התאוששות מהתקנת חלונות

בדיוק שלושה חודשים עברו מאז הפוסט הזה, והחלטתי להתקין חלונות שוב, יען כי תקף אותי שעמום.
פתאום גיליתי מחיצה של חמש ג'יגה שהשארתי בפעם האחרונה, בדיוק בשביל זה, בכלל לא זכרתי שהשארתי אותה שם.
טוב, אז הרצתי את ההתקנה של חלונות, ברגע שהוא סיים עם הסידי ועשה את הבוט (הראשון) שלו, רציתי לוודא שיש לי גישה ללינוקס.
חלונות לא מכיר בלינוקס ובזכותו להגדרה עצמית ולכן מה שהוא עושה זה פשוט לדרוס את הMBR (שמכיל את טבלת המחיצות, ומעט קוד שמתחיל את טעינת מערכת ההפעלה), ובכך מונע גישה ללינוקס.
ידעתי שזה יקרה, אז צרבתי לי מבעוד מועד דיסק של Super grub disk, שאמור להיות מסוגל לתקן את זה בצורה אוטומטית.
ליתר ביטחון, גיביתי גם את הmbr למחשב השני; את הmbr מחלצים ככה:

dd if=/dev/hda /of=hda.mbr bs=512 count=1

hda הוא הכונן שמכיל את הMBR, כל השאר יכולים להיות קבועים.
למרבה הצער סופר גראב דיסק נכשל ולא הצליח לשחזר את החלונות (אני אדווח למפתח שלו, אולי הוא יתקן) , הצעד הבא היה לעלות את נופיקס, שמשמש אצלי כדיסק הצלה מימים ימימה.
משום מה נסיונות השחזור בעזרת כלים של grub נכשלו גם משם, ולא ממש היה לי עצבים להתעסק עם זה – אז בחרתי בדרך שלישית:
לשחזר את הMBR שגיביתי – העתקתי אותו חזרה מהמחשב השני, ושחזרתי אותו עם הפקודה

dd if=hda.mbr of=/dev/hda

הפעם לא צריך לציין גודל בלוק ומספר בלוקים.
אתחלתי, וחזר לי התפריט המוכר של גראב, בדקתי שהלינוקס עולה, וחזרתי לטפל באיתחול של החלונות, בשביל זה פשוט הוספתי את זה לקובץ boot/grub/menu.lst של גראב:

title Windows 95/98/NT/2000
root (hd0,0)
makeactive
chainloader +1
אחרי זה גם החלונות התחיל לעלות, עדיין צריך לסיים את ההתקנה, אבל הפעם אני אעשה את זה בצורה בטוחה:
בכל צעד משמעותי אני אצור לי image של מחיצת החלונות, לשחזור עתידי ברגע שהחלונות יתפחלץ (וזה יקרה, ללא ספק). ככה אני אוכל "לחזור בעבר" לחלונות נקי ודנדש עם כל הדרייברים מותקנים בפקודה אחת ברגע שיתחילו הצרות.אם נסכם, נראה שהדרך היעילה ביותר לשחזר גישה ללינוקס אחרי התקנת חלונות למחיצה פנויה הוא בעזרת שחזור של הMBR כמו שתארתי כאן (זה בתנאי שלא ביצעתם שינויים לטבלאת המחיצות מתוך חלונות, כי אז תאבדו את אותם שינויים).

זימברה – כבר לא בטא.

זימברה, מערכת הדואר האלטרנטיבית, כבר לא בבטא.
זימברה היא מערכת דואר/לוח שנה מבוססת ווב, עם ממשק אג'קסי חביב ואפילו טאגים (ממש ווב 2.0 למהדרין),
שינוי משמעותי מהגרסא הקודמת היא שעכשיו יש שתי גרסאות של זימברה:
גרסאת הקוד הפתוח, שכשמה כן היא, פתוחת קוד, וגם חינמית.
גרסאת הרשת (Network), שעולה כסף, וכוללת תמיכה ועוד כמה פיצ'רים.
יש לזימברה שתי הדגמות, הדגמת פלאש, והדגמה באתר חי.
ההדגמות מרשימות מאוד.

זימברה תומכת מעתה במערכות ההפעלה הבאות:

  • פדורה קור  3 ו 4
  • רד האט EL4
  • סוזה ES9 ו 10
  • מק-אוס 10
  • דביאן (אלפא, לא מומלץ עדיין לסביבת פרודאקשן).

