דרגון אייג’ הוא משחק RPG לשחקן יחיד, עם עומק דמויות ועלילה באמת יוצא דופן.
כמו בכל המשחקים מסוג זה, המשחק מתחיל ביצירה של הדמות הראשית.
BioWare החליטו לא להשתמש בחוקי הAD&D המקובלים, אז למרות שהעניינים די מוכרים הם מספיק שונים כדי שיהיה מעניין.
אפשר לבחור אחד משלושה גזעים:בני אדם, אלפים או גמדים, ואחד משלושה מקצועות :לוחם, קוסם או גנב (המגבלה היחידה היא שגמד לא יכול להיות קוסם).
למרות שאין מה לדאוג, לכל אחד משלושת המקצועות הראשיים יש ארבעה התמחויות אפשריות, מתוכם תוכלו לבחור שתיים במהלך המשחק.
המשחק מתחיל באחד משישה פתיחות שנקבעת לפי המקצוע או הגזע של השחקן. בסוף סיפור הרקע העלילות מתלכדות.
הסיפור הכללי הוא ששוב כוחות השחור מאיימים להשמיד את הכל, ואתם מצטרפים למסדר בשם השומרים האפורים (Grey Wardens) שנלחמים
בכוחות השחור (Darkspawn) כל כמה מאות שנים מחדש.
מהר מאוד דברים משתבשים והופכים למאוד נואשים עבור השומרים האפורים.
יש במשחק עשרות שעות של דיאלוגים, שמוקראים על ידי שחקנים מקצועיים ולא ובדרך כלל מאוד מעניינים.
אתם מסתובבים בעולם של פרלדן בקבוצה של עד ארבעה חברים.
בדומה למערכת הקרב של באלדר’ס גייט, אפשר לעצור את הקרב בכל רגע ולחלק הוראות לשחקנים, אבל הם עצמאיים ואם לא תגידו להם מה לעשות הם כבר יחליטו לבד.
דבר חדש הוא שאפשר להגדיר מערכת חוקים טקטיים לפיה הדמויות פועלות כאשר אתם לא שולטים בהם ישירות. השליטה יכולה להיות כללית כמו למשל להגדיר שקוסם מסויים יהיה על תקן מרפא ולוחם מסויים יעדיף לתקוף מרחוק (חץ וקשת למשל) או ממש להכנס להגדרות מפורטות של מה לעשות כשתנאי מסויים מתקיים, למשל :
אם הכוח שלך יורד מתחת ל50% תשתה שיקוי כוח או אם השחקן הראשי מותקף, תגן עליו וכו’
כמובן, עם הזמן הדמויות עולות בדרגות ומקבלות נקודות שאתם יכולים להשקיע ביכולות שונות.
בניגוד לרוב המשחקים מסוג זה שבו הבחירות של השחקן רק מקדמות עלילה לינארית פה את רוב המשימות הראשיות אפשר לגמור בשתיים או יותר צורות שונות משמעותית.
ההחלטות שלכם יקבעו את היחס של חברי הקבוצה אליכם, ומה יהיה בהמשך המשחק.
למשל, בשלב מסוים אחד מחברי הקבוצה שאספתי בדרך שלי תקף אותי כי הוא החליט שבמקום להתרכז במשימה הראשית וללכת להדביר את הרוע אני מתרוצץ בכל מני מקומות שלא קשורים לדעתו.
נלחמנו באחד על אחד, ואחרי שהבסתי אותו וזכיתי מחדש בכבוד שלו החלטתי להרשות לו להשאר.
אם תהיו ביחסים טובים עם החברים בקבוצה, תקבלו מהם קווסטים שקשורים לרקע שלהם.
המשחק רחב יריעה במיוחד, ומושקע מאוד לכל האורך. להערכתי יש בו בין 50 ל100 שעות משחק (תלוי כמה אתם סוטים מהעלילה הראשית), שלא כוללים משחק כדמות אחרת עם מצפן מוסרי שונה (לגמרי שווה לשחק את המשחק שוב הפעם כדמות חסרת מוסר שעושה מה שטוב לה ולמעשה התחלתי בדיוק בזה אחרי שסיימתי את המשחק).
אני חייב להזהיר:
המשחק שואב אתכם לתוכו, ורוב הסיכויים הם שאחרי שתתחילו, לא תוכלו להפסיק לשחק עד הסוף (המר?).
