בכיין בלתי נלאה

2 תגובות בנושא “בכיין בלתי נלאה”

1. לא כל דבר שהסלולריות עושות הוא תכמנות, גם אם הוא מעצבן. לפני התאים הקוליים, כשהיו משיבונים בטלפונים הקוויים, מי שהתקשר וקיבל את המשיבון שילם על השיחה, גם אם הוא ניתק. הסיבה: נוצרה תקשורת בין המכשיר שלו למכשיר היעד. אם אתה רוצה להימנע מתאים קוליים, אתה תמיד יכול לתת, נניח, שלושה צלצולים מקסימום ואז לנתק.

   מה שכן, אם משרד התקשורת מחפש לעשות כותרות פרו-צרכניות, הנה רעיון: לחייב את חברות הסלולר להעביר כל הודעת סמס במלואה בחתיכה אחת, ולא לפצל הודעות (ולהכפיל את התשלום) בתירוצים משונים של מעבר בין רשתות ושפות.

2. דווקא יש הסבר הגיוני לפיצול ההודעה.
   החלטה אומללה היא שסמס מכיל 140 בתים, מכיוון שהפורמט בו מועבר הטקסט הוא UTF-8, זה אומר שבאנגלית אפשר להכניס 140 תווים, ובשפות אחרות (לא לטיניות) חצי, כי כל תו תופס 2 בתים במקום אחד.
   כמובן שאפשר, טכנית, להמנע מכך, למשל על ידי שימוש במה שנקרא page code, אבל זה יותר מסובך קצת למימוש, ויכניס הרבה בעיות נוספות.
   כל זה תאורטי לחלוטין, כי המבנה של הסמסים לא הולך להשתנות בקרוב, ולא חברות הסלולר בארץ מחליטות עליו.
   בנוסף, שינוי כזה יחייב שינוי תשתיתי במערכת שלהן, ויותר גרוע, בכל הטלפונים הסלולריים, שלהזכירך, לא הן מייצרות.
   אם ככה, נוצר מצב שבו על הודעות ארוכות בעברית משלמים כפול.
   זה כבר עניין של מחיר, ופה באמת יש על מה לדבר:
   אפשר לחייב את חברות הסלולר לחייב על שתי הודעות מחוברות בעברית כמו על הודעה אחת באנגלית, אבל נכון יהיה לומר שזה יוצר עומס כפול על הרשת ולכן הגיוני שהמחיר יהיה גבוה יותר.
   הכל עניין של מחיר, אם הודעת סמס היתה עולה חמש אגורות, לא היה איכפת לך.

סגור לתגובות.