אז כאחד המעריצים האמיתיים של סטארקפט, קניתי לי עותק של גרסאת האספנים של סטארקרפט 2 בארוע ההשקה בחצות.
מאז אני ישן קצת פחות.
גרסאת האספנים יקרה באיזה 150 שקל, אבל שווה את זה לגמרי לדעתי.
נתחיל מהקופסא: כבדה, קשיחה ועם זיזים מגניבים.
בפנים, חוץ מהמשחק יש ספר על האמנות של המשחק, תמונות, ציורים וקונספטים מאמני בליזארד שהובילו למשחק כמו שהוא היום.
קומיקס של סטארקרפט 0 (מה היה לפני סטארקרפט 1)
סידי של פסקול המשחק (שכבר נמכר באי-טונז ב$10).
די-וי-די של מאחורי הקלעים
דיסקית און קיי (DOG TAG של ג’יימס ריינור, הדמות הראשית במשחק), שמגיעה טעונה עם סטארקרפט 1 וחבילת ההרחבה ברוד וואר .
(כל התמונות לחיצות לקבלת תמונה בגודל מלא)
הגעתי הביתה וסייימתי את ההתקנה בסביבות 1:00.
במהלך ההתקנה המשחק מספר את תקציר הפרקים הקודמים, שזה טאץ’ נחמד.
בתום ההתקנה הפעלתי את המשחק ועמדה בפני בחירה הרת גורל (טוב נו, לא ממש – אבל עדיין בחירה קשה) :
בדרך כלל אני תמיד משחק קודם בקמפיין לשחקן יחיד לפני שאני חושב בכלל על ריבוי משחקים, אבל הפעם התפתתי לקפוץ ישר למים העמודים ולנסות משחק מרובה משתתפים.
לא עמדתי בפיתוי. בחרתי בגזע הטראנס (בני אדם), ומולי עמד שחקן ששיחק בפרוטוס.
לא במפתיע, גם הוא בדיוק קנה את המשחק ועדיין לא ראה אפילו את הקמפיין לשחקן יחיד.
התחלנו לשחק, ולשמחתי ומייד הרגשתי בבית.
חוץ מהגרפיקה המשופרת לאין ערוך, זה נראה והרגיש כמו הסטארקרפט שלמדתי לאהוב.
המכניקה של המשחק דומה מאוד לזה של המשחק הקודם.
בנינו בשקט במשך כמה דקות ואפילו התחלתי בסיס הרחבה, ואז הבחור התקיף אותי עם סטוקרס (Stalkers – יחידת פרוטוס חדשה שמזכירה קצת את הדראגון שיצא לגמלאות), וזילוטס (Zealots – היחידה הרגלית הישנה והטובה של הפרוטוס).
הצלחתי להדוף אותו עם מארינס שהתבנקרו בכניסה, אבל המחיר היה די גבוה, הוא הצליח להכנס לבסיס ההרחבה שלי ודפק לא מעט SCVים (יחידת הבניה התיקון ואיסוף המשאבים של הטראנס). למרבה המזל הוא אפלו לא ראה שיש לי עוד בסיס.
הוא המשיך לתקוף מדי פעם, אבל ההתקפות הבאות היו פחות מוצלחות כי כבר עיביתי את קוי ההגנה שלי.
כמה דקות אחרי, יצאתי למתקפה עם מרינס וכמה טנקי מצור, הגעתי עד לפתח הבסיס שלו והתחלתי להזדחל עם הטנקים : כמה טנקים במוד מצור, כמה מתקדמים קדימה עם המרינס ועוברים למוד מצור בעצמם, וחוזר חלילה.
לא עבר הרבה זמן ומר בחור נכנע.
ניצחון לכוחותינו במשחק הראשון, האקדמיה של סטארקרפט 1 הוכיחה את עצמה.
אוקיי, זה היה נחמד ומוכר, והחלטתי לעבור למשחק לשחקן יחיד.
סטארקרפט 2 יחולק לשלושה חלקים, כשכל חלק יתמקד בגזע אחר.
כנפי החופש – החלק הראשון – מתמקד באנשים (Terrans), אבל למרות זאת מאפשר בוודאות לשחק גם בפרוטוס כחלק מעלילה של המשחק לשחקן יחיד (ואולי גם בזרג, אני לא בטוח).
