סוני הכריזה על תקן חדש ופרטי לתקשורת אלחוטית בשם TransferJet.
בניגוד לWireless USB שמגיע למהירות של 480 מגה ביט לשניה למרחק של עד שלושה מטרים, ו110 מגה ביט למרחק של עד עשרה מטרים, הסטנדרט של סוני מגיע למהירות של 560 מגה ביט לשניה ממרחק של שלושה סנטימטרים.
קראתם טוב.
הרעיון הוא ליצור פרוטוקול פשוט שישמש להעברת נתונים אוטומטית בין מכשירים, נניח – שימו את המצלמה ליד הטלוויזיה, והיא כבר תעביר לטלוויזיה לבד את התמונות.
רוצים לסנכרן את נגן הMP3? שימו אותו ליד המחשב והמחשב כבר יעביר אליו לבד את הנתונים.
נשמע טוב, עד שחושבים על זה טיפה יותר:
הוא יעביר את הכל? מה עם שירים שכבר נמצאים על המכשיר?
ומה אם אני דווקא רוצה להעביר בכיוון השני?
אין ספק שסוני, שאחראית להצלחות מסחררות כמו המינידיסק, פורמט הדחיסה Atrac (שסוני הפסיקה את התמיכה בו), Memory stick – סטנדרט לאיכסון, דומה לדיסק-און-קי, רק שאף אחד לא משתמש בו), sdds (סטנדרט קולנועי לצליל דינמי, שסוני כבר לא תומכת בו) ועוד – מבקשת לשחזר את הישגי העבר ולפתח תקן מיותר חדש.
תקנים זה כסף. מאחר ועדיין WUSB לא השתרש, סוני מנסה. כך היה גם בטאמקס (שהיה איכותי יותר מVHS אבל לא תפס, רק בתחנות שידור). יש להם מספיק כסף לנסות. אתה יודע מה, זה מצוין לצרכנים הנושא של מלחמת תקנים.
אני לא חושב שמלחמת תקנים זה מצויין לצרכנים.
תראה למשל את המאבק על תקן הדור הבא לDVD, רק עכשיו אחרי שנים הוא מתקרב להכרעה, ומה יצא מזה לצרכנים?
אי וודאות ממושכת, נגנים יקרים שמתיימרים לתמוך בכל התקנים וכאב ראש ממושך.
אבים – בטא קדם לVHS ואיכותי ממנו, אבל הוא נפל כי סוני הטמבלים הגבילו מאוד למי הם מאשרים להשתמש בפורמט. כמה אולפנים התנדנדו כמו עם בלו-ריי היום, ויש הטוענים שאחת היריות העצמיות-ברגל הגדולות שלהם היתה שהם לא אישרו להפיץ פורנו בבטאמקס. משום מה עם בלו-ריי זה בינתיים עובד בסדר איכשהוא. (למרות שגם שם הם הכריזו שלא יהיה אישור) למרות שהאולפנים בשבועיים האחרונים הצביעו כולם בלו-ריי, התקן הסופי יהיה כנראה משהו שלישי שיצוץ.
לגבי תקן תקשורת של שלושה סנטימטרים (שמעת עומרי? גם "עשרה מטרים" ו"שלושה מטרים") – מדובר במשהו בהחלט שונה. שידור WUSB כמו BT ותקנים דומים אומר שלשני המקמ"שים יש מקור אנרגיה, וכולנו יודעים כמה מהר נגמרת הסוללה של אוזניות BT!
בנוסף, כשאתה מתקשר עם מכשיר חדש, חייבים להחליף קוד זהה בשני המכשירים. כשמדובר במשהו קטן בלי כפתורים ומסך כמו אוזניה, משתמשים בקוד דבילי כמו 0000 וסומכים על זה שב10 השניות שהאוזניה היתה במצב "גילוי" אף אחד אחר לא ינסה "לגנוב" אותה. מה תעשה עם DOK? הרי כל התקיעות והשליפות מחלישות לו את הUSB מהר יותר משחיקת הFLASH, אתה לא רוצה לטעון לו סוללה כל פעם ובטח שלא תרצה שכל אחד יפרוץ אליו מרחוק על קוד פשוט.