חוץ מהכמות האדירה של תוכן שיש במשחק הזה, BioWare שיחררו איתו ערכה ליצירת תוכן נוסף, ובנוסף משחררים חבילות נוספות בתשלום כתוכן להורדה מתוך המשחק. למשל, לפני כמה ימים הם שחררו פרק נוסף ב$5.
אם יש משחק ששווה קניה השנה, זה המשחק.
אחד המשחקים המצופים של השנה – Dragon age: Origins - יצא לפני אתמול, ואחרי שראיתי את הציונים והביקורות שהוא קיבל החלטתי לקנות אותו.
חיש מהר קניתי אותו בSteam, חנות המשחקים שלValve.
בזמן שקניתי אותו היה נראה כאילו אני מבצע הזמנה לפני שהמשחק יצא (Pre order), אבל מה שקורה בדרך כלל זה שאפשר להוריד את המשחק מראש, וברגע שהוא משתחרר (מה שהיה אמור להיות אתמול) קבצי המשחק המוצפנים עוברים תהליך של פענוח ואז אפשר לשחק.
אבל מה? מסתבר שבארצנו הקטנטונת – וגם באירופה, המשחק ישוחרר רק ביום שישי או שבת.
סתם כדי להתעצבן, בדקתי באתר הטורנטים הקרוב לביתי, ואכן – המשחק כבר שם.
שלחתי אימייל לתמיכה של Valve, בו מחיתי על כך שהם מסרו מידע שגוי שגרם לי ולאחרים לקנות את המשחק ולהצטער.
אז המשחק כבר אצלי, מוצפן – ושילמתי עליו, אבל מסיבות עלומות ומציקות אני לא מורשה לשחק בו למרות ששחקנים אחרים בעולם כן.
מעצבן מספיק כדי לפעול.
משתמשים בפורום של Steam כתבו שהם הצליחו לשחק אחרי שהתחברו לSteam תוך שימוש בVPN שמחובר לארצות הברית.
חיפשתי קצת, ולא מצאתי משהו שלא ביקש ממני כרטיס אשראי בשביל לנסות, אז חשבתי לעצמי:
השרת שמריץ את הבלוג נמצא בקנדה, רוב הסיכויים שהמשחק שוחרר בקנדה באותו תאריך כמו בארצות הברית.
החלטתי להרים שרת VPN על השרת בעזרת ההוראות פה.
ההוראות פשוטות למדי, אבל במקום לאתחל את השרת כמו שהם הציעו אחרי ההגדרות הפעלתי מחדש את pptpd:
/etc/init.d/pptpd restart
כדי להפעיל את קידום הפקטות בקרנל בלי לאתחל, הרצתי את:
echo 1 > /proc/sys/net/ipv4/ip_forward
פתחתי חור TCP בפיירוואל בשרת בפורט 1723, שהוא הפורט הסטנדרטי של העניין הזה, וכמובן בחרתי סיסמא חזקה עם gpw שמייצר סיסמאות שאפשר להגות (Generate pronounceable passwords), ניסיתי להתחבר דרך מכונת המשחקים שלי שמריצה חלונות 7 (מערכת מומלצת), והעסק התחבר בלי בעיה.
בדקתי את כתובת הIP שלי בwhatismyip.com ולשמחתי ראיתי שהיא הכתובת של השרת.
הפעלתי מחדש את Steam, נכנסתי מקנדה – והפלא ופלא, בתור קנדי הצלחתי להפעיל את המשחק.
נראה שאני צריך להפעיל את Stream עם הIP הקנדי שלי כדי שהוא יסכים להעלות את המשחק (גם אחרי שהקבצים פוענחו), אבל זה רק לכמה הימים הקרובים.
כזכור לקוראים הוותיקים, אני משדרג די סדרתי.
לפני כשלוש שנים שדרגתי את מחשבי למפלצת זוללת ביטים שהתיישנה קשות מאז, פנטיום D, עם 2 ג’יגה זכרון, לוח אם פיצוצי של אסוס וכל זה.
הזמן עבר, ובשדרוג סיבובי טיפוסי שדרגתי את המחשב לפנטיום קור-דואו, והעברתי את הפנטיום D לסלון, וראיתי כי טוב.
