בהכנת הכתבה השתתפו שלושה אנשים, ואף אחד מהם לא יודע לעייט.
Facebook Comments
PHP4 מגיע לסוף החיים, אבל עדיין בשימוש של כ38% מהשרתים
שוחררה הגרסא האחרונה (ככל הנראה) בענף של PHP 4.4.
הגרסא הזו מסמנת את סוף התמיכה הרשמית בPHP4.
PHP5 כבר בחוץ במשך יותר משלוש שנים, אבל עד עכשיו האימוץ שלו היה די איטי, מסיבות של ביצה ודינוזאור:
מפתחי התוכנות לא רצו להפסיק לתמוך בPHP4 כדי לא לאבד משתמשים. חברות אירוח האתרים לא טרחו לשדרג כי כל התוכנות החשובות תמכו גם ככה בPHP4 והמשתמשים, מה איכפת להם?
בשנה שעברה נפתח אתר gophp5.org, ששם לעצמו למטרה לדחוף את האימוץ של PHP5.
הרעיון הוא שאם מסה מספיק גדולה של פרוייקטים תעבור לPHP5, ומסה מספיק גדולה של חברות אירוח תעבור לPHP5, לשאר חברות האירוח לא תהיה ברירה והן תאלצנה לשדרג או לאבד משתמשים, ואז לשאר הפרוייקטים לא תהיה סיבה להשאר בPHP4 והם יוכלו להתחיל סוף סוף לנצל את היכולות של PHP5.
בפברואר 2008 כבר היו מעל 100 פרוייקטי תוכנה שהתחייבו להפסיק לדאוג לתמיכה בPHP4 (זה לא אומר שהם ילכו וישברו את התמיכה בPHP4 בכוונה, פשוט שהם יפסיקו לדאוג שקוד חדש ירוץ בPHP4), ומעל 200 חברות איכסון שתומכות בPHP 5.2 כביררת מחדל וgophp5 טענו להצלחה והפסיקו לאסוף הרשמות.
אז למה לא לתמוך בPHP4? הנה דוגמא מאתמול:
JSON הוא דרך להעביר מבנה נתונים כלשהו לייצוג של מבנה הנתונים כאובייקט ג'אווה סקריפט, והוא אחת הדרכים הפשוטות והיעילות ביותר להעביר נתונים מקוד בצד השרת לדפדפן (שפשוט מפעיל על הטקסט שחוזר את המפסק (parser) של ג'אווה סקריפט כדי לקבל אובייקט מוכן לשימוש.
למרות שראשי התיבות של AJAX הן Asynchronous Javascript And XML, מעולם לא השתמשתי בAJAX כדי להעביר XML, למעשה אני מוצא את הרעיון מזעזע. הרבה יותר קל להעביר JSON, או אפילו קוד HTML ממש.
JSON משמש בהרבה מאוד פרוייקטים מבוססי AJAX, ומכיוון שאין בPHP4 תמיכה מובנית בJSON (אחרי הכל, PHP4 הוא בן שמונה, וJSON הוא די חדש בשכונה) צריך להשתמש בספריות חיצוניות שיודעות להעביר אובייקט PHP לפורמט JSON, אחת הספריות הנפוצות היא Services_JSON (למעשה אני משתמש בספריה הזו בFireStats).
הספריה כתובה בPHP, ולמרות שהיא עובדת נכון, היא לא ממש עובדת מהר, במיוחד כשממירים מבני נתונים גדולים (לא עצומים, משהו בסדר גודל של מערך עם 1000 אובייקטים טיפה מורכבים) לJSON.
ממש אתמול ניסיתי לשפר ביצועים של ישום PHP, אחרי חפירות גיליתי שאחד הדברים שמאטים מאוד את העסק היה המרה של תשובה לדפדפן לJSON בשימוש בServices_JSON, כשאני אומר איטי, אני מתכוון ל8 שניות.
שמונה שניות שהשרת טוחן את הCPU שלו כדי להכין תשובה ללקוח (במקרה הספציפי הזה, במקרים אחרים עם יותר נתונים זה כמובן יותר גרוע).
ברגע שראיתי את זה, לקח לי בדיוק שניה וחצי להיזכר שPHP5 תומך בJSON. בדיקה מהירה בphp.net הניבה את שתי הפונקציות הפשוטות json_encode וjson_decode. החלפתי את השימוש ב Services_JSON בקריאה לפונקציות של php5, ולא הייתי מופתע במיוחד לראות שהמרה של אותו מבנה נתונים לוקחת פתאום 40 מילישניות.
שיפור של פי 200, בזמן עבודה של כמה שניות (טוב, חוץ מלמצוא את הבעיה 🙂 )
השיפור נובע מכך שהתמיכה של PHP בJSON לא כתובה בPHP אלא בC, ולכן היא הרבה הרבה יותר יעילה.
השיפור הזה התאפשר רק כי הפרוייקט הספציפי הזה לא צריך לתמוך בPHP4.
מה אני אצטרך לעשות בFireStats, שעדיין תומך בPHP4 כדי להנות מהשיפור הזה? לבדוק אם אני על PHP5, ואם כן להשתמש בפונקציות האלו אחרת להשתמש בServices_JSON. לא כיף במיוחד.
ואם לא היתה לי סיפריה כמו Services_JSON (כי אין, או כי תנאי הרשיון לא מתאימים לי), הייתי נאלץ לכתוב אחת או פשוט לעבוד בצורה אחרת, פחות נוחה. גם לא כיף.
אז איך מתקדם האימוץ של PHP5?
החל מFireStats 1.3 ששחרתי לפני יותר משנה, FireStats מכילה רכיב ששולח (באישור המשתמש) מידע מערכת אנונימי. חלק מהמידע הוא גרסאות הPHP והMySQL.
הכוונה היא שאני אוכל להשתמש במידע הזה כדי להחליט בצורה יותר מושכלת במה אני צריך לתמוך.
המידע הצטבר לי בבסיס הנתונים, ונכון לכרגע יש לי מידע על כמעט 12000 התקנות. מה שאומר כמעט 12000 שרתים בעולים (אני מתעלם ממקרים של כמה התקנות על אותו שרת).
למי שתוהה, זה לא אומר שFireStats הותקנה 12000 פעמים, אלא ש12000 פעמים המתקינים הסכימו לשלוח מידע מערכת אנונימי.
מי שרוצה את המידע הגולמי מוזמן לקחת אותם מפה (יצוא MSQL, כ5 מגה דחוסים, 65 מגה פרושים).
אז ישבתי כמה שעות כדי להוציא מהנתונים הגולמיים שני גרפים נחמדים:
הראשון הוא אחוזי ההתקנות של PHP 4 מול PHP 5, במהלך השנה האחרונה.
למרות שאחוזי ההתקנה של PHP4 ירדו במהלך השנה האחרונה מ52% ל38%, עדיין מי אי אפשר להתעלם ממנו. נקווה שהוא ימות סופית בקרוב:
השני הוא אחוזי ההתקנות של הגרסאות המשמעותיות של MYSQL:
כיף לראות שMYSQL 5.0 שולט בשוק, אבל נראה שMYSQL 4.0 הזוועתי נתקע על 7% ולא רוצה למות.
בכל מקרה, MYSQL 4.0 הוא בהחלט מועמד לנטישה, וכבר היום יש לא מעט תכונות חשובות של FireStats שלא נתמכות בגרסא הזו.
Facebook Comments
משתמש תרם שיפורי ביצועים משמעותיים לIP2C
אם יש משהו שאני אוהב בפרוייקטי קוד פתוח, זה שאנשים מוכנים לפעמים לעבוד די קשה כדי לשפר אותם.
את IP2C, ספריה למציאת המדינה של כתובת IP שחררתי לפני כמעט שנתיים, וכתבתי גם פוסט שמספר על המימוש שלה פה.
IP2C ממומשת בPHP ובג'אווה. מה שמיוחד בה זה שהיא מסוגלת לחפש ישירות על הקובץ, מה שאומר שחיפוש בודד הוא מאוד מהיר כי לא צריך להעלות את כל הקובץ לזכרון.
הייתי לגמרי מרוצה מהביצועים של הספריה בPHP (כ1200 חיפושים בשניה במחשב האחרון שמדדתי), אבל הביצועים בג'אווה היו טובים יותר משמעותית – כ8000 חיפושים בשניה על אותו מחשב בעבודה ישירות על קובץ הנתונים.