הסיפור מרגיש די אפל ופסימי, והסרטונים מדהימים כצפוי.
המשימות הראשונות פשוטות ומציגות בפני השחקן את היחידות הבסיסיות. פה אין הפתעות.
רוב המשימות מתבססות על איסוף משאבים ובניית בסיס וצבא, אבל יש הרבה משימות עם טוויסטים מענינים.
יש משימה על כוכב לבה, שבה כל כמה דקות הלבה עולה וכל השטחים הנמוכים מוצפים, מה שאומר שצריך לפנות אותם מהר. מה שהופך את זה למעניין זה שהמינרלים נמצאים רק שם.
יש משימה אחרת שבה יש מחזור יום ולילה קצר, שבו בלילה אנשים נגועים (Infested Terrans) מנסים לעלות על הבסיס שלכם במאות, וביום יש הזדמנות להוציא כוח חלוץ ולהשמיד את הבתים של המושבה מהם היצורים באים בלילה (הם רגישים לאור אז ביום הם מסתתרים).
לכל משימה יש כמה מטרות ראשיות שחייבים לעבור כדי לסיים אותה, ועוד כמה מטרות משניות שנותנות בונוסים.
חוץ מהמטרות הברורות, יש גם הישגים אפשריים בכל משימה שבדרך כלל הרבה יותר קשה לקבל.
פרפקציוניסטים כמוני שרוצים את כל ההישגים יכולים לבלות ימים שלמים בנסיונות, מה שמאריך משמעותית את זמן המשחק.
בין המשימות ריינור מסתובב בחללית, ומדבר עם הדמויות – מה שנותן עומק לדמויות ולעלילה.
עוד טאץ’ נחמד הוא ערוץ החדשות שמדווח בצורה לא הכי אובייקטיבית על הארועים האחרונים.
בנוסף אפשר לשדרג יחידות ובניינים בארמורי בחללית (בתמורה לכסף או לנקודות מחקר שאספתם במהלך המשימות), וגם לשחק במשימות קודמות שוב.
אחת המשימות במשחק:
יש אפילו מכונת ארקייד עם משחק ארקייד של חלליות בקנטינה.
המשחק מרובה המשתתפים הוא חלק משמעותי בסטארקרפט לפחות כמו הקמפיין לשחקן יחיד, אולי אפילו יותר.
בהתחלה אתם מקבלים עד 50 משחקים להכרת המשחק (בלי ציונים ובלי דירוג), ואחר כך 5 משחקים מכל סוג (1V1, 2V2 וכו’) שבהם המשחק מחליט באיזה רמה אתם.
משם הכל נזכר והמשחק יעשה כמיטב יכולתו לשים אתכם מול שחקנים ברמה שלהם, מה שאומר שאין מה לצפות לסדרת הפסדים או סדרת נצחונות רצופה (שזה דבר טוב לדעתי).
משחק מפורשן של שניים מהמפתחים של סטארקרפט:
יש לא מעט ביקורת על המשחק, בעיקר מסביב לנושאים הבאים:
אין תמיכה בLAN!
זכורים לי לילות רבים שבהם שיחקתי בLAN כשעבדתי בטלמפ, עוד כשטלמפ היתה חברה של ארבעה אנשים. אבל כבר אז בעיקר שיחקנו כצוות בבאטל.נט נגד שחקנים אחרים ורק לעיתים די נדירות במשחק LAN של ממש.
ברמה הטכנית, אין סיבה שמשחק שמתואם דרך באטל.נט יהיה יותר איטי ממשחק מקומי לחלוטין כי המחשבים מדברים ישירות אחד מול השני ולא דרך השרתים המרכזיים.
אומנם צריך גישה לאינטנט כדי להתחיל משחק, ואם יש לכם LAN שנמצא על תחנת החלל מיר בדיוק כשיש סופת שמש יתכן ולא תוכלו להתחבר ולשחק – שזה אומנם חבל אבל לא נראה לי שזה בעיה אמיתית.
בקיצור, לי אישית זה לא מפריע במיוחד, אבל לפי ריבוי התגובות באמזון שנותנים למשחק ציון 1 מתוך 5 על בסיס זה שאין בו LAN, זה כנראה מפריע ללא מעט.
הניחוש שלי הוא שזה מפריע בעיקר למי שרוצה לשחק במשחק מרובה משתתפים בלי לקנות עותק חוקי של המשחק, וזה נסיון ללחוץ את בליזארד להחזיר תמיכה בLAN.
קיבלנו שליש משחק במחיר של משחק מלא!
סטארקרפט כלל קמפיינים של שלושת הגזעים במשחק, והרבה אנשים מרגישים שבליזארד מנסה לחלוב את הפרה בזה שהיא משחררת משחק אחד ב$60 לכל אחד מהקמפיינים.
אפשר להבין את הכעס, אבל אחרי ששיחקתי במשחק אני חייב לומר שלפחות בינתיים נראה שיש בקמפיין של סטארקרפט 2 לא פחות משחק מאשר בכל שלושת הקמפיינים של סטארקרפט 1, אולי אפילו יותר.
בקיצור, לדעתי קיבלנו משחק וחצי במחיר של משחק וחצי.
יהיה מי שיטען שזה בעצם סטארקראפט 1 עם גרפיקה חדשה וסיפור חדש.
זה לא מדוייק: למרות שרוב המכניקה של המשחק לא השתנתה , יש כל מני שינויים קטנים וברוכים, למשל – אפשר לתת הוראות בתור לSCV גם בזמן שהם בונים משהו. או אפשר לתת הוראות בתור לטנק מצור שכוללות מעבר למצב ומצור או יציאה ממצב מצור.
בנוסף אפשר להכניס בניינים לקבוצה ולהורות לכל הבנינים לייצר משהו בלי לעבור לבסיס בכלל.
עוד דבר נחמד זה שאפשר לנתב את הSCVים החדשים שנבנים במרכז הפיקוד ישירות אל שדה המינרלים, מה שחוסך התעסקות איתם בכל פעם שאחד חדש יוצא.
למרות זאת, המשחק שמר על התחושה של המשחק הראשון (אם כי יש המון יחידות חדשות וכמה מהיחידות הישנות נעלמו).
אין לי ספק שסטארקרפט 2 הוא משחק האסטרטגיה הטוב ביותר אי פעם, ואני ממליץ לכולם לשים יד על עותק חוקי שיאפשר להם לשחק גם בבאטל.נט ביצירת המופת החדשה של בליזארד.
אחד המשחקים הנוסטלגיים ביותר אי פעם הוא אי הקופים 2 – נקמתו של ליצ’אק, ולפני כשבועיים לוקאס ארטס שחררה גרסא מחודשת שלו, עם גרפיקה ראויה וסאונד ומוסיקה מחודשים.
זה המשחק השני בסדרה שהם מחדשים, כשהראשון היה כמובן הסוד של אי הקופים. שני המשחקים זמינים תמורת 10$ כל אחד בסטים (שניהם שווים כל סנט!)
מה שמגניב פה שזה בעצם המשחק הישן, אבל בדיוק – בעטיפה מחודשת. למעשה, המשחק הישן מסתתר שם בפנים ואם תלחצו על F1 בזמן המשחק, הגרפיקה הממשק והסאונד יעברו להיות אלו של המשחק מ91 (!).
תוספת חדשה היא הערות של המפתחים לגבי סצנות מסויימות במשחק, זה מרגיש ממש כמו איזה פודקאסט על מונקי איילנד, מאוד לא רשמי ומשעשע.
הנה הטריילר (שנראה טיפה יותר מרשים מהדבר האמיתי, אבל עדיין משעשע):
והנה קצת גיימפליי:
מחכה בקוצר רוח לרימייק של האורגים ומי יודע, אולי אפילו יומו של הטנטקל?
דרגון אייג’ הוא משחק RPG לשחקן יחיד, עם עומק דמויות ועלילה באמת יוצא דופן.
כמו בכל המשחקים מסוג זה, המשחק מתחיל ביצירה של הדמות הראשית.
