העונה החדשה של סאות' פארק התחילה בפרק מצויין.
בפרק מופיע מיקי מאוס, ודיסני מואשמים שהם מוכרים סקס לילדות קטנות.
מיקי מאוס הוא אחת הדוגמאות הקלאסיות לעיוות של זכויות היוצרים, לוביסטים של דיסני דחפו חוק שזכה לכינוי "The Mickey mouse protection act"' שהאריך את זכויות היוצרים על מיקי מאוס עד 2020.
לא נראה לי שדיסני נתנו ליוצרי סאות' פארק אישור להשתמש במיקי מאוס כדי ללכלך עליהם, ולדעתי יש סיכוי טוב שנראה תביעה של דיסני נגד יוצרי סאות' פארק.
בכל אופן, פרק משובח. תראו לפני שיצונזר :).
אפשר לראות את הפרק בצורה חוקית באתר של סאות' פארק.
כהרגלם בקודש, מנהלי טורנט-ליץ' הפסיקו עוד פעם לספק פיד RSS של הטורנטים האחרונים.
בפעם האחרונה שהם עשו את זה – לפני כשנה – כתבתי תוכנה שעושה את זה במקומם, הוחרמתי מהאתר לכמה ימים, ובסוף הם הבינו שהם עושים שטויות והפעילו את החשבון שלי.
אחרי כמה שבועות הRSS חזר, ובמקביל הם שמו שם קפצ'ה בכניסה שדפקה את התוכנה שכתבתי.
מכיוון שהם החזירו גם ככה את הRSS, החלטתי לעזוב את זה, ולא נגעתי בתוכנה שוב.
לא נגעתי בה שוב עד שהם עוד פעם הפסיקו לספק RSS, בהתחלה חשבתי שזו תקלה. הם טובים בתקלות עם הRSS. גם כשהוא עובד הוא לא עובד לפעמים.
אחרי שבועיים שלושה, שבהם הם לא הגיבו לשאלות בנושא, החלטתי להחיות את TL2RSS, ובבוקר קצר אחר תיקנו אותו כך שיעקוף את הקפצ'ה:
פשוט, במקום להכנס עם שם משתמש וסיסמא, עכשיו היא נכנסת עם SESSION ID שהמשתמש משיג בעצמו כשהוא עובר את הקפצ'ה.
שחררתי גרסא חדשה באתר הפרוייקט, ולפחות בשבילי התוכנה עובדת היטב.
לא ראיתי יותר מדי משתמשים לתוכנה, אבל ביננו, כתבתי אותה בשבילי.
מי שרוצה, יכול לקחת מהבלוג של הפרוייקט.
פוסט זה עשוי להכיל ספויילרים לגיבורים, דעות קיצוניות על סדרות אלו ואחרות, ואפילו קצת על סרטים.
ללא חשש ערלה ושביעית.
נשבר לי מגיבורים.
הסדרה לא הגיונית לחלוטין,אנשים משנים את עורם פעמיים בשבוע:
סיילר שהתחיל רע, הפך לטוב וחזר להיות רע.
סורש שהתחיל טוב, הפך לרע וחזר להיות טוב.
אנדו עשה קולות של רשע במשך כמה פרקים, אבל חזר למוטב.
בנט, “אבא" של קלייר, מפזז על המצפן המוסרי.. צפון דרום, רע טוב, חי צומח דומם.
כמובן שיש עוד דוגמאות לרוב.
בעונה הראשונה היתה הרגשה של מקוריות ורעננות, מאז נראה שהסדרה ממחזרת בצורה לא עקבית וחסרת הגיון פנימי.
מרגיש כאילו כל פעם שנגמר ליוצרי הסדרה קו העלילה, הם מוציאים מהתחת סיפור חדש וזורקים את הישן.
אז מה היה לנו?
עונה ראשונה, האיש המתפוצץ וסיילר, הרשע האולטימטיבי, שגם היה ממש מפחיד.
דווקא היתה נחמדה, זוכרים שקלייר קפצה מהגשר בהתחלה?
זה היה מאוד נחמד.
מאז הסדרה הולכת ומתדרדרת, ואני אישית מוחק אותה מקורא הרסס שלי ומכריז כאן חגיגית שנשבר לי ממנה סופית.
