פורסם ב

קוד טוב הוא קוד מת

למהנט:
קוד זדוני עלול לנצל פרצה חמורה באקספלורר
נשאלת השאלה, למה דווקא קוד זדוני?
האם קוד שוחר טובות לא יכול לנצל את הפרצה, נניח כדי להתקין אנטי וירוס, או כדי לסגור פרצה אחרת, שקוד זדוני יכול לנצל?
על הדרך, עוד קלישאה משודרגת:

code don't kill people, people kill people!
פורסם ב

למידה אצל בעלי חיים

סרטון משעשע על הישגים של בעלי חיים.
מעלה מחשבות לגבי מהי אינטלגנציה, אם בעלי חיים עם מוח בגודל של ציפור מסוגלים ללמוד לעשות דברים כאלו בעצמם, מה זה אומר עלינו?
האם בינה היא ידע שנרכש באופן מקרי, צרב לו כמה סינפסות, ואחר כך, באופן מקרי התחבר לפיסת ידע אחר ויצר מה שנראה כמו בינה?
נראה מאוד סביר שתהליך הלמידה של בעלי חיים פשוטים נוצר ברווורס, למשל, הכלב ששותה מים מהכיור:
סביר שנודע לו שיש שם מים איכשהו, אולי הבעלים שלו הרימו אותו לשם, או שהוא הריח משם מים או אוכל, זה יצר לו מוטיבציה להגיע לשם.
פעם אחת, במקרה, הכיסא היה קרוב לשיש, הכלב היה צמא, אז הוא ניסה והצליח להשתמש בכסא כדי להגיע לשיש. אחרי שזה קרה, נוצר מצב שבו "כסא ליד שיש" = "אפשר להגיע למים" = "אפשר לשתות".
כשהכלב היה צמא, לפעמים הכיסא היה ליד השיש, לפעמים לא.
אולי בפעם מסויימת הכיסא היה קרוב, אבל לא מספיק. חסרו ממש כמה סנטימטרים, אחרי כמה נסיונות שכשלו, הכלב הסיק שהוא יכול להזיז את הכסא את הסנטימטרים החסרים, ואז הוא הצליח.
ברגע שהוא למד שהכסא יכול לזוז, אז הוא כבר לא הסתפק בכמה סנטימטרים, אלא הזיז אותו מרחקים יותר גדולים.
כל זה היפוטתי, יכול להיות שעזרו לכלב בדוגמא הזו, אבל הרעיון הוא שתנאים מסויימים, ביחד עם מוטיבציה לבצע משהו יכולה להביא ללמידה גם בבעלי חיים פשוטים, ובטוח שגם אצלנו.
השאלה היא, האם אנחנו הרבה יותר מתוחכמים מזה? היתכן שרוב ההבדל נובע מהפער בכמות הידע?
מה זה אומר על בינה מלאכותית? אפשר לדמות תהליך למידה דומה במחשב?

פורסם ב

“פרפטום מובילה”, מבצע לקוראי חדר 404 ולקוראי מחשבות.

עידוק מחדר 404 מציע לאחרון שיגיב לפוסט "פרפטום מובילה" ארוחה ברפאל, במבצע שאינו מוגבל בזמן.
אני מצטרף למבצע, ומבטיח שאם האחרון שיגיב בחדר 404 יהיה גם האחרון שיגיב פה (המבצע אינו מוגבל בזמן), הוא יקבל בנוסף על הארוחה ברפאל, טיסה תיירותית אל תחנת החלל הבין לאומית, לכשתוקם.
כמובן, הוא צריך להיות אחרון בשני המבצעים.
פורסם ב

יום בחיי סנדוויץ

  • מוטי : אני רעב, בא לך איזה שתי חתיכות פיצה?
  • עמרי: לא, נשאר לי חצי סנדוויץ.
  • מוטי: תאכל חצי עכשיו, וחצי מחר.
  • עמרי: חצי ממה שישאר, ככה הוא יספיק לנצח, כל יום חצי.
  • מוטי: אבל מחצי לא תשבע.
  • עמרי: אם אני לא אשבע, אני אוכל עוד חצי.

מבוסס על סיפור אמיתי.
כל הדמויות, גם הבדיוניות, מבוססות על דמויות קומיקס מקומיקס רוסי משנות העשרים של המאה הקודמת.

פורסם ב

קצרים השניים

שניים קצרים, לפני שאני חוזר ללמוד למבחן באלגוריתמים (אהה, כן בטח) :
* מצחיק משהו, תוכנת הסרת הרוגלות של מייקרוסופט מזהה את נורטון-אנטי-וירוס כסוסון טרויאני גונב סיסמאות.

* האינטרנט שבור, מצטערים על אי הנוחות:
 
(התמונה לחיצה).