מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע

זה לא קורה לעיתים תכופות במיוחד שמשחק משנה את התמונה.
BioShock הוא משחק כזה. BioShock מופץ דרך Steam – וValve (המפתחת של Steam, HalfLife 2 ועוד) הפיצו אותו בשיטה שנקראת Pre-load.
מה שזה אומר זה שאפשר היה לקנות את המשחק לפני שהוא יצא, הוא התחיל לרדת למחשב מיד בצורה מוצפנת, וברגע שהמשחק שוחרר רשמית ההצפנה הוסרה וניתן היה לשחק במשחק מיד.
קניתי את BioShock באופן אימפולסיבי למדי אחרי ששמעתי עליו דברים טובים, הציון הממוצע שלו באותו זמן עמד על 97 (נכון לכרגע 96).
BioShock הוא הבן הרוחני של SystemShock-2 הוותיק, אבל למעט מעט אלמנטים של משחקיות ואווירת האימה אין הרבה משותף.
המשחק מתרחש ב1960 בעיר תת ימית בשם ראפצ'ר (Rapture), שנבנתה על ידי אנדרו ריאן ב1946.
ראפצ'ר נבנתה כדי להיות עיר של חברה אידיאלית שתומכת בעצמה.
אחרי פתיחה קצרה ואניגמטית, המשחק מתחיל במים, דלק בוער על המים ואפשר לראות מטוס נוסעים שוקע למים.
המעבר מהפתיחה למשחק הוא כל כך חלק, והגרפיקה של המים כל כך טובה שהייתי די בטוח שאני עדיין בפתיחה, עד שהופיעה הודעה שאני אמור לזוז עם מקשי ה WASD.
המשחק מתחיל ליד מגדלור, ובתוכו מה שנראה כמו אולם תאטרון, עם מוסיקה של שנות השישים, שמוביל לצוללת קטנה שמורידה את השחקן לראפצ'ר.
העיר נראית הרוסה ונטושה, אבל מהר מאוד השחקן מותקף על ידי מטורף עם מפתח שוודי.
יש כמה סוגים של יצורים בראפצ'ר:
* Splicer: האוייבים הנפוצים ביותר, הספלייסרים (מאחי גנים), הם השוכנים המקוריים של ראפצ'ר, שעברו אי אלו מוטציות. יש כל מני סוגים – עם כל מני יכולות. חלקם ילכו על קירות ויזרקו סכינים, חלקם יזרקו רימונים או ירו עליהם, וחלקם יעלמו ויופיעו מאחוריכם, תוך שהם מטילים כדורי אש.

* אחיות קטנות: האחיות הקטנות היו ילדות קטנות פעם, אבל עכשיו הם הפכו לבית חרושת לדבר המבוקש ביותר בראפצ'ר – "אדם".
אדם מאפשר קניית שידרוגים ויכולות חדשות, ומבוקש על ידי כל שוכני ראפצ'ר. עוד על זה בהמשך.
האחיות הקטנות מסתובבות בראפצ'ר, כל אחת מוגנת על ידי Big daddy, שהולך איתה ותוקף כל מי שמנסה לפגוע בה.

* ביג דאדיז: הביג דאדיז נראים קצת כמו צוללן בחליפת אמודאים משוריינת, הם חזקים מאוד, משוריינים וזזים מהר מאוד. הם לא יתקפו אתכם, אלא אם תתקפו אותם או את האחות הקטנה שהם מלווים, אבל מכיוון שצריך להשיג את האדם מהאחיות הקטנות, אין ברירה אלא לתקוף אותם – מה שלא נגמר טוב בדרך כלל.

* רובוטים, צריחים ומצלמות אבטחה: ראפצ'ר מכילה המון מערכות הגנה פעילות, מצלמות שיזהו אתכם יפעילו אזעקה שתקרא לרובוטים מעופפים שיירו עליכם, צריחים יזהו אתכם וירו בכל וכו'.
המזל הוא שאפשר לפרוץ למערכות האלו ולהעביר אותם לצד שלהם ויתקפו את האוייבים שלכם במקום.

המשחק מאפשר לשחקן לקבל יכולות חדשות שמתבססות על שינוי הגנים שלו. היכולת הראשונה – או Plasmid בשפת המשחק, מאפשרת לירות ברקים חשמליים, שמשביתים זמנית מערכו אבטחה ומחשמלים אוייבים. בהחשך מקבלים עוד המון יכולות, כמו ירי כדורי אש (שגם יכול להמיס קרח ולפתוח מעברים חסומים), טלקינזיס ועוד.
בנוסף ליכולות שמשנות את השחקן, יש גם יכולות שמשפרות תכונות מסויימות – כמו עור עבה יותר, מהירות, התגנבות שקטה ועוד.
סך הכל יש כ70 יכולות כאלו במשחק.
מכיוון שמספר הסלוטים מוגבל, צריך לבחור באיזו יכולות להשתמש ומה לשמור בצד. בנקודות נבחרות במשחק אפשר לשחק עם זה.

העלילה הראשית של המשחק לינארית, אבל השלבים גדולים מאוד ואפשר להסתובב בהם באופן חופשי בצורה לא לינארית.
האוייבים מהירים, וחזקים – ויש מחסור בכוח, תחמושת ובEve – האנרגיה הדרושה לשימוש בPlasmids. האווירה במשחק מדהימה, מעין ערבוב של שנות השישים, כולל מוסיקה ונשקים של שנות השישים עם אווירה עתידנית, הנדסה גנטית וכו'.

המשחק מאוד נרחב מבחינת מה שהוא מאפשר, ויש עוד הרבה דברים שלא דיברתי עלהם, כולל העלילה – שבהחלט קיימת ודומיננטית מאוד.

הסאונד והגרפיקה מדהימים, אבל המשחק כבד מאוד :על פנטיום D עם 2 ג'יגה זכרון וכרטיס מסך מסוג 7900GT – אני משחק על 1024×768 ברמת פירוט בינונית כדי לקבל ביצועים סבירים – והמשחק עדיין נראה מדהים.
סך הכל, אם יש לכם את הזמן, החומרה והקיבה למשחק שלא מנסה להיות עדין עם הנפש הרכה שלהם, אני ממליץ בחום על BioShock.

בתמונה, ביג דאדי ואחות קטנה (ושחקן נסתר).