BioWare החליטו לא להשתמש בחוקי הAD&D המקובלים, אז למרות שהעניינים די מוכרים הם מספיק שונים כדי שיהיה מעניין.
אפשר לבחור אחד משלושה גזעים:בני אדם, אלפים או גמדים, ואחד משלושה מקצועות :לוחם, קוסם או גנב (המגבלה היחידה היא שגמד לא יכול להיות קוסם).
למרות שאין מה לדאוג, לכל אחד משלושת המקצועות הראשיים יש ארבעה התמחויות אפשריות, מתוכם תוכלו לבחור שתיים במהלך המשחק.
המשחק מתחיל באחד משישה פתיחות שנקבעת לפי המקצוע או הגזע של השחקן. בסוף סיפור הרקע העלילות מתלכדות.
הסיפור הכללי הוא ששוב כוחות השחור מאיימים להשמיד את הכל, ואתם מצטרפים למסדר בשם השומרים האפורים (Grey Wardens) שנלחמים
בכוחות השחור (Darkspawn) כל כמה מאות שנים מחדש.
מהר מאוד דברים משתבשים והופכים למאוד נואשים עבור השומרים האפורים.
יש במשחק עשרות שעות של דיאלוגים, שמוקראים על ידי שחקנים מקצועיים ולא ובדרך כלל מאוד מעניינים.
אתם מסתובבים בעולם של פרלדן בקבוצה של עד ארבעה חברים.
בדומה למערכת הקרב של באלדר’ס גייט, אפשר לעצור את הקרב בכל רגע ולחלק הוראות לשחקנים, אבל הם עצמאיים ואם לא תגידו להם מה לעשות הם כבר יחליטו לבד.
דבר חדש הוא שאפשר להגדיר מערכת חוקים טקטיים לפיה הדמויות פועלות כאשר אתם לא שולטים בהם ישירות. השליטה יכולה להיות כללית כמו למשל להגדיר שקוסם מסויים יהיה על תקן מרפא ולוחם מסויים יעדיף לתקוף מרחוק (חץ וקשת למשל) או ממש להכנס להגדרות מפורטות של מה לעשות כשתנאי מסויים מתקיים, למשל :
אם הכוח שלך יורד מתחת ל50% תשתה שיקוי כוח או אם השחקן הראשי מותקף, תגן עליו וכו’
כמובן, עם הזמן הדמויות עולות בדרגות ומקבלות נקודות שאתם יכולים להשקיע ביכולות שונות.
בניגוד לרוב המשחקים מסוג זה שבו הבחירות של השחקן רק מקדמות עלילה לינארית פה את רוב המשימות הראשיות אפשר לגמור בשתיים או יותר צורות שונות משמעותית.
ההחלטות שלכם יקבעו את היחס של חברי הקבוצה אליכם, ומה יהיה בהמשך המשחק.
למשל, בשלב מסוים אחד מחברי הקבוצה שאספתי בדרך שלי תקף אותי כי הוא החליט שבמקום להתרכז במשימה הראשית וללכת להדביר את הרוע אני מתרוצץ בכל מני מקומות שלא קשורים לדעתו.
נלחמנו באחד על אחד, ואחרי שהבסתי אותו וזכיתי מחדש בכבוד שלו החלטתי להרשות לו להשאר.
אם תהיו ביחסים טובים עם החברים בקבוצה, תקבלו מהם קווסטים שקשורים לרקע שלהם.
המשחק רחב יריעה במיוחד, ומושקע מאוד לכל האורך. להערכתי יש בו בין 50 ל100 שעות משחק (תלוי כמה אתם סוטים מהעלילה הראשית), שלא כוללים משחק כדמות אחרת עם מצפן מוסרי שונה (לגמרי שווה לשחק את המשחק שוב הפעם כדמות חסרת מוסר שעושה מה שטוב לה ולמעשה התחלתי בדיוק בזה אחרי שסיימתי את המשחק).
אני חייב להזהיר:
המשחק שואב אתכם לתוכו, ורוב הסיכויים הם שאחרי שתתחילו, לא תוכלו להפסיק לשחק עד הסוף (המר?).
