פינת השיר האקראי – Nick cave – Bedzzeled

קיבלתם פעם הרגשה, תוך כדי שאתם שומעים שיר טוב, שאתם רוצים שעוד אנשים ישמעו אותו?
גם אני, ולכן אני פותח את פינת השיר האקראי, בה אני אציע להורדה שיר אקראי שאהבתי.
הפעם: BedzzeledStream MP3 של ניק קייב, ועוד בחורה עם קול סקסי, מהאלבום "שירים לליל נובמבר" מ2002.

מורו דה סאו פאולו

לבקשת הציבור, עוד תמונות מברזיל (כל התמונות לחיצות וסחיטות).
מורו דה סאו פאולו הוא כפר קטן שנמצא על אי מדרום לסלבדור.
יש בו חופים מדהימים, ובגדול זה אחלה מקום.
יש כמה דרכים להגיע לשם, כשהדרך הנוחה ביותר להגיע לשם מסלבדור היא לקחת קטמרן, שהוא מעין חצי סירת מנוע חצי רחפת, ששט מהר למדי.
הקטמרן יוצא ממזח ליד מרקדו מודלו – שוק חביב שנמצא בבנין שהיה פעם בית סוהר, שאפשר לראות בתמונה למטה, שצולמה מהעיר העליונה – הפלוריניו.

העיר העליונה היא העיר העתיקה בסלבדור.
יש מעלית בגובה 70 מטר, שמאפשרת לעבוד מהעיר התחתית אל העיר העליונה.
בזמו הקרנבל, אפשר לראות להקות מתאמנות סתם ככה באמצע היום ברחוב

ועוד אחת, עם ברזילאית חמודה.

בעיר העתיקה יש גם הרבה כנסיות, חלקן בנות מאות שנים.
הנה תמונה שלי בתוך אחת מהן, ליד פסיפס יפה.

הקטמרן עולה 50 ריאל, יוצא ב14:00 מגיע למורו בתוך בערך שעתיים.
הוא עוצר במזח:

עוד תמונה של המזח, בערב.

החופים במורו מאוד יפים, יש ארבעה חופים ליד הכפר, שנקראים, כמה מוזר, החוף הראשון, החוף השני, החוף השלישי והחוף הרביעי.
בתמונה, החוף השני, ויותר במרחק החוף הראשון.

כמובן שיש עוד חופים באי, יותר מבודדים.
הנה אחד מהם, שהגעתי אליו במהלך טיול בסירת מנוע מסביב לאי:
חוף יפהפה, וריק לחלוטין.

לא רחוק ממורו יש כפר קטן בשם גמבואה, ההגעה לשם היא בסירה שיוצאת מהמזח כל פעם שיש מספיק אנשים, ועולה 2 ריאל.
תוך כרבע שעה עשרים דקות מגיעים לגמבואה.
בגמבואה גם יש קרנבל קטן, שנקרא, כמובן – קרנגמבואה.
הוא אומנם לא מתקרב במימדים לזה של סלבדור, אבל הוא בכל זאת נחמד.
הנה כמה תמונות משם:

הקרנבל שם הוא מקומי לגמרי, ולא ראיתי שם תיירים בכלל. המקומיים משתעשעים
בלזרוק קמח אחד על השני.
הנה זוג שהציץ ונפגע:

יש במורו מצודה ישנה של הפורטוגזים (ברקע) :

הנה עוד כמה תמונות שקיעה יפות לסיום:

The shadow and the flame

ותמונה יפה של שקיעה על רקע אי שכן (צולם מסירת מנוע).

