מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע

השקט שהשתרר בבלוג לא נובע משתקנות שפקדה אותי, אלא מזה שבשבועות האחרונים אני נמצא בארצות הברית במסגרת העבודה ולא היה לי יותר מדי זמן לנשום.
אני נמצא באיזור סאן פרנסיסקו (פאלו אלטו), ואני אשאר פה בשבועיים הקרובים.
הייתי רוצה להרחיב על מה אני עושה פה, אבל לצערי אני לא יכול בשלב זה, אולי עוד כמה חודשים.
יש לי רק ממצא אחד להציג בינתיים:

אציין שזו קצת רמאות:
יש לי בלפטופ חיבור של 100 מגה ביט, והמהירות הזו היא בלתי אפשרית והיתה רגעית (המקסימום הוא 12.5MB/SEC), מצד שני – אני חותם שאם אני אנסה עם חיבור ג’יגביט אני אעבור את המהירות הזו בקלות.

ברגעים אלו אני נמצא בסן פרנסיסקו, בסטארבק כלשהו ליד יוניון סקוור.
סיימתי לראות את Inception בIMAX לפני כמה שעות.
ראיתי אותו כבר לפני שבוע, והחלטתי שאני צריך לראות אותו שוב.
לא התכוונתי שזה יקרה כל כך מוקדם, אבל חבר הזמין אותי להצטרף אליו כשהוא שמע שאני בעיר.

הסרט הזה הוא כנראה הסרט הכי טוב ב2010, וזה מעניין כי הסרט הכי טוב של 2009 היה כנראה האביר האפל – כשמה שמשותף לשניהם זה כמובן ששניהם בוימו על ידי כריסטופן נולן.
הסרט הזה עושה למטאריקס מה שהמצאת המחסנית עשתה למדעי המחשב, ואת זה תבינו רק אחרי שתראו את הסרט (אבל רק אם מחסנית בשבילכם היא יותר מאשר מקום לשים בו כדורים).
בקיצור, מומלץ בחום – ולבוא מרוכזים .

אחרי הסרט הלכנו לאכול במסעדה קוריאנית בשם Brothers, היה מצויין.

לא חושב שאכלתי אי פעם אוכל קוריאני, מישהו מכיר מסעדה קוריאנית בארץ  (רצוי כזו שלא תבייש את הפירמה)?

סן פרנסיסקו היא כנראה העיר המועדפת עלי בארצות הברית,וזה מעניין כי באופן לא מתוכנן היא גם העיר בחו”ל שיצא לי לבקר בה הכי הרבה פעמים.
בשבוע שעבר עשיתי לקולגה שזו הפעם הראשונה שלו בעיר את הסיבוב הרגיל של החוף הצפוני, פיר הדייגים, אופניים בסיבוב על גשר הזהב ואל סולסליטו וחזרה במעבורת.
היה יום טוב.
היום עדיין לא נגמר, אבל הוא באווירה הרבה יותר רגועה מבחינתי.
פעם ראשונה שאני כותב פוסט בבלוג תוך ישיבה בסטרבקס. (למעשה היום היתה הפעם הראשונה שביקרתי בסטארבקס – יש להם קפה שמזכיר את הקפה בארץ, ונראה שבכל הסניפים יש אינטרנט ותנאים לשימוש בלפטופ).

המזג אוויר פה מעולה, אפילו קריר לפעמים.
למעשה, זה הקיץ הכי קר באיזור מזה זמן רב – מה שמסתדר עם הטירוף שהולך בארץ (כל החום הזה צריך ללכת לאנשהו, נכון?)
אם הכל ילך לפי התוכניות, אני אשוב למדינתנו המהבילה בעוד כשבועיים, אשאר בארץ כשבוע ואחזור לפה לעוד כמה שבועות.
ריבוי הטיסות בקונטיננטל כבר הביא אותי לרמת כסף בנוסע המתמיד, אולי נתחיל לראות שדרוגים אקראיים בקרוב.

עד כאן עידכונינו.

זיפייר, מטוס סולארי ללא טייס (מסל”ט?), הוא המטוס הראשון שמסוגל לטוס תאורטית בלי לנחות ובלי לתדלק לנצח.
הוא המריא ביום שישי שעבר מבסיס יומה באריזונה, ונכון לכתיבת הכתבה המלונקקת הוא עדיין היה באוויר.

קשה לראות איך מטוס כזה יוכל איי פעם לשאת אדם, אבל עם השתפרות הטכונולוגיה (חוזק וקלות החומרים ושיפור ביעילות הלוחות הסולאריים) אולי היום הזה יגיע. כדי שזה יקרה, כנראה המטוס יצטרך להיות הרבה יותר גדול (הלוחות הסולאריים עובדים כבר היום ביעילות מאוד גבוהה) – ומכאן הצורך בחומרים קלים וחזקים במיוחד.

כבר היום, מטוס כזה יכול לשמש כמטוס ריגול, וכנקודת ממסר איזורית.

וגם סירטון:

בשבוע שעבר חזרתי מביקור בן שבועיים בארצות הברית, ובאמתחתי ג’ט לאג עצבני.

יום ראשון

נחתתי בסביבות ארבע אחרי הצהריים, אחרי שהייתי ער מארבע בצהריים (שעון ישראל) ביום הקודם.
לא ממש ישנתי בטיסה כדי להיות עייף, ואכן הייתי עייף.
הזמנתי פיצה וסלט ב20:00, החזקתי מעמד עד 22-23, והלכתי לישון.

