פוסט זה עשוי להכיל ספויילרים לגיבורים, דעות קיצוניות על סדרות אלו ואחרות, ואפילו קצת על סרטים.
ללא חשש ערלה ושביעית.
נשבר לי מגיבורים.
הסדרה לא הגיונית לחלוטין,אנשים משנים את עורם פעמיים בשבוע:
סיילר שהתחיל רע, הפך לטוב וחזר להיות רע.
סורש שהתחיל טוב, הפך לרע וחזר להיות טוב.
אנדו עשה קולות של רשע במשך כמה פרקים, אבל חזר למוטב.
בנט, “אבא" של קלייר, מפזז על המצפן המוסרי.. צפון דרום, רע טוב, חי צומח דומם.
כמובן שיש עוד דוגמאות לרוב.
בעונה הראשונה היתה הרגשה של מקוריות ורעננות, מאז נראה שהסדרה ממחזרת בצורה לא עקבית וחסרת הגיון פנימי.
מרגיש כאילו כל פעם שנגמר ליוצרי הסדרה קו העלילה, הם מוציאים מהתחת סיפור חדש וזורקים את הישן.
אז מה היה לנו?
עונה ראשונה, האיש המתפוצץ וסיילר, הרשע האולטימטיבי, שגם היה ממש מפחיד.
דווקא היתה נחמדה, זוכרים שקלייר קפצה מהגשר בהתחלה?
זה היה מאוד נחמד.
מאז הסדרה הולכת ומתדרדרת, ואני אישית מוחק אותה מקורא הרסס שלי ומכריז כאן חגיגית שנשבר לי ממנה סופית.
יש כל כך הרבה סדרות טובות, ואני בטוח שאני אקבל קצת אש כי לפחות חלקן הן סדרות שאנשים אוהבים לשנוא:
24: העונה החדשה לא מאכזבת בינתיים
גלקטיקה: החצי השני של העונה הרביעית התחיל חלש בפרק 1 ו2 אבל צבר אחושילינג של תנופה בשני הפרקים המצויינים 3 ו 4, והזרוע עוד נטויה.
אבודים: לא יודע מה איתכם, אבל אני בהחלט אוהב את העונה הרביעית החמישית. מרגישה לי הרבה יותר ממוקדת מהעונה השלישית הרביעית.
גיבורים היא לא הסדרה היחידה שאיבדה את המוג'ו:
נמלטים גם היא גמרה את הסוס.
התחילה בקול תרועה עם עונה ראשונה מצויינת, עונה שניה טובה, שלישית בינונית ורביעית מחורבנת.
באותה קטגוריה נמצאת עקרות בית נואשות, שפשוט כבר לא מרגישות נואשות בכלל.
ברגע שאני מרגיש שכבר לא איכפת לי מהדמויות, זה הזמן לעבור הלאה.
אם מדברים על אכזבות:
פיוצ'רמה, הסידרה המופתית שהסתימה זה מכבר הולידה שלושה סרטים שהגיעו ישירות לדיוידי:
Bender's big score – הסרט הראשון והמשובח מהשלושה, שהרגיש ממש כמו פרק ארוך של הסדרה.
The beast with thousand backs – הסרט השני והחלש, למדי, שלא היה אסון מוחלט אבל היה הרבה יותר גרוע מקודמו.
Bender's game – הפעם יוצרי הסדרה הוכיחו שהם מסוגלים לעשות סרט שלא קשור לסדרה בשום דבר חוץ מאשר בדמויות. אני לא אטרח עם ספויילרים כי הסרט לגמרי ספויילד גם ככה. לא לראות.
בינתיים ראיתי (שוב) את Band of brothers המופתי של סטיבן ספילברג וטום הנקס (מיני סדרה מ2001, על מלחמת העולם השניה), והתמכרתי לסדרת הגיקים תאוריית המפץ הגדול, שמומלצת מאוד לגיקים וגיקיות באשר הם.
פוסט זה נכתב באופן אופיס, ללא חיבור לאינטרנט עקב תקלה בבזק בין לאומי.