יש כל כך הרבה סדרות טובות, ואני בטוח שאני אקבל קצת אש כי לפחות חלקן הן סדרות שאנשים אוהבים לשנוא:
24: העונה החדשה לא מאכזבת בינתיים
גלקטיקה: החצי השני של העונה הרביעית התחיל חלש בפרק 1 ו2 אבל צבר אחושילינג של תנופה בשני הפרקים המצויינים 3 ו 4, והזרוע עוד נטויה.
אבודים: לא יודע מה איתכם, אבל אני בהחלט אוהב את העונה הרביעית החמישית. מרגישה לי הרבה יותר ממוקדת מהעונה השלישית הרביעית.
גיבורים היא לא הסדרה היחידה שאיבדה את המוג'ו:
נמלטים גם היא גמרה את הסוס.
התחילה בקול תרועה עם עונה ראשונה מצויינת, עונה שניה טובה, שלישית בינונית ורביעית מחורבנת.
באותה קטגוריה נמצאת עקרות בית נואשות, שפשוט כבר לא מרגישות נואשות בכלל.
ברגע שאני מרגיש שכבר לא איכפת לי מהדמויות, זה הזמן לעבור הלאה.
אם מדברים על אכזבות:
פיוצ'רמה, הסידרה המופתית שהסתימה זה מכבר הולידה שלושה סרטים שהגיעו ישירות לדיוידי:
Bender's big score – הסרט הראשון והמשובח מהשלושה, שהרגיש ממש כמו פרק ארוך של הסדרה.
The beast with thousand backs – הסרט השני והחלש, למדי, שלא היה אסון מוחלט אבל היה הרבה יותר גרוע מקודמו.
Bender's game – הפעם יוצרי הסדרה הוכיחו שהם מסוגלים לעשות סרט שלא קשור לסדרה בשום דבר חוץ מאשר בדמויות. אני לא אטרח עם ספויילרים כי הסרט לגמרי ספויילד גם ככה. לא לראות.
בינתיים ראיתי (שוב) את Band of brothers המופתי של סטיבן ספילברג וטום הנקס (מיני סדרה מ2001, על מלחמת העולם השניה), והתמכרתי לסדרת הגיקים תאוריית המפץ הגדול, שמומלצת מאוד לגיקים וגיקיות באשר הם.
פוסט זה נכתב באופן אופיס, ללא חיבור לאינטרנט עקב תקלה בבזק בין לאומי.
כמובן שזה בגלל הגשם. כנראה עלים יבשים סתמו את תעלות הניקוז של האינטרנט הבין לאומי בשרתי בזק.
בוקסי היא מערכת מדיה סנטר שמבוססת על המערכת פתוחת הקוד xbmc ומפותחת על ידי.. בוקסי, סטארטאפ ישראלי.
כיאה למערכת שמבוססת על מערכת אחרת בקוד פתוח, בוקסי בעצמה היא פתוחת קוד ומשוחררת ברשיון GPL ותחת עוד כמה רשיונות קוד פתוח (למרות שלא הצלחתי למצוא אישוש להנחה הזו בשום מקום).
בנוסף, הצוות של בוקסי משחרר קוד כל הזמן לפרוייקט XBMC, למשל את הפורטים ללינוקס ואולי גם לMac הם תרמו חזרה לפרוייקט. (תרומה משמעותית במיוחד).
בוקסי נמצאת בשלב האלפא, מה שאומר שיש באגים ויש בעיות שמישות.
מצד שני, בוקסי נמצאת בפיתוח מהיר ומתמיד, ורואים שיפורים מגרסא לגרסא.
אחד הדברים הבולטים שמבדילים את בוקסי ממערכות מדיה סנטר אחרות הוא שבוקסי היא מערכת מדיה סנטר חברתית, שמאפשרת לכם לדעת במה החברים שלכם צופים, וכן להמליץ ולקבל המלצות מהחברים.
למי שמודאג מהפרטיות, אפשר להגדיר דרך האתר שבוקסי תחלוק מידע עם כל העולם, רק עם חברים או עם אף אחד.
בוקסי תומכת בהזרמת וידאו ממגוון שרותים כולל hulu, קומדי סנטרל ועוד.