וכוללת את הדברים החדשים הבאים:

  • תמיכה מלאה בלוח שנה קבוצתי.
  • בדיקת איות.
  • זימלטס – שהן תוספות קטנות שאמפשרות הטמעה של מידע ממקורות חיצוניים בזימברה).
  • תמיכה באאוטלוק (בגרסאת הרשת, הלא חופשית).
  • יבוא קבצי PST
  • שיפורים בביצועי הממשק האג'קסי

ועוד.
נשמע טוב, כשהם יצאו לא הצלחתי להתקין כי היתה להם התקנה מותאמת פדורה.
אני הולך לנסות.

ניטור של שרת

השרת קורס לי לאחרונה בזמנים אקראיים למדי, ואני חושד שיש בעיית חומרה.
כחלק מהבדיקות, אני רוצה לדעת מתי בדיוק הוא קורס, כדי לנסות להצליב את הזמן עם נתונים מהלוג – אולי ככה אני אוכל לשים את האצבע על הגורם.
לשם כך כתבתי סקריפט קטן, שבודק אם יש פינג מהשרת (כשהוא קורס, הוא קורס חזק, גם פינג אין).
יש כלים יותר חזקים מהסקריפט צעצוע שלי, כמובן.
אחד מהם, monit, מיועד לרוץ על השרת עצמו, לבדוק שרותים שונים (שרת דואר, רשת או כל דבר אחר), ואפילו להפעיל אותם מחדש בעת הצורך.
ניסיתי את מונית, ולא ממש הצלחתי לגרום לו לעבוד בזמן בזמן קצר, אז החלטתי לדחות קצת את ההתקנה שלו – כרגע מה שאני צריך זה לפתור את הבעיה של הקריסות.

 

טיפים לדביאן #1

מעקב אוטומטי אחרי שינויים בקבצי הגדרות:
מי שלא מכיר את הסיטואציה הבאה שירים את היד:
הכל עובד סבבה, משדרגים את המערכת, אחרי שבוע פתאום מגלים שמשהו הפסיק לעבוד, ועכשיו צריך לגלות מה השתנה בדיוק.
מי שהרים את היד: תצא בחוץ, עויין.
כל השאר, נא להכיר את החבילה changetrack, שבסיסה בכור-קוד.
changetrack מאפשרת לעקוב אחרי שינויים לקבצי תצורה.
ההגדרת ברירת המחדל היא לעקוב אחרי קבצים שמופיעים ברשימה מסויימת, אבל אפשר בקלות להגדיר אותה לבדוק קבצים מסויימים נוספים או את כל קבצי התצורה על ידי שינויים בקובץ

 /etc/default/changetrack

ברגע שקובץ מהרשימה משתנה, משתמש השורש מקבל דואר שמספר לו איזה קובץ השתנה, ומה השינוי.
ההתקנה בדביאן:

apt-get install changetrack

ואם רוצים לשחק קצת בהגדרות, אז:

vim  /etc/default/changetrack


איך הופכים את לינוקס לחלונות XP?

מה!? אני שומע את הזעזוע בקול שלכם.
אה, מכירים את חלזונות XP? יש בו דבר אחד שהוא בכלל לא חלזוני : העליה אחרי ביעוט.
מהיר מאוד, כנראה בילי החליט שאם כבר עושים כל כך הרבה איתחולים, אז לפחות שהמערכת תעלה מהר.
אז מה זה קשור למערכת האליטיסית שלנו, שלא צריכה לעשות בוט לעולם, אתם שואלים?
אה, הנה התשובה:
initng – יעני, איתחול – הדור הבא, בא לעזור לסגור את הפער הטכנולוגי.
initng ממקבל את תהליך האיתחול, בצורה די חכמה, מה שמקצר משמעותית את זמן האיתחול.
ההתקנה בדביאן:

apt-get install initng

אחר כך, יש לערוך את קובץ ההגדרות של grub:

vim /boot/grub/menu.lst

ולהוסיף לשורת הקרנל את :

init=/sbin/initng

למשל
kernel          /boot/vmlinuz-2.6.12-1-386 root=/dev/hda3 init=/sbin/initng

זהירות:
אם טעיתם בדרך המערכת לא תעלה, מומלץ לשכפל בלוק שלם בשביל הנסיון. ברגע שזה עובד תמחקו את הבלוק המיותר.