יום שני

ב00:30 התעוררתי, עשיתי סיבוב וחזרתי לישון.
ב2:00 התעוררתי שוב, ולבסוף ב4:30. החלטתי שזה מספיק למרות שעדיין היה חושך בחוץ.
התחלתי לראות סרט (From Paris with love, עם טרוולטה – ככה ככה).
אכלתי את הסלט מאתמול והלכתי לעשות קניות  בסופר בשבע בבוקר בקירוב (דאגתי לרוקן את המקרר לפני הטיסה).
פעם ראשונה שאני עושה קניות בשעה כזו של הבוקר, חוויה מעניינת.
כשחזרתי ראיתי פרק של דם אמיתי, והלכתי לעבודה.
חזרתי בערב, בסביבות 20:00, והלכתי לישון ב22:00 עקב מצב צבירה די נוזלי של המוח.

יום שלישי

יקיצה ראשונה ב1:00, ואז ב3:00 ואז לבסוף בסביבות 5:15.
שוב סרט, הפעם The crazies, נחמד למדי – כמו סרט זומבים, רק בלי זומבים.
ארוחת בוקר מוקדמת של סלט וביצת עין ב6:00. עוד כמה פרקים שונים ומשונים, והלכתי לעבודה.
חזרתי בערב, ניסיתי להשאר ער תוך צפיה באיזה סרט, לא זוכר איזה. עצרתי באמצע והלכתי לישון בסביבות 23:00.

יום רביעי

עוד לילה שזור יקיצות, אחרונה ב4:00 – החמרה מאתמול.
סיימתי לראות את הסרט מאתמול, והלכתי לחדר כושר ב6:30 (זה שיא אישי, בדרך כלל אני הולך ב9:00), במפתיע החדר כושר היה מלא במשכימים, את רובם לא ראיתי שם מעולם.
חזרתי הביתה, ראיתי עוד איזה פרק של דם אמיתי, והלכתי לעבודה.
חזרתי, החזקתי מעמד עד 00:00 הפעם.

יום חמישי

המצב מתחיל להשתפר, פחות יקיצות ליליות, וקמתי ב5:45.
משום מה חפצה נפשי בפסטה, אז הכנתי לי (שיא אישי, לבשל בשש בבוקר).
תוך כדי ראיתי סרט (הארי בראון, די טוב).
עבודה, בית, הלכתי לישון ב00:30.

יום שישי

הג’ט לאג נשבר, קמתי בפעם הראשונה ב6:00,

עשיתי לי ארוחת בוקר על בסיס הרוטב הנותר של הפסטה וניסיתי לראות את אינלנד אמפייר של דייויד לינץ’.
התייאשתי באמצע – זה הסרט האחרון של לינץ’ שאני רואה, אני שונא אותו.
חזרתי לישון והתעוררתי ב9:30.

אז לסיכום, השבוע ראיתי יותר סרטים מכל שבוע אחר, עשיתי קניות בוקר, הלכתי לחדר כושר לפני שבע ואפילו בישלתי פסטה באישון בוקר.
אולי ג’ט לאג זה לא דבר כזה רע אחרי הכל.

במחשבה שניה, אני אסתדר גם בלי.

עוד פוסט יום הולדת נוסף לרשימה המקושרת של פוסטי הימי-הולדת המתארכת.
הגדול הכחול השלים עוד הקפה, ה32 במספר.

יש לי 8 הזמנות לגוגל-וויב, מי רוצה?
עדכון:
היו לי 8 הזמנות לגוגל-וויב.

האינטרנט בפייר-סייל, טוויטר למטה! פייסבוק למטה! עוד מעט גם גוגל ואמאזון!

לפני כעשרה ימים קיבלתי בדואר מעיריית גבעתיים מכתב שמתריע בפני צריכת מיים מופרזת שטוען שבין ה16/4 ל15/5 צרכתי 20 קוב מים.
לא בדיוק ידעתי כמה זה 20 קוב, אבל ידעתי שלא סביר שאני צורך יותר מדי מים כי אני גר לבד בדירה, אין לי מכונת כביסה ורוב הזמן אני בכלל לא בדירה.
כדי לוודא שאין לי נזילה בדקתי שכאשר הברזים בדירה סגורים השעון עם המספר שהם ציינו במכתב לא זז, ואכן הוא לא זז.
חשבתי לעצמי, טוב – נחכה לחשבון הארנונה הבא ונראה כמה זה נורא.
אתמול ראיתי באיזה פורום שקוב זה 1000 ליטר וחשבתי לעצמי:
שיט, אין מצב שאני משתמש ב20,000 ליטר בחודש, פשוט אין.
בדקתי שוב את השעון, הפעם פתחתי ברז בבית והלכתי לראות איזה שעון מגיב.
לא השעון שדווח במכתב!
התקשרתי לעיירית גבעתיים, ומסתתבר שהם החליפו שעון לשכן לפני כמה חודשים וביצעו טעות ברישום.
הבחורה הנחמדה שמה לב מיד שאצלי היתה קפיצה משמעותית בשימוש במים מאז ההחלפה של השכן, ואצל השכן היתה ירדה משמעותית, ותיקנה את הרישום.
למרבה המזל/הצער לא שילמתי אפילו פעם אחת חשבון מים שאינו שלי, ולכן לא אקבל זיכוי .
המסקנה:
עייריות עושות טעויות לפעמים ושווה להיות ערניים.

זה היה ממש עצוב אם מישהו כמוני שבקושי משתמש במים יצטרך לשלם קנס צריכה מופרזת.

מבית היוצר שהביא לנו את אחמד הטרוריסט המת:

מה יהיה עם המחלות האלו?
שפות העופות, הפרה המשוגעת, שפעת החזירים…
מה הלאה, קדחת ינשופים?

ומה עם סגן שר הבריאות (ואיך אפשר בכלל להיות סגן של מישהו שלא קיים?), שפעת מקסיקו?
למה לא שפעת המקסיקנים אם כבר?