מכירים את הריב העתיק בין מפתחים שחושבים שצריך להשתמש ברווחים כדי לעמד את הקוד לבין אלו שחושבים שצריך טאבים?
ניק גרייבגארד מצא פתרון נוסף, מאוד אלגנטי:
להשתמש בטאב כמפריד בין תאים בטבלא, לא כסימון לכפולה של רווחים.
הוא אפילו כתב עורך פשוט שמדגים את העסק.
בקרוב בעורך הקרוב לביתכם. (מומלץ לקרוא את התיאור באתר שלו, ולנסות את העורך).
Facebook Comments
דווקא ריב יותר מעניין לדעתי הוא בין אלה שכותבים בסגנון הנ"ל לבין אלה שכותבים כך:
int main(){
}
אין שום ריב, הראשונים צודקים, השניים טועים. 🙂
שום דבר
קוד זה קוד
הריב היחידי קורה אם רוצים לקרוא אותו אחר כך או לא
קוד נועד שיקראו אותו אחר כך.
השאלה היא האם אתה משתמש בסגנון k&r או לא.
בסופו של דבר זה הכל עניין של הרגל – והסגנון השני חסכני במקום ובשורות קוד וע"כ לא מעייף את העין.
והסגנון הראשון יותר קריא באופן כללי, כי הוא יותר הפרדה יותר ברורה בין בלוקים.
במקום להתמקד בסגנון של הסוגריים, תוריד את העורך הקטן מהאתר של ניק ותראה איך זה עובד.
שום דבר
מי שרוצה לקרוא את הקוד שיערוך אותו מחדש אחר כך
כשאני כותב קוד אני לוקח בחשבון שכולם ילכו לחפש אותי אחר כך 🙂
אני מבין שאתה דוגל בשיטת הקריאה המשכתבת.
:).
כן!
מה זה?
זה הולך ככה:
אה, הנה פונקציה, בואו נכתוב אותה מחדש, יותר מהר מלהבין מה היא אמורה לעשות.
אני טוען שכל מי שכותב
}
טועה בהגדרה. הכתיבה הנכונה היא:
{
}
אוף איזה בלגן יצא עם העברית
אתה צודק כמובן.
ג'אווה היא שפת האלים. 🙂
אחמד יסדר.