על מקרנים, קירות גבס ועליות גג.

הבטחתי פוסט מקרן. למעשה, רק בימים האחרונים סיימתי להתקין את הכל.
המקרן הוא Epson Powerlite 5020 UBE שקיבל ביקורות טובות בProjector central.
כשקיבלתי את המקרן, כמובן שלא תליתי אותו או משהו לפני שהפעלתי אותו בחדר המחשב כדי לבדוק אותו.
לא לגמרי רואים את זה בתמונה, אבל למעשה המקרן פה מחובר רק לחשמל. התמונה עוברת בפרוטוקול אלחוטי – שזה אחד הפיצ'רים שאהבתי במקרן הזה. כמובן שזה אופציונאלי ויש גם חיבורים רגילים של HDMI וכו'.

2012-12-25 13.20.54
במקביל קניתי מסך קבוע (לא נגלל כמו מה שהיה לי בארץ) לאחר עבודת מחקר קטנה על מסכים למקרנים (Projector central שוב הוכיח את עצמו כמקור מידע שימושי). המסך שקניתי הוא מסך 100" של דלייט (DALITE 95559) שמותאם במיוחד לקולנוע ביתי.
התוכנית המקורית שלי היתה כמה שיותר רכיבים אלחוטיים כדי לחסוף חוטים בסלון, ולכן קניתי סמסונג HT-E5500W HTIB 5.1 שכולל רמקולים אחוריים אלחוטים ומגבר Yamaha RX-V473 5.1-Channel Network AV Receiver.
כשפתחתי את הסט קולנוע ביתי גיליתי שהרמקולים האחוריים חייבים להתחבר לנגן הבלו-ריי, מה שמתנגש לי עם התוכנית הראשית שבה נגן הבלו ריי הוא לא חלק מרכזי בבמערכת הקולנוע הביתי שלי (וכמובן הוא מייתר את המגבר).
זה הזמן לומר שאמזון בארצות הברית נותנים חווית קנית פשוט מדהימה, במיוחד עם אמזון פריים. במקרה הספציפי הזה ביקשתי החזרה מאמזון, שילמתי קצת על המשלוח חזרה והם אפילו שלחו שליח לכתובת שלי כדי לאסוף את החבילה. מאז שהתחלתי לקנות באמזון פה החזרתי כמה וכמה חבילות מכל מני סיבות ובכל המקרים חווית ההחזרה היתה טובה וחלקה.
ההחזרה של הרמקולים השאירה אותי בלי רמקולים, ולאחר התלבטויות קניתי סט 5.1 של הרמן קרדון, משהו שיותר מתאים לרמה של הרסיבר שקניתי מאשר הרמקולים המקוריים שקניתי בסט של סמסונג – שלמען האמת לא היו מרשימים במיוחד.
כששכרתי את דירה ציינתי כמובן שאני מתכוון לקנות מקרן ומסך. בעל הדירה לא התנגד אבל ביקש שאני אביא איש מקצוע.
ניסיתי למצוא כזה במשך שבוע או שבועיים, ועד שמצאתי מישהו מבוטח הוא ביקש $640. התייעצתי קצת עם חברים פה והם שיכנעו אותי לעשות את זה בעצמי.
כשניגשים לבנות חדר קולנוע ביתי עם מקרן, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא כמובן לתלות את המקרן. אין הרבה הגיון בלתלות מסך ולסדר רמקולים רק כדי לגלות שהמקום הרצוי לתליית המקרן לא מתאים מסיבה כלשהי.
כשתליתי את המקרן בארץ, העניין הסתכם בלקדוח ארבע חורים בתקרה, להכניס דיבלים ולקבע את המתלה לתקרה, ואחר כך כמובן לחבר את המקרן למתלה. זה לא לגמרי טריויאלי כי צריך דיוק בקידוח החורים כי הם צריכים להתאים לחורים שיש במתלה – אבל חוץ מזה העניין די פשוט.