Hulu חסום למי שאינו תושב ארצות הברית, אבל ניתן לקוות שבשלב מסויים תהיה לו חלופה שעובדת בארץ (קשה לי להאמין שהולו "ישדרו" אל מחוץ לארצות הברית).
אחד הדברים הנחמדים הוא שבוקסי מאפשרת צפייה בטריילרים של סרטים, אפילו של סרטים שיש לכם (יכול לעזור להחליט באיזה סרט בא לכם לצפות עכשיו).
המערכת פשוט יפהפיה, והממשק נוח מאוד ברובו ומתאים לשלט, למקלדת ולעכבר.
בזמן ניגון סרט, תוכלו לנווט בתפריטים כאשר הסרט ממשיך לנגן מתחת לתפריטים החצי שקופים. ממש איכות חיים.
המסך הראשי של בוקסי מחולק לארבעה חלקים:
* המלצות חברים, שמכיל המלצות אחרונות של חברים שלכם.
* פעילות חברים אחרונה, שמכיל את הדברים האחרונים שראו או שמעו החברים שלכם
* קבצים שנוספו לאחרונה לאוסף שלכם
* דברים שעשיתם לאחרונה – מה ראיתם או שמעתם.
חוץ מזה, יש בצד שמאל של המסך תפריט נסתר שמאפשר עייון באוסף שלכם, צפיה בוידאו מוזרם מאתרים (כן, גם מיוטיוב – הידד!), הגדרות של בוקסי ועוד.
בוקסי כוללת גם לקוח ביט טורנט מובנה, שמאפשר להוריד תוכן חוקי למהדרין.
ניתן להוסיף פיד רסס מכל מקום אחר, והמבין יבין.
השילוב עם לקוח הביט טורנט עדיין בסיסי ויש עוד מה לשפר, אבל זו התחלה טובה.
הדבר הראשון שבוקסי עושה אחרי שמפעילים אותה ומוסיפים כמה מקורות וידאו ומוסיקה (במילים אחרות, מספרים לבוקסי איפה ספריית המדיה שלכם) זה לסרוק את הספריה, ולאסוף עליה מידע דרך מגוון שרותים באינטרנט.
בוקסי תשיג את הארטוורק של עטיפות הסידים של המוסיקה שלכם, את ה"פוסטרים" של הסרטים והסדרות, ובמקרה והיא לא הצליחה למצוא היא פשוט תציג תמונה מתוך קובץ הווידאו במקרה של וידאו.
חוץ מגרפיקות, בוקסי גם תביא תקצירים של סרטים וסדרות, אפילו ברמת הפרק הבודד (!).
לפעמים בוקסי לא מצליחה לזהות, או אפילו טועה בזיהוי. במקרים האלו תוכלו לעזור לה ולתקן אותה.
בזמן ניגון סרט, בוקסי מאפשרת חיפוש כתוביות אוטומטית לפי הסרט או הסדרה או לפי שם הקובץ במידה והקובץ לא מזוהה.
החוויה ממש מרעננת, במקום ללכת למחשב ולהתחיל לחפש תרגום מתאים, אפשר לעשות את זה מהסלון עם השלט ישר מתוך בוקסי, ולהתחיל להשתמש בתרגום לסרט בזמן שהסרט רץ, בלי להחסיר פריים.
עוד תכונה מרעננת, במיוחד למורידי הסדרות הסדרתיים – היא היכולת לנגן סרט ישירות מתוך קובץ הRAR, אפילו אם מדובר בRAR עם כמה קבצים.
בוקסי מתחילה לנגן מיד, בלי לחכות שהקובץ יפרש (במילים אחרות, בוקסי עושה הזרמת וידאו ישר מתוך הRAR).
לא הבחנתי בירידת ביצועים בזמן הצפיה בסרט מתוך RAR.
הבעיה עם זה שנכון לכרגע בוקסי לא מזהה ולא מאפשרת לעזור לה לזהות קבצים בתוך RAR, אבל אני בטוח שהחברה הטובים בבוקסי יפתרו את הבעיה הזו.
נכון לכרגע, בוקסי תומכת רשמית בMac, בAppleTV ובאובונטו לינוקס, אבל החל מהגרסא האחרונה ששוחררה היא גם עובדת על דביאן לני.
צפויה גם גרסאת חלונות בעוד כמה חודשים.
בוקסי לא חפה מבעיות, אבל היא אלפא ולכן אפשר לסלוח.
חלק קטן מהבאגים שנתקלתי בהם:
* תרגומים בעברית מוצגים כג'יבריש, כנראה חסר פונט.
* המערכת די יציבה, אבל יש קריסות עקביות אצלי בניגון קבצי מוסיקה, וכן קריסות אקראיות בסיטואציות מסויימות שטרם הצלחתי לאפיין.
כאמור, המערכת באלפא וכדי לנסות אותה צריך הזמנה.
מי שרוצה הזמנה שיבקש, אני אנסה לשלוח (אני לא יודע אם יש הגבלה על מספר ההזמנות שאני יכול להוציא).
דם אמיתי (True blood) היא סדרה חדשה בHBO של המפיק אלן בול (Six feet under).
הסדרה מספרת על סוקי, מלצרית טלפתית (וחוצפנית) בעולם שבו ערפדים הם עובדת חיים, והם יצאו מהארון מתים אחרי שחברה יפנית ייצרה תחליף דם סינטטי בשם דם אמיתי (True blood) שמאפשר לערפדים להתקיים בלי לשתות אנשים.. כלומר, לאלו מהם שרוצים לעשות את זה.
סדרה מצויינת.
בהקשר של סדרות HBO:
סיימתי לראות את The Wire של HBO, שמספר על באלטימור, העיר, הסמים, תחנת המשטרה, סוחרי הסמים והפוליטיקאים.
סדרה רחבת יריעה ומאוד מציאותית, שאין בה אנשים טובים, וכמעט ואין בה אנשים רעים.
אחת מסדרות המשטרה הכי טובות שאני מכיר, בקו הראשון עם המגן.
הסדרה מתמקדת בציתותים (Wire), ואפשר לראות את ההתקדמות הטכנולוגית (ציטוטים לטלפונים ציבוריים, אחר כך לסלולרים, אחר כך לסלולרים חד פעמיים וכו').
זה אחד הקטעים הFucking אלמותיים בעונה הראשונה:
עוד סדרה מבטיחה, למרות אני עוד לא בטוח שתקיים היא בית מחסה – Sanctuary.
הסדרה מספרת על בית מחסה למפלצות, שמנוהל על ידי ד"ר הלן מגנוס, שאוספת מפלצות מכל העולם.
מבחינה טכנית, בית מחסה מעניינת היא היא מצולמת כולה, או כמעט כולה עם מסך ירוק. מה שאומר שכל הסדרה היא אפקט ויזואלי אחד גדול.
הסדרה התחילה כסדרת רשת עם שמונה פרקים ששודרו ברשת (שעדיין לא ראיתי).
הנה הראשונה, אם למישהו יש לינק לאיכות יותר גבוהה אני אתקן:
אחד המשחקים עם השם הכי פיוטיים שנתקלתי בהם לאחרונה הוא Sins of a solar empire.
המשחק הוא משחק אסטרטגית חלל בזמן אמת, דו מימדי בפועל (כל העצמים נמצאים על אותו מישור) אבל תלת מימדי מבחינת תצוגה.
בדומה למשחקי אסטרטגיית חלל כמו Master of orion, בונים אימפרייה חללית, חוקרים טכנולוגיות, בונים חלליות וכו'.
המשחק הוא בזמן אמת והתצוגה דומה לתצוגה של Homeworld (למרות שHomeworld הוא יותר תלת מימדי).
ובכל זאת הוא שונה מHomeworld מאוד. בHomeworld מה שמניע את העסק הוא הקרב עם האוייב בשלב הנוכחי והשלב הוא ממוקד וקטן יחסית.
בחטאים השלבים יכולים להיות גדולים מאוד, ומה שמניע את המשחק הוא הרצון לכבוש כוכבי לכת ואסטרואידים כמה שיותר מהר.
עוד הבדל מהותי מאוד הוא שHomeworld המשחק הוא בעיקר מונחה קמפיין עלילתי, ובחטאים אין קמפיין. בהתחלה חשבתי שזה חיסרון עצום, אבל אחרי ששיחקתי במשחק ראיתי שהוא מספיק טוב וממכר גם ככה.
