פורסם ב מאת עמרי

הארדווינו הגיע

חודש עבר מאז שהזמנתי את הארדוינו, ובשעה טובה אתמול קיבלתי אותו.
כמה ימים לפני כן, שלחתי אימייל לרוברטו מהחנות בה הזמנתי אותו (e-lioness.com), ודיווחתי שעדיין לא קיבלתי את החבילה.
רוברטו בדק בדואר המקומי, וביקש שאני אבדוק מהצד שלי, אבל לא הצלחנו למצוא את החבילה והוא אמר שהדואר אצלו בודק.
יום יומיים אחרי זה הוא הודיע לי שהוא שלח לי עוד חבילה, הפעם בUPS.
זה הפתיע אותי כי הוא עדיין לא קיבל תשובה מהדואר שלו לגבי החבילה המקורית.
הצעתי לשלוח חבילה חזרה אם אני אקבל שתיים, והוא אמר לי לא לעשות את זה (הדגשה במקור).
כמובן, למחרת קיבלתי הודעה מהדואר שהחבילה הראשונה הגיעה.
מסתבר שהחבילה הגיעה לדואר ישראל פתוחה, והם ארזו אותה מחדש עם מכתב התנצלות ולדבריהם גם שלחו תלונה לדואר המקור (ספרד).
נראה לי שהכל הגיע, כנראה איזה דוור בספרד חשב שאולי יש יהלומים בקופסא, אבל התבדה.
החבילה השניה בדרך, ולא נראה שרוברטו רוצה שאני אחזיר אותה, אז נראה שיהיו לי שני ארדוינוים.
בכל אופן, העיכוב לא היה באשמת e-lioness, ואני לגמרי מרוצה מהטיפול שלהם בעניין, אז אני ממליץ לקנות מהם ארדוינו וחלקים.

אז מה בחבילה?

  • ארדוינו מגה
  • לוח פרורי-לחם (מה שנקרא BreadCrumbs), וערמת מחברים
  • שקית מלאה בנגדים, LEDים, כפתורים,ג'אמפרים וכו'
  • כבל USB כחול ומגניב לחיבור הארדוינו למחשב

arduino

(התמונה לחיצה וסחיטה).

אצתי רצתי לאתר של הארדוינו, הורדתי PDF למתחילים ואת סביבת הפיתוח ללינוקס ושיחקתי קצת.
בהתחלה הורדתי גרסא ישנה מדי של סביבת הפיתוח עקב לינק לא מעודכן בדף ההוראות ללינוקס, אבל אחרי שתיקנתי את זה – הצלחתי להעלות תוכנית דוגמא תוך דקה מרגע שהורדתי את הסביבה המתאימה.

ככה נראית התוכנית בתוך סביבת הפיתוח:
screenshot-arduino-0015

התוכנית המפגרת הזו גורמת לLED על הלוח לדלוק חצי שניה, ולהכבות לעשירית שניה – בלולאה.
פשוט מבריק 🙂
אני הולך להנות עם הארדוינו הזה.

Facebook Comments

31 תגובות בנושא “הארדווינו הגיע”

  2. יש מצב לקנות ממך את השני במידה ולא תצטרך להחזיר אותו?

  3. אין לי תוכניות מיידיות לגבי הארדוינו השני, אבל אני כנראה אשמור אותו.
    אני אני אשנה את דעתי אני אודיע בבלוג.

  6. 30 יורו לארדוינו מגה.
    49 יורו לקיט מעבדה (Workshop kit)
    12.5 יורו משלוחה.
    לא שילמתי מיסים, לא מע"מ ולא מכס.

  8. אני עדיין לא מבין למה לקנות את זה ולא 8051 פשוט וזול בהרבה…
    והלוח "bread crumbs" זו מטריצה שעולה חמישה שקלים :X

  10. אני מדבר איתך על צ'יפ שכולל הכל של 8051 שהוא סטנדרטי לגמרי, אתה יכול לכתוב אליו בC אמיתי והוא עולה חצי.
    יש גם הרבה ערכות כאלה שכוללות 8051 שהן הרבה יותר זולות, אני לא מבין למה דווקא זאת מיוחדת…

  11. אם תיתן לינק קונקרטי לאחת אני אוכל להתייחס להבדלים.
    לגבי השפה: תסלח לי אבל זה קישקוש.
    אתה יכול לכתוב לארדוינו באיזה שפה שבא לך, כל עוד יש לך קומפיילר לAVR.

  12. מחיפוש של 10 שניות בגוגל של "8051 development kit", הנה:
    http://microcontrollershop.com/product_info.php?products_id=2281
    חסכתי לך 20 דולר ועם עוד חצי שעה הייתי מוצא לך משהו דומה גם ב$20 עם מטריצה ואולי כמה רכיבים בסיסיים, ואם הייתי בונה את זה לבד זה היה אפילו פחות (יש צ'יפים שעולים 2 או שלושה דולר ויש בהם זיכרון מובנה וכל התכונות של 8051- תקשורת RS232, ארבעה פורטים לתקשורת. אם אתה צריך פורט אנלוגי אז ממיר D/A עולה כמה אגורות בודדות, אתה יכול לבנות בעצמך מה שאתה רוצה עם מעט מאוד נסיון) אבל זה לא העניין.
    אין לי שום דבר נגד הערכה הזאת ונגד השפה הזאת שהם בנו, פשוט אתה מתייחס לזה כאילו זה משהו מיוחד. זו בסך הכל עוד ערכה שהיא אחת מיני רבות, והפרוייקטים שיש להם באתר יפים מאוד, אבל המעבד הזה שלהם והשפה שלהם זה לא משהו מיוחד, ואם אתה לוקח את המעגל של הנבל לדוגמא, מוציא את המעגל שלהם ושם מעגל אחר במקום זה יעבוד עם טוויקים קטנים.

    והבעיה שלי עם השפה זה לא קשקוש בכלל- המעבד שלהם זה המעבד היחיד שעובד איתה, מה שאומר שפרוייקטים שנבנו בה לא מאפשרים ניידות לפרוייקטים אחרים. שפת C וקומפיילר SDCC הוא סטנדרט בעולם המיקרו-בקרים, והוא בקוד פתוח ומתאים לכל המעבדים, כולל כל מעבדי ATMEL וכולל AVR.

  13. לא ממש חסכת.
    הלוח הזה עולה 69$, ארדוינו מגה עולה 49 יורו ויש לו כפול זכרון – 128K (התבלבלתי במחיר בין הקיט וורקשופ לבין הארדוינו בתגובה למעלה).
    http://arduino.cc/en/Main/ArduinoBoardMega

    אם אתה רוצה זול, אתה יכול ללכת על ארדוינו דיומינלובה (או איך שלא קוראים לו) ב22 יורו.
    http://www.e-lioness.com/catalog/index.php?main_page=product_info&cPath=1&products_id=1

    אני לא מתייחס אל זה כאל משהו מיוחד, אני בטוח שיש אלטרנטיבות שקולות.
    מה שכן, אני בטוח שקלות השימוש בהם לא שקולה בכלל.
    המעבד הוא לא של ארדוינו, זה מעבר של ATMEL – שהיא חברת מיקרומעבדים.
    http://www.atmel.com/dyn/Products/product_card.asp?part_id=3633

    אני חותם לך שאם הייתי מנסה את הלוח שהצעת, לא הייתי מגיע תוך שעה עבודה (כולל התבחבשות של גרסאות לא תואמות וכו') לקוד שלי שרץ על הלוח.

    לגבי השפה:
    שפה זה חשוב, מאוד חשוב אפילו.
    מה שאני אומר שהמעבד לא מריץ שפה עילית זו או אחרת, הוא מריץ קוד מכונה.
    הסביבה של הארדוינו מספקת API ןשפה יותר נגישים מC, אבל למזוכיסטים שרוצים לכתוב בC לארדוינו אין שום מניעה לעשות את זה.
    למעשה, הסביבה של הארדוינו לא מכילה בכלל קומפיילר לAVR, אלא משתמשת בGCC-AVR כדי לקמפל קוד C שהיא מייצרת ממה שהכנסת לIDE.
    לגבי פורטביליות של קוד שנכתב לארדוינו:
    מבחינתי זה לא רלוונטי בכלל.
    מה גם שבכל מקרה לא תוכל לקחת קוד שנכתב למעבד אחד ופשוט לקמפל אותו למעבד אחר כי יש הרבה דברים שנקבעים על ידי החומרה שמסביב למעבד, שבהגדרה תהיה שונה בין לוחות.