בארצות הברית לא מקובל לבנות בבטון:
הקירות הם בעצם שלד עץ עם עמודים כל 40 ס"מ. על השלד הזה מקבעים לוחות גבס (פחות או יותר) בעובי סנטימטר- מה שנקרא Drywall. זה אומר שהקירות הם בעצם חלולים למדי, וגם מאוד חלשים. בעיטה בקיר יכולה בקלות לשבור את הגבס.
המצב בתקרה דומה, יש קורות בתקרה במרחקים קבועים, ומתחת להם מוצמד לוח גבס. על הלוח הזה מניחים שכבת בידוד שנראית בדרך כלל כמו מילוי של פוך וכל העסק הזה נמצא בעליית הגג, מתחת לרעפים. לא קשה לנחש ששכבת גבס בעובי סנטימטר לא תוכל להחזיק משקל גדול – ובטח לא עשרה קילוגרם של מקרן שעולה בסביבות ה$3000.
מה עושים אם כך? הפתרון הוא לקדוח לתוך קורת עץ שלדית בתקרה ולקבע את המקרן אליה. הקורות האלו מונחות בתיקרה על הצד, כך שהן בעצם עומדות עם הצד הצר שלהן כלפי מטה והצד הרחב שלהם הצידה. העובי שלהן במבט מלמטה הוא כארבעה ס"מ והגובה שלהן הוא בסביבות ה13 ס"מ.נוסיף את הסנטימטר של התקרה, מה שאומר שצריך לעבור בקו ישר דרך כ14 ס"מ בדיוק באמצע הקורה – בלי לראות אותה. הטריק הוא כלי שנקרא Stud finder, שהוא מכשיר שמסוגל להרגיש איפה בקיר יש קורה. הוא לא מאוד מדוייק אבל עם לוקחים ממוצע של כמה קריאות מקבלים תמונה די טובה של איפה הקורה – אז הזמנתי לי כזה מאמזון.
הדבר הבא שצריך זה מקדחה. בארץ היו לי כמה מקדחות חזקות שמתחברות לשקע (לא על סוללה). אבל מסתבר שכאן אפשר לגמרי להסתדר עם מה שנקרא Impact driver, שהוא בעצם מברגה רב שימושית, שעובדת על סוללה. אפשר לחבר אליו ראשים שונים ומשונים, כולל ראש שמתאים למקדחים ומאפשר לקדוח. חבר אמריקאי נתן לי מקדח של מקיטה במתנה. יש לו כמה והוא כבר לא צריך את זה.
בתור מי שרגיל למקדחים אמתייים של 600 וואט, מקדח על סוללה נטענת נשמע לי כמו בדיחה. אבל ניסיתי ולהפתעתי גיליתי שלדבר הזה יש הרבה מאוד כוח. ומכיוון שחומרי הבניה פה הם כל כך רכים הוא לגמרי מספיק לכל דבר שתרצו.
קניתי לי מקדח של איזה 30 סנטימטרים (מקדח סטנדרטי קצר מדי למשימה),  מתאם שיאפשר לי לחבר אותו למקיטה ושני ברגים ארוכים ברוחב של כ8 מילימטר. לפני שהתחלתי בתליה עליתי לעליית הגג עם כמה לוחות עץ כדי לעשות את דרכי עד הקורה המיועדת וכדי להבין מה קורה למעלה. גיליתי שקר וחשוך שם, ושכמעט ואין גישה לקורה הרלוונטית כי היא קרובה לקיר ובאיזור הזה גג הרעפים כבר נמוך מאוד.
חזרתי למטה וקדחתי את החור הראשון, עליתי שוב כדי לוודא שעברתי ישר דרך הקורה וכדי לחבר אום לקדח (מהצד השני עזרו לי סוניה והשכן). חזרתי וקדחתי בהצלחה גם את החור השני, עליתי חזרה למעלה וחיזקנו את האומים משני הצדדים. ברגע שקיבעתי לתקרה את המתלה, לחבר אליו את המקרן זה כבר היה קל למדי.
וככה זה נראה:
mounting-projector
ומקרוב:
2013-01-26 23.38.26