הערה:
initng עדיין בפיתוח. אם יש בעיות, אפשר לקבל עזרה ב 
initng@irc://freenode.irc.net# 

שחזור מידע מדיסק שקרס.

בחודשיים האחרונים התברכתי במגוון תקלות מופלאות בכוננים קשיחים, דיסק אחד קיבל לי מגזרים רעים (bad sectors) דיסק שני קיבל, וחזר בו אחרי שהנתונים שבו הושמדו סופית.
מכל הסיפורים האלו, הפכתי למומחה לא קטן לשיחזורים של מידע מדיסקים אבודים.
לא שהיו לי אחוזי הצלחה טובים מדי, לעזזל, על הדיסק הראשון אני עדיין עובד, אחרי חודשיים (!), אבל בכל זאת, הנסיון הוא המורה הכי טוב, וכרגע יש ל י נסיון בערך כמו לאיזו מעבדת שחזורים קטנה.
אז כמה פנינות חוכמה, מבעל נסיון:

1. עצה מספר 1, בלי פאניקה – זו העצה הכי חשובה. אם אתם רוצים לגמור את כל העניין מהר, תכנסו לפאניקה. תוך עשר דקות רבע שעה הנתונים יהיו אבודים ותוכלו ללכת לראות טלוויזיה או לחתוך וורידים.

2. תתרחקו מLVM. אם אין לכם נסיון, זמן, סבלנות מפלדה, וגיבויים,  פשוט אל תגעו. השחזור של דיסק LVM שקרס הוא משימה קשה הרבה הרבה יותר מאשר שחזור של נתונים מממחיצה רגילה. יש כמה בעיות עם LVM :

  • אם יש לכם מחיצה לוגית שנפרשת על כמה דיסקים, ואחד מהם קרס, כל המחיצה הלכה.
  • גם אם התכוננתם ודאגתם שכל מחיצה לוגית תשב על דיסק אחד בלבד, ואחד מהדיסקים הלך, יש סיכוי שהVolume-group כולו ילך קפוט אם אחד הדיסקים יקרוס.
  • LVM פשוט לא מוכן, גם אם יש פונקציה שהכלים שלו אמורים לתת, הרבה פעמים תתאכזבו ברגע האמת.

אז מה נשאר? להשתמש בLVM בתוך אותו דיסק בלבד, לדאוג שלכל דיסק יהיה volume group משלו, ושלא יהיה יותר מדיסק אחד בתוך כל volume group. זו תצורה די בטוחה, אבל היא משאירה אתכם עם רווח מאוד שולי מהLVM: תוכלו לשנות דינמית את הגודל של המחיצות בתוך הדיסק.ביננו, אפשר לעשות את זה גם בלי LVM אם מאוד רוצים, ולכן המסקנה : עזבו את זה, זה לא שווה את הכאב הרב שזה יוצר.
ותאמינו לי, זה יוצר כבר, אני יושב בערוץ הIRC של LVM כבר שבוע, וכל מה שאני רואה זה קורבנות שבאים ומבקשים עזרה בשחזור. ולא, אף אחד לא עונה להם.

אז מה עושים?
דיסק שלכם קיבל מגזרים רעים? הדבר הראשון לעשות זה להרים את העוגן, מה שנקרא בלשון העם unmount. אתם לא רוצים שהמערכת הפעלה תתעסק עם הדיסק הזה בזמן שאתם מנסים לשחזר אותו. אם זה הדיסק הראשי שלכם תזמינו גרר מעכשיו. (דיסק בוט של קנופיקס הוא מאוד שימושי בזמנים כאלו).
מגזרים רעים הם בדרך כלל בעיה פיזית, נדיר שהיא נגרמת מתוכנה, אבל קיים. כמעט כל כונן קשיח היום מצוייד במערכת אוטומטית למיפוי מחדש של מגזרים רעים. זה אומר שאם סקטור מסויים נדפק, לא תדעו מזה כי הדיסק ימפה את הנתונים שעליו לסקטור אחר, שהוא שומר במחסן למקרה כזה בדיוק, ויפסיק לגשת לסקטור השבור.
ברגע שאתם מתחילים להרגיש את הבעיה, המצב כבר בקרשים – כי כל הספיירים שהדיסק שמר נגמרו, מה שאומר שהדיסק מחורבן לגמרי, ובדרך כלל במצב הזה הסקטורים הרעים רק מתרבים מיום ליום.
הסיבה שאני עובד כל כך הרבה זמן על  שחזור של הדיסק הראשון שנדפק לי לפני חודשיים היא בדיוק זו. אני סורק את השטח שלו, מסמן את הסקטורים הרעים, ואז עובר שוב, והופה – יש עוד שלא תפסתי במעבר הקודם. ממש כמו הידרה – תורידו ראש אחד, יצמחו 2 במקום. בנוסף, הסריקה הזו מאוד איטית כי ברגע שהדיסק לא תקין קריאה של סקטור בודד יכולה לקחת דקה עד שמגיעה  השגיאה המיוחלת.
ללינוקס כלי פשוט לסימון סקטורים רעים: badblocks.
לbadblocks שני מצבי סריקה מרכזיים:
קריאה-כתיבה לא הרסני.
כתיבה הרסני.
הראשון איטי, השני מהיר. אל תשתמשו בשני כי הוא משמיד את הנתונים, אלא אם – כמובן, אין נתונים, למשל אם הדיסק חדש ואתם רוצים לבדוק אותו.
badblocks לא עושה לדיסק שום דבר חוץ מלקרוא ולכתוב עליו, הוא לא מסמן את הסקטורים הרעים בשום מקום, במקום זה הוא יוצר קובץ שאליו הוא כותב את המספרים של הסקטורים הרעים. הקובץ הזה משמש כקלט לתוכניות לתיקון מערכת הקבצים (ככה הן יודעות על איזה סקטורים לא כדאי להן לדרוך). וזה מביא אותנו למוקש:
מה קורה אם badblocks חושב שגודל בלוק הוא 1024 בתים והתוכנית לתיקון מערכת הקבצים, נניח reiserfsck חושבת שגודל בלוק הוא 4096 בתים?
זה בדיוק המצב אם לא תגידו לbadblocks להשתמש בגודל בלוק הנכון, אז לשים לב.
אחרת יקרה לכם מה שקרה לי : תסרקו את הדיסק שבועיים, רק כדי לגלות שצריך להתחיל מחדש.
עוד משהו, בגלל הטבע הנבזי והחמקני של בלוקים רעים, אתם רוצים לסרוק כמה פעמים לפני שתכריזו על  סיום. בשביל זה יש לbadblocks פרמטר שאומר לה כמה מעברים נקיים היא צריכה לפני שהיא מסיימת.

badblocks -vsno badblocks-output-file -p 4 -b 4096 /dev/sda1

  אז ככה : 
v- זה בשביל שbadblocks תדפיס הרבה (זה משעמם לחכות שבועיים בלי לקבל הדפסות).
s-  זה בשביל לקבל הדפסת התקדמות.
n-  זה בשביל מצב קריאה-כתיבה לא הרסני.
o- זה בשביל קובץ פלט.
p- זה בשביל מספר המעברים הנקיים לפני שמסיימים.
b- זה בשביל גודל הבלוק, ברירת המחדל היא 1024, אבל לפחות עבור reiserfs היא לא מתאימה (תבדקו במערכת הקבצים שלכם מה הגודל הנכון).
ואחרון זה השם של ההתקן לבדוק.

אחרי שהחלטתי סוף סוף שסרקתי מספיק את הדיסק (לקח לי חודש וחצי, ומצאתי בו בסביבות 50,000 בלוקים רעים), ניסיתי לתקן את מערכת הקבצים עם reiserfsck.

reiserfsck –rebuild-tree -B badblocks–output-file /dev/sda1

אפשר לראות שכפרמטר אני מעביר אם הקובץ שיצרה badblocks.
הבעיה היא, כמו שהסתבר לי, שהדיסק היה רע מדי מכדי שreiserfsck תצליח לתקן את הנתונים עליו. כבר כמעט וויתרתי על הכל, אבל חיפוש קצר בגוגל גילה שיש תקווה.
קוראים לתקווה dd_rescue.
dd, למי שלא מכיר, היא תוכנה קטנה ושימושית שמעתיקה בלוקים. הבעיה איתה, שכמו כל תוכנה טובה, היא מדווחת ברגע שיש לה בעיה, ומפסיקה את הפעולה. רק שזה לא טוב לנו פה. אם ננסה להעתיק את הנתונים של הדיסק למקום אחר כדי לנסות לשחזר אותם שם, dd תפסיק להעתיק ברגע שהיא תדרוך על סקטור רע.
ומי בה להצלה? ניחשתם, dd_rescue.
הפקודה להעתקה של הנתונים היא מאוד פשוטה :

dd_rescue /dev/data_vg/data /mnt/data.img

רק מה, באופן טבעי הפעולה לוקחת זמן לפחות כמו סריקה עם badblocks, וכמו שאמרתי, לסרוק דיסק דפוק לוקח ימבה זמן.
אז נשאלת השאלה, למה להשתמש בbadblocks בכלל, אם אפשר ישר להעתיק את הנתונים למקום אחד ולבנות את מערכת הקבצים שם מחדש?
השאלה מצויינת, ואם הייתי שואל את עצמי אותה לפני חודשיים אולי כבר הייתי משחזר את הנתונים ושולח את הדיסק המזויין להחלפה.
בקיצור, התהליך המומלץ הוא להשתמש בdd_rescue קודם כל, כדי להעתיק את הנתונים (ברמת הבלוקים) למקום בטוח ויציב, ורק אז לנסות לשחזר.
כמובן שצריך מקום פנוי בגודל של המחיצה שאתם רוצים להעתיק.

יש עוד הרבה מה להגיד על הנושא, אבל אני אעצור פה.
אם הנתונים קריטיים לכם ואת מוכנים לשלם הרבה, לכו לחברה שמתמחה בזה.
אם הנתונים פחות קריטיים, אבל אתם לא רוצים לשלם הרבה, אני מוכן לנסות לשחזר אותם במחיר זול יחסית לכמה שזה יעלה בחברה מתמחה.
השחזור לא מוגבל ללינוקס, כמובן. באותם כלים (או דומים)  אפשר להשתמש כדי לשחזר גם דיסקים עם מערכות קבצים של חלונות.

קריזה (2)

טוב, אז איפה הייתי.
התקנתי דביאן אטץ' חדש על הדיסק הישן, למזלי הגיבוי האוטומטי הוכיח את עצמו, ולא איבדתי שום דבר חיוני, בנוסף, ההתאוששות היתה מאוד מהירה, כי כל ההגדרות שלי כבר קיימות. בסך הכל להתקין דברים מחדש ולהשתמש בהגדרות הקיימות מהגיבוי.
אחרי שהמצב הפך לשמיש, החלטתי לבדוק את הדיסק התקול פעם אחת אחרונה עם badblocks, כדי לא לצאת טמבל כשאני אשלח אותו להחלפה.
מכיוון שכבר ראיתי שיש לו מגזרים רעים (Bad sectors) בבדיקה יסודית שלא הורסת מידע של badblocks, שגם לוקחת יותר זמן מהבדיקה ההרסנית הרגילה – החלטתי להריץ את הבדיקה ההרסנית – פשוט כי היא יותר מהירה, ולא היה לי ספק שהדיסק דפוק, ושאין לי עליו דברים חיוניים שאני צריך לשמור.
להפתעתי הרבה הסתבר לי שהדיסק, ככל הנראה, בסדר גמור.
אני לא בטוח מה גרם לכל הסיפור הזה, אבל לפחות כרגע המצב נראה תקין.
אני נוטה לחשוב שהבעיה היתה התחרפנות קלה של ההגדרות בביוס, אבל מי יודע.
אולי קרניים קוסמיות, אולי אפילו גרמלינס.
בכל מקרה, אני אשוב להשתמש בדיסק הסורר אחרי שאני אסיים את הבדיקה הפיסית המאוד יסודית והרסנית שאני מריץ עליו כרגע:
badblocks -vsno bb -p 4 /dev/sda
זהירות, הפקודה הזו משמידה את המידע על הדיסק המצויין.

קריזה

מה ההבדל בין קריזה לקריסה?
לא יודע אבל הנה בא עוד אחד.
אם לקצר סיפור ארוך, יום אפור אחד הדיסק שלי החליט שהוא עושה קונצים. הלינוקס לא עשה בוט וצעק שוד-ושבר כשהוא ניסה לקרוא דברים מהדיסק.
העלתי את הקנופיקס, ובחנתי את העניין. המצב היה, בלי כל ספק – מחורבן.
הדיסק הראשי (SATA בן שנה וחצי בנפח של 200GB) נראה כאילו דרס אותו איזה מגנט ענק, כזה שמרים מכוניות.
מלא מגזרים רעים (Bad sectors).
הרצה של badblocks עליו גילתה בעיות לרוב, חשבתי לעצמי, "טוב שיש לי גיבוי אוטומטי כל יום לדיסק השני".
החלטתי להתקין דביאן חדש דנדש על הדיסק השני, לא רציתי כמובן לגעת בגיבוי, אז בלית ברירה דרסתי
את החלונות הישנוני שישב במחיצה הראשונה – של 30 ג'יגה. השארתי מחיצה קטנה של 5 ג'יגה בהתחלה, כדי להתקין שם חלונות בימים הטובים שבהם שוב יהיה לי קצת זמן למשחקים.
המשך הסיפור כשהפיירפוקס החדש יפסיק לעשות לי בעיות עם הוורדפרס.

נגן MP3ים חדש לאוטו

אחרי בערך שנתיים שהתעצלתי לתקן או להחליף את הנגן סידים באוטו, החלטתי היום לעשות מעשה.
נכנסתי לזאפ, מצאתי אחד שנראה חביב, התקשרתי לחנות לשאול אם יש להם במלאי, אמרו שכן, אז הרמתי את התחת העצלן שלי ונסעתי לחנות.
בסוף לא קניתי את זה שראיתי בזאפ, אלא אחד יותר טוב, וקצת יותר יקר, רק שהוא לא מותג (פיוניר), אלא סתם "פיילוט"
usb charm.
מה שמגניב בו זה שיש בו חיבור USB והוא יודע לקרוא קבצי MP3 מדיסק-און-קי, בנוסף לזה שהוא קורא סידים.
והכי חשוב, הוא גם מנגן, בניגוד לקודם שהיה לי.
הצעצוע עלה לי 700 שקלין, וקניתי גם דיסק-און-קי של 1 ג'יגה בעוד 370 שקלין.
כשחזרתי רציתי לבדוק את הדיסק און קי, לראות שהוא אכן עובד בלינוקס.
אז חיברתי אותו, והמקלדת הפסיקה לעבוד.
החלטתי לפנק את עצמי ולהעביר את המקלדת האלחוטית שנמצאת במחשב בסלון אל המחשב הראשי, גם ככה אני בקושי משתמש בה, רק מה?
המקלדת האלחוטית צריכה חשמל לנקודת קליטה של העכבר (שמשמשת גם כמטען לעכבר וכרכזת שן-כחולה) , ואז נתגלתה בעיה: אין שקעים פנויים ליד המחשב.
אחרי בערך חצי שעה של ניתוקים חיבורים שינויים הפעלות וכיבויים, המצב נראה ככה:
הזוועה
(ניתן להגדיל, אבל זה מיועד לחזקי הקיבה בלבד).
אז עכשיו יש לי מקום להכל, ועוד יש כמה שקעים פנויים.
הפעלתי את המחשב, חיברתי את הדיסק, עבד די חלק.
הוא מופיע בתור
/dev/sda
פירמטתי אותו לFAT32 עם
mkdosfs -I /dev/sda
ונראה שהכל בסדר (למרות שעוד לא ניסיתי אותו באוטו).‎

עדכון:
ניסיתי באוטו, עובד כמו ענק.
אין כמו לשמוע באוטו את הסאונד-טראק של GTA-Vice City!

איך לחטוף דומיין?

ברגע שהבעלים של דומיין מסויים מפסיק לשלם עליו, הדומיין עובר סדרה של שינויי סטטוס לפני שהוא חוזר לבריכה של הדומיינים החופשיים והמאושרים.
הבעיה שאי אפשר לדעת בדיוק מתי זה יקרה.
נניח שחפצה נפשך בדומיין מסויים.
הדבר הראשון לעשות הוא לבדוק מה המצב שלו בבסיס הנתונים whois.
נניח:
whois my-new-domain.net

אם הדומיין פנוי, תחזור הודעה שמכילה משהו בנוסח:

No match for "MY-NEW-DOMAIN.NET".


אם הדומיין רשום, תחזור הודעה שמכילה, בין היתר, את תאריך התפוגה שלו, משהו כמו:

Expires......: 2006-05-31 19:27:29

ברגע שתאריך התפוגה של דומיין חלף, הבעלים שלו מתחיל לקבל אזהרות, אחרי כמה זמן הוא כבר לא יכול להשתמש בו, אבל עדיין יש לו את הזכות לשלם ולקבל אותו.
המצב הזה נקרא REGISTRAR-LOCK, וההודעה שחוזרת תכיל את זה:

Status: REGISTRAR-LOCK

כמו שאמרתי, הדומיין עלול להשאר במצב הזה די הרבה זמן, אפילו חודשיים.
טריק אפשרי כדי לקבל את הדומיין הוא לבקש מהלינוקס שלכם, במילות נועם, לבדוק כל יום מה המצב עם הדומיין, ולשלוח לכם אימייל ברגע שהוא כבר לא נעול.
צרו קובץ בשם check.domain, הכניסו בתוכו את זה:



#! /bin/sh
STATUS=`whois my-new-domain.net | grep -i lock`
if [ "$STATUS" == "" ] ; then
echo "my-new-domain.net is free!" | mail your@email.address
fi


שימו את הקובץ בתוך

/etc/cron/daily

ושנו את הדגל שלו לקובץ הרצה :

chmod +x /etc/cron.daily/check.domain

כמובן, יש לשנות בקובץ את הדומיין והאימייל למשהו תקין.

מקסימום יום אחרי שהדומיין ישתחרר, המערכת תשלח לכם אימייל, ותוכלו לחטוף אותו.

התקנת רשת של דביאן על מחשב עם מודם ADSL מצ'וקמק.

בסוף השבוע ביקרתי את ההורים במצפה, והחלטתי להתקין במחשב של אחותי הפזיזה מערכת לינוקס (דביאן).
יש כמה סיבות:
* יותר מדי פעמים נקראתי אל הדגל אחרי שהחלונות שם התפחלץ ספונטנית או נדבק באיזה וירוס.
* אני חושב שהאחות הנזכרת יכולה להתמודד עם זה והיא בטוח תלמד הרבה מזה.
* זה מבעס להיות על חלונות כשאני נוסע למצפה.
מכיוון שאין צורב במחשב הזה, אז ביקשתי מחבר שיצרוב לי את הISO של התקנת הרשת של דביאן אטצ', ועל הדרך גם את הISO של קנופיקס 4.
הראשון כדי להתקין ממנו את דביאן, השני למקרה שאני אתקל בבעיות (קנופיקס מאפשר להעלות לינוקס על המחשב ישר מהסידי, בלי התקנה).
מכיוון שיש על המחשב הזה מודם USB מדגם ALE150, ומכיוון שהוא לא ממש ידוע כמודם שנתמך בקלות בלינוקס, עשיתי קצת שיעורי בית קודם.
הדף הזה מספק אחלה הוראות לנפגעי הגורל שזכו במודמי USB של ALE.
אז אחרי שפיניתי מחיצה (20 ג'יגה) ללינוקס, שמרתי את המידע הדרוש להתקנת המודם לפי ההוראות והורדתי מה שצריך למחיצה של החלונות.
קנופיקס מבוסס על דביאן, אז החלטתי לבדוק קודם על קנופיקס, אם זה יעבוד שם אז סביר שגם בדביאן זה יצליח.
ביעטתי את המחשב, הקנופיקס עלה, ובלי הרבה בעיות הגדרתי את המודם לפי ההוראות.
שמח וטוב לבב, התחלתי בהתקנה של דביאן על המחיצה הפנויה.
ההתקנה של המערכת הבסיסית עברה חלק, ולא הצליחה להתחבר לאינטרנט כצפוי – מלא ביטחון עצמי ניסיתי להתקין את החבילה של המודול של המודם, רק שמסתבר שהחבילה הנ"ל תלויה בחבילה ppp, שתלויה בתורה בעוד חבילה או שתיים וכו' – ושכולן נעדרות איך שהוא מהדיסק של התקנת הרשת (לא ברור איך זה יתכן).
אם לקצר סיפור מרובה איתחולים :
1. העלתי את החלונות
2. הורדתי את החבילות החסרות
3. העלתי את הלינוקס
5. ניסיתי להתקין, גיליתי שחסרה עוד חבילה.
6. קפוץ ל1 עד שימאס.
אחרי שסוף סוף המודם עבד, ההתקנה המשיכה על מי מנוחות, ובערך אחרי שעה וחצי של הורדות (התקנת רשת או לא?) הכל עבד.

אז מה המסקנה?
לא יודע, אם תגלו אני אשמח לשמוע.