    עוד דבר שמשחק אצלי תפקיד זה שהארדוינו, כולל המפרט של הלוח, כולל השפה שהם פיתחו וכולל סביבת הפיתוח כולם משוחררים ברשיון קוד פתוח או רשיון פתוח אחר (CC למשל).
    חשוב לי לדעת שאני שכל הסטאק שלי הוא בקוד פתוח, ושאין לי מחסומים בלתי עבירים שתקועים בפינות אסטרטגיות.
    למשל, מה הסיכוי שיש IDE טוב שתומך בלוח שהצעת ורץ בלינוקס? או מק – אם הייתי מקיסט?

    לבסוף:
    הארדוינו תוכנן להיות פשוט ומתאים למתחילים.
    למרות שאני מאוד מנוסה בתוכנה, אין לי יותר מדי מושג בחומרה ומתאים לי ללמוד על פלטפורמה שמתאימה לאנשים הרבה פחות מנוסים ממני, ולו בגלל שהתיעוד שאני מוצא פשוט מצויין ומסביר בדיוק מי כמה ואיך.
    זה שיש קהילה גדולה מסביב לארדוינו זה תוצאה ישירה של פשטות העבודה עם הלוח ושל סביבת הפיתוח הפשוטה.

  14. בוא נתחיל עם זה שSDCC הוא קוד פתוח, ולכן הוא תומך בכל הפלטפורמות, והארכיטקטורה של 8051 היא public domain כך שאתה יכול לעשות _ממש_ הכל איתה (למרות שהיא לא מבטיחה לך חירויות מסויימות שGPL לא נותנת לך, כמו החובה לשחרר הכל החוצה אח"כ, מה שיכול ליצור בעיות.

    אני עובד עם 8051 בלינוקס בלי שום בעיה, ויש גם גרסא למק, למרות שלא ניסיתי אותה אף פעם. יש אחלה הרחבה לEclipse עבור מיקרו מעבדים ואפילו לגרסאות השונות של המעבדים, אני לא מכיר את כולם, אני עובד עם P89C51RC2 כי פשוט יש לי מקל שלם של כאלה שקניתי פעם באיזה 80 שקל 🙂

    זה שאתה חותם שלא תצליח להעביר תוכנה ממעבד למעבד זה מראה רק שאתה לא מכיר את SDCC, כל מה שאתה צריך לעשות זה לשנות את האינקלוד של הלייבריז ולחבר את החומרה לפורטים הנכונים במעבד וזה -כל- מה שאתה צריך לעשות. אם יש לך דברים בתוכנה שתלויים בתדר גביש והם hard-coded אז אתה צריך גם לשנות אותם (אבל זה כבר תלוי באיך כתבת את הקוד שלך).

    זה שהמעבד הוא של Atmel זה הבנתי… יש בשוק שתי חברות עיקריות של מיקרו מעבדים- Atmel וPhilips (יש גם מוטורולה וסימנס וכאלה אבל אף אחד כמעט לא משתמש במעבדים האלה בשימוש ביתי, החברות האלה יותר מפתחות את המעבדים למוצרים שלהן ומוכרות את העודפים החוצה). יצא לי לעבוד הרבה עם מעבדים של Atmel, הבעיה שלי איתם זה ש95% מהמעבדים שלהם משוחררים עם ממשק צריבה יעודי וסגור שלא קיים ללינוקס, אבל הAVR ספציפית משתמש בRS232 כמו ה8051.

    בכל מקרה, אם אתה רוצה להמשיך להתקדם עם מיקרו-מעבדים, אתה תאלץ לכתוב בC. זה לא מזוכיזםמכו שכתבת, זה למעשה הרבה יותר קל מלכתוב ברוב השפות למחשב רגיל כי אין לך יותר מידי סיבוכים אם אתה עובד נכון.

    אני מקווה שתהנה מהערכה ותפיק ממנה את המירב 😀

  15. אוקיי.
    למען האמת, ככל שאני עובר יותר טוטוריאלים של ארדוינו, אני מגלה שהשפה שלו היא בעצם C, אולי עם כמה קיצורי דרך קלים מאוד.
    זה למשל רץ מצויין:

    #include "math.h"               // include the Math Library

int a = 3;
int b = 4;
int h;

void setup()                    // run once, when the sketch starts
{
  Serial.begin(9600);           // set up Serial library at 9600 bps
  h = sqrt( a*a + b*b );
  char *str = "aaah";
  Serial.print(str);
}

void loop()                // we need this to be here even though its empty
{
}

  16. אז למה לא להשתמש פשוט בC ולהשתמש בדבר הזה שכובל אותך?
    עבור כל המעבדים יש ספריות לC (למעשה זה עבור כל מעבד ספציפי, למרות אם אתה לא משתמש בתכונות הממש מתקדמות הן כולן אותו דבר) והשימוש בהן הוא ממש פשוט.