הצעד הבא היה לתלות את המסך. עכשיו שהמקרן תלוי אפשר לשחק עם ההגדרות שלו כדי להחליט איפה תהיה התמונה המוקרנת בדיוק, ושם צריך לתלות את המסך.
בגדול צריך לקדוח כמה ברגים לתוך הקורות כדי לקבע שני פסי מתכת לקיר ועל הפסים האלו תולים את המסך.
עשיתי כמה טעויות קטנות בדרך, אבל בסוף הצלחתי (תוך שאני עושה קצת יותר חורים בקיר ממה שהייתי חייב).
המסך:
2013-01-16 23.31.58
הקרנה בחדר מואר:
2013-01-16 23.34.40
הקרנה בחדר מוחשך:
2013-01-16 23.34.59

עכשיו הגיע תורם של הרמקולים. שצריכים להיות במקומות מדוייקים למדי ולא תמיד יש קורה במקום הרצוי. למרבה המזל הרמקולים שוקלים בערך קילו אז גם קיר גבס יכול להחזיק אותם. הבעיה פה הוא שאין לקיר גבס מספיק התנגדות כדי להחזיק בורג – אז צריך להשתמש בדיבלים מיוחדים שמותאמים לDrywall:
2013-01-27 00.56.23

אחרי שתליתי את הרמקולים (וגם קיבלתי עוד מהריהוט שקניתי), ככה זה נראה:
2013-01-26 23.37.49

2013-01-26 23.36.24

הפינה המבולגנת עוד תשתפר כשאני אקבל שידה שהזמנתי במיוחד לפי המידות של המחשבים ושאר הציוד שם:
desk-spec.jpg

עד כאן.

פוסט אמיתי!

בלי ששמתי לב עברה לה שנה בלי אף פוסט, ואפילו פישלתי עם הרשימה המקושרת.
מה שאומר שהיא נשברה, ולא תחודש (כבר רמאות, אבל נניח).

יש את העניין הזה, שככל שעובר יותר זמן בלי פוסט – יותר קשה לכתוב פוסט חדש.
וזה מוזר, כי בשנה האחרונה היו לי כל כך הרבה שינויים בחיים שיספקו לפוסטים לארבעה בלוגים.
הבעיה היא, וזה תירוץ כמובן – שבגלל כל השינויים האלו לא היה לי זמן ידה ידה לכתוב פוסטים. כן.

טוב, אז במקום לכתוב 100 פוסטים בחודש (ובאמת אין לי זמן לזה, ובטח גם לשניים שעדיין קוראים פה אין זמן לקרוא אותם), אני אנסה לכתוב פוסט אחד שמסכם את הכל הכל.
הכל הכל חוץ ממה ששכחתי, או שסתם לא בא לי להזכיר.

הפוסט הזה לא יהיה מפורט, כי אין לי שלוש שעות – במקום זאת, אני אנסה לכתוב רשימה של דברים גדולים שקרו בשנה האחרונה.
תרגישו חופשי להתעניין ולבקש פוסטי המשך על נושאים מסויימים אם הם מעניינים אתכם במיוחד.

אחרי ההקדמה הזו, נתחיל במלאכה:
אולי השינוי הכי גדול בחיים שלי, הוא שעברתי לארצות הברית.
"מה? מתי? למה??" אני שומע אתכם צועקים, או אולי לא – כי שניכם בעצם מכירים אותי במציאות וכבר יודעים את כל זה.
אבל נעמיד פנים לרגע שלא.
התשובה היא פייסבוק, שקנו את פייס.קום לפני כמה חודשים, והעבירו את רוב העובדים – ואני ביניהם – למטה הראשי במנלו פארק בקליפורניה החמימה (שדי קרירה בשבוע האחרון).
קיבלתי סכום נאה בעקבות הרכישה, אבל אני עדיין צריך ורוצה להמשיך לעבוד.

אז הנה שני נושאים גדולים לפוסטי המשך או לסדרה של כאלו, או לכלום בעצם:
1. ארצות הברית? קליפורניה? איך זה?
2. פייסבוק? איך שם? פגשת את צוקרברג? טעים שם?

נמשיך.
התחתנתי, עם רובוט. בשם סוניה – רובוסוניה, ועכשיו אנחנו חורשים את אמריקה (מחר לאס וגאס, ברצינות).
אז זה הנושא השלישי:
3. רובוסוניה? מתי? למה וכמה. התחתנתם בפראג? למה? איך היה?