כמובן שזה בגלל הגשם. כנראה עלים יבשים סתמו את תעלות הניקוז של האינטרנט הבין לאומי בשרתי בזק.
כל מילה בסלע. או לפחות ב-DIV. אני גיק לגמרי.
העונה החדשה של לוסט אכן מעולה, אבל כל פעם אני מקלל כשהפרק נגמר, זה לא פייר כל המתח הזה!
אני ממליץ בחום על Generation Kill, מיני-סידרה מעולה ממש.
אתם רואים west wing? אני מכור
יוסי, עדיין לא יצא לי – אבל הורדתי את Generation kill ב720P, בקרוב 🙂
לגבי אבודים אנחנו בעונה החמישית, ואני מסכים היא הולכת לדעתי להיות עוד עונה טובה.
כל השאר לצערכי, נכון בהחלט נתנחם בזה שנמלטים נגמרת העונה.
ואם לא ראית דקסטר, רוץ לראות, הסדרה הכי טובה שהיתה כאן בשנים האחרונות.
כבוד, אתה צודק כמובן לגבי אבודים.
דקסטר מצויינת, אין ספק.
לא הייתי אומר הכי טובה, אבל בהחלט מהטובות ביותר.
אני יכול להלוות לך את בבילון 5 שוב 😉
מוזר שאחרי בבילון 5 וירמיהו המדהימים, סטרצ'ינסקי פשוט הפסיק לעשות דברים טובים.
כ"כ נכון.
העונה הראשונה של גיבורים הייתה חדשה ומרעננת, משם הכל הדרדר.
גם אני ממליץ על Generation Kill.
אבודים מעולה כרגיל.
וגם אני מבין יותר ויותר ש the big bang theory זה משהו שצריך לראות
למרות שלא התלהבתי בהתחלה…
סשה,
ירמיהו היה מדהים?
נראה לי שאתה נסחף קצת.
אתמול ראיתי את הפרק הראשון של ג'נרייישן קיל.
אכן טוב, ומרגיש מאוד אותנטי.
ירמיהו היה די ברמה של בבילון 5. לפחות כך אני זוכר אותו.
בימים האחרונים יצא סרט רביעי של עתידורמה שנקרא
Futurama: Into the Wild Green Yonder
http://www.imdb.com/title/tt1054487
עדיין לא יצא לי לראות.
הסרט הראשון היה טוב, אבל ענייני המסע בזמן הפכו אותו למעט מתיש. מצד שני, בהתחשב במה שקורה עכשיו ב- Lost, הסרט הזה עוד רציף וברור לחלוטין 🙂
הסרט השני היה פשוט זוועה לדעתי. השתעממתי קשות.
השלישי דווקא היה מרענן ומשעשע עד מאד.
לגבי גיבורים, לא יכול שלא להסכים. השיא לדעתי הוא פרק 15 של העונה השלישית (זה ששודר לפני מספר ימים) שהביא לקיצוניות את כל מה שגרוע בסדרה:
מופרכות העלילה, האובר-אקטינג המטורף של חלק מהשחקנים (מכחך… קלייר, פיטר), הזגזוג המוסרי הלא הגיוני של חלק מהדמויות, הניסיונות לשדרג את עומק העלילה באמצעים קלושים ופאתטיים.
לא יכולתי שלא לצחוק כשראיתי איך סיילר הופך לדוקטור פיל בשקל. בא לי להקיא מהסדרה הזאת אבל אני אמשיך לראות אותה עד שתרד מהמסך, רק בגלל הצורך שלי לדעת איך היא תסתיים.
פיליאס, תודה על העדכון.
נקווה שהוא ישתפר מהשניים שקדמו.
גיבורים:
שלא לדבר על המיחזור הבוטה של מה שהפך את העונה הראשונה לכל כך מרעננת:
הציורים של אותו צייר שרואה את הנולד, שהיכולת שלו הפכה ליכולת זונה שנדבקת כל פעם למישהו אחר.