עוד זמן עבר, והפנטיום D התחיל לגמגם בטיפול בוידאו ברזולוציה של 1080p, בהתחלה נסיתי להוציא ממנו עוד קצת חיים בשימוש בקודקים מתוחכמים, אבל בשלב מסויים ירדתי מהעניין וקניתי פנטיום i7 לחדר, ואת הקור-דואו שמתי בסלון. הפעם כבר לא היה לי שימוש למפלצת שזללה ביטים בימיה הטובים, ושמתי את לוח האם, המעבד והזכרון שעדיין עבד בקופסא, בתקווה למצוא לחומרה שימוש מתישהו.
פסט-פורוורד להיום.
יצא לי להתעסק עם אופן סולאריס, ופשוט התאהבתי בZFS.
ZFS היא ה-מערכת קבצים הכי טובה שראיתי, יש לה פיצ’רים שאין לאף מערכת קבצים אחרת.
מה למשל, שואל הקורא הסקרן?
טוב, אז ככה:
checksum של הנתונים עצמם, כולל ריפוי אוטומטי במקרה של נזק לנתונים (!) במקום נזק שקט כמו במערכת קבצים אחרות.
סנאפ-שוטים של מערכת הקבצים, שלא תופסים מקום ולוקחים זמן קצר במיוחד.
איך לא תופסים מקום? די פשוט, ברגע שמבצעים את הסנאפ-שוט (מעתה – צילום), מערכת הקבצים מסמנת שיש עליה סנאפ שוט וממתי הוא.
זה הכל.
ברגע שבלוק חדש נכתב, הוא לא נכתב במקום הבלוק הישום של אותו קובץ, אלא בצד. הבלוק הישן ממשיך להיות זמין דרך הצילום הישן, ומי שעובר כרגיל ניגש לבלוק החדש.
אפשר לשמור צילומים כאלו בכמויות, והמקום שהם תופסים הוא רק ההבדל בין צילום לצילום שקדם לו (או בין המצב הנוכחי של מערכת הקבצים אם הצילום הוא האחרון).
מגניב בשביל גיבויים, אפילו אוטומטיים. אפשר להגדיר בקלות רבה את אופן-סולאריס לקחת צילומים כאלו כל רבע שעה. חשבו כמה שזה מגניב לדעת שתמיד יש גיבוי של מה שעשיתם.
מה עוד?
לא צריך להסתבכך עם מחיצות, מערכות קבצים, פירמוטים, RAID וכל העניינים האלו.
ZFS תומכת בהכל, עם שתי פקודות אינטואיטיביות – zpool וzfs. היא תומכת גם בNFS (שיתוף קבצים פשוט ברשת).
אני לא אכנס לעובי הקורה בפוסט הזה, אולי בפוסט אחר, אבל מספיק שאומר שמערכת הקבצים הזו לבדה היא סיבה מספיק טובה לעבור מלינוקס לאופן-סולאריס (למרבה הצער, הרשיון בה משוחררת ZFS לא תואם את GPL, ולכן אין ZFS בלינוקס – ולא, אני לא מחשיב פתרון ZFS מבוסס FUSE כפתרון אמיתי).
המחשב שבסלון משמש אותי כמרכז מדיה, אני רואה בו סרטים שומר בו קבצי וידאו ומוסיקה, תוך שאני משתמש בבוקסי.
אבל מה, אין בוקסי בסולאריס. ולא בא לי לבזבז שבועיים במקרה הטוב כדי לגרום לבוקסי להתקמפל ולרוץ בסולאריס.
אז איך נהנים משני העולמות?
תוכנות לינוקס, איכסון באופן סולאריס?
האופציה המתבקשת היא לארגן מכונה נוספת שתריץ אופן סולאריס, ותשמש כמכונת אחסון בלבד.
הגישה תתבצע דרך NFS או דרך CIFS למחשבי חלונות (אני עדיין משחק על חלונות!).
וזה מתקשר לאגדה המקדימה על המכונה זוללת הביטים, שהיום זוללת בעיקר אבק.
התוכנית היא לקנות לה עוד קצת זכרון (ג’יגה אחד התקלקל וארבע ג’יגה היום עולה כל כך זול שזה פשע לקנות שני ג’יגה), לקחת איזה הרדיסק או שניים או שלוש מהמחשב בסלון, לקנות עוד איזה הרדיסק או שניים, ולקנפג שם אופן סולאריס עם ZFS בתצורת RAIDZ (תצורה יותר טובה מתצורת RAID5 שנותנת עמידות נתונים זהה אבל גם עם דיסקים זולים ובביצועים יותר טובים ברוב המקרים).
ככה המכונה תזכה לעדנה מחודשת, ולי יצא להנות מהתכונות של ZFS. אולי אני אפילו אשים את ספריית הבית שלי על המכונה הזו. עם חיבור ג’יגה ביט, זה כנראה יהיה יותר מהיר מעבודה מקומית על דיסק בודד כי אני אקבל את הביצועים של עבודה על כמה דיסקים במקביל.
בקיצור, אני מתחיל להזמין חומרה.
אני מניח שיהיו פוסטי המשך.. בהמשך.
כרגע ראיתי את הפרק האחרון של באטלסטאר גלקטיקה.
היה לי ברור בסוף הפרק הקודם שאין מצב שהם סוגרים את כל הקצוות בפרק רגיל של 45 דקות, וצדקתי: הפרק המסיים היה באורך של 1:35.
לדעתי היה פשוט משובח, ואני אעצור פה לרגע:
מי שעוד לא ראה, שילך לראות. הפוסט מכיל ספויילרים.
טוב, מפה ואילך יש ספויילרים, הכניסה אסורה למי שלא ראה.
העונה החדשה של סאות’ פארק התחילה בפרק מצויין.
בפרק מופיע מיקי מאוס, ודיסני מואשמים שהם מוכרים סקס לילדות קטנות.
מיקי מאוס הוא אחת הדוגמאות הקלאסיות לעיוות של זכויות היוצרים, לוביסטים של דיסני דחפו חוק שזכה לכינוי “The Mickey mouse protection act”‘ שהאריך את זכויות היוצרים על מיקי מאוס עד 2020.
לא נראה לי שדיסני נתנו ליוצרי סאות’ פארק אישור להשתמש במיקי מאוס כדי ללכלך עליהם, ולדעתי יש סיכוי טוב שנראה תביעה של דיסני נגד יוצרי סאות’ פארק.
בכל אופן, פרק משובח. תראו לפני שיצונזר .
אפשר לראות את הפרק בצורה חוקית באתר של סאות’ פארק.
כהרגלם בקודש, מנהלי טורנט-ליץ’ הפסיקו עוד פעם לספק פיד RSS של הטורנטים האחרונים.
בפעם האחרונה שהם עשו את זה – לפני כשנה – כתבתי תוכנה שעושה את זה במקומם, הוחרמתי מהאתר לכמה ימים, ובסוף הם הבינו שהם עושים שטויות והפעילו את החשבון שלי.
אחרי כמה שבועות הRSS חזר, ובמקביל הם שמו שם קפצ’ה בכניסה שדפקה את התוכנה שכתבתי.
מכיוון שהם החזירו גם ככה את הRSS, החלטתי לעזוב את זה, ולא נגעתי בתוכנה שוב.
לא נגעתי בה שוב עד שהם עוד פעם הפסיקו לספק RSS, בהתחלה חשבתי שזו תקלה. הם טובים בתקלות עם הRSS. גם כשהוא עובד הוא לא עובד לפעמים.
אחרי שבועיים שלושה, שבהם הם לא הגיבו לשאלות בנושא, החלטתי להחיות את TL2RSS, ובבוקר קצר אחר תיקנו אותו כך שיעקוף את הקפצ’ה:
פשוט, במקום להכנס עם שם משתמש וסיסמא, עכשיו היא נכנסת עם SESSION ID שהמשתמש משיג בעצמו כשהוא עובר את הקפצ’ה.
שחררתי גרסא חדשה באתר הפרוייקט, ולפחות בשבילי התוכנה עובדת היטב.
לא ראיתי יותר מדי משתמשים לתוכנה, אבל ביננו, כתבתי אותה בשבילי.
מי שרוצה, יכול לקחת מהבלוג של הפרוייקט.
פוסט זה עשוי להכיל ספויילרים לגיבורים, דעות קיצוניות על סדרות אלו ואחרות, ואפילו קצת על סרטים.