למידה אצל בעלי חיים

סרטון משעשע על הישגים של בעלי חיים.
מעלה מחשבות לגבי מהי אינטלגנציה, אם בעלי חיים עם מוח בגודל של ציפור מסוגלים ללמוד לעשות דברים כאלו בעצמם, מה זה אומר עלינו?
האם בינה היא ידע שנרכש באופן מקרי, צרב לו כמה סינפסות, ואחר כך, באופן מקרי התחבר לפיסת ידע אחר ויצר מה שנראה כמו בינה?
נראה מאוד סביר שתהליך הלמידה של בעלי חיים פשוטים נוצר ברווורס, למשל, הכלב ששותה מים מהכיור:
סביר שנודע לו שיש שם מים איכשהו, אולי הבעלים שלו הרימו אותו לשם, או שהוא הריח משם מים או אוכל, זה יצר לו מוטיבציה להגיע לשם.
פעם אחת, במקרה, הכיסא היה קרוב לשיש, הכלב היה צמא, אז הוא ניסה והצליח להשתמש בכסא כדי להגיע לשיש. אחרי שזה קרה, נוצר מצב שבו "כסא ליד שיש" = "אפשר להגיע למים" = "אפשר לשתות".
כשהכלב היה צמא, לפעמים הכיסא היה ליד השיש, לפעמים לא.
אולי בפעם מסויימת הכיסא היה קרוב, אבל לא מספיק. חסרו ממש כמה סנטימטרים, אחרי כמה נסיונות שכשלו, הכלב הסיק שהוא יכול להזיז את הכסא את הסנטימטרים החסרים, ואז הוא הצליח.
ברגע שהוא למד שהכסא יכול לזוז, אז הוא כבר לא הסתפק בכמה סנטימטרים, אלא הזיז אותו מרחקים יותר גדולים.
כל זה היפוטתי, יכול להיות שעזרו לכלב בדוגמא הזו, אבל הרעיון הוא שתנאים מסויימים, ביחד עם מוטיבציה לבצע משהו יכולה להביא ללמידה גם בבעלי חיים פשוטים, ובטוח שגם אצלנו.
השאלה היא, האם אנחנו הרבה יותר מתוחכמים מזה? היתכן שרוב ההבדל נובע מהפער בכמות הידע?
מה זה אומר על בינה מלאכותית? אפשר לדמות תהליך למידה דומה במחשב?

הקרנבל בסלבדור

סלבדור היא עיר במחוז בהיה בברזיל, שיושבת על חצי אי לחוף האוקיינוס האטלנטי, ככה שיש לה שלושה כיווני ים.
הקרנבל בסלבדור נחשב בעיני רבים לטוב בברזיל, למרות שהוא נחשב גם למסוכן ביותר. הקרנבל מתקיים בשני מוקדים עיקריים בכל ערב,  מארבע אחרי צהריים עד לפנות בוקר, במשך כשבוע (הקרנבל בבהיה נמשך יומיים מאשר בשאר ברזיל). מוקד אחד, קטן יותר, הוא העיר העתיקה – הפלוריניו, והמקוד השני הוא הטיילת לאורך הים בשכונת בחה.
מי שהיה פעם במצעד האהבה בתל אביב יזהה את הפורמט של הקרנבל בסלבדור (די ברור מי העתיק ממי) – רק בסדר גודל אחר לגמרי.
משאיות ענק נוסעות לאיטן לאורך הטיילת של שכונת בחה, כל משאית מפיקה מוסיקה בעוצמה מרעידת כליות. על חלק מהמשאיות יש הפעות חיות של אמנים פופולריים בברזיל. מסביב למשאיות יש בלוקו, שהוא בלוק מתוחם בחבל שמוחזק על ידי אנשים, שנע עם המשאית. הבלוקו נחשב שטח בטוח, ורק מי שקנה חולצה של הבלוקו במחיר מופקע יכול להכנס לתוכו, ככה שבבלוקו תראו אנשים עם חולצות תואמות, מתוכם אחוז רציני מאוד של תיירים. בתוך כל בלוקו כזה יש 2000-3000 איש. שאר האנשים לא נכנסים לבלוקו כי אין להם חולצות.
בזמן הקרנבל, ברחוב שבו נע הקרנבל, ובכמה הרחובות הצמודים יש, בלי להגזים, 2-3 מליון איש, כולם רוקדים, אוכלים ושותים. אלפי דוכנים קטנים מוכרים שתיה, שיפודים (על האש), מיץ קוקוס, פסטלים מטוגנים ועוד. כדאי ללמוד מספיק פורטוגזית כדי להגיד להם כמה אתם מוכנים לשלם, ורצוי שיהיה לכם את הכסף במדוייק, כי הם לא אוהבים להחזיר עודף לתיירים.
המטבע הברזילאי הוא ריאל  ברזילאי, שהתחזק מאוד בשנים האחרונות. נכון לכרגע ריאל אחד שווה כחצי דולר, ככה שהוא שווה בערך שני שקלים.
המחירים של האוכל והשתיה נמוכים מאוד ברחוב. ריאל אחד לחצי ליטר מים מינרלים ("אגואה מינרל" בפורטוגזית), ריאל וחצי עד שניים לחצי ליטר בירה ("קרבג'ה בפורטוגזית, יש שני סוגים עיקריים בברזיל, נובה-שין וסקול, שתיהן לא רעות).
יש נוכחות משטרתית רצינית למדי בקרנבל, פלוגות של חמישה שוטרים מסתובבות כמו נחשים בתוך הקהל, מפגינים נוכחות, ונעמדים על סטנד גבוה שהוכן מבעוד מועד ברגע שעוברת משאית (מסביב למשאית הבלאגן האמיתי). סך הכל, יחסית לכמויות האלכוהול והמסות האדירות של האנשים שם, כמעט ולא ראיתי אלימות, ככה שבגדול נראה שהמשטרה עושה עבודה טובה.
למרות תחושת הביטחות היחסית, לצלם במצלמה דיגיטלית בתוך הקרנבל זה דבר מאוד מטופש לעשות, למי שרוצה לחזור עם המצלמה למלון. זה לא הפריע לי לעשות את זה, ואפילו חזרתי עם המצלמה.

