החלטתי לשחרר פוסטים שלמים בRSS, לא חושב שיש טעם בