על טלפון, ADSL ורוחב פס.

מימים ימימה, רשת הטלפונים נועדה לשמש לשיחות קוליות בין אנשים.
בתחילתה, אם אדם א' רצה לדבר עם אדם ב', הם מתחו בעצמם קו פיזי בין הבתים שלהם. לא מאוד יעיל, ויצר בעיה רצינית של ריבוי חוטים בישובים.
ברגע שקמו חברות הטלפון, המצב התחיל להשתפר:
בכל ישוב הוקם משרד שכל הטלפונים חוברו אליו, ובתוכו מרכזן.
ברגע שמישהו התקשר למישהו באותו ישוב, המרכזן ראה אור מהבהב, הרים את השפורפרת, שאל למי רוצים להגיע, וחיבר את החוט לתקע המתאים.
להמשיך לקרוא על טלפון, ADSL ורוחב פס.

מכבש-מילים 2

בשעה טובה שדרגתי למכבש-מילים 2.
נא לדווח על תקלות, חוסרים וליקויים בבלוג, בעולם וביקום.

בכיין בלתי נלאה

שלומי דונר טוען בלמה-נט שבעקבות זה שמשרד התקשורת רוצה לחייב את חברות הסלולר להודיע על מעבר לתא קולי כולנו נשלם ביוקר.
כדוגמא הוא מציג את זה שבעקבות ביטול דמי הקישוריות המחיר של זמן האוויר עלה.
טיעון מגוחך כזה לא שמעתי מזמן, זה ממש התבכיינות חסרת טעם.
כרגע חברות הסלולר מקבלות משיחות סרק 100 מליון שקל בשנה.
אם משרד התקשורת יחייב אותן להודיע לנו לפני מעבר לתא קולי, אז נניח שהן יפסיקו לקבל את ה100 מליון האלו, וכדי לא לרדת ברווחים (הן חברות ציבוריות, עם בעלי מניות והכל) הן יאלצו ליקר דברים אחרים.
עד פה הכל הגיוני, ואם זה יקרה, לפחות הכל יהיה על השולחן : חברות הסלולר ירוויחו אותו דבר, ואנחנו לא נשלם על שיחות סרק.
בלי רמאות, בלי תכמנות.
כוחות השוק כבר יאזנו את המחירים.
מה שיפה זה שאם חברות הסלולר יכופפו למשרד התקשורת את היד והוא ירד מזה, שלומי דונר ימצא דרך להתבכיין גם אז.
מצב נצחון-ניצחון, לבכיין כרוני שכזה.

מצות

אז שאני אבין..
בני ישראל, במצרים..
עומדים לברוח, הנשים אומרות, טוב, נצטרך לאכול משהו בדרך.. נעשה לחם (הגברים בדיוק שיחקו דוקים),
מערבבות קמח במים, שמות קצת מלח, באות להתפיח את זה, אך אבוי – אין זמן.
זורקות את הבצק לתנור, ומה יוצא?
מצה.
מאות שנים במצרים, ובנות ישראל לא למדו איך עושים פיתה בדווית?
מערבבים קמח במים, וזורקים על התבון. בלי להתפיח ובלי כלום.
נשמע בדיוק כמו מה שבנות ישראל הענוגות עשו, רק שלהן יצאו המצות האלו, המרובעות והיבשות, עם החורים.
אולי המצרים בכלל זרקו אותנו ממצרים, כי לא ידענו לעשות פיתות.

פוד-קסטים מומלצים

הנה כמה פודקסטים מומלצים:
7th son by J.C.Hutchins
מדע בדיוני, מתח.
שבעה אנשים נחטפים, ומרוכזים במקום אחד. הם מגלים שלכולם יש את אותם זכרונות עד גיל 14, ושהם בעצם חלק מניסוי מדעי של הממשלה.
הם נחטפו כדי לעצור את המקור, האלפא, ממנו הם שובטו, שרצח את נשיא ארצות הברית כבר בפרולוג.
מתחיל קצת איטי, אבל הופך למאוד מעניין.

The Pocket and the Pendant
by Mark Jeffrey
מדע בדיוני, הרפתקאות, פנטזיה.
החיים של מקס קוויק, בן 12, משתנים כשלפתע הזמן עוצר במהלך ליקוי חמה. מקס חסין להשפעה של עצירת הזמן, ומסתבר לו שהוא לא היחיד.
שמעתי את כולו, והוא ממש מרתק.

Escape pod
פוד קסט של סיפורי מדע בדיוני קצרים, בינתיים שמעתי אחד – מזון לנשמה – שמספר על חייזר שבא לכדור הארץ כדי להעריך, בדרך קצת לא רגילה, אם המין האנושי ראוי להצטרף לגלקסיה.
נהנתי, ואני הולך לנסות לשמוע עוד כמה.

חלונות 2000 איתחולים

בהמשך למה שהתחלתי אתמול:
הנה סיכום איתחולים של התקנת חלונות 2000, עד למצב בו היא מתאימה לשמש כמכונת משחקים.
התקנה – מצב טקסט, אתחול.
התקנה – מצב גראפי, אתחול.
התקנה של הדרייברים של לוח האם (SATA, כ.רשת ולוח אם), אתחול.
התקנה של Serivce pack 4, אתחול.
עדכון של אקספלורר 5 לאקספלורר 6, נחוץ בשביל Windows update, איתחול אפילו בלי לבקש.
כמובן שאי אפשר סתם להתחיל לעדכן את המערכת, קודם צריך לעדכן את סוכן העדכונים החכם, Bits, שדורש אתחול משל עצמו.
התקנה של עדכוני מערכת (Windows update), אתחול (רק אחד, השתפרו, מייקרוסופט)
התקנה של DirectX, אתחול
התקנה של דריבר לכרטיס מסך, אתחול
התקנה של דריבר לכרטיס קול, אתחול.
סך הכל 10 איתחולים, וזה בלי לדבר על קוטל וירוסים וקיר אש.

התאוששות מהתקנת חלונות

בדיוק שלושה חודשים עברו מאז הפוסט הזה, והחלטתי להתקין חלונות שוב, יען כי תקף אותי שעמום.
פתאום גיליתי מחיצה של חמש ג'יגה שהשארתי בפעם האחרונה, בדיוק בשביל זה, בכלל לא זכרתי שהשארתי אותה שם.
טוב, אז הרצתי את ההתקנה של חלונות, ברגע שהוא סיים עם הסידי ועשה את הבוט (הראשון) שלו, רציתי לוודא שיש לי גישה ללינוקס.
חלונות לא מכיר בלינוקס ובזכותו להגדרה עצמית ולכן מה שהוא עושה זה פשוט לדרוס את הMBR (שמכיל את טבלת המחיצות, ומעט קוד שמתחיל את טעינת מערכת ההפעלה), ובכך מונע גישה ללינוקס.
ידעתי שזה יקרה, אז צרבתי לי מבעוד מועד דיסק של Super grub disk, שאמור להיות מסוגל לתקן את זה בצורה אוטומטית.
ליתר ביטחון, גיביתי גם את הmbr למחשב השני; את הmbr מחלצים ככה:

dd if=/dev/hda /of=hda.mbr bs=512 count=1

hda הוא הכונן שמכיל את הMBR, כל השאר יכולים להיות קבועים.
למרבה הצער סופר גראב דיסק נכשל ולא הצליח לשחזר את החלונות (אני אדווח למפתח שלו, אולי הוא יתקן) , הצעד הבא היה לעלות את נופיקס, שמשמש אצלי כדיסק הצלה מימים ימימה.
משום מה נסיונות השחזור בעזרת כלים של grub נכשלו גם משם, ולא ממש היה לי עצבים להתעסק עם זה – אז בחרתי בדרך שלישית:
לשחזר את הMBR שגיביתי – העתקתי אותו חזרה מהמחשב השני, ושחזרתי אותו עם הפקודה

dd if=hda.mbr of=/dev/hda

הפעם לא צריך לציין גודל בלוק ומספר בלוקים.
אתחלתי, וחזר לי התפריט המוכר של גראב, בדקתי שהלינוקס עולה, וחזרתי לטפל באיתחול של החלונות, בשביל זה פשוט הוספתי את זה לקובץ boot/grub/menu.lst של גראב:

title Windows 95/98/NT/2000
root (hd0,0)
makeactive
chainloader +1
אחרי זה גם החלונות התחיל לעלות, עדיין צריך לסיים את ההתקנה, אבל הפעם אני אעשה את זה בצורה בטוחה:
בכל צעד משמעותי אני אצור לי image של מחיצת החלונות, לשחזור עתידי ברגע שהחלונות יתפחלץ (וזה יקרה, ללא ספק). ככה אני אוכל "לחזור בעבר" לחלונות נקי ודנדש עם כל הדרייברים מותקנים בפקודה אחת ברגע שיתחילו הצרות.אם נסכם, נראה שהדרך היעילה ביותר לשחזר גישה ללינוקס אחרי התקנת חלונות למחיצה פנויה הוא בעזרת שחזור של הMBR כמו שתארתי כאן (זה בתנאי שלא ביצעתם שינויים לטבלאת המחיצות מתוך חלונות, כי אז תאבדו את אותם שינויים).

דארווין צדק

למה נט:  ילד ושני נערים נפצעו בהתפוצצות פגז נפל בצפון.
כמה דברים יש לי להגיד על זה.
1. מסתבר שהאבולוציה עדיין מתפקדת: הילד הטיפש לא גדל כדי להמשיך דור של טפשים (אולי הפעם דווקא כן, במקרה).
2.  עוד לפני שקראתי את הכתבה ידעתי שמדובר בילדים ערבים, לא כי אני חושב שערבים הם יותר טפשים מאיתנו (יש לנו טפשים משלנו, אבל רובם שואפים גז מזגנים על הגג), אלא כי קשה למצוא ילד יהודי שישחק בנפלים, כי הרי יכול להיות שזה "חפץ חשוד" שנטמן על ידי ערבים חורשי רעה.  במילים אחרות, הערבים חינכו אותנו להזהר בדברים שנראים תמימים, כמו קלטת וודאו, אז בוודאי שגם בנפל של פגז, שלא נראה תמים כלל.
עשו לנו טובה, ועכשיו כל הנפלים מחכים להם.

בתמונה:נפל של פצצה גרעינית ברגע של הארה.