פתרון – DOK או מצלמה או כל מכשיר עתיר-מידע אחר מונח על משטח. המרחק הקצר אומר קרינה נמוכה וקושי בהאזנה, אבל יותר מזה הוא אומר גם שעצם הקרבה מראה על הכוונה לחיבור, ולא צריך להקיש סדרות מספרים ארוכות כדי לוודא שזה מי שאתה רוצים להתחבר אליו ולא השכן שתי קומות מתחת. במקרה של דיסק פסיבי קטן כמו DOK המשטח הזה גם יספק אנרגית הפעלה בהשראות (קיימים מכשירים כאלו לעשרות כבר) והקרבה מספקת את האותנתיקציה, מה שלא מונע שהשידור עדיין יהיה מוצפן וכל גם המידע על הDOK יחייב סיסמא. חישבו על משטח קטן ליד המחשב כמו מאוספאד בערך, שמים עליו מצלמה והופ יש קשר גם בלי סוללה או שלב האנדשייק מורכב.
פתאום זה לא מטומטם כל כך, הא?
עירא,
ממה שהזכרתי, סוני לא הזכירו בכלל את האפשרות של שידור האנרגיה למכשיר.
לגבי קוד הזיהוי: זה המימוש של שן כחולה, אני בטוח שאפשר לחשוב על עוד פתרונות.
לגבי DOK: בהגדרה הוא מכשיר טיפש שיודע רק לשמור נתונים ולא צריך מקור כוח.
אם יהיה לך DOK אחלוטי, תראה איך הוא הופך לנגן MP3 או אני לא יודע מה כהרף עין רק בגלל שהוא צריך מקור אנרגיה.
מה שהם מציעים זה לקחת את זה לרמה של הפעלה אוטומטית, לא רק קישור אוטומטי, וזה כן נשמע מטומטם.
אנרגיה אלחוטית זה בנפרד מפרוטוקול התקשורת, אבל זה מתבקש.
מפתח משותף לא? אז מה כן? תן רעיונות… אפשר מפתח פרטי וציבורי אבל עדיין תצטרך לאשר עם איזה PASSPHRASE או כל שיטה אחרת.
נכון, הוא לא צריך מקור כוח לשמור את הנתונים אבל כדי לכתוב ולקרוא תריך לזרום לו חשמל בג'וקים. אלקטרוניקה בסיסית. כך עובד RFID. עם משטח כזה, הקרבה מספקת זיהוי והסכמה לקריאה, ההמשטח מספק אנרגיה וגם תקשורת. אם הזזת את המכשיר – אין תקשורת ואין אנרגיה, אבל זה לא בעיה. שווה ערך למשיכת DOK מהUSB ולהשאר עם מערכת קבצים לא יציבה.
האנרגיה של MP3 היא חצי מהאנרגיה של שידור וקליטה. למה לבזבז בטריה? להפך, שים את הMP3 על המשטחון, ותטען לך הסוללה בזמן שאתה מעמיס עוד מוסיקה…
לא ברור לי למה אתה כל כך נגד… הם רק צריכים למכור רשיונות שימוש בזול. זה יבטיח שלא ימות התקן כ"כ מהר.
זה מתבקש, אבל לא אמרו על זה שום דבר בהכרזה.
אפשר שהקישור מעביר (אם לא עבר כבר) את המפתח הציבורי למכשיר השני.
ככה תוכל לזהות בוודאות את המכשיר השני ולדעת שאתה מתקשר איתו ולא עם מתחזה.
כדי למנוע תקשורת לא מאושרת עם המכשיר הקטן, אפשר יהיה לנעול לעבודה מול מכשירים נוספים דרך המחשב אחרי שהקישור התבצע. אם המחשב מתפחלץ יום בהיר אחד אפשר לעשות hard reset למכשיר הקטן באמצעות לחיצה ארוכה מאוד על איזה כפתור, או משהו.