ההבדל בביצועים בין PHP לג'אווה לא הטריד אותי, כי היה לי ברור שPHP תהיה יותר איטית מג'אווה, אבל הוא כן הטריד את תומס רומר שהתיישב על העסק לילה שלם ושיפור את הביצועים של גרסאת הPHP ב150%.
תומס כתב פוסט מעניין על השינויים שהוא עשה, ושלח לי את השינויים. שבמבט ראשון נראים טובים ואני אקלוט אותם לפרוייקט אחרי בדיקה מעמיקה יותר.
בנוסף דיברנו קצת בIRC, והוא יעבוד על תמיכה בבסיס הנתונים של software77 :
software77 מספקים בסיס נתונים של IP למדינה, שאמור להיות יותר איכותי מבסיס הנתונים שIP2C משתמשת בו כרגע (webhosting.info), אבל יש להם קצת בעיות בעקביות המידע.
התחלתי לעבוד על תמיכה בבסיס הנתונים שלהם לפני כמה חודשים טובים, אבל כשראיתי שזה נמשך יותר מדי הקפאתי את העסק (שעדיין נמצא בTODO שלי, קבור איפשהו 🙂 )
תומס ימשיך מאיפה שהפסקתי.
Facebook Comments
חולץ מאגר תגובות חבוי
לאחרונה יותר ויותר אנשים התלוננו שהבלוג אכל את התגובה שלהם.
למרבה הצער, לא ראיתי ברשימה של SK2 את התגובות הנ"ל, למעשה רשימת הספאם שלו היתה ריקה לגמרי.
לפני חמש דקות החלטתי לנסות לאפס את התוסף אחרי שקיבלתי עוד אימייל על ספאם שלאחריו הרשימה היתה ריקה.
לחצתי על כל הכפתורים האדומים הגדולים, ואחרי זה פתאום אני רואה את הרשימה של כל הספאם שנלכד לאחרונה.
אני אנסה לעבור עליו ולאשר את מה שרלוונטי.
אם הבלוג ממשיך לאכול לכם תגובות נא להודיע לי. (גם אימייל טוב, יש את האימייל בדף האודות).
Facebook Comments
iFuse
כשהיתי בסיאטל לפני כשמונה חודשים, קניתי לי אייפוד טאצ'.
המכשיר יפה, מהיר ומגניב אבל חסר בדבר אחד עיקרי:
חייבים להשתמש בiTunes כדי להעלות עליו קבצים.
iTunes היא אחת התוכנות המאוסות ביותר שאני מכיר, היא כבדה מאוד, הממשק שלה מעצבן ומתנשא (כן, ממשק מתנשא, יש דבר כזה), והיא מלאה באגים, וכדי לעצבן ממש – היא מחייבת חלונות או טייגר (Mac OS X).
השימוש העיקרי שלי בטאץ' הוא לשמיעת פודקסטים, ומטבע הדברים אני צריך לעדכן את העסק לפחות פעם בשבוע.
כשרק קיבלתי את המכשיר ביליתי די הרבה זמן בנסיונות להשתמש בVMWare או בVirtualBox (תוכנות ווירטואליזציה) כדי להריץ חלונות בתוך VM ועליו את הiTunes, אבל התמיכה של התוכנות האלו בUSB לא היתה מספיק טובה ונאלצתי להשתמש בעותק חלונות אמיתי כדי לעדכן את הקבצים, מה שגרם לכך שלפעמים לא עדכנתי אותם לתקופות ארוכות פשוט כי לא יצא לי להעלות את החלונות.
לפני כמה חודשים VMWare שיפרו מספיק את התמיכה שלהם בUSB והחל מגרסא שש בערך אני יכול לעדכן את האיפוד בלי לאתחל את המחשב, דבר ששיפר משמעותית את תדירות העדכונים שלי.
אבל עדיין, להריץ חלונות בתוך VMWare, ובתוכו להריץ את iTunes זה חתיכת מבצע כדי לעדכן קבצים.
אם פרצתם את הטאץ' שלכם, נוספה אפשרות נוספת:
להתחבר למכשיר דרך חיבור אלחוטי, לעגן את מערכת הקבצים עם sshfs (מערכת קבצים מבוססת fuse שמאפשרת לעגן דרך SSH).
