SFO -> LAS -> $$$ -> EWR -> TLV

שבתי, אחרי שביליתי כארבעה ימים בלאס וגאס החמימה אך הגשומה (נשבע לכם, ירד גשם פעמיים בזמן שהייתי שם!)
שהיתי בבאליס, אחד המלונות שנמצאים במרכז הסטריפ (רצועת המלונות / בתי הקזינו העיקרית בעיר).

לאס וגאס היא אחת הערים הכיפיות ביותר, במיוחד בערבים שבהם המזל לצידכם בקזינו.
את ה$$$ שבכותרת עשה בעיקר הבית, אבל מה שקורה בוגאס נשאר בוגאס : לא השכלתי לברוח עם הכסף בזמן, ובסוף ברחתי בלעדיו.

חוץ מהימורים, יש בוגאס גם המון הופעות מעולות. הלכתי לMystere של קרקס השמש:

ולהופעה של The Mac King – שהוא קוסם מצחיק במיוחד:

האייפד מוכיח את עצמו כאביזר טיסה אולטימטיבי: למרות שישבתי במושב בשורת היציאה – עם מספיק מקום לרגליים וללפטופ שלי, לא הוצאתי את הלפטופ מהתיק אפילו פעם אחת בכל הטיסה (חמש שעות מווגאס לניו-ארק ועוד כ11 שעות מניו-ארק לישראל).

אז מה עושים עם אייפד בטיסה?
משחקים כמובן:

שיחקתי קצת בפלייט-קונטרול (משום מה אני נוטה לשחק בו יותר בשדות תעופה ובמטוסים) ואפילו שברתי את השיא שלי במסלול הראשון ועכשיו הוא עומד על 126 מטוסים.

שיחקתי גם בזיהום זומבים, שהוא משחק חביב למדי עם עלילה שמזכירה באופן חשוד את זו של האוייב שבפנים, אבל שיהיה:

המשחק האחרון שבו שיחקתי בטיסה הוא  Arriving HD, שהוא משחק פאזל מבוסס גרביטציה, מאתגר למדי אבל גם קצר מדי:

חוץ ממשחקים, גם צפיתי בכמה שיעורים של iTunes-U, או אוניברסיטת אייטונז.
הרעיון שהוא שאוניברסיטאות מובילות בעולם (MIT, סטנפורד ועוד) משחררות צילומי וידאו של קורסים שלמים – כדי שיהיו זמינים בחינם לציבור.
התחלתי לצפות בקורס פיזיקה פופולרי של פרופסור מMIT, ובקורס על תורת המשחקים של פרופסור מסטנפורד ובקורס על הקשר בין טרור לתקשורת שהגיע בפורמט אודיו בלבד (או שפסיספתי את הלינק לוידאו).
אגב, אפשר להוריד את הקורסים גם באייפון (אם חפצה נפשיכם בצפיה בוידאו במסך קטן יותר).

כמובן, גם קראתי – בין אם דפים ששמרתי מבעוד מועד בInstapaper ובין אם את Wired magazine שמגיע בפורמט שמותאים במיוחד לאייפד.

סך הכל, האייפד הוא תחליף מעולה ללפטופ בכל מה שקשור לאימייל, גלישה, משחקים וידאו וצריכת תוכן באופן כללי. מה שהוא לא – זה מכשיר לעבודה. כלומר, אני לא רואה את עצמי מקליד עליו המון – בנוסף, המגבלה של אפליקציה אחת בכל זמן נתון (שתפתר בקרוב מאוד עם השחרור של IOS 4.2 לאייפד) היא חסם פרודקטיביות שיכול להציק לפעמים, במיוחד כשמנסים לעבוד ממש.

אז חזרתי, ואני מקווה לחזור לשגרה… עם כל הנוחות של לגור במלון חודש – אין כמו הבית.