מה שאני אומר זה שברגע שתכניס מקור כוח לDOK, נניח כדי להפוך אותו לאלחוטי, הפיתוי להוסיף מאוד בזול תכונות נוספות יהיה חזק מדי ומהר מאוד הוא יהיה יותר מDOK.
אני נגד חברות שמנסות להכתיב תקן לשוק.
בעשרים השנים האחרונות, אני חושב שהתקנים המוצלחים ביותר שהועילו ביותר לצרכנים פותחו על ידי קבוצות חברות בעלות עניין משותף, ולא על ידי חברה אחת שישבה במרתף ופתאום ניסתה להכתיב לכולם איך לעבוד.
דוגמאות הם Bluetooth, USB, Wi-fi ועוד.
עומרי ועירא,
תקנים, אם תרצו או לא, נדחפים ע"י חברות. הפרוטוקולים נוצרים ע"י חברות מתוך חשיבה כלכלית ונסיון לפתוח שוק. OGG הרבה יותר מוצלח מMP3 אבל עדיין MP3 משמש את הרוב והוא נוצר ע"י חברה שגם לוקחת תגמולים עליו.
תחרות תקנים טובה לצרכנים משום שזה דוחף את החברות להשתפר וזה דוחף את החברות לייעל ואולי אפילו להציע את התקנים ללא תגמולים בהנחה שעצם הראשוניות שלהן בשוק תיצור רווחים. מלחמת הדור הבא לDVD לא הסתיימה מכל מיני סיבות והמכשירים הראשונים אכן יקרים אבל כך היו גם מכשירי וידאו בדור הראשון. כל טכנולוגיה ראשונית יקרה מאוד. אח"כ כשהיא מתבססת, היא הופכת לזולה ונגישה. היום אתה עלול לקבל נגן DVD כעודף בסופר.
עומרי, אתה שוכח לסוני גם דברים טובים כמו כונן 3.5" (שהופיע לראשונה במקינטוש) שהפך לסטנדרט ואתה שוכח להם את האימוץ הנרחב הראשון של FIREWIRE (הם קוראים לזה בשם אחר) במצלמות שלהם וזה דחף את כל השוק קדימה באימוץ התקן. זה רע מאוד אם אתה Early adopter כי אתה משלם יותר אבל בטווח הארוך זה מצוין לצרכנים.
האישור הראשוני של DOK חדש למערכת נכון מאוד והגיוני לי ולך מבחינת במ"מ, אבל תראה כמה אנשים מתקשים היום לעשות האנדשייק עם BT פשוט. היצרנים רוצים להפוך את זה לעוד יותר פשוט מזה.
לגבי כל התקנים שספרת, אבים צודק לחלוטין – כולם היו תקנים של חברות פרטיות שהצליחו לדחוף אותם לתקן ולמכור רשיונות לאימפלמנטציה. חשוב ג'אווה או פלאש מול פייתון או פרל או רובי – מי הפך לסטנדרט בתעשיה? הפלטפורמה שהיה לה גב שיווקי יותר חזק, ולא מי שהיה לו את הפתרון היותר מקיף ויותר פתוח וכולי.
סוני לעומת זאת יוצאת עם תקן אבל לא מקלה התממשקות איתו, אז אף אחד לא טורח ליישר קו. כך עם המינידיסק, בטאמקס, HD-DVD וכל מני תקנים אחרים. הם אולי ילמדו יום אחד בדרך הקשה – אסור להגביל תוכן וחייבים להוזיל את הרשיון.
עירא,
אני מאשים את הדריברים המחורבנים של הבלו-טות' בבעיות שיש לאנשים.
ותאמין לי, אני מכיר את הדריברים מקרוב, יצא לי לפתח לבלו טות' לא פעם, והם ממש קטסטרופה.
אם הם היו עובדים כמו שצריך, תאמין לי שאנשים לא היו מתלוננים כל כך.
כל התקנים שציינתי פותחו על ידי קבוצות של חברות, אתה מוזמן לבדוק, אין אפילו אחד שפותח סולו על ידי חברה יחידה.