נראה שקיבלתי את התשלום הראשון מגוגל על הפרסומות בfirestats.cc.
460 שקלים וטובין, על כשלושה חודשים.
בידורים פה.
כמו ברווז באמבטיה
29000 ברווזי גומי צהובים, צבים ושאר חיות גומי נשפכו לים לחופי סין לפני 15 שנה, ב1992.
מאז, הברווזים שתוכננו לעמוד בפגעים של אמבטיה ממוצעת, שטו כ27,000 קילומטר מסביב לעולם, חלק מהזמן קפואים בתוך גוש קרח.
חלק מהברווזים הגיעו לאוסטליה, אינדונזיה ודרום אמריקה, חלק אחר שט מצפון לאמריקה הצפונית וגרינלנד, ועכשיו, אחרי 15 שנה, עומדים לנחות בחופי בריטניה.
מקור: דיילי מייל.
נוצות: סלאש דוט.
בילבוליישן
תראו את זה.
אולו
ohloh סורק קוד מקור של פרוייקטים פתוחי קוד, ומציג נתונים מעניינים כמו מספר שורות הקוד, והערכה של מספר שנות האדם שנדרשות כדי לפתח משהו דומה.
בנוסף הוא מאפשר למפתחים ליצור מעיין פרופיל קוד פתוח, שיכיל מידע מרוכז על הפרוייקטים להם הם תרמו קוד.
כמובן שכדי לעשות את זה, המפתחים צריכים להוסיף את הפרוייקטים להם הם תרמו לאולו, מה שהופך את העסק לוויראלי מאוד.
מאחורי הקלעים, אולו מוריד את ההיסטוריה של הקוד ממאגר הקוד (svn,cvs או git), ומנתח את הקוד.
אולו גם חושף בעיות רישוי אפשריות שיתכן שהמפתחים עצמם לא מודעים להן.
למשל, הידעתם שפיירפוקס כתוב ברובו בC++, שהפיתוח שלו מאוד פעיל, שיש בו כמעט 1.8 מליון שורות קוד ושהושקעו בו כ504 שנות אדם?
הידעתם שוורדפרס כתוב ברובו בPHP, שקצב הפיתוח שלו עולה משנה לשנה, שיש בו כ62 אלף שורות קוד ושהשקעו בו כ15 שנות אדם?
אולו מאפשר הוספה של תגיות חביבות שמקשרות לפרוייקט או לפרופיל שלכם:
עשר סיבות
עשר סיבות למה לא לקנות איי-פון.
תחרות הבלוגים הגדולה
פילי פתח בבלוגרים.נט תחרות בלוגרים עצמאיים, קצת מאוחר להרשם, אבל לא מאוחר להצביע.
אז יאללה, תצביעו לבלוגים שאתם אוהבים.
(או שתתעוררו עם ראש של סוס, או של כרוב, לצמחוניות).
נ.ב:
למי שתוהה:
אפשר להשתמש בווידג'ט הטקסט כדי להוסיף HTML לתבנית, ככה הוספתי את הפרסומת חסרת הבושה שם למעלה.
סריקת אבטחה לבלוג וורדפרס
BlogSecurity מציעים סריקת אבטחה לבלוג הוורדפרס שלכם.
כל מה שצריך לעשות זה להכנס, להזין את הכתובת המלאה של הבלוג (כולל / בסוף) וללחוץ על go.
חור אבטחה בגוגל קבוצות
בזמן שניהלתי את firestats-users בגוגל קבוצות, פתאום שמתי לב שאני בתוך המערכת תחת משתמש אחר.
ככה פתאום, רגע אחד אני תחת המשתמש שלי, רגע שני תחת המשתמש של ויקטוריה מוושינגטון D.C.
יכלתי לראות לאיזה קבוצות היא נכנסת, לשלוח לעצמי הזמנה ממנה לאחת הקבוצות שלה, ואפילו לשנות לה את הפרופיל (!).
שלחתי לה אימייל על זה, וגם לגוגל.
גוגל, פישלתם.
ככה זה נראה (גרסא מצונזרת קלות):
עדכון:
גודל טוענים שהבעיה אמורה להיות פתורה:
Thank you for contacting us. We've made some changes recently that should
have resolved the problem you reported in our discussion group. Please let
us know if this issue persists.Regards,
The Google Team
שרת Jabber
פתחתי שרת jabber על yadan.net (המחשב בסלון, לשעבר firefang.net, שגם מתפקד כשרת דואר).
jabber הוא שרת בפרוטוקול XMMP, שהוא פרוטוקל מסרים מיידיים נחמד ופתוח, מה שיפה זה שהוא גם מבוזר:
משתמשי ג'אבר בשרת אחד יכולים לדבר בצורה שקופה עם משתמשי ג'אבר בשרתים האחרים, למשל עם משתמשי Google talk.
עוד דבר נחמד זה שעם ג'אבר, לא צריך חשבונות שונים כדי להכנס מהעבודה ומהבית בו זמנית:
כל כניסה יכולה להשתמש במשאב שונה (בלינגו הג'אברי – Resource), למשל – מהבית אני נכנס תחת omry at yadan.net/Home ובעבודה דרך omry at yadan.net/Work. אם היה לי ג'אבר בסלולארי הייתי נכנס שם דרך omry@yadan.net/mobile או משהו. מה שנחמד זה שג'אבר יודע לנתב את ההודעות למקום הנכון (המשאב בעל העדיפות הגבוהה היותר שבו אני פעיל).