הלאה, קניתי מחשב חדש, ולא בסתם מחשב עסקינן, אלא בתת תפלצת מסוג מפלצתי במיוחד, מספיק לומר שהוא עלה 4300 – ולא, מדובר בדולרים ולא בשקלים.
נושא רביעי:
4. תפלץ? כמה זכרון? יש לך SSD? איזה גודל המסך?! כמה גיגה הרץ המעבד ואיזה מקלדת יש לך? (וכו').

הלאה נמשיכה:
כדי להגיע לפייסבוק צריך אוטו, אז קניתי. הוא מגניב במיוחד, ועולה בארץ פי שתיים לפחות כמובן. אני ארמוז שמדובר בB.M.W סדרה 1 עם גג נפתח, אבל אני לא אפרט מעבר לזה בינתיים.
אז הנושא הבא :
5. אוטו מגניב? תראה תמונה! באיזה מהירות הוא נוסע? יש לו גלגל ספייר??

הלאה הלאה נמשיכה:
אחד היתרונות בלהיות בארצות הברית הוא, ובכן – שהרבה דברים קורים פה.
למה הכוונה? אני יושב וצופה לי בGSL לתומי (תחרות סטארקרפט קוריאנית), ופתאום הקאסטר אומר שהגמר יהיה בלאס וגאס.
האוזניים שלי נעמדו, ותוך כמה ימים קניתי כרטיס טיסה, והייתי באירוע של הגמר בסוף שבוע ארוך מלא בסטארקרפט וקצת הימורים בלאס וגאס. (כן, פעמיים לאס וגאס בתוך שבועיים).
היה פיצןץ.

6. יש לך עוד דברים מגניבים לספר על סטארקפט? אתה משחק בליגה של פייסבוק בטורניר AHGL?

טוב, לנושא הבא:
מחשבים זה מגניב, אבל הבן אדם צריך גם מקרן כדי להרגיש שלם עם עצמו. עדיין אין לי מקרן, וגם לא טלוויזיה. אבל אני זומם לקנות מקרן איכות בקרוב.
נכון לכרגע אני חושב על המקרן 5020UBe של אפסון שנשמע ממש טוב על הנייר.
7. מקרן? למה לא טלווזיה? איך המקרן החדש?

טוב, זה מספיק לעכשיו, ואולי פוסט זה ממש מסמן את תחילתו של עידן שבו אני אכתוב יותר מפוסט בשנה :).

פוסט יומולדת

בהמשך למסורת רבת השנים (ברצינות, היא כבר רבת שנים!), הנה פוסט יומולדת שמוסיף עוד חוליה לרשימה המקושרת!

סטארקרפט עדיין מעסיק אותי ומונע פוסטים (מעולם לא שיחקתי במשחק אחד כל כך הרבה זמן).
אז הנה משחק סטרקרפט טוב במיוחד שראיתי לאחרונה בין שנים מהקוריאנים הטובים ביותר בעולם:

בסימן אחר, קניתי קיט להרכבת מדפסת תלת מימדית (ריפרפ מסוג 'פרוסה מנדל'), ולמעשה קיבלתי את החבילה ביום של היומולדת.
התחלתי לבנות את המדפסת עם החברה אתמול, והנה כמה תמונות של מה שיש עד כה (וכמובן שיהיה עוד פוסט מלא על המדפסת, או כמה) :

יום הולדת

הרשימה המקושרת של פוסטי ימי ההולדת שלי ממשיכה להתארך עם הגיעו של יום ההולדת ה33.

היומולדת הפעם הוא בסימן סטרקרפט 2, שאוכל את הזמן הפנוי שלי ודי מונע פוסטים בבלוג לאחרונה.
אני משחק במשחק מרובה המשתתפים כמעט כל יום, ורואה גם לא מעט סרטי תחרויות ביוטיוב.
שימו לב לעוגה הזו שאפה הבחור מפה.

עוגת סטארקרפט

לסיכום, הנה משחק משובח ביותר מתחרות בימים האחרונים, זה המשחק השלישי מתוך חמש של הגרנד פינלה של התחרות, מאנה נגד… נאאמה.

מה הסיכוי שבשבוע הבא שוב יצאו אותם מספרים בלוטו?

הערה: כתבתי את הפוסט הזה שלשום בבוקר, והוא נתקע כפרטי בטעות.

המספרים הזוכים בלוטו חזרו על עצמם בתוך שלושה שבועות, לכאורה גובל בבלתי אפשרי – נכון?
למעשה לא.
הסיכוי שבשבוע הבא יצאו שוב אותם מספרים הוא, ובכן – שווה בדיוק לסיכוי של כל קבוצת מספרים אחרת או במילים אחרות: שווה בדיוק לסיכויים לזכות בלוטו.

כדי להבין את זה, די להבין שאין תלות בין ההגרלות (בהנחה הסמויה שההגרלה היא הוגנת).
אם הסיכוי לארוע מסויים הוא a, אז הסיכוי שa יחזור על עצמו פעמיים הוא a*a, לכן קל לחשוב שהסיכוי שיצאו שוב אותם מספרים בלוטו הוא a*a*a, בהנחה שa הוא הסיכוי של קבוצת מספרים כלשהו להבחר.
הנקודה העדינה פה היא שמה שקרה כבר קרה, והסיכוי שלו הוא 1, והוא לא משפיע על העתיד כי אין תלות בין ההגרלות.
זה כמובן לא מפריע לynet לצאת בהכרזות מפוצצות על כך שדבר כזה קורה פעם ב10000 שנים.

כל זה טוב ויפה, אבל עולה השאלה – מתי אנחנו אמורים להתחיל לחשוד שמשהו בהגרלה מסריח?

dice

SFO -> LAS -> $$$ -> EWR -> TLV

שבתי, אחרי שביליתי כארבעה ימים בלאס וגאס החמימה אך הגשומה (נשבע לכם, ירד גשם פעמיים בזמן שהייתי שם!)
שהיתי בבאליס, אחד המלונות שנמצאים במרכז הסטריפ (רצועת המלונות / בתי הקזינו העיקרית בעיר).

לאס וגאס היא אחת הערים הכיפיות ביותר, במיוחד בערבים שבהם המזל לצידכם בקזינו.
את ה$$$ שבכותרת עשה בעיקר הבית, אבל מה שקורה בוגאס נשאר בוגאס : לא השכלתי לברוח עם הכסף בזמן, ובסוף ברחתי בלעדיו.
להמשיך לקרוא SFO -> LAS -> $$$ -> EWR -> TLV

TLV -> EWR -> SFO

מחר בבוקר אני טס בחזרה לסן פרנסיסקו.
הפעם האייפד שלי מצוייד בהרבה יותר תוכן ומשחקים שיעזרו להעביר את ה-קרוב ל24 שעות שאני אבלה במטוסים ובשדות תעופה.
מעניין לשים לב שהטיסה שלי, שהיתה במקור בשעה 11:25 "הוזזה" לשעה 10:25, מסתבר שאני מצטרף למחאה נגדן שעון החורף הקיצי, כי השעה של הטיסה בעצם לא השתנתה ואני אישית לא מרוויח את שעת השינה שנגזרת מהשינוי הלילה.
מי יודע, אולי זה אפילו יגרום לכמה נוסעים במקומות טובים לפספס את הטיסה ולפנות את הכיסאות שלהם לאנשים יותר עירניים כמוני (צחוק מרושע).

סן פרנסיסקו, Inception ומהירות הורדה מטורפת

השקט שהשתרר בבלוג לא נובע משתקנות שפקדה אותי, אלא מזה שבשבועות האחרונים אני נמצא בארצות הברית במסגרת העבודה ולא היה לי יותר מדי זמן לנשום.
אני נמצא באיזור סאן פרנסיסקו (פאלו אלטו), ואני אשאר פה בשבועיים הקרובים.
הייתי רוצה להרחיב על מה אני עושה פה, אבל לצערי אני לא יכול בשלב זה, אולי עוד כמה חודשים.
יש לי רק ממצא אחד להציג בינתיים:
Downloading at 15.5MB/Sec

אציין שזו קצת רמאות:
יש לי בלפטופ חיבור של 100 מגה ביט, והמהירות הזו היא בלתי אפשרית והיתה רגעית (המקסימום הוא 12.5MB/SEC), מצד שני – אני חותם שאם אני אנסה עם חיבור ג'יגביט אני אעבור את המהירות הזו בקלות.

ברגעים אלו אני נמצא בסן פרנסיסקו, בסטארבק כלשהו ליד יוניון סקוור.
סיימתי לראות את Inception בIMAX לפני כמה שעות.
ראיתי אותו כבר לפני שבוע, והחלטתי שאני צריך לראות אותו שוב.
לא התכוונתי שזה יקרה כל כך מוקדם, אבל חבר הזמין אותי להצטרף אליו כשהוא שמע שאני בעיר.

הסרט הזה הוא כנראה הסרט הכי טוב ב2010, וזה מעניין כי הסרט הכי טוב של 2009 היה כנראה האביר האפל – כשמה שמשותף לשניהם זה כמובן ששניהם בוימו על ידי כריסטופן נולן.
הסרט הזה עושה למטאריקס מה שהמצאת המחסנית עשתה למדעי המחשב, ואת זה תבינו רק אחרי שתראו את הסרט (אבל רק אם מחסנית בשבילכם היא יותר מאשר מקום לשים בו כדורים).
בקיצור, מומלץ בחום – ולבוא מרוכזים :).

אחרי הסרט הלכנו לאכול במסעדה קוריאנית בשם Brothers, היה מצויין.

לא חושב שאכלתי אי פעם אוכל קוריאני, מישהו מכיר מסעדה קוריאנית בארץ  (רצוי כזו שלא תבייש את הפירמה)?

סן פרנסיסקו היא כנראה העיר המועדפת עלי בארצות הברית,וזה מעניין כי באופן לא מתוכנן היא גם העיר בחו"ל שיצא לי לבקר בה הכי הרבה פעמים.
בשבוע שעבר עשיתי לקולגה שזו הפעם הראשונה שלו בעיר את הסיבוב הרגיל של החוף הצפוני, פיר הדייגים, אופניים בסיבוב על גשר הזהב ואל סולסליטו וחזרה במעבורת.
היה יום טוב.
היום עדיין לא נגמר, אבל הוא באווירה הרבה יותר רגועה מבחינתי.
פעם ראשונה שאני כותב פוסט בבלוג תוך ישיבה בסטרבקס. (למעשה היום היתה הפעם הראשונה שביקרתי בסטארבקס – יש להם קפה שמזכיר את הקפה בארץ, ונראה שבכל הסניפים יש אינטרנט ותנאים לשימוש בלפטופ).

המזג אוויר פה מעולה, אפילו קריר לפעמים.
למעשה, זה הקיץ הכי קר באיזור מזה זמן רב – מה שמסתדר עם הטירוף שהולך בארץ (כל החום הזה צריך ללכת לאנשהו, נכון?)
אם הכל ילך לפי התוכניות, אני אשוב למדינתנו המהבילה בעוד כשבועיים, אשאר בארץ כשבוע ואחזור לפה לעוד כמה שבועות.
ריבוי הטיסות בקונטיננטל כבר הביא אותי לרמת כסף בנוסע המתמיד, אולי נתחיל לראות שדרוגים אקראיים בקרוב.

עד כאן עידכונינו.

מטוס סולארי טס שבוע רצוף

זיפייר, מטוס סולארי ללא טייס (מסל"ט?), הוא המטוס הראשון שמסוגל לטוס תאורטית בלי לנחות ובלי לתדלק לנצח.
הוא המריא ביום שישי שעבר מבסיס יומה באריזונה, ונכון לכתיבת הכתבה המלונקקת הוא עדיין היה באוויר.

קשה לראות איך מטוס כזה יוכל איי פעם לשאת אדם, אבל עם השתפרות הטכונולוגיה (חוזק וקלות החומרים ושיפור ביעילות הלוחות הסולאריים) אולי היום הזה יגיע. כדי שזה יקרה, כנראה המטוס יצטרך להיות הרבה יותר גדול (הלוחות הסולאריים עובדים כבר היום ביעילות מאוד גבוהה) – ומכאן הצורך בחומרים קלים וחזקים במיוחד.

