מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע

לא הרבה יודעים, אבל הבלוג הזה התחיל בישראבלוג.
כתבתי שם כמעט שנה, לסרוגין, ולא נכנסו יותר מדי אנשים.
סתם מתוך סקרנות, נראה מה הפוסט הזה יעשה לכמות הכניסות אליו.
lemmings, march!

המה לעזאזל היומי הוא אתר שמציג פיסות קוד וכדומה שיגרמו למתכנת הממוצע לקפוא לכמה רגעים, ואז לדפוק את הראש בקיר.
לפעמים יש שם גם תמונות של תיבות דו שיח מוזרות וכדומה.
משעשע למדי.

הנה כמה פנינים מהפוסט האחרון:

שדרוג נוסף לגלגלן (מישהו יכול לבוא עם שם יותר טוב מזה?):
מעכשיו, הגלגלן יודע לקרוא קבצי OPML, שהם קבצי לינקים בפורמט XML שנמצאים בשימוש בגרגרן ובעוד אספני רסיסים.
בנוסף, מעכשיו יש חלון מידע (tooltip) בכל אחד מהלינקים (העכבר צריך לצוף פרק זמן מסויים מעל הלינק) שמכיל את השם והתאור של הבלוג (אם יש).
מה שטוב בשיטה החדשה היא שמופעים שם בלוגים שנמצאים בגרגרן שלי, ולכן כולם (רובם) הם בלוגים חיים שאני באמת קורא על בסיס קבוע, כמו כן, בלוגים חדשים שאני אוסיף לגרגרן יופיעו אוטומטית בגלגלן הקישורים.
אני מזכיר שהגלגלן והקוד שלו משוחרר תחת רשיון חופשי (בחרתי ברשיון BSD), וכולם יכולים להשתמש בו בצורה חופשית לגמרי, כולל שינויים לקוד.
עוד מידע, וקישור לקוד, נמצא פה.
קרדיט הולך לפרוייקט NanoXML, על פרסר XML זעיר ועובד.

זה מה שצריך להוסיף לHTML כדי להציג את הגלגלן (בשינויים נדרשים, כמו לשנות את הcodebase לאתר שלכם).
שימו לב, מגבלות אבטחה על ישומוני ג’אווה לא חתומים מונעים מהגלגלן להתחבר לשרת אחר מזה שהוא בא ממנו.

וככה זה נראה:

מכירים את הריב העתיק בין מפתחים שחושבים שצריך להשתמש ברווחים כדי לעמד את הקוד לבין אלו שחושבים שצריך טאבים?
ניק גרייבגארד מצא פתרון נוסף, מאוד אלגנטי:
להשתמש בטאב כמפריד בין תאים בטבלא, לא כסימון לכפולה של רווחים.
הוא אפילו כתב עורך פשוט שמדגים את העסק.
בקרוב בעורך הקרוב לביתכם. (מומלץ לקרוא את התיאור באתר שלו, ולנסות את העורך).

דרך סלאשדוט:
בקרוב, מוקשים שיתקשרו אחד עם השני ברדיו, כדי לדעת מתי השדה נפרץ, וכדי לסגור חורים בשדה.
“שדה מוקשים שמרפא את עצמו”.
אני חושב שיש פה פוטנציאיל מעניין, אבל כדאי שהאבטחה שלהם תהיה טובה, אחרת האוייב יכול לגרום להם לחשוב שהם צריכים לרפא את השדה לערמת מוקשים מהבילה.
עוד בעיה היא שכדי לעבוד הם צריכים לשדר, מה שנותן דרך לזהות את המיקום שלהם, למרות שיש כמה שיטות לפתור את זה:
למשל, קפיצת תדרים, בכל המוקשים תהיה סדרה אקראית (זהה) של תדרים, והם יקפצו לתדר הבא כל פרק זמן מסויים.
הפתרון הזה, מצד שני, יכול להפרץ, כי אם האוייב משיג מוקש (בדרך הקלאסית), הוא יכול לחלץ את רשימת התדרים.

כל זה מביא את העסק של אבטחת מידע לרמה חדשה לגמרי.
האם מוקש שמזהה נסיון האק יפוצץ את עצמו? ומה אם האקר רב תושיה גורם למוקש לחשוב שמישהו מנסה לפרוץ אותו?

פרסומת עמוד בידיעות:

הלהיט הגדול של הקיץ
בלה!
בלה בלה!
טרום בכורה בשישי ובשבת.

אז עכשיו כבר יש לנו שתי הקרנות טרום בכורה.
טרום בכורה בשבת, וטרום טרום בכורה בשישי.

אבל רגע, אם הראשונה שמוקרנת היא הטרום טרום בכורה, זה לא אומר שהשניה היא הפוסט בכורה, והשלישית היא בכלל פוסט פוסט בכורה?

ואם כבר מדברים, למה אין הקרנת זקונים, והקרנת פוסט זקונים?

אה, אולי כל זה כדי שבשיחות הברזיות אנשים יוכלו לומר:
א. “אל תשאל, הייתי בבכורה של “מעבר ליער”, אחלה סרט!”
ב. “בכורה? פפפ, הייתי בטרום בכורה, אתה כל כך לא מחובר לסצנה!”
ג. (בדיוק עובר), “טרום בכורה?! היתי בטרום טרום בכורה, טרום בכורה זה לקהל שחושב שהוא מבין!
טרום טרום בכורה, זה למבינים האמיתיים!”