העסק לא עבד מספיק טוב לטעמי, גם כי היו לי בעיות בחיבור האלחוטי וגם כי המכשיר אהב להכנס לסטנד-ביי תוך כדי עדכון, מה שגרם לחיבור להתנתק.
חוץ מזה זה פשוט לא עבד כמו שצריך ברמה של עדכוני הקבצים, למרות שאני מאמין שבחזית הזו המצב השתפר מאז.
התחלתי לחקור למה אין מימוש פתוח של פרוטוקול התקשורת שאפל מממשים על גבי חיבור הUSB, ונתקלתי בפרוייקט iFuse, ששם לעצמו מטרה לממש את הפרוטוקול ולספק כלי לעיגון מערכת הקבצים של אייפוד טאץ' ואייפון (שוב על בסיס fuse)
הפרוייקט היה תקוע במשך חודשים ארוכים בנסיונות למצוא דרך מסביב להצפנה בפרוטוקול (הפרוטוקול מוצפן בSSL, נבזי במיוחד מצד אפל), אבל לפני כמה שבועות היתה פריצת דרך ומאז יש התקדמות כמעט יומית.
נכון לכרגע קריאה של הקבצים, וקבלת רשימה של קבצים בספריה נתמכות יפה.
עדיין יש קשיים עם כתיבה של קבצים, אבל לדעתי זה עניין של כמה שבועות.
ברגע שהעסק יעבוד, תפתח הדרך לאינטגרציה אמיתית של הטאץ' עם מגוון התוכנות ללינוקס שמנהלות שירים על מכשירים נישאים.
Facebook Comments
Legacy of Omlet
אז בואו נראה מה נשאר השאיר לנו הצדיק אולמרט:
חוק נתוני תקשורת, הרי הוא חוק האח הגדול – המשטרה תקבל גישה למאגר נתונים של כל שיחות הטלפון וכל האתרים שאתם גולשים אליהם, בלי צו שופט.
מה, אתם לא סומכים על המשטרה שתשמור על הנתונים שלכם מוגנים?
מה, חשבתם ששוטר ימכור את הנתונים בעבור כמה אלפי שקלים לבלשים פרטיים? אין סיכוי!
חוק סינון אתרים, הרי הוא חוק הצנזורשת, בו כל אדם יגלוש באינטרנט מצונזר אלא אם הודיע שהוא רוצה לקבל את הזואופיליה שלו לא מצונזרת.
ש"ס יגנו על הנפש שלכם מפני אתרי תועבה, כמו אתרי פורנו ואתרים שמלמדים דברים חשוכים כמו אבולוציה.
חוק מאגרי מידע ביומטריים, שאושר לאחרונה, מאפשר למדינה לאסוף נתונים ביומטריים על כל האזרחים, כולל טביעת אצבע ומי יודע, אולי גם דגימת DNA בהמשך. כדאי לקרוא את המאמר הזה.
פיספסתי משהו?
מדינת ישראל הפכה למעצמה של הפרת זכויות אדם בסיסיות, שנושאת את לפיד החושך לפני הדיקטטורות בעולם.
אולמרט, תתפטר!
אה, התפטרת כבר?
אולמרט, תעוף מפה לפני שתחרב את מעט הטוב שנשאר במדינה המשוקצת הזו.
Facebook Comments
קווין קלי על 5000 הימים הבאים של הרשת
קווין קלי בהרצאה מרתקת (כ20 דקות) על עתיד הרשת.
Facebook Comments
קצרים
מייקרוספט תורמת 100,000 דולר לקרן התוכנה של אפאצ'י.
המהלך הופך את מייקרוסופט לספונסר פלטינום כמו גוגל ויאהו.
שאלתי כבר, האם מייקרוסופט משתנה?
——————–
דן קמינסקי – האקר, גילה חור אבטחה ברוב המימושים של שרתי הDNS היום שמאפשר התקפת הרעלת מטמון (Cache poisoning).
דן פנה במקביל למפתחות הDNSים הראשיות במטרה לארגן שחרור טלאי משותף במקביל, במטרה למזער את חלון ההזדמנות מרגע שהטלאי שוחרר לראשונה עד שהוא יהיה זמין לכל המימושים של שרתי הDNS.