המפה מחולקת לשמשות, ולכל שמש כוכבי לכת.
ספינות חלל קופצות מכוכב לכת לכוכב לכת, במסלולים מוגדרים מראש (לכל פלנאטה יש 'שכנים').
לכל פלאנטה יש באר כבידה, כדי לקפוץ החוצה צריך לצאת ממנה (אפשר לראות בתמונה את באר הכבידה מסומנת במעגל בהיר)
המעבר בין בין רמות הפירוט מתבצע עם גלגלת העכבר. אפשר לעבור תוך שניה ממצב של זום על ספינה זעירה למצב של תצוגה של מערכת שמש שלמה (ואולי אפילו למצב של כמה מערכות שמש, עדיין לא יצא לי לשחק במפה כל כך גדולה).
במשחקים גדולים צי החלליות שלכם יהיה גדול מאוד, למשל:
החלליות במשחק מתחלקות לכמה מחלקות:
קפיטל:
ספינות ענק, רבות עוצמה. המשחק מאפשר מספק קטן של חלליות כאלו. את הראשונה מקבלים בחינם. כל אחת נוספת עולה המון ודורשת מחקר מיוחד.
יש כמה סוגים, החל מקפיטל בתפקיד תמיכה וכלה במשמיד עולמות. כיף :).
קרוייזר:
ספינות גדולות, די חזקות, אבל לא מתקרבות לעוצמה של קפיטל. אפשר להגיע אליהם אחרי די הרבה מחקר.
פריגטה:
ספינות קטנות, רוב הצי שלכם יהיה פריגטות, לפחות בהתחלה.
קרב/מפציץ:
חלליות זעירות שלא ממש מתקיימות בזכות עצמם, אלא נוחתות על נושאת חלליות (כמו גלקטיקה), או בהאנגר שמגן על כוכב לכת.
הגרפיקה של המשחק טובה, ומה שמרשים זה הקלות של מעבר בין המצבים.
ברגע שיוצאים לרמת זום גדולה מספיק, חלליות מתחילות להעלם ובמקומם מופיע סמל בגודל קבוע, ברגע שיוצאים עוד יותר גם הפרטים של הפלאנטות נעלמות.
כדי לחסוך מעבר מתמיד בין רמות הזום, יש בצד שמאל עץ של כל האימפריה, שמאפשר ביצוע המון פעולות מכל מקום בלי לעשות זום לפלנטה או החללית הספציפית.
סך הכל, חטאי אימפריה סולרית הוא אחלה משחק.
קניתי אותו כדי לתמוך בסטארדוק (שפיתחו בעבר את Galactic civilization הזכור לטובה).
כדי לחסוך לי איתחולים לחלונות משחקים שלי, קניתי מנוי שנתי לCedega ב45$ – מחיר של משחק בודד.
Cedega מאפשר לי להריץ את Sins, ועוד הרבה משחקים ישירות על הלינוקס.
התמיכה לא מושלמת, אבל טובה מספיק כדי שהמשחק יהיה מהנה מאוד.
רוב התצלומי מסך פה נלקחו מSins שרץ על לינוקס :).
אגב,
בראד וורדל, המנכל של Stardock, כתב פוסט נחמד על זכויות הגיימר.
עוד מאמר מעניין שלו הוא על פירטיות במשחקי מחשב.
בגדול, הוא טוען שפיראטים לא יוצרים הכנסות אבודות כי מראש הם לא קונים משחקים, ושהגנה מפני העתקה אף פעם לא עוצרת את הפיראטים ורק מעצבנת את המשתמשים החוקיים.
אני חייב לציין שאת חטאים הורדתי קודם, וכשראיתי שאני אוהב אותו שילמתי לחברה על עותק דיגיטלי (שנתן לי גם סאונד טראק של המשחק – אחלה מוסיקה).
הסיבה שעשיתי את זה היא כי אני רוצה לתמוך בחברה הזו על המשחקים הטובים שהיא משחררת, ובעיקר על זה שהיא לא נלחמת בגיימרים כמו רוב החברות.
הנתב הקודם – OfficeConnect של 3COM אף פעם לא היה טוב במיוחד.