ללא חשש ערלה ושביעית.
נשבר לי מגיבורים.
הסדרה לא הגיונית לחלוטין,אנשים משנים את עורם פעמיים בשבוע:
סיילר שהתחיל רע, הפך לטוב וחזר להיות רע.
סורש שהתחיל טוב, הפך לרע וחזר להיות טוב.
אנדו עשה קולות של רשע במשך כמה פרקים, אבל חזר למוטב.
בנט, “אבא” של קלייר, מפזז על המצפן המוסרי.. צפון דרום, רע טוב, חי צומח דומם.
כמובן שיש עוד דוגמאות לרוב.
בעונה הראשונה היתה הרגשה של מקוריות ורעננות, מאז נראה שהסדרה ממחזרת בצורה לא עקבית וחסרת הגיון פנימי.
מרגיש כאילו כל פעם שנגמר ליוצרי הסדרה קו העלילה, הם מוציאים מהתחת סיפור חדש וזורקים את הישן.
אז מה היה לנו?
עונה ראשונה, האיש המתפוצץ וסיילר, הרשע האולטימטיבי, שגם היה ממש מפחיד.
דווקא היתה נחמדה, זוכרים שקלייר קפצה מהגשר בהתחלה?
זה היה מאוד נחמד.
מאז הסדרה הולכת ומתדרדרת, ואני אישית מוחק אותה מקורא הרסס שלי ומכריז כאן חגיגית שנשבר לי ממנה סופית.
יש כל כך הרבה סדרות טובות, ואני בטוח שאני אקבל קצת אש כי לפחות חלקן הן סדרות שאנשים אוהבים לשנוא:
24: העונה החדשה לא מאכזבת בינתיים
גלקטיקה: החצי השני של העונה הרביעית התחיל חלש בפרק 1 ו2 אבל צבר אחושילינג של תנופה בשני הפרקים המצויינים 3 ו 4, והזרוע עוד נטויה.
אבודים: לא יודע מה איתכם, אבל אני בהחלט אוהב את העונה הרביעית החמישית. מרגישה לי הרבה יותר ממוקדת מהעונה השלישית הרביעית.
גיבורים היא לא הסדרה היחידה שאיבדה את המוג’ו:
נמלטים גם היא גמרה את הסוס.
התחילה בקול תרועה עם עונה ראשונה מצויינת, עונה שניה טובה, שלישית בינונית ורביעית מחורבנת.
באותה קטגוריה נמצאת עקרות בית נואשות, שפשוט כבר לא מרגישות נואשות בכלל.
ברגע שאני מרגיש שכבר לא איכפת לי מהדמויות, זה הזמן לעבור הלאה.
אם מדברים על אכזבות:
פיוצ’רמה, הסידרה המופתית שהסתימה זה מכבר הולידה שלושה סרטים שהגיעו ישירות לדיוידי:
Bender’s big score – הסרט הראשון והמשובח מהשלושה, שהרגיש ממש כמו פרק ארוך של הסדרה.
The beast with thousand backs – הסרט השני והחלש, למדי, שלא היה אסון מוחלט אבל היה הרבה יותר גרוע מקודמו.
Bender’s game – הפעם יוצרי הסדרה הוכיחו שהם מסוגלים לעשות סרט שלא קשור לסדרה בשום דבר חוץ מאשר בדמויות. אני לא אטרח עם ספויילרים כי הסרט לגמרי ספויילד גם ככה. לא לראות.
בינתיים ראיתי (שוב) את Band of brothers המופתי של סטיבן ספילברג וטום הנקס (מיני סדרה מ2001, על מלחמת העולם השניה), והתמכרתי לסדרת הגיקים תאוריית המפץ הגדול, שמומלצת מאוד לגיקים וגיקיות באשר הם.
פוסט זה נכתב באופן אופיס, ללא חיבור לאינטרנט עקב תקלה בבזק בין לאומי.
כמובן שזה בגלל הגשם. כנראה עלים יבשים סתמו את תעלות הניקוז של האינטרנט הבין לאומי בשרתי בזק.
בוקסי היא מערכת מדיה סנטר שמבוססת על המערכת פתוחת הקוד xbmc ומפותחת על ידי.. בוקסי, סטארטאפ ישראלי.