חוץ מהכמות האדירה של תוכן שיש במשחק הזה, BioWare שיחררו איתו ערכה ליצירת תוכן נוסף, ובנוסף משחררים חבילות נוספות בתשלום כתוכן להורדה מתוך המשחק. למשל, לפני כמה ימים הם שחררו פרק נוסף ב$5.
אם יש משחק ששווה קניה השנה, זה המשחק.
אחד המשחקים המצופים של השנה – Dragon age: Origins - יצא לפני אתמול, ואחרי שראיתי את הציונים והביקורות שהוא קיבל החלטתי לקנות אותו.
חיש מהר קניתי אותו בSteam, חנות המשחקים שלValve.
בזמן שקניתי אותו היה נראה כאילו אני מבצע הזמנה לפני שהמשחק יצא (Pre order), אבל מה שקורה בדרך כלל זה שאפשר להוריד את המשחק מראש, וברגע שהוא משתחרר (מה שהיה אמור להיות אתמול) קבצי המשחק המוצפנים עוברים תהליך של פענוח ואז אפשר לשחק.
אבל מה? מסתבר שבארצנו הקטנטונת – וגם באירופה, המשחק ישוחרר רק ביום שישי או שבת.
סתם כדי להתעצבן, בדקתי באתר הטורנטים הקרוב לביתי, ואכן – המשחק כבר שם.
שלחתי אימייל לתמיכה של Valve, בו מחיתי על כך שהם מסרו מידע שגוי שגרם לי ולאחרים לקנות את המשחק ולהצטער.
אז המשחק כבר אצלי, מוצפן – ושילמתי עליו, אבל מסיבות עלומות ומציקות אני לא מורשה לשחק בו למרות ששחקנים אחרים בעולם כן.
מעצבן מספיק כדי לפעול.
משתמשים בפורום של Steam כתבו שהם הצליחו לשחק אחרי שהתחברו לSteam תוך שימוש בVPN שמחובר לארצות הברית.
חיפשתי קצת, ולא מצאתי משהו שלא ביקש ממני כרטיס אשראי בשביל לנסות, אז חשבתי לעצמי:
השרת שמריץ את הבלוג נמצא בקנדה, רוב הסיכויים שהמשחק שוחרר בקנדה באותו תאריך כמו בארצות הברית.
החלטתי להרים שרת VPN על השרת בעזרת ההוראות פה.
ההוראות פשוטות למדי, אבל במקום לאתחל את השרת כמו שהם הציעו אחרי ההגדרות הפעלתי מחדש את pptpd:
/etc/init.d/pptpd restart
כדי להפעיל את קידום הפקטות בקרנל בלי לאתחל, הרצתי את:
echo 1 > /proc/sys/net/ipv4/ip_forward
פתחתי חור TCP בפיירוואל בשרת בפורט 1723, שהוא הפורט הסטנדרטי של העניין הזה, וכמובן בחרתי סיסמא חזקה עם gpw שמייצר סיסמאות שאפשר להגות (Generate pronounceable passwords), ניסיתי להתחבר דרך מכונת המשחקים שלי שמריצה חלונות 7 (מערכת מומלצת), והעסק התחבר בלי בעיה.
בדקתי את כתובת הIP שלי בwhatismyip.com ולשמחתי ראיתי שהיא הכתובת של השרת.
הפעלתי מחדש את Steam, נכנסתי מקנדה – והפלא ופלא, בתור קנדי הצלחתי להפעיל את המשחק.
נראה שאני צריך להפעיל את Stream עם הIP הקנדי שלי כדי שהוא יסכים להעלות את המשחק (גם אחרי שהקבצים פוענחו), אבל זה רק לכמה הימים הקרובים.
כזכור לקוראים הוותיקים, אני משדרג די סדרתי.
לפני כשלוש שנים שדרגתי את מחשבי למפלצת זוללת ביטים שהתיישנה קשות מאז, פנטיום D, עם 2 ג’יגה זכרון, לוח אם פיצוצי של אסוס וכל זה.
הזמן עבר, ובשדרוג סיבובי טיפוסי שדרגתי את המחשב לפנטיום קור-דואו, והעברתי את הפנטיום D לסלון, וראיתי כי טוב.
