גיבויים – מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע

אם יש מישהו שלא עושה טעויות, ושהחומרה שלו חסינה לתקלות, הוא יכול לדלג על הפוסט הזה.
אוקיי, מי שנשאר טועה לפעמים ומוחק דברים שלא היה צריך למחוק, ולפעמים גם ההרדיסק שלו קורס בלי התגרות.
כמות העבודה שאפשר לאבד בקריסה כזו או במחיקה לא מכוונת הולכת וגדלה ככל שהכוננים הקשיחים גדלים.
לפעמים אפשר לשחזר את הנתונים שאבדו עם עבודה חוזרת, ולפעמים מה שאבד, אבד לנצח.
גיבוי ידאג למזער את הנזק שנגרם מטעות אנוש או מתקלת חומרה לחלון הזמן שמרגע התקלה לזמן שבו בוצע הגיבוי האחרון.
גיבויים ידניים נועדו להיכשל ברגע האמת כי אנשים הם עצלנים ולא טובים בביצוע של פעולות שחוזרות על עצמן לאורך זמן אם אין איזה גורם שידאג שהם ימשיכו.
במילים אחרות, אם תתחילו בגיבויים ידנייים היום, בעוד שנה תגלו שאתם לא מגבים בצורה תדירה מספיק, אם בכלל.
הפיתרון הוא גיבויים אוטומטיים לחלוטין, שלא דורשים עבודת תחזוקה ידנית.

גיבוי מערכת הקבצים
יש הרבה שיטות לגבות את מערכת הקבצים.
היסטורית, השיטה הנפוצה היתה גיבוי הקבצים לטייפ גיבוי, בפורמט TAR, למעשה, השם של TAR הוא קיצור של Tape archive.
מה שנהוג לעשות בשיטה הזו זה לשמור את הכל בפעם הראשונה, ובפעמים הבאות לשמור רק את הקבצים שהשתנו.
השיטה הזו נקראת "גיבוי מלא + גיבוי הדרגתי", והחיסרון שלה הוא שכדי לשחזר את מה שהיה לפני שבוע, צריך ללכת לגיבוי המלא הכי קרוב ללפני שבוע (אולי בן חודשיים), ולעבור על כל הגיבויים מאותו רגע כדי לבנות את התמונה של הרגע הנתון.
לא כיף, במיוחד אם אנחנו לא בטוחים בתאריך המדוייק שבו הקובץ היה "נכון".

גרסא נוספת של הגיבוי הזה היא "מלא + דיפרנציאלי", בשיטה הזו גיבוי מלא נשמר, וכל גיבוי חלקי שאחריו הוא יחסי לגיבוי המלא, ולא לגיבוי החלקי האחרון. זה אומר שקבצים שהשתנו אחרי הגיבוי המלא יאוכסנו שוב ושוב, מצד שני יהיה הרבה יותר קל לשחזר את הגיבוי לרגע נתון.

הגיבוי התמים הוא פשוט להעתיק את הקבצים, כמו שהם, לספריה אחרת (ואולי למחשב אחר).
הבעיה עם זה היא שקבצים שלא משתנים יתפסו מקום כל פעם מחדש, מה שאומר שסך הכל הצריכה של המקום תהיה גבוהה מאוד.
הפתרון הוא לאכסן רק קבצים חדשים, אבל איך אפשר יהיה לשמור על הפשטות של השיטה התמימה?
אם אבד לי קובץ, אני רוצה לגשת לגיבוי של אתמול ולמצוא אותו שם, גם אם הוא לא השתנה כבר חודש.
כדי להנות משני העולמות, אפשר להשתמש בשיטה הבאה:
נגבה עם rsync, ולפני הגיבוי הבא, נעתיק את הספריה שגיבינו למקום חדש, אבל במקום להעתיק ממש את הקבצים ניצור hard-links לקבצים, ואז נגבה שוב עם rsync.
ברגע שrsync יזהה שקובץ השתנה, הוא יצור קובץ חדש במקום הלינק, ולא יפגע בקובץ המקורי שימשיך להיות זמין תחת הספריה המקורית שאליה הוא נכתב.
הרעיון הוא של מייק רובל, שפרסם אותו ב2004. מאז פותחו לא מעט סקריפטים שממשמשים את השיטה. אני משתמש בsnapback2 כדי לבצע את הגיבויים שלי.
כדי להתקין את snapback2, עקבו אחרי ההוראות האלו:

[code lang="bash"]
wget http://www.perusion.com/misc/Snapback2/Snapback2-0.913.tar.gz
tar xzf Snapback2-0.913.tar.gz
cd Snapback2-0.913/
cpan -i Config::ApacheFormat
perl Makefile.PL && make && make test && make install && echo great success
[/code]
cpan הוא מנגנון ניהול החבילות של שפת פרל. אם לא הפעלתם את cpan לפני כן, הוא ישאל כמה שאלות די קלות לפני שהוא יתקין את Config::ApacheFormat.
שימו לב לפלט של הפקודה האחרונה, אם הוא לא מסתיים ב "great success" אז היתה בעיה בהתקנה.
snapback2 עובד דרך הרשת, מה שאומר שאפשר לגבות איתו בקלות מכונה אחרת או את המכונה המקומית, אבל קודם צריך לדאוג לכך שנוכל להכנס בלי סיסמא (זהירות עם זה, צריך לשמור על הקובץ id_dsa.pub מכל משמר, כי מי שישיג אותו יוכל להכנס למכונה שאתם מגבים!).
[code lang="bash"]
ssh-keygen -t dsa
cat ~/.ssh/id_dsa.pub | ssh root@other_machine "cat – >> ~/.ssh/authorized_keys"
[/code]

קובץ ההגדרות /etc/snapback/snapback2.conf של snapback נראה ככה:
[code lang="xml"]
Hourlies 2
Dailies 7
Weeklies 4
Monthlies 4
AutoTime Yes

AdminEmail root

LogFile /var/log/snapback.log
ChargeFile /var/log/snapback.charges

SnapbackRoot /etc/snapback

DestinationList /root/backup

Exclude /cdrom
Exclude /dev
Exclude /home/*/temp
Exclude /media
Exclude /proc
Exclude /tmp
Exclude /var/cache
Exclude /var/log
Exclude /var/lib/mysql
Exclude /root/backup # Important not to backup the backup 🙂

Directory /

[/code]

כדי להריץ את הגיבוי אוטומטית פעם ביום ניצור קובץ הרצה בcron.daily
[code lang="bash"]
echo "#! /bin/sh" > /etc/cron.daily/snapback2
echo "/usr/bin/snapback2" >> /etc/cron.daily/snapback2
chmod +x /etc/cron.daily/snapback2
[/code]
חדי העין ישימו לב שלא גיביתי את /var/lib/mysql, שמכילה את בסיסי הנתונים של MySQL.
הסיבה היא שלא מומלץ לגבות את בסיס הנתונים של MySQL על ידי העתקת הקבצים, במיוחד אם השרת רץ (והוא רץ כל הזמן), כדי לא לתפוס קבצים תוך כדי שהם נכתבים (מה שיגרום לגיבוי של בסיס הנתונים להיות דפוק).
גיבוי MYSQL
אני משתמש בסקריפט הזה, שמגבה את אל בסיסי הנתונים אל /var/backups/mysql, ויוצר מבנה ספריות דומה לזה:
[code lang="xml"]
|– daily
| |– omry_blogs
| | |– omry_blogs_2008-09-21.Sunday.sql.gz
| | |– omry_blogs_2008-09-22.Monday.sql.gz
| | |– omry_blogs_2008-09-23.Tuesday.sql.gz
| | |– omry_blogs_2008-09-24.Wednesday.sql.gz
| | |– omry_blogs_2008-09-25.Thursday.sql.gz
| | `– omry_blogs_2008-09-26.Friday.sql.gz
| | `– omry_paypal_2008-09-26.Friday.sql.gz
| `– omry_wordpress_en
| |– omry_wordpress_en_2008-09-21.Sunday.sql.gz
| |– omry_wordpress_en_2008-09-22.Monday.sql.gz
| |– omry_wordpress_en_2008-09-23.Tuesday.sql.gz
| |– omry_wordpress_en_2008-09-24.Wednesday.sql.gz
| |– omry_wordpress_en_2008-09-25.Thursday.sql.gz
| `– omry_wordpress_en_2008-09-26.Friday.sql.gz
|– monthly
`– weekly
[/code]
כמובן שהספריות האלו מגובות אוטומטית במסגרת הגיבוי של מערכת הקבצים.
כדי להשתמש בסקריפט, יש לשים אותו ב/etc/cron.daily ולערוך אותו ככה ששם המשתמש והסיסמא יהיו אלו של משתמש שמורשה לגשת לכל בסיס הנתונים. לא לשכוח לשנות את ההרשאות של הקובץ ככה שרק root יוכל לקרוא אותו.
כדי לחסום את הנפח שהגיבויים האלו תופסים, ניצור בcron.weekly סקריפט שמוחק גיבויי mysql ישנים מ60 יום:
[code lang="bash"]
echo "#!/bin/sh" > /etc/cron.weekly/delete_old_mysql_backups
echo "find /var/backups/mysql/ -type f -mtime +60 -exec rm {} \;" >> /etc/cron.weekly/delete_old_mysql_backups
chmod +x /etc/cron.weekly/delete_old_mysql_backups
[/code]

לשם הבטיחות, כדאי לגבות למחשב אחר, למשל זה שבבית, ככה שגם אם מתרסק הדיסק של השרת, השחזור יהיה אפשרי.
לשם הנוחות, כדאי לגבות גם לספריה מקומית את כל השרת, ככה שגם אם מחקתם קובץ גדול, לא תצטרכו להעלות אותו מהגיבוי המרוחק.

תגית: גיבויים

גיבויים בלינוקס