אחרי חצי שנה של עבודה סודית הטלאי שוחרר אבל קמינסקי ביקש מקהילת ההאקרים לא לנסות לנחש מה החולשה, כי השוק צריך חודש כדי לבדוק ולהתקין את הטלאי.
החודש הזה נגמר באופן נוח בדיוק בתתאריך של כנס הכובעים השחורים, בו קמינסקי תכנן לספר לכולם על החולשה שהוא גילה, ולקטוף את הקרדיט (שמגיע לו).
ההתנהלות הזו עיצבנה לא מעט האקרים, כמה מהם הצליחו להבין את החולשה ושחררו קוד שמנצל אותה, מה שמעלה מאוד את הדחיפות של ההטלאה.
עוד על זה כאן.
Facebook Comments
רשת ג'יגהביט
הנתב הקודם – OfficeConnect של 3COM אף פעם לא היה טוב במיוחד.
החל מפינגים לא יציבים כאשר אני מתחבר דרך הנתב, וכלה במצב קטטוני עד כדי חוסר תקשורת בין שני המחשבים שמחוברים אליו שדורש אתחול של הנתב.
החלטתי להחליף את העסק, ובהתחלה חשבתי ללכת על נתב אולטימטיבי שיתן לי גם תקשורת אלחוטית מהירה, גם תקשורת מקומית מהירה וגם יכולת חיוג בכבלים ובADSL.
כשלא מצאתי משהו טוב מספיק שממש עשה לי את זה, החלטתי לשנות את האסטרגיה.
שינוי 1:
החלפת התשתית התקשורת שלי מכבלים לADSL.
על הדרך שדרגתי את חבילת התקשורת שלי מ1500/500 ל8000/800,
המחיר הוא 210 שקל לחודש עם התחייבות לשנה, כ90 שקלים יותר ממה ששילמתי קודם, וקו מהיר בהרבה – ויותר חשוב, יציב מאוד בניגוד לתשתית של הכבלים.
כחלק מהעסקה, ביקשתי מבזק לספק נתב. הם סיפקו נתב של ROTAL, לא פאר היצירה אבל מספיק טוב לצרכי התקשורת שלי מבחינת תקשורת אלחוטית ותקשורת אל האינטרנט.
הנתב יציב ולא נתקע כמו ה3COM המחורבן שהיה לי קודם, מה שפתר את הבעיה הזו, אבל לא נתן לי תקשורת יותר מהירה בין המחשבים.
שינוי 2:
כדי לפתור את הבעיה הזו, הזמנתי לי נתב ג'יגביט של Edimax, ושני כבלי רשת CAT6 שמתאימים לתקשורת הזו.
היום הם הגיעו, וחיש מהר התקנתי את הסוויץ', חיברתי אליו את המחשבים ובדקתי את המהירות:
קודם כל העתקת קובץ בין שני המחשבים. היה לי ברור שאני אתקע במגבלה של מהירות הכוננים הקשיחים שהיא נמוכה הרבה יותר מאשר ג'יגביט לשניה.
יצרתי קובץ של 1 ג'יגה, מלא לחלוטין באפסים עם
[code]
dd if=/dev/zero of=bigfile bs=1024 count=1000000
[/code]
שמתי אותו בספריה שחשופה בפרוטוקול HTTP, והורדתי עם WGET:
[code]
wget http://yadan.net/omry/bigfile
–2008-07-24 19:33:13– http://yadan.net/omry/bigfile
Resolving yadan.net… 10.0.0.2
Connecting to yadan.net|10.0.0.2|:80… connected.
HTTP request sent, awaiting response… 200 OK
Length: 1024000000 (977M) [text/plain]
Saving to: `bigfile'
100%[==============================================>] 1,024,000,000
39.6M/s in 25s
2008-07-24 19:33:38 (39.1 MB/s) – `bigfile' saved [1024000000/1024000000]
[/code]
כצפוי, לא מהירות שמרעידה את האדמה, אבל פי 3.5 יותר טוב ממה שנקבל ברשת 100 מגהביט בתאוריה (במעשי זה יותר מהיר פי 4-5).