עוד זמן עבר, והפנטיום D התחיל לגמגם בטיפול בוידאו ברזולוציה של 1080p, בהתחלה נסיתי להוציא ממנו עוד קצת חיים בשימוש בקודקים מתוחכמים, אבל בשלב מסויים ירדתי מהעניין וקניתי פנטיום i7 לחדר, ואת הקור-דואו שמתי בסלון. הפעם כבר לא היה לי שימוש למפלצת שזללה ביטים בימיה הטובים, ושמתי את לוח האם, המעבד והזכרון שעדיין עבד בקופסא, בתקווה למצוא לחומרה שימוש מתישהו.
פסט-פורוורד להיום.
יצא לי להתעסק עם אופן סולאריס, ופשוט התאהבתי בZFS.
ZFS היא ה-מערכת קבצים הכי טובה שראיתי, יש לה פיצ’רים שאין לאף מערכת קבצים אחרת.
מה למשל, שואל הקורא הסקרן?
טוב, אז ככה:
checksum של הנתונים עצמם, כולל ריפוי אוטומטי במקרה של נזק לנתונים (!) במקום נזק שקט כמו במערכת קבצים אחרות.
סנאפ-שוטים של מערכת הקבצים, שלא תופסים מקום ולוקחים זמן קצר במיוחד.
איך לא תופסים מקום? די פשוט, ברגע שמבצעים את הסנאפ-שוט (מעתה – צילום), מערכת הקבצים מסמנת שיש עליה סנאפ שוט וממתי הוא.
זה הכל.
ברגע שבלוק חדש נכתב, הוא לא נכתב במקום הבלוק הישום של אותו קובץ, אלא בצד. הבלוק הישן ממשיך להיות זמין דרך הצילום הישן, ומי שעובר כרגיל ניגש לבלוק החדש.
אפשר לשמור צילומים כאלו בכמויות, והמקום שהם תופסים הוא רק ההבדל בין צילום לצילום שקדם לו (או בין המצב הנוכחי של מערכת הקבצים אם הצילום הוא האחרון).
מגניב בשביל גיבויים, אפילו אוטומטיים. אפשר להגדיר בקלות רבה את אופן-סולאריס לקחת צילומים כאלו כל רבע שעה. חשבו כמה שזה מגניב לדעת שתמיד יש גיבוי של מה שעשיתם.
מה עוד?
לא צריך להסתבכך עם מחיצות, מערכות קבצים, פירמוטים, RAID וכל העניינים האלו.
ZFS תומכת בהכל, עם שתי פקודות אינטואיטיביות – zpool וzfs. היא תומכת גם בNFS (שיתוף קבצים פשוט ברשת).
אני לא אכנס לעובי הקורה בפוסט הזה, אולי בפוסט אחר, אבל מספיק שאומר שמערכת הקבצים הזו לבדה היא סיבה מספיק טובה לעבור מלינוקס לאופן-סולאריס (למרבה הצער, הרשיון בה משוחררת ZFS לא תואם את GPL, ולכן אין ZFS בלינוקס – ולא, אני לא מחשיב פתרון ZFS מבוסס FUSE כפתרון אמיתי).
המחשב שבסלון משמש אותי כמרכז מדיה, אני רואה בו סרטים שומר בו קבצי וידאו ומוסיקה, תוך שאני משתמש בבוקסי.
אבל מה, אין בוקסי בסולאריס. ולא בא לי לבזבז שבועיים במקרה הטוב כדי לגרום לבוקסי להתקמפל ולרוץ בסולאריס.
אז איך נהנים משני העולמות?
תוכנות לינוקס, איכסון באופן סולאריס?
האופציה המתבקשת היא לארגן מכונה נוספת שתריץ אופן סולאריס, ותשמש כמכונת אחסון בלבד.
הגישה תתבצע דרך NFS או דרך CIFS למחשבי חלונות (אני עדיין משחק על חלונות!).
וזה מתקשר לאגדה המקדימה על המכונה זוללת הביטים, שהיום זוללת בעיקר אבק.
