TiVO מזהירים שGPL3 יפגע בהם.
מסתבר שמערכות TiVO הן מבוססות לינוקס, ומתוכננות להפסיק לפעול אם הן מזהות שמשתמש מנסה לנטרל את מנגנון הDRM
TiVO מוסרים שאם GPL3 יאומץ, הם לא יוכלו להמשיך לכלול שיפורים עתידיים בגנו/לינוקס למערכת שלהם.
אתם שומעים את זה? כמו רעש של טיפות?
אלו הדמעות שיורדות לי.
TiVO מוחים שהם יאלצו להפסיק להגביל את המשתמשים שלהם.
עצוב נורא.
Facebook Comments
עמרי,
לכל מטבע יש שני צדדים… ישנן חברות (אני אישית מכיר אחת) שמתלבטות האם לבסס את המוצר שלהן על לינוקס או לא, והמקרה של TiVO גורם להן להעדיף אוטומטית את האלטרנטיבה.
בוא נודה על האמת – TiVO שיחקה לפי כל הכללים. הם הציגו מוצר חדשני ואיכותי, והראו שזה אפשרי לעשות ימבה כסף כשמתבססים על לינוקס. לדעתי מגיע להם להרוויח עד שיופץ משהו בסגנון "OpenTiVO" שיהיה על טהרת ה-CopyLeft.
השאלה שאנו עומדים בפניה היא האם אנו מעוניינים שהרישיון יהיה מושלם ושיהיו פחות משתמשים בלינוקס (הכוונה לחברות), או שהקהילה תתרחב אבל תכלול גם מוצרים כמו TiVO.
אין לי תשובה ברורה – אבל מטריד אותי שיש סעיף ב-GPLv3 שנקרא "anti-tivoization"… זה סתם קטנוני.
לא מדוייק. tivo מציינים ש-gpl 3 לא יאפשר להם לחסום נסיונות reverse engineering של הקופסה. כיום tivo מגנים על המוצר שלהם בצורה שאם פורצים אותו הוא אמור לכבות (ניסיון, אגב, שלא עומד במבחן). gpl 3 לא יאפשר להם להפעיל הגנות מסןג זה.
ל-tivo יש כמה בעיות, אולי העיקרית שבינם היא שהמוצר שלהם עובד סרטיפיקציה של cable labs, ואם הקופסה פריצה ללא מגבלות, סרטיפיקציות מסוג זה לא יתקבלו. אפשר לומר – לכו תזדיינו tivo (עכשיו צריך לעבור בדיקה ביומטרית על מנת לקרוא התגובה), ומצד שני אפשר לנסות להבין ש-tivo חיה על התפר בין מוצר מבוסס קוד פתוח לבין צורך שוק על מנת לאפשר שירותים מהסוג שהיא מספקת. אני משוכנע ש-tivo הייתה שמחה לומר ל-cable labs ללכת להזדיין, אבל היא אינה יכולה לעשות זאת מאחר וזה יחסום אותה מפני מתן שירותים ל-90% מהלקוחות.
דן, כבר יש כאלו דברים (עיין ערך MythTV).
תום, tivo לא יכולים מצד אחד להנות מהקוד הפתוח ומצד שני להגביל משתמשים.
GPL3 בסך הכל סוגר חור.
מי שהתנאים לא מתאימים לו מוזמן לפתח בעצמו או לשלם על רשיון למישהו, אבל אני לא מבין את ההתבכיינות.
הנה דוגמא:
FireStats הוא לא תחת רשיון GPL. הסיבה היא שרציתי אפשרות למכור אותו למי שעושה בו שימוש מסחרי. הפליה כזו בין משתמשים (מסחריים ולא מסחריים) סותרת את הGPL ולכן בחרתי לא לשחרר תחת GPL. לבחירה הזו יש מחיר, שהוא שאני לא יכול להשתמש בקוד GPL בתוך FireStats. ואת המחיר הזה שילמתי, גם בכך שבחרתי מתוך מבחר יותר מצומצם של ספריות לשימוש וגם בכך שפיתחתי מקבילות לרכיבים שהיו זמינים תחת GPL.
אין לי יותר מדי סימפטיה לtivo פה. לקחתם קוד GPL? נהניתם? פעלתם נגד רוח הרשיון (רוח הרשיון שאומרת שלא מגבילים את הזכויות של המשתמשים) תוך ניצול של חור ברשיון?
אל תתבכיינו עכשיו שרוצים לסגור את החור.
אתה בהחלט יכול לשחרר את זה כGPL ולמכור את אותה תוכנה ברישיון אחר למי שירצה.
אנונימי, כמובן שאני יכול, רק שאף אחד לא יקנה.
בתוכנות שרצות בצד השרת אין שום מוטיבציה למי שמשתמש לקנות או לתרום שינויי קוד, כי הוא לא מפיץ מחדש (מה שאומר שהתנאים של הGPL לא רלוונטיים לגביו).
עמרי,
לפלטפורמה של GNU/Linux יש מספיק בעיות גם ככה. התחום של Embedded Linux לא צומח מספיק, בעיקר בגלל בעיות ביצועים אבל גם ענייני GPL מפריעים. לדעתי, הקהילייה הרוויחה עד עכשיו די הרבה מפעילותן של חברות כמו MontaVista ו-Wind River – והאמת שאפילו ה-FSF מכיר בכך והסכים להגביל את סעיף ה-Anti-Tivoization למוצרים שמיועדים לשימוש ביתי-אישי בלבד.
במילים אחרות, אתה נותן כאן רוח גבית למיקרוסופט, שה-Windows CE שלה נכנס בדיוק לחלל שמחפשת TiVO: מערכת הפעלה מצויינת ויציבה, מתאימה למכשירי Set-top או סלולריים, עם כל התשתית שצריך ובלי בעיות רישוי.
יאיר, מה שאתה אומר פה זה:
GPL זה טוב, אבל הוא מעצבן חברות שיכולות לתרום חזרה.
הגיע הזמן לרדת מהעץ ולתת את הקוד בלי הגבלות.
אני יכול להבין מאיפה זה בא, אבל אני גם מבין מצויין שבלי הGPL רוב עצום של התוכנות שקיימות היום לא היו קיימות.
לפתח קוד טוב זה קשה, ומי שפיתח קוד תחת GPL בחר לתת את הקוד בתנאים מסויימים.
אם התנאים לא מתאימים למישהו, הוא מוזמן למצוא חלופה או לפתח בעצמו.
אחרי הכל, אין לאף אחד זכות מולדת על הקוד של מישהו אחר.
אם חלונות CE מתאים לTiVO, שישתמשו בו. אף אחד לא עומד עם אקדח מכוון לרקה שלהם ומכריח אותם להשתמש בקוד הפתוח הזה עם כל התנאים שלו המוזרים שלו.
עמרי, אתה צודק כמובן – רק שים לב למסר הכפול.
כאשר ארגון ממשלתי מחליט לקנות רק מחשבים מבוססי חלונות, קהיליית הקוד הפתוח מתקוממת ויוצאת בקמפיין נגד ההחלטה.
כאשר יצרן טלפון סלולרי בוחר בחלונות CE, הוא קונה הרבה יותר (3 סדרי גודל) רשיונות מאשר הארגון הממשלתי – אבל הפעם הקהילייה רומזת לו שזה דווקא רעיון טוב.
מה ההבדל ביניהם? בשני המקרים הלקוח הסופי קונה מחשב עם מערכת הפעלה ומפעיל עליו תוכנות, רק שבמקרה הראשון הלקוח משלם על האינטגרציה, ובמקרה השני היצרן משלם ומגלגל את העלות על הלקוח. הבדל זניח.
כמה זמן ייקח עד שנבין את זה, והאם זה יהיה לפני שייעלמו מחשבי-השולחן לטובת הניידים?
יאיר, אין פה מוסר כפול.
אין ישות בשם קהילת הקוד הפתוח, בעלת מודעות וחוש מוסר מפותח יותר או פחות.
אנשים כותבים ומשפרים את מה שהם רוצים ויכולים לכתוב ולשפר.
מכיוון שהרבה יותר קשה לכתוב ולשפר תוכנות למכשירים סלולאריים בגלל הטבע המוקשח שלהם (שלו אחראיות לא פחות מאשור אותן יצרניות סלואר מסכנות!), הרבה פחות אנשים כותבים ומשפרים מערכות הפעלה למכשירים סלולאריים, ולכן מה שיש לא מספיק טוב.
יש פה מערכת אקולוגית פשוטה:
מי שעובד פתוח מאבד שליטה, אבל נהנה מפירות העמל של אחרים.
מי שעובד סגור, שומר על שליטה, אבל מקבל מאחרים כלום בריבוע.
ביום שבו יצרניות הסלולאר ישחררו מפרטים מלאים ולא ינסו להגביל את המשתמשים שלהם בכל מני טריקים מטונפים כמו
זה, מערכות ההפעלה החופשיות יתחילו להשתפר בהדרגה גם במכשירים סלולאריים.
תתפלא, מערכות קוד-סגור הן די מפותחות כיום (ויש אפילו מבחר). מי שלא רוצה לשחרר מפרטים מלאים, וכן מגביל את המשתמשים שלו באמצעות simlock, דווקא משיג תוצאות עסקיות לא רעות – וזה אחרי שמפחיתים את עלות רכישת הקוד…
לא ירחק היום שבו נגלה שהטלוויזיה, הפאלם, הטלפון והטוסטר תפסו לחלוטין את מקום המחשב השולחני, ותסכים איתי שאין לאף יצרן אינטרס להריץ שם לינוקס (במיוחד לאור GPL3). כשריצ'רד סטלמן יתעורר ויבין ששוב הוא לא יכול לשנות את הקוד של מדפסת הלייזר, יהיה מאוחר מדי. במילים אחרות – הקוד הפתוח הוא אפיזודה חולפת, רעיון שהיה רלוונטי פעם אך קברניטיו לא השכילו להביט אל העתיד.
יאיר, איפה אמרתי שמערכות קוד סגור הן לא מפותחות או שאין מבחר?
מה שאני אומר זה שמי שלא משחרר מפרטים, שלא יבכה שגוזלים אותו ולא נותנים לו קוד פתוח איכותי בחינם כמו לאחרים.
אני לא מסכים איתך שהמחשב השולחני יעלם, הוא בסך הכל ישתנה.
הזמינות שלו תגדל, תוכל להשתמש בו מהרבה יותר מקומות. אבל אל תשלה את עצמך שפתאום כמה חברות יגלו עולם חדש ואמיץ, שבו כל הקוד שנכתב על עכשיו לא רלוונטי.
למערכות קוד סגור יש יתרון בולט אחד והוא השורה התחתונה בדוחות הכספיים של החברות המפתחות אותן.
למערכות קוד פתוחות יש חסרון בולט בנקודה הזאת ולו בשל הסיבה שאין חברה אחת או קבוצת מפתחים אחת שנדרשת לשורה הרווח והפסד.
טלפון, מה שאמרת זה די סתום.
למה שורה תחתונה לחברה כלשהי מעניינת אותי כמשתמש?
למה שורה תחתונה לחברה כלשהי מעניינת אותי כחברה אחרת?
במילים אחרות, תסביר את עצמך, או שתחבוש כובע של טרול.
לעומרי
אתה כנראה חובש בעצמך כובע טרול ולכן לא רואה כלום.
תסתכל על מיקרוסופט- שזוו הדוגמה הידועה והבולטת ביותר- כל מה שמעניין אותם זה שורת הרווח הסופית. לא אם המוצרים שלהם טובים, לא אם הם עונים על הצרכים של הלקוחות שלהם, לא אם הם מפוצצים בבאגים.
אם מיקרוסופט וביל גייטס היו פותחים וחושפים את שורות הקוד של תוכנות האופיס והחלונות- הם היו יכולים לקבל עזרה גדולה מאוד מקהילות מפתחים שהיו גם מגדילים את היקף הפיצרים שכל קהיליית המשתמשים יכלו להנות ממנה לא?
מצד שני כל מי שרוצה משהו יחודי ומשתמש בלינוקס יכול לפתח בעצמו ולפי הדרישות שלו להתאים את זה לעצמו נכון? זה בדיוק אותו דבר לגבי טלפונים סלולריים…
ומהבחינה הזאת אורנג' פועלת (אמנם רק עד חצי הדרך- אבל זה יותר טוב מכלום) בצורה דומה- היא מספקת סים- ואתה יכול להשתמש באיזה מכשיר שתרצה – לפי הצרכים והכיס שלך.
םא הם היו מאפשרים להכניס גם מכשירים עם קוד פתוח זה היה משנה את כל התמונה לא?
ותחשוב על זה הא?
טלפון, אז אתה אומר שקוד פתוח זה לא טוב בשביל להרוויח.
איך זה מתקשר לפוסט שמדבר על חברה רווחית שביססה את עצמה מעל קוד פתוח (והיא לא היחידה, ראה MySQL AB, Zend וZimbra שנרכשה לאחרונה על ידי יאהו).
ואיך כל זה קשור לאורנג' ולסים שהיא מספקת?
ואם כבר מדברים על זה, תראה את הפוסט הזה:
http://firefang.net/blog/110
שאומנם מדבר על סלקום, אבל באורנג' המצב זהה.