כל התמונות לחיצות וסחיטות.
מפה של סלבדור עם איזורי הקרנבל מסומנים.

תמונה של בלוקו, אפשר לראות את האנשים שתפקידם להחזיק את החבל, ומאחורה קבוצה עם פחות או יותר אותם חולצות.

מכירה תחת אש

משאית:

טיסה אחת, שנגמרה בסוף.

אז חזרתי.
מטוס של ארקיע, בואינג 757 כמדומני, לא נועד לכאלו טיסות.
משהו כמו 250 איש במטוס.
שתי עצירות תדלוק.
17 שעות במטוס.
מתוכן שעתיים וחצי בתדלוקים, שעה וחצי בעיכובים ושלוש עשרה שעות באוויר.
סך הכל שלושה סרטים שראיתי: אושן 12 (מוזר שגם את אושן 11 ראיתי במטוס), ווימבלדון – נחמד אך צפוי מאוד, והאי, שהפתיע לטובה.
שעתיים של שינה מקוטעת, כמה שעות קריאה של ספר בשם Mega-war, שהוא מעין המשך למלחמת העולמות, והרבה שעות של מוח בניוטרל.
ומה אני עושה כשאני מגיע?
כן, בודק אימיילים, מסדר את התמונות מהטיול, שומע דיסק צרוב של להיטי הקרנבל בסלבדור, הכל חוץ מלישון.
זה לא רעיון הכי טוב לישון עכשיו, רוב הסיכויים שזה יגרום לרגל סילון (TM) של כמה ימים – עדיף להתאפק.
טוב, אז היום לא יהיה פוסט טיול גדול, עדיף שאני אעשה את זה אחרי קצת שינה. :-), חוץ מזה, יש לי ערמה של פרקים לראות.

Update #2 : Morro de sao paolo

In the last post, I wrote I have a cell phone for emergencies, well. this is no longer true.
my cell phone is gone, probably picked or fell off my pocket in the Carnaval, quite anoying, but no big deal.
The Carnaval in Salvador was quite a thing, Its a huge street party, with at least a million or two of people on a street which is about 3-4 kilometers long,I will write more about it when I get back.
right now I am on a little island called Morro de Sao paulo (Has nothing to do with Sao paolo – the city),
its a pretty Island with amazing beaches, I will stay here in the next week, as the local Carnaval just starts here.
This is a aerial picture of one of the beaches, looks like the one next to my Pousada (A small, cozzy hotel, usually a modified house):
The beach of morro de sao paolo
If I will manage to download the pictures of my camera I'll post some here.
btw: Sorry for the english posts, its a bit of a problem to get hebrew in most Internet caffes.