החל מפינגים לא יציבים כאשר אני מתחבר דרך הנתב, וכלה במצב קטטוני עד כדי חוסר תקשורת בין שני המחשבים שמחוברים אליו שדורש אתחול של הנתב. החלטתי להחליף את העסק, ובהתחלה חשבתי ללכת על נתב אולטימטיבי שיתן לי גם תקשורת אלחוטית מהירה, גם תקשורת מקומית מהירה וגם יכולת חיוג בכבלים ובADSL.
כשלא מצאתי משהו טוב מספיק שממש עשה לי את זה, החלטתי לשנות את האסטרגיה.
שינוי 1:
החלפת התשתית התקשורת שלי מכבלים לADSL.
על הדרך שדרגתי את חבילת התקשורת שלי מ1500/500 ל8000/800,
המחיר הוא 210 שקל לחודש עם התחייבות לשנה, כ90 שקלים יותר ממה ששילמתי קודם, וקו מהיר בהרבה – ויותר חשוב, יציב מאוד בניגוד לתשתית של הכבלים.
כחלק מהעסקה, ביקשתי מבזק לספק נתב. הם סיפקו נתב של ROTAL, לא פאר היצירה אבל מספיק טוב לצרכי התקשורת שלי מבחינת תקשורת אלחוטית ותקשורת אל האינטרנט.
הנתב יציב ולא נתקע כמו ה3COM המחורבן שהיה לי קודם, מה שפתר את הבעיה הזו, אבל לא נתן לי תקשורת יותר מהירה בין המחשבים.
שינוי 2:
כדי לפתור את הבעיה הזו, הזמנתי לי נתב ג'יגביט של Edimax, ושני כבלי רשת CAT6 שמתאימים לתקשורת הזו.
היום הם הגיעו, וחיש מהר התקנתי את הסוויץ', חיברתי אליו את המחשבים ובדקתי את המהירות:
קודם כל העתקת קובץ בין שני המחשבים. היה לי ברור שאני אתקע במגבלה של מהירות הכוננים הקשיחים שהיא נמוכה הרבה יותר מאשר ג'יגביט לשניה.
יצרתי קובץ של 1 ג'יגה, מלא לחלוטין באפסים עם
[code]
dd if=/dev/zero of=bigfile bs=1024 count=1000000
[/code]
שמתי אותו בספריה שחשופה בפרוטוקול HTTP, והורדתי עם WGET:
[code]
wget http://yadan.net/omry/bigfile
–2008-07-24 19:33:13– http://yadan.net/omry/bigfile
Resolving yadan.net… 10.0.0.2
Connecting to yadan.net|10.0.0.2|:80… connected.
HTTP request sent, awaiting response… 200 OK
Length: 1024000000 (977M) [text/plain]
Saving to: `bigfile'
100%[==============================================>] 1,024,000,000
39.6M/s in 25s
כצפוי, לא מהירות שמרעידה את האדמה, אבל פי 3.5 יותר טוב ממה שנקבל ברשת 100 מגהביט בתאוריה (במעשי זה יותר מהיר פי 4-5).
לבדיקה הבאה רציתי מה המגבלה האמיתית של התשתית, בניטרול גורמים מציקים כמו מהירות הקריאה/הכתיבה של הכוננים.
חיפשתי קצת במאגר החבילות של דביאן, ומצאתי את iperf, תוכנית פשוטה לבדיקת ביצועי רשת.
iperf יודע לבדוק רוחב פס בתקשורת TCP או UDP, והוא עובד בשיטת שרת לקוח:
במחשב אחד מריצים אותו כשרת, במחשב השני כלקוח, ונותנים להם לבדוק את המהירות.
[code]
omry@home:~$ iperf -c 10.0.0.1
————————————————————
Client connecting to 10.0.0.1, TCP port 5001
TCP window size: 16.0 KByte (default)
————————————————————
[ 3] local 10.0.0.2 port 52685 connected with 10.0.0.1 port 5001
[ ID] Interval Transfer Bandwidth
[ 3] 0.0-10.0 sec 1.09 GBytes 940 Mbits/sec
[/code]
הרבה יותר מרשים.
אומנם לא הג'יגביט המובטח, אבל מספיק קרוב בשבילי, במיוחד לאור החומרה הזולה שקניתי לצורך העניין (סוויץ' ב150 שקל, וכבלי רשת של 15 מטר ו3 מטר ב70 ו30 שקל בהתאמה).
