מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע

רס"ן במילואים, תושב גבעתיים חשוד בריגול לטובת אירן.
מכתב התביעה נובע שהחשוד שלח אימייל למשרד החוץ האיראני:

במהלך חודש אפריל 2007 או בסמוך לכך, גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה להעביר את האינפורמציה שברשותו לגורמים עוינים למדינת ישראל וזאת עבור תמורה כספית. לצורך כך, יצר ביום 17.4.07 או בסמוך לכך קשר באמצעות הדואר האלקטרוני (אי מייל) עם משרד החוץ של איראן שהנה מדינת אויב.

לא מלמדים מרגלים שום דבר בבית ספר למרגלים בימינו?!
אימייל עובר בפרוטוקולים בטקסט נקי, וקל מאוד לקרוא את התוכן שלו.
כששולחים אימייל למדינת אוייב, חייבים להצפין אותו – עם PGP למשל, האוייב הציוני מאזין בצינורות האינטרנט!
לא ברור לי אם לשגרירות איראן יש מפתח ציבורי (ואני לא הולך לברר, לא תודה!), אבל כל שגרירות שרוצה לאפשר שליחת הודעות מוצפנות אליה שרק היא תוכל לקרוא צריכה לפרסם מפתח ציבורי כזה.
המפתח יאפשר לכל מרגל חובב להצפין הודעות כך שיהיה קשה מאוד מאוד לגורם שלישי לפענח את מה שכתוב שם (קשה עד כדי זמן פריצה של שנים רבות לכל מסר).
חיפוש קצר של public key site:gov מעלה כמה תוצאות שמראות שיש סיכוי למצוא שגרירות ידידותית למרגלים.

בעיה נוספת היא שגם אם המסר יהיה מוצפן, האוייב הציוני עדיין יוכל לזהות את ההחברות לשרת הSMTP של שגרירות איראן, שהכרחית כדי לשלוח את ההודעה. אפשר להניח גם שהאוייב מקליט כל תשדורת אל השרתים של איראן, ואין ספק שעצם שליחת ההודעה (שיכולה להיות תמימה כמשלוח ברכת חג גרעין שמח לאמדינג'אד) תחשיד את השולח כמרגל מתחיל, וכמובן שספק האינטרנט שלכם ישמח לספק לאוייב הציוני את כתובתכם אם רק יבקש.
יש כמה פתרונות לבעיה הזו, כשהאמין ביותר הוא פשוט לשלוח ממקום בטוח, כמו קפה-אינטרנט אקראי: אתם לא נדרשים להדהות כדי להשתמש בקפה אינטרנט וכבונוס – תוכלו למצוא שם מרגלים רבים שישמחו לחלוק איתכם מפתחות ציבוריים של שגרירויות בעולם.
פתרון נוח יותר, הוא להשתמש בTOR, רשת הבצל:
TOR יוצרת קישור וירטואלי בינכם לשרת היעד, אבל הקישור עובר דרך מספר רב של שרתים אקראיים. מה שספק האינטרנט שלכם יראה הוא שאתם מתחברים למכונה כלשהי באינטרנט, לא לזו של שגרירות איראן, המכונה ההיא תנתב את התקשורת שלכם למכונה אחרת, והיא למכונה אחרת וכן הלאה. הנתונים יוצפנו מחדש בכל קפיצה, ורק המכונה הראשונה (שלכם) והאחרונה (שמתחברת בפועל לשגרירות איראן) יוכלו לגשת לנתונים. זה אומר שכדי לדעת לאן אתם מתחברים, האוייב הציוני יצטרך להשיג גישה למספר גדול של שרתים, רובם בכלל במדינות אחרות בהם הוא לא יכול פשוט לדרוש גישה.

כמו כן:

במהלך חודש אוגוסט 2007 או בסמוך לכך, שלח הנאשם פקס מביתו שבגבעתיים אל הקונסוליה האיראנית בלונדון וכן אל הקונסוליה האיראנית בתורכיה. בפקס זה, הנאשם הביע את רצונו לשיתוף פעולה. לאחר משלוח הפקס הנאשם קרע את הפקס וקידד את מספרי הטלפון של הקונסוליות בזיכרון המכשיר הסלולרי שברשותו וזאת על מנת להקשות את גילוי מעשיו.

פקס? באיזו מאה אתה חי בן אדם? לצותת לפקס זה קל בדיוק כמו לצותת לשיחת טלפון רגילה, במיוחד אם הפקס נשלח למספר טלפון ידוע מראש כדוגמת המספר של הקונסוליה האיראנית בלונדון!
מרגל! אם ברצונך להאריך ימים, אל תשלח פקסים לקונסוליות!
עדיף כבר לשלוח דואר עם כתב סתרים (שמעתי שלכתוב עם מיץ לימון זו אחלה שיטה).
לפחות הוא ניסה לקודד את המספרים בזכרון הטלפון – אולי הוא הוסיף ספרה אחת לכל ספרה במספר הטלפון? אף אחד לא יעלה על קידוד כזה.