  19. כנראה לא, אבל זה לא רלוונטי מבחינתי.
    אין לי כוונה לכתוב קוד פורטבילי שעובד על כל מעבד שקיים, אלא משהו שעובד על מה שיש לי.
    אם יהיה לי עוד מעבד ואני ארצה לכתוב קוד שעובד על יותר ממעבד אחד, אני אמצא את הדרך.
    עד אז – אני לא רואה צורך בלשחק בכאילו הקוד שלי פורטבילי, כאשר אין לי מושג ירוק אם זה נכון או לא.

  23. הארדוינו הזה סקסי, יש לו יחסי ציבור טובים ואיך שהו הוא נותן הרגשה שלא צריך ידע בחומרה כדי להפעיל אותו. אולי זה רק נדמה אבל זה מספיק להסיר את החסמים הפסיכולוגיים למי שרוצה פעם אחת לשחק עם חומרה בלי להפגע.

    כשקונים יחידה אחת בשביל הכיף – אין טעם לשים דגש על אופטימיזציה למחיר, עדיף לעשות אופטימיזתיה לחוויה.

  25. יואב לוי,

    נקודה מצויינת וגם אינ מסכים איתך לחלוטין. רציתי לכתוב תגובה דומה לשלך בעקבות הדברים שנאמרו פה, אבל הניסוח שלך היה פחות טוב אז הרגשתי שהוא מיותר. אבל קלעת בול: אני חותם לך שאפשר לקנות גם את החלקים הנלווים בערכה בסכום זול יותר ממה שהם עולים במסגרת הקיט, אבל למי אפכת? אף פעם לא הבנתי את חישובי השקל האחרון בכל הקשור במחשבים, ובטח ובטח לא כאשר זה בא על חשבון החווייה.

  29. כרטיס פיתוח בקוד פתוח

    ארדוינו דומילנובה המקור הוא באיטלקית
    והמשמעות היא של דומילנובה זה 2009

    והמילה ארדוינו פירושה 10000 כלומר כמה פעמים אפשר לכתוב לפלאש של הכרטיס

    בכל מקרה את שלי קניתי בארץ ב ד.א.ש אלקטרוניקה

    http://www.dash.co.il

    אחלה כרטיס פיתוח
    תהנו

  31. בתור אחד שתמעסק עם המעבדים של Atmel (ATmega168 & ATmega32) אני יכול להגיד לך שהרבה יותר נוח מבחינת יכולות, ומחסומים לבנות לוח כזה לבד לפי הדרישות והצרכים שלך.
    נכון שצריך להבין קצת באלקטרוניקה, אבל הרבה יותר מעניין וכיף לבנות לוח כזה עם המעבדים שהם פשוטים ברמה שלא תבין לעולם עד שלא תנסה, ולהתאים את הלוח בידיוק לצרכים שלך.
    כך למשל בניתי לוח כזה שמתחבר למחשב בעזרת RS232, יש עליו מסך LCD עם 16X2 תווים, ומקלדת של 4X4 תווים. את המידע על המיקרו בקר צרבתי בקלות בעזרת צורב שעלה לי 20 דולר, ובסך הכל כל הערכה והרכיבים בהם השתמשתי לא עלו יותר מ50 דולר כולל משלוח. ואני בטוח שהרבה יותר נהנתי לבנות את הערכה מ0, מאשר להתחיל ממשהו כמו Arduino שאין לך מספיק יכולות בו ואפשרות להפתח.

    כך שאני ממליץ לך לקחת כמה ימים, ללמוד קצת אודות המיקרו בקר ולהתחיל לבנות ערכה קטנה שבהתחלה תוכל להפעיל לד, ולאט לאט תראה איך זה מתפתח לדברים שבחיים לא תאראת לעצמך שתעשה.
    ד.א יש חנות שאני מאוד אוהב והיא מאוד זולה שקוראים לה: SparkFun (www.sparkfun.com) היא שולחת לישראל, והיא מאוד ידוע בתחום המיקרו בקרים האלקטרוניקה והרובוטיקה.

    בהצלחה, אנון.

סגור לתגובות.