Salvador, update #1

Brazil, after a 16 hours in a flying can,I am here.

don't have too much time to write, going to the carnaval soon.

Salvador is just what I have expected, no one speaks english on the street, and its very hot.

this internet caffe is populated by israelies, the biggest bunch I seen since I got here.

anyway, going to party.

 

הפוסט האחרון

דרכון בתוקף – יש.
כרטיסי טיסה – יש.
המחאות נוסעים – יש.
מצלמה – יש.
פאוץ' כסף נסתר – יש.
חומר קריאה לטיסה (בלייזר האחרון ועימות המלכים, של ג'ורג' מרטין) – יש.
סט תקעים בין לאומי – יש.
סלולארי חירום בין לאומי – יש.
בלה.
אין לי כוח להמשיך את הרשימה.
הכל מוכן, תאמינו לי.
אפילו צילמתי את הדרכון ושמתי עותק על השרת, למקרה שישדדו אותי מהדרכון.
עוד לא נולד השודד הברזילאי שישדוד את פיירפנג.
מחר אחרי הצהריים אנ י טס, אם תשמעו על מטוס ארקיע שהתרסק, תדעו שזו היתה הטיסה שלי.
היו שלום.

אגב, זה הפוסט המאה.
כמה סמלי.

סוף עונת המבחנים

היום היה המבחן בפרולוג, לא היה קשה במיוחד.
המבחן הזה סוגר את עונת המבחנים שלי הסימסטר.
תחושת החופש ממחוייבות שמתלווה לפרק הזמן שבין הסימסטרים היא חסרת מחיר ממש, כיף ללמוד בפתוחה, אבל זה לא קל ללמוד ולעבוד בו זמנית, ופרק הזמן שבין הסימסטרים ממש מרגיש כמו חופש גדול  – למרות שבדרך כלל  הוא חופש רק מהלימודים, ולא מהעבודה.
הפעם, לפחות בחלק מהתקופה, החופש שלי יהיה מוחלט – מחרתיים אני טס לקרנבל בברזיל לשבועיים.
הכל התחיל כשחבר בעבודה אמר, ככה כדרך אגב, "תראה איזה זול הכרטיס הזה לברזיל!".
החופש האחרון שלי (שלא למטרת לימוד למבחן, זה לא חופש), היה בקיץ 2003, לחוף המערבי בארצות הברית, שנתיים וחצי לחוצות ונטולות חופש עברו מאז, ככה שמיד חשבתי לעצמי שזו יכולה להיות הזדמנות יפה לשבור את התבנית. למחרת כבר הזמנתי כרטיס טיסה, עוד כמה ימים עברו, והבנתי שטעיתי בתאריכים של המבחנים שלי (הייתי בטוח שהמבחן בפרולוג היה אמור להיות ב22.2, ושהוא אחרון, אבל הסתבר לי שב22 היה אמור להיות המבחן באלגוריתמים, וב27 המבחן בפרולוג), מה שקצת הלחיץ אותי:
התקשרתי לפתוחה וביקשתי להקדים את המבחנים, ל16.2 ול22.2, הכל עבר חלק, למרות שהיו כמה ימים של אי וודאות עד שקיבלתי אישור סופי על השינוי, ועכשיו שהמבחנים מאחורי, הטיסה לפני.
לא היה לי יותר מדי זמן לתיכנונים, אבל אני מרגיש מוכן לגמרי.
לא ברור לי אם אני אוכל לעדכן פה בשבועיים וחצי הקרובים, אבל נשתדל. 🙂

אגב:
בעיית הקריסות של השרת באה על פתרונה, והשרת כבר לא קרס שישה וחצי ימים, זמן שיא של ממש.
מסתבר ששרת הX שהרצתי שם (למה יש שם בכלל שרת X זה סיפור ארוך, בפעם אחרת) גרם לכל הבעיות, ואחרי שכיביתי אותו היציבות חזרה.