בונוס:
שיטה נוספת לתקשורת פרטית, היא להשתמש בפלאגין להצפנת תקשורת לפיג'ין, שמאפשר תקשורת מוצפנת על גבי כל אחד הפרוטוקולים הנתמכים על ידי פיג'ין.
אני לא סגור על רמת הפרטיות שהוא מאפשר. לא בדקתי אותו לעומק ואני מנחש שהוא לא יסתיר את הזהות של הצדדים בשיחה – אבל הוא יאפשר רמת סודיות גבוהה לתוכן השיחה (מפתח של עד 4096 ביטים), ואפשרות לזהות מתקפת איש-באמצע (אם היא מתבצעת אחרי הפעם הראשונה שדיברתם עם המרגל השני בצורה מוצפנת).
הפלגין פשוט מאוד לשימוש, ואפילו מרגלים זוטרים יכולים ללמוד להשתמש בו בקלות.

ריגול נעים ומוצלח.

אחרי כמה ימים בהם לפעמים לינקים הובילו לפיד הRSS, ולינקים אחרים לRSS של התגובות, התגלתה הבעיה:
מסתבר שבשרת החדש הופעל mod_cache באפאצ'י, ושהוא לא מסתדר ממש טוב עם וורדפרס.
ככל הנראה יש התנגשות בין mod_rewrite וmod_cache, שגורם ללינקים שונים להשמש במטמון תחת אותו מפתח, מה שגורם לתופעה של קבלת דף לא נכון.
הבלוגר הזה גם נתקל בבעיה, ואפשר לראות התייחסות אליה גם בבאג הזה בטראק של וורדפרס.

נכון לעכשיו הבעיה אמורה להיות פתורה (mod_cache כובה).

אחת הבעיות שכמעט כל בלוגר נתקל בהן בשלב זה או אחר היא שהוא רוצה להעביר את הבלוג לשרת חדש, אבל לא יודע איך.
המחיר של טעות בתהליך יכול להיות בלוג מושבת לכמה ימים טובים, וכולם היו רוצים להצליח במכה הראשונה.
אבל איך אפשר להצליח במכה הראשונה, כאשר כבר בתהליך ההעברה של הבלוג אנחנו נחשפים לפגעי מזג האוויר כאשר הבלוג שלנו נמצא בו זמנית בשני מקומות?
איך אפשר לוודא שהכל עובד לפני שמעבירים באמת את הכל?
לכאורה, יש פה בעיה של ביצה ותרנגולת כי כדי לוודא שהכל עובד, צריך להעביר את הבלוג ולבדוק, אבל אז כולם יראו כל טעות שאתם עושים, ואם התהליך יקח הרבה זמן אז הבלוג לא יעבוד כמו שצריך במשך זמן ארוך.
אז איך אפשר לבדוק את הבלוג בנחת על השרת החדש, אבל ככה שרק אתם תראו אותו, וכל מי שפונה אל הכתובת שלכם יגיע לבלוג הישן?
פשוט מאוד, קובץ הhosts שנמצא בחלונות בספריה המסתורית C:\WINDOWS\system32\drivers\etc, ובמערכות יוניקס ב/etc/hosts (פה אגב אפשר לראות את הקשר בין מערכות יוניקס למערכות חלונות, נחשו מי העתיק ממי?).
הקובץ הזה מאפשר לנו לקבוע את המיפוי בין כתובות IP לבין שמות מתחם, ככה שרק המחשב שלנו יושפע.
המבנה של הקובץ פשוט מאוד:

מה שצריך לעשות זה להוסיף שורה שמתחילה בכתובת הIP של השרת החדש, וממשיכה בשמות הדומיינים שתרצו להפנות לכתובת הIP הזו. אחרי השינוי הפשוט הזה המחשב שלכם יפנה לשרת החדש כשתפנו אל הבלוג, אבל כל שאר האנשים ימשיכו להגיע לשרת הישן.
יתכן ותצטרכו להפעיל מחדש את הדפדפן כדי שהשינוי יכנס לתוקף לגביו.
עכשיו תוכלו להעביר את הבלוג, בגדול כדי לעשות את זה צריך להעתיק את הקבצים לשרת החדש ולשחזר גיבוי של בסיס הנתונים מהשרת הישן על השרת החדש.
יתכן ותאלצו לשנות בקובץ wp-config.php פרמטים כמו משתמש, סיסמא או שרת.

ברגע שהכל עובד, צריך לשנות את הגדרות הDNS של הדומיין שלכם כך כך שישתמשו בהגדרות הDNS של השרת החדש. בדרך כלל זה מתבצע דרך ממשק הניהול של רשם הדומיין.
העידכון של שרתי הDNS יכול לקחת כמה שעות (או אפילו ימים), אבל בזמן הזה שני השרתים מגישים את הבלוג, ואין סכנה שמשתמשים יגיעו לאתר שלא עובד.

לא לשכוח להחזיר את קובץ הhosts לקדמותו ברגע שסיימתם (או אם אתם רוצים לגשת לבלוג בשרת הישן).

בהצלחה!