חולצות תואמות, מתוכם אחוז רציני מאוד של תיירים. בתוך כל בלוקו כזה יש 2000-3000 איש. שאר האנשים לא נכנסים לבלוקו כי אין להם חולצות.
בזמן הקרנבל, ברחוב שבו נע הקרנבל, ובכמה הרחובות הצמודים יש, בלי להגזים, 2-3 מליון איש, כולם רוקדים, אוכלים ושותים. אלפי דוכנים קטנים מוכרים שתיה, שיפודים (על האש), מיץ קוקוס, פסטלים מטוגנים ועוד. כדאי ללמוד מספיק פורטוגזית כדי להגיד להם כמה אתם מוכנים לשלם, ורצוי שיהיה לכם את הכסף במדוייק, כי הם לא אוהבים להחזיר עודף לתיירים.
המטבע הברזילאי הוא ריאל ברזילאי, שהתחזק מאוד בשנים האחרונות. נכון לכרגע ריאל אחד שווה כחצי דולר, ככה שהוא שווה בערך שני שקלים.
המחירים של האוכל והשתיה נמוכים מאוד ברחוב. ריאל אחד לחצי ליטר מים מינרלים ("אגואה מינרל" בפורטוגזית), ריאל וחצי עד שניים לחצי ליטר בירה ("קרבג'ה בפורטוגזית, יש שני סוגים עיקריים בברזיל, נובה-שין וסקול, שתיהן לא רעות).
יש נוכחות משטרתית רצינית למדי בקרנבל, פלוגות של חמישה שוטרים מסתובבות כמו נחשים בתוך הקהל, מפגינים נוכחות, ונעמדים על סטנד גבוה שהוכן מבעוד מועד ברגע שעוברת משאית (מסביב למשאית הבלאגן האמיתי). סך הכל, יחסית לכמויות האלכוהול והמסות האדירות של האנשים שם, כמעט ולא ראיתי אלימות, ככה שבגדול נראה שהמשטרה עושה עבודה טובה.
למרות תחושת הביטחות היחסית, לצלם במצלמה דיגיטלית בתוך הקרנבל זה דבר מאוד מטופש לעשות, למי שרוצה לחזור עם המצלמה למלון. זה לא הפריע לי לעשות את זה, ואפילו חזרתי עם המצלמה.
כל התמונות לחיצות וסחיטות.
מפה של סלבדור עם איזורי הקרנבל מסומנים.
תמונה של בלוקו, אפשר לראות את האנשים שתפקידם להחזיק את החבל, ומאחורה קבוצה עם פחות או יותר אותם חולצות.
מכירה תחת אש
משאית:
טיסה אחת, שנגמרה בסוף.
אז חזרתי.
מטוס של ארקיע, בואינג 757 כמדומני, לא נועד לכאלו טיסות.
משהו כמו 250 איש במטוס.
שתי עצירות תדלוק.
17 שעות במטוס.
מתוכן שעתיים וחצי בתדלוקים, שעה וחצי בעיכובים ושלוש עשרה שעות באוויר.
סך הכל שלושה סרטים שראיתי: אושן 12 (מוזר שגם את אושן 11 ראיתי במטוס), ווימבלדון – נחמד אך צפוי מאוד, והאי, שהפתיע לטובה.
שעתיים של שינה מקוטעת, כמה שעות קריאה של ספר בשם Mega-war, שהוא מעין המשך למלחמת העולמות, והרבה שעות של מוח בניוטרל.
ומה אני עושה כשאני מגיע?
כן, בודק אימיילים, מסדר את התמונות מהטיול, שומע דיסק צרוב של להיטי הקרנבל בסלבדור, הכל חוץ מלישון.
זה לא רעיון הכי טוב לישון עכשיו, רוב הסיכויים שזה יגרום לרגל סילון (TM) של כמה ימים – עדיף להתאפק.
טוב, אז היום לא יהיה פוסט טיול גדול, עדיף שאני אעשה את זה אחרי קצת שינה. :-), חוץ מזה, יש לי ערמה של פרקים לראות.