אז מי שרוצה לצ'וטט, אני omry at yadan.net בג'אבר. (@ במקום at).
ג'אבר מאפשר לכל אחד לשלוח מסרים למשתמשי Google talk (ולכל שרת ג'אבר אחר), פשוט יוצרים משתמש בשרת ג'אבר לבחירתכם ושולחים למשתמשי גוגל טוק. לא צריך כתובת ג'ימייל.
שרת מתבקש הוא כמובן jabber.org, כל מי שרוצה יכול להרשם שם ישירות דרך תוכנת הג'אבר הקרובה לביתו (שאינה Google talk, שכצפוי לא מאפשרת לבחור שרת).
אפשר להשתמש בPidgin, ואז ההרשמה נראית כך (כמובן שצריך להחליף את someone בשם הרצוי).
במקרה הזה, ברגע שנרשמתם, משתמש הג'אבר שלכם הוא user@jabber.org, ותוכלו לשלוח דרכו הודעות לכל משתמש ג'אבר בכל שרת ציבורי.
מד מהירות
בעקבות שרשור התגובות עם דב, עלתה השאלה הבאה:
למה אין גוף אובייקטיבי שבודק בשיטתיות (בצורה אוטומטית) את ספקי האינטרנט הגדולים בארץ וחושף נתונים סטטיסטיים על מהירות התקשורת של הספקים השונים?
גוף כזה יבדוק, עבור כל ספק אינטרנט, מספר רב של פעמים ביום (אולי כל שעה) את הדברים הבאים:
מדידת מהירות הורדת קובץ משרתים מהירים בארץ ובעולם.
מדידת מהירות שליחת קובץ אל שרתים מהירים בארץ ובעולם.
מדידת זמני פינגים אל שרתים מהירים בארץ ובעולם.
מדידת זמן הורדת קובץ פופולארי בפרוטוקול ביט-טורנט (הנקודה הזו קצת בעייתית, צריך קובץ קבוע שישאר בזמינות גבוהה כל הזמן).
בנוסף, אפשר לכלול גם בדיקות זמינות של השרותים של חברות האינטרנט עצמן, למשל שרתי הDNS, הדואר והפרוקסי שלהם.
הנתונים יאספו לבסיס נתונים, ותתאפשר גישה אליהם דרך האינטרנט.
בדף הראשי יהיה שקלול של התוצאות ב30 הימים האחרונים, כך שכל משתמש יוכל לדעת מי ספק האינטרנט שהיה הכי מהיר בתקופה הזו, אבל משתמשים מתקדמים יוכלו לגשת לנתונים המפורטים אם ירצו:
למשל גרפים שמשווים בין הספקים השונים בכל קטגוריה על פני כל שעות היום או גראפיים שבועיים, חודשיים ושנתיים.
היתרונות של המערכת די ברורים: משתמשים שרוצים לבחור ספק אינטרנט יוכלו לבחור את הספק המהיר ולא להתסמך על דיעות לא מבוססות של חברים.
דבר כזה יצור לחץ על ספקי האינטרנט לקנות מספיק רוחב פס כדי לא לבלוט לרעה וכדי לא להצטייר כמו שמשקרים ללקוחות שלהם.
עלויות:
1. עלויות חומרה ראשונית: להערכתי כ6000-7000 שקלים.
2. עלויות תקשורת, תלוי במספק הספקים שיבדקו ובחבילה שתבדק. אם נניח בדיקה של החבילה הסטנדרטית במהירות 1.5 מגהביט על גבי תשתית ADSL, מדובר בסדר גודל של לא יותר מ150 שקל לחודש לכל ספק אינטרנט (כולל התשתית). אם נבדוק את שלושת ספקיות האינטרנט הגדולות נגיע לכ450 שקל בחודש עבור תקשורת לצרכי בדיקה.
אפשר להוזיל על ידי שימוש באותו חיבור ADSL לכל הספקים, אבל אז לא יהיה אפשר לבצע בדיקות תקשורת בין הספקים עצמם.
בנוסף, יהיה צורך באירוח של השרת (לא משנה אצל איזה ספק, כי הבדיקה תתבצע דרך הADSL ולא דרך הקו המהיר), להערכתי מדובר בעוד כ500-400 שקל בחודש. אפשר להוזיל את העלות הזו משמעותית על ידי שימוש בשרת Shared hosting שיכול לשבת אפילו בחו"ל ושיקבל נתונים מהשרת הבודק שישב בארץ).
הבעיה המרכזית היא של מימון, בנוסף, מי שמפעיל את המערכת צריך להיות אובייקטיבי, מכאן שאסור שהיא תהיה במימון של ספקי האינטרנט עצמם.
איגוד האינטרנט הישראלי בהחלט יכול להיות הגוף שיתחזק ויממן את המערכת: דבר כזה נופל בתחום האחריות שלו, והוא נתפס כאובייקטיבי.