מכיוון שווידאו ב1080P הוא די גבולי על המחשב שיש לי בסלון (פנטיום D במהירות 3GHZ), החלטתי לנסות לבדוק איך הרשת סוחבת הזרמת וידאו ב1080P.
כדי לבדוק את זה, התחברתי מהמחשב בסלון אל המחשב בחדר (עם מעבד יותר חזק, Core 2 duo) עם ssh -X, מה שמאפשר לשלוח את הפלט של תוכניות גרפיות מהמחשב בחדר למחשב בסלון.
הפעלתי את mplayer במחשב בחדר על קובץ וידאו ב1080p (בטמן מתחיל), והפלט הוזרם למחשב בסלון.
הווידאו זז חלק לגמרי. אומנם לא שומעים כי הסאונד הולך למחשב הלא נכון, אבל זו בעיה אחרת ואני בטוח שאני אפתור אותה.
מה שלא ברור לי, זה למה בכלל זה עובד:
בהנחה של שכל פיקסל מיוצג ב4 בתים (ARGB), ושיש 25 פריימים לשניה (וכמובן כל בייט הוא 8 בתים), אז:
[code]
1920x1080x4x25x8=1,658,880,000
[/code]
1.6 ג'יגה ביט לשניה.
אפילו אם כל פיקסל הוא רק שלוש בתים (בלי A), ירדנו ל1.2 גיגהביט וזה עדיין לא מספיק.
אז איך בדיוק הסרט זז חלק על רשת של 1 גיגה ביט?
עדכון:
שמתי לב שmplayer מדווח על הפרמטרים המדוייקים של הסרט:
[code]
VIDEO: [avc1] 1920×800 24bpp 23.976 fps 0.0 kbps ( 0.0 kbyte/s)
1920x800x3x23.976×8=883,851,264
[/code]
שכבר מסתדר מצויין עם מה שראיתי ומדדתי.
גנגסטר אמריקאי הוא סרט אלים אבל אלגנטי, בכיכוב דנזל וושינגטון בתור פרנק לוקס וראסל קראו בתור הבלש ריצ'י רוברטס.
פרנק לוקס בונה את עצמו בתור הבוס החדש של הארלם, אחרי שהבוס הקודם מת. הוא מתחיל לייבא סמים ישירות מהמזרח בעצמו, וחותך את המתווכים.
ריצ'י רוברטס הוא הבלש שמנסה לתפוס אותו.
הרקע לסיפור הוא מלחמת וויאטנם, והאירועים ההיסטוריים משפיעים על השתלשלות האירועים.
וואשינגטון וקראו מצויינים, ואני מצאתי את עצמי מזדהה יותר עם סוחר הסמים מאשר עם הבלש.
הסרט ארוך (מעל שעתיים וחצי) ומבוסס על סיפור אמיתי.
מאוד מומלץ.
ג'וס ווידון (FireFly, באפי) משחרר השבוע שלושה פרקים משעשעים של מעין מחזמר וובי שמספר את קורתיו של דוקטור הוריבל, סופר רשע ממוצע.
ג'וס קיבל את הרעיון לזה בזמן שביתת הכותבים השנה.
ישוחררו שלושה פרקים בלבד, השניים הראשונים שוחררו שלשום והיום, והבא ישוחרר בעוד יומיים (ב19).
הפרקים יעלמו ב20 לחודש בחצות (לפי שעון החוף המערבי, ניתן לשער), ואז כנראה יעברו למודל של הורדה בתשלום.
משחקים בסדרה נתן פיליון (מFireFly), פלישיה דיי (מבאפי) וגו'ס ווידון עצמו וניל פטריק האריס בתור דוקטור הוריבל. רוצו לראות לפני שזה ירד.
קורי דוקטורו שחרר בפודקסט שלו את הסיפור After the siege (חמש חמישה (יא נאג'ס) חלקים, כשעתיים ורבע).
אחרי המצור הוא סיפור מלחמה עתידני ומרתק מנקודת מבטה של נערה מתבגרת.
הסיפור נקרא בכשרון רב על ידי מארי רובינט.
אחרי המצור זכה בפרס הלוקוס לשנת 2008.
מומלץ בחום.