כבר היום, מטוס כזה יכול לשמש כמטוס ריגול, וכנקודת ממסר איזורית.

וגם סירטון:

מיומנו של פגוע ג'ט לאג

בשבוע שעבר חזרתי מביקור בן שבועיים בארצות הברית, ובאמתחתי ג'ט לאג עצבני.

יום ראשון

נחתתי בסביבות ארבע אחרי הצהריים, אחרי שהייתי ער מארבע בצהריים (שעון ישראל) ביום הקודם.
לא ממש ישנתי בטיסה כדי להיות עייף, ואכן הייתי עייף.
הזמנתי פיצה וסלט ב20:00, החזקתי מעמד עד 22-23, והלכתי לישון.

יום שני

ב00:30 התעוררתי, עשיתי סיבוב וחזרתי לישון.
ב2:00 התעוררתי שוב, ולבסוף ב4:30. החלטתי שזה מספיק למרות שעדיין היה חושך בחוץ.
התחלתי לראות סרט (From Paris with love, עם טרוולטה – ככה ככה).
אכלתי את הסלט מאתמול והלכתי לעשות קניות  בסופר בשבע בבוקר בקירוב (דאגתי לרוקן את המקרר לפני הטיסה).
פעם ראשונה שאני עושה קניות בשעה כזו של הבוקר, חוויה מעניינת.
כשחזרתי ראיתי פרק של דם אמיתי, והלכתי לעבודה.
חזרתי בערב, בסביבות 20:00, והלכתי לישון ב22:00 עקב מצב צבירה די נוזלי של המוח.

יום שלישי

יקיצה ראשונה ב1:00, ואז ב3:00 ואז לבסוף בסביבות 5:15.
שוב סרט, הפעם The crazies, נחמד למדי – כמו סרט זומבים, רק בלי זומבים.
ארוחת בוקר מוקדמת של סלט וביצת עין ב6:00. עוד כמה פרקים שונים ומשונים, והלכתי לעבודה.
חזרתי בערב, ניסיתי להשאר ער תוך צפיה באיזה סרט, לא זוכר איזה. עצרתי באמצע והלכתי לישון בסביבות 23:00.

יום רביעי

עוד לילה שזור יקיצות, אחרונה ב4:00 – החמרה מאתמול.
סיימתי לראות את הסרט מאתמול, והלכתי לחדר כושר ב6:30 (זה שיא אישי, בדרך כלל אני הולך ב9:00), במפתיע החדר כושר היה מלא במשכימים, את רובם לא ראיתי שם מעולם.
חזרתי הביתה, ראיתי עוד איזה פרק של דם אמיתי, והלכתי לעבודה.
חזרתי, החזקתי מעמד עד 00:00 הפעם.

יום חמישי

המצב מתחיל להשתפר, פחות יקיצות ליליות, וקמתי ב5:45.
משום מה חפצה נפשי בפסטה, אז הכנתי לי (שיא אישי, לבשל בשש בבוקר).
תוך כדי ראיתי סרט (הארי בראון, די טוב).
עבודה, בית, הלכתי לישון ב00:30.

יום שישי

הג'ט לאג נשבר, קמתי בפעם הראשונה ב6:00,

עשיתי לי ארוחת בוקר על בסיס הרוטב הנותר של הפסטה וניסיתי לראות את אינלנד אמפייר של דייויד לינץ'.
התייאשתי באמצע – זה הסרט האחרון של לינץ' שאני רואה, אני שונא אותו.
חזרתי לישון והתעוררתי ב9:30.

אז לסיכום, השבוע ראיתי יותר סרטים מכל שבוע אחר, עשיתי קניות בוקר, הלכתי לחדר כושר לפני שבע ואפילו בישלתי פסטה באישון בוקר.
אולי ג'ט לאג זה לא דבר כזה רע אחרי הכל.

במחשבה שניה, אני אסתדר גם בלי.