פיירפנג הוא השרת שמריץ את הבלוג הזה.
התוכנית המקורית בשבילו היתה שהוא יהיה מחשב טלויזיה, כלומר, מחשב שיתחבא ליד הטלויזיה, ויאפשר לי לראות סרטים וסדרות שאני מוריד מהאינטרנט במסך הגדול, בנוחות של הסלון.
הוא מריץ מערכת דביאן (לינוקס), שתופסת סך הכל 1.1 ג'יגה, אם אני לא מתייחס לנתונים שמאוכסנים שם (סרטים, מוסיקה וכו').
מהר מאוד החלטתי להשתמש במחשב הזה בתור שרת, לא כי הוא כזה חזק (הוא לא, סמפרון 2000 בערך, די עגלה), אלא כי קל לי לשמור אותו פועל בלי הפסקה.
המחשב הראשי משמש אותי גם למשחקים (למרות שפחות לאחרונה), ומשחקים מחייבים בדרך כלל שאני אבצע ביעוט (Reboot) ואפעיל את החלונות. מכיון שכך, המחשב הראשי לא מתאים ממש להיות שרת.
אז הפכתי את פיירפנג לשרת, ולאט לאט האצלתי עליו יותר ויותר סמכויות:
שרת אינטרנט שמריץ את הבלוג הזה, ומאפשר גישה לסרטים ולמוסיקה שלי, לי ולכמה נבחרי/ות גורל בעלי/ות סיסמא.
בנוסף הפכתי אותו לשרת דואר לכל דבר, ועכשיו הדואר שלי מאוכסן אצלי, ואף אחד לא תוקע לי בו פרסומות כשאני קורא אותו.
באופן טבעי, צריך הרבה מקום כדי לשמור את הסרטים, אז, נכון לכרגע, יש בפיירפנג שני דיסקים של 200 ג'יגה, אחד מהם בן שבוע בערך.
נוח מאוד שמחשב כזה ישמש כשרת קבצים, כי הוא זמין תמיד, ויש לו הרבה מקום, אז הגדרתי לו גם סמבה וNFS כדי שהמחשב השני יוכל לגשת לקבצים בכל מצב (גם כשהוא בחלונות).
בנוסף, הוא משמש כשרת הCVS שלי, ככה אני יכול לגשת לקוד שלי מכל מקום, מה שיכול להיות נוח לפעמים).
פעם בלילה יש גיבוי מבוסס rsync, שמגבה למעשה את כל המערכת למחיצה בדיסק השני (ההנחה שלי היא שלא סביר ששני הדיסקים יתקלקלו בו זמנית).
כמובן, אני רואה עליו סרטים וסדרות, באמצעות תוכנה חביבה בשם פריבו (עוד על פריבו פה)
זה פיירפנג, שרת השעשועים שלי.