לבדיקה הבאה רציתי מה המגבלה האמיתית של התשתית, בניטרול גורמים מציקים כמו מהירות הקריאה/הכתיבה של הכוננים.
חיפשתי קצת במאגר החבילות של דביאן, ומצאתי את iperf, תוכנית פשוטה לבדיקת ביצועי רשת.
iperf יודע לבדוק רוחב פס בתקשורת TCP או UDP, והוא עובד בשיטת שרת לקוח:
במחשב אחד מריצים אותו כשרת, במחשב השני כלקוח, ונותנים להם לבדוק את המהירות.
[code]
omry@home:~$ iperf -c 10.0.0.1
————————————————————
Client connecting to 10.0.0.1, TCP port 5001
TCP window size: 16.0 KByte (default)
————————————————————
[ 3] local 10.0.0.2 port 52685 connected with 10.0.0.1 port 5001
[ ID] Interval Transfer Bandwidth
[ 3] 0.0-10.0 sec 1.09 GBytes 940 Mbits/sec
[/code]
הרבה יותר מרשים.
אומנם לא הג'יגביט המובטח, אבל מספיק קרוב בשבילי, במיוחד לאור החומרה הזולה שקניתי לצורך העניין (סוויץ' ב150 שקל, וכבלי רשת של 15 מטר ו3 מטר ב70 ו30 שקל בהתאמה).
מכיוון שווידאו ב1080P הוא די גבולי על המחשב שיש לי בסלון (פנטיום D במהירות 3GHZ), החלטתי לנסות לבדוק איך הרשת סוחבת הזרמת וידאו ב1080P.
כדי לבדוק את זה, התחברתי מהמחשב בסלון אל המחשב בחדר (עם מעבד יותר חזק, Core 2 duo) עם ssh -X, מה שמאפשר לשלוח את הפלט של תוכניות גרפיות מהמחשב בחדר למחשב בסלון.
הפעלתי את mplayer במחשב בחדר על קובץ וידאו ב1080p (בטמן מתחיל), והפלט הוזרם למחשב בסלון.
הווידאו זז חלק לגמרי. אומנם לא שומעים כי הסאונד הולך למחשב הלא נכון, אבל זו בעיה אחרת ואני בטוח שאני אפתור אותה.
מה שלא ברור לי, זה למה בכלל זה עובד:
בהנחה של שכל פיקסל מיוצג ב4 בתים (ARGB), ושיש 25 פריימים לשניה (וכמובן כל בייט הוא 8 בתים), אז:
[code]
1920x1080x4x25x8=1,658,880,000
[/code]
1.6 ג'יגה ביט לשניה.
אפילו אם כל פיקסל הוא רק שלוש בתים (בלי A), ירדנו ל1.2 גיגהביט וזה עדיין לא מספיק.
אז איך בדיוק הסרט זז חלק על רשת של 1 גיגה ביט?
עדכון:
שמתי לב שmplayer מדווח על הפרמטרים המדוייקים של הסרט:
[code]
VIDEO: [avc1] 1920×800 24bpp 23.976 fps 0.0 kbps ( 0.0 kbyte/s)
1920x800x3x23.976×8=883,851,264
[/code]
שכבר מסתדר מצויין עם מה שראיתי ומדדתי.
Facebook Comments
גנגסטר אמריקאי
גנגסטר אמריקאי הוא סרט אלים אבל אלגנטי, בכיכוב דנזל וושינגטון בתור פרנק לוקס וראסל קראו בתור הבלש ריצ'י רוברטס.
פרנק לוקס בונה את עצמו בתור הבוס החדש של הארלם, אחרי שהבוס הקודם מת. הוא מתחיל לייבא סמים ישירות מהמזרח בעצמו, וחותך את המתווכים.
ריצ'י רוברטס הוא הבלש שמנסה לתפוס אותו.
הרקע לסיפור הוא מלחמת וויאטנם, והאירועים ההיסטוריים משפיעים על השתלשלות האירועים.
וואשינגטון וקראו מצויינים, ואני מצאתי את עצמי מזדהה יותר עם סוחר הסמים מאשר עם הבלש.
הסרט ארוך (מעל שעתיים וחצי) ומבוסס על סיפור אמיתי.
מאוד מומלץ.
Facebook Comments