כיאה למערכת שמבוססת על מערכת אחרת בקוד פתוח, בוקסי בעצמה היא פתוחת קוד ומשוחררת ברשיון GPL ותחת עוד כמה רשיונות קוד פתוח (למרות שלא הצלחתי למצוא אישוש להנחה הזו בשום מקום).
בנוסף, הצוות של בוקסי משחרר קוד כל הזמן לפרוייקט XBMC, למשל את הפורטים ללינוקס ואולי גם לMac הם תרמו חזרה לפרוייקט. (תרומה משמעותית במיוחד).
בוקסי נמצאת בשלב האלפא, מה שאומר שיש באגים ויש בעיות שמישות.
מצד שני, בוקסי נמצאת בפיתוח מהיר ומתמיד, ורואים שיפורים מגרסא לגרסא.
אחד הדברים הבולטים שמבדילים את בוקסי ממערכות מדיה סנטר אחרות הוא שבוקסי היא מערכת מדיה סנטר חברתית, שמאפשרת לכם לדעת במה החברים שלכם צופים, וכן להמליץ ולקבל המלצות מהחברים.
למי שמודאג מהפרטיות, אפשר להגדיר דרך האתר שבוקסי תחלוק מידע עם כל העולם, רק עם חברים או עם אף אחד.
בוקסי תומכת בהזרמת וידאו ממגוון שרותים כולל hulu, קומדי סנטרל ועוד.
Hulu חסום למי שאינו תושב ארצות הברית, אבל ניתן לקוות שבשלב מסויים תהיה לו חלופה שעובדת בארץ (קשה לי להאמין שהולו “ישדרו” אל מחוץ לארצות הברית).
אחד הדברים הנחמדים הוא שבוקסי מאפשרת צפייה בטריילרים של סרטים, אפילו של סרטים שיש לכם (יכול לעזור להחליט באיזה סרט בא לכם לצפות עכשיו).
המערכת פשוט יפהפיה, והממשק נוח מאוד ברובו ומתאים לשלט, למקלדת ולעכבר.
בזמן ניגון סרט, תוכלו לנווט בתפריטים כאשר הסרט ממשיך לנגן מתחת לתפריטים החצי שקופים. ממש איכות חיים.
המסך הראשי של בוקסי מחולק לארבעה חלקים:
* המלצות חברים, שמכיל המלצות אחרונות של חברים שלכם.
* פעילות חברים אחרונה, שמכיל את הדברים האחרונים שראו או שמעו החברים שלכם
* קבצים שנוספו לאחרונה לאוסף שלכם
* דברים שעשיתם לאחרונה – מה ראיתם או שמעתם.
חוץ מזה, יש בצד שמאל של המסך תפריט נסתר שמאפשר עייון באוסף שלכם, צפיה בוידאו מוזרם מאתרים (כן, גם מיוטיוב – הידד!), הגדרות של בוקסי ועוד.
בוקסי כוללת גם לקוח ביט טורנט מובנה, שמאפשר להוריד תוכן חוקי למהדרין.
ניתן להוסיף פיד רסס מכל מקום אחר, והמבין יבין.
השילוב עם לקוח הביט טורנט עדיין בסיסי ויש עוד מה לשפר, אבל זו התחלה טובה.
הדבר הראשון שבוקסי עושה אחרי שמפעילים אותה ומוסיפים כמה מקורות וידאו ומוסיקה (במילים אחרות, מספרים לבוקסי איפה ספריית המדיה שלכם) זה לסרוק את הספריה, ולאסוף עליה מידע דרך מגוון שרותים באינטרנט.
בוקסי תשיג את הארטוורק של עטיפות הסידים של המוסיקה שלכם, את ה”פוסטרים” של הסרטים והסדרות, ובמקרה והיא לא הצליחה למצוא היא פשוט תציג תמונה מתוך קובץ הווידאו במקרה של וידאו.
חוץ מגרפיקות, בוקסי גם תביא תקצירים של סרטים וסדרות, אפילו ברמת הפרק הבודד (!).
לפעמים בוקסי לא מצליחה לזהות, או אפילו טועה בזיהוי. במקרים האלו תוכלו לעזור לה ולתקן אותה.
בזמן ניגון סרט, בוקסי מאפשרת חיפוש כתוביות אוטומטית לפי הסרט או הסדרה או לפי שם הקובץ במידה והקובץ לא מזוהה.