התוכנית היא לקנות לה עוד קצת זכרון (ג’יגה אחד התקלקל וארבע ג’יגה היום עולה כל כך זול שזה פשע לקנות שני ג’יגה), לקחת איזה הרדיסק או שניים או שלוש מהמחשב בסלון, לקנות עוד איזה הרדיסק או שניים, ולקנפג שם אופן סולאריס עם ZFS בתצורת RAIDZ (תצורה יותר טובה מתצורת RAID5 שנותנת עמידות נתונים זהה אבל גם עם דיסקים זולים ובביצועים יותר טובים ברוב המקרים).
ככה המכונה תזכה לעדנה מחודשת, ולי יצא להנות מהתכונות של ZFS. אולי אני אפילו אשים את ספריית הבית שלי על המכונה הזו. עם חיבור ג’יגה ביט, זה כנראה יהיה יותר מהיר מעבודה מקומית על דיסק בודד כי אני אקבל את הביצועים של עבודה על כמה דיסקים במקביל.
בקיצור, אני מתחיל להזמין חומרה.
אני מניח שיהיו פוסטי המשך.. בהמשך.
כרגע ראיתי את הפרק האחרון של באטלסטאר גלקטיקה.
היה לי ברור בסוף הפרק הקודם שאין מצב שהם סוגרים את כל הקצוות בפרק רגיל של 45 דקות, וצדקתי: הפרק המסיים היה באורך של 1:35.
לדעתי היה פשוט משובח, ואני אעצור פה לרגע:
מי שעוד לא ראה, שילך לראות. הפוסט מכיל ספויילרים.
טוב, מפה ואילך יש ספויילרים, הכניסה אסורה למי שלא ראה.
העונה החדשה של סאות’ פארק התחילה בפרק מצויין.
בפרק מופיע מיקי מאוס, ודיסני מואשמים שהם מוכרים סקס לילדות קטנות.
מיקי מאוס הוא אחת הדוגמאות הקלאסיות לעיוות של זכויות היוצרים, לוביסטים של דיסני דחפו חוק שזכה לכינוי “The Mickey mouse protection act”‘ שהאריך את זכויות היוצרים על מיקי מאוס עד 2020.
לא נראה לי שדיסני נתנו ליוצרי סאות’ פארק אישור להשתמש במיקי מאוס כדי ללכלך עליהם, ולדעתי יש סיכוי טוב שנראה תביעה של דיסני נגד יוצרי סאות’ פארק.
בכל אופן, פרק משובח. תראו לפני שיצונזר .
אפשר לראות את הפרק בצורה חוקית באתר של סאות’ פארק.
כהרגלם בקודש, מנהלי טורנט-ליץ’ הפסיקו עוד פעם לספק פיד RSS של הטורנטים האחרונים.
בפעם האחרונה שהם עשו את זה – לפני כשנה – כתבתי תוכנה שעושה את זה במקומם, הוחרמתי מהאתר לכמה ימים, ובסוף הם הבינו שהם עושים שטויות והפעילו את החשבון שלי.
אחרי כמה שבועות הRSS חזר, ובמקביל הם שמו שם קפצ’ה בכניסה שדפקה את התוכנה שכתבתי.
מכיוון שהם החזירו גם ככה את הRSS, החלטתי לעזוב את זה, ולא נגעתי בתוכנה שוב.
לא נגעתי בה שוב עד שהם עוד פעם הפסיקו לספק RSS, בהתחלה חשבתי שזו תקלה. הם טובים בתקלות עם הRSS. גם כשהוא עובד הוא לא עובד לפעמים.
אחרי שבועיים שלושה, שבהם הם לא הגיבו לשאלות בנושא, החלטתי להחיות את TL2RSS, ובבוקר קצר אחר תיקנו אותו כך שיעקוף את הקפצ’ה:
פשוט, במקום להכנס עם שם משתמש וסיסמא, עכשיו היא נכנסת עם SESSION ID שהמשתמש משיג בעצמו כשהוא עובר את הקפצ’ה.
שחררתי גרסא חדשה באתר הפרוייקט, ולפחות בשבילי התוכנה עובדת היטב.
לא ראיתי יותר מדי משתמשים לתוכנה, אבל ביננו, כתבתי אותה בשבילי.
מי שרוצה, יכול לקחת מהבלוג של הפרוייקט.
.
רסיסים (RSS)