פוסט זה עשוי להכיל ספויילרים לגיבורים, דעות קיצוניות על סדרות אלו ואחרות, ואפילו קצת על סרטים.
ללא חשש ערלה ושביעית.
נשבר לי מגיבורים.
הסדרה לא הגיונית לחלוטין,אנשים משנים את עורם פעמיים בשבוע:
סיילר שהתחיל רע, הפך לטוב וחזר להיות רע.
סורש שהתחיל טוב, הפך לרע וחזר להיות טוב.
אנדו עשה קולות של רשע במשך כמה פרקים, אבל חזר למוטב.
בנט, “אבא" של קלייר, מפזז על המצפן המוסרי.. צפון דרום, רע טוב, חי צומח דומם.
כמובן שיש עוד דוגמאות לרוב.
בעונה הראשונה היתה הרגשה של מקוריות ורעננות, מאז נראה שהסדרה ממחזרת בצורה לא עקבית וחסרת הגיון פנימי.
מרגיש כאילו כל פעם שנגמר ליוצרי הסדרה קו העלילה, הם מוציאים מהתחת סיפור חדש וזורקים את הישן.
אז מה היה לנו?
עונה ראשונה, האיש המתפוצץ וסיילר, הרשע האולטימטיבי, שגם היה ממש מפחיד.
דווקא היתה נחמדה, זוכרים שקלייר קפצה מהגשר בהתחלה?
זה היה מאוד נחמד.
מאז הסדרה הולכת ומתדרדרת, ואני אישית מוחק אותה מקורא הרסס שלי ומכריז כאן חגיגית שנשבר לי ממנה סופית.
יש כל כך הרבה סדרות טובות, ואני בטוח שאני אקבל קצת אש כי לפחות חלקן הן סדרות שאנשים אוהבים לשנוא:
24: העונה החדשה לא מאכזבת בינתיים
גלקטיקה: החצי השני של העונה הרביעית התחיל חלש בפרק 1 ו2 אבל צבר אחושילינג של תנופה בשני הפרקים המצויינים 3 ו 4, והזרוע עוד נטויה.
אבודים: לא יודע מה איתכם, אבל אני בהחלט אוהב את העונה הרביעית החמישית. מרגישה לי הרבה יותר ממוקדת מהעונה השלישית הרביעית.
גיבורים היא לא הסדרה היחידה שאיבדה את המוג'ו:
נמלטים גם היא גמרה את הסוס.
התחילה בקול תרועה עם עונה ראשונה מצויינת, עונה שניה טובה, שלישית בינונית ורביעית מחורבנת.
באותה קטגוריה נמצאת עקרות בית נואשות, שפשוט כבר לא מרגישות נואשות בכלל.
ברגע שאני מרגיש שכבר לא איכפת לי מהדמויות, זה הזמן לעבור הלאה.
אם מדברים על אכזבות:
פיוצ'רמה, הסידרה המופתית שהסתימה זה מכבר הולידה שלושה סרטים שהגיעו ישירות לדיוידי:
Bender's big score – הסרט הראשון והמשובח מהשלושה, שהרגיש ממש כמו פרק ארוך של הסדרה.
The beast with thousand backs – הסרט השני והחלש, למדי, שלא היה אסון מוחלט אבל היה הרבה יותר גרוע מקודמו.
Bender's game – הפעם יוצרי הסדרה הוכיחו שהם מסוגלים לעשות סרט שלא קשור לסדרה בשום דבר חוץ מאשר בדמויות. אני לא אטרח עם ספויילרים כי הסרט לגמרי ספויילד גם ככה. לא לראות.
בינתיים ראיתי (שוב) את Band of brothers המופתי של סטיבן ספילברג וטום הנקס (מיני סדרה מ2001, על מלחמת העולם השניה), והתמכרתי לסדרת הגיקים תאוריית המפץ הגדול, שמומלצת מאוד לגיקים וגיקיות באשר הם.
פוסט זה נכתב באופן אופיס, ללא חיבור לאינטרנט עקב תקלה בבזק בין לאומי.
כמובן שזה בגלל הגשם. כנראה עלים יבשים סתמו את תעלות הניקוז של האינטרנט הבין לאומי בשרתי בזק.