החוויה ממש מרעננת, במקום ללכת למחשב ולהתחיל לחפש תרגום מתאים, אפשר לעשות את זה מהסלון עם השלט ישר מתוך בוקסי, ולהתחיל להשתמש בתרגום לסרט בזמן שהסרט רץ, בלי להחסיר פריים.
עוד תכונה מרעננת, במיוחד למורידי הסדרות הסדרתיים – היא היכולת לנגן סרט ישירות מתוך קובץ הRAR, אפילו אם מדובר בRAR עם כמה קבצים.
בוקסי מתחילה לנגן מיד, בלי לחכות שהקובץ יפרש (במילים אחרות, בוקסי עושה הזרמת וידאו ישר מתוך הRAR).
לא הבחנתי בירידת ביצועים בזמן הצפיה בסרט מתוך RAR.
הבעיה עם זה שנכון לכרגע בוקסי לא מזהה ולא מאפשרת לעזור לה לזהות קבצים בתוך RAR, אבל אני בטוח שהחברה הטובים בבוקסי יפתרו את הבעיה הזו.
נכון לכרגע, בוקסי תומכת רשמית בMac, בAppleTV ובאובונטו לינוקס, אבל החל מהגרסא האחרונה ששוחררה היא גם עובדת על דביאן לני.
צפויה גם גרסאת חלונות בעוד כמה חודשים.
בוקסי לא חפה מבעיות, אבל היא אלפא ולכן אפשר לסלוח.
חלק קטן מהבאגים שנתקלתי בהם:
* תרגומים בעברית מוצגים כג’יבריש, כנראה חסר פונט.
* המערכת די יציבה, אבל יש קריסות עקביות אצלי בניגון קבצי מוסיקה, וכן קריסות אקראיות בסיטואציות מסויימות שטרם הצלחתי לאפיין.
כאמור, המערכת באלפא וכדי לנסות אותה צריך הזמנה.
מי שרוצה הזמנה שיבקש, אני אנסה לשלוח (אני לא יודע אם יש הגבלה על מספר ההזמנות שאני יכול להוציא).
דם אמיתי (True blood) היא סדרה חדשה בHBO של המפיק אלן בול (Six feet under).
הסדרה מספרת על סוקי, מלצרית טלפתית (וחוצפנית) בעולם שבו ערפדים הם עובדת חיים, והם יצאו מהארון מתים אחרי שחברה יפנית ייצרה תחליף דם סינטטי בשם דם אמיתי (True blood) שמאפשר לערפדים להתקיים בלי לשתות אנשים.. כלומר, לאלו מהם שרוצים לעשות את זה.
סדרה מצויינת.
בהקשר של סדרות HBO:
סיימתי לראות את The Wire של HBO, שמספר על באלטימור, העיר, הסמים, תחנת המשטרה, סוחרי הסמים והפוליטיקאים.
סדרה רחבת יריעה ומאוד מציאותית, שאין בה אנשים טובים, וכמעט ואין בה אנשים רעים.
אחת מסדרות המשטרה הכי טובות שאני מכיר, בקו הראשון עם המגן.
הסדרה מתמקדת בציתותים (Wire), ואפשר לראות את ההתקדמות הטכנולוגית (ציטוטים לטלפונים ציבוריים, אחר כך לסלולרים, אחר כך לסלולרים חד פעמיים וכו’).
זה אחד הקטעים הFucking אלמותיים בעונה הראשונה:
עוד סדרה מבטיחה, למרות אני עוד לא בטוח שתקיים היא בית מחסה – Sanctuary.
הסדרה מספרת על בית מחסה למפלצות, שמנוהל על ידי ד”ר הלן מגנוס, שאוספת מפלצות מכל העולם.
מבחינה טכנית, בית מחסה מעניינת היא היא מצולמת כולה, או כמעט כולה עם מסך ירוק. מה שאומר שכל הסדרה היא אפקט ויזואלי אחד גדול.
הסדרה התחילה כסדרת רשת עם שמונה פרקים ששודרו ברשת (שעדיין לא ראיתי).
הנה הראשונה, אם למישהו יש לינק לאיכות יותר גבוהה אני אתקן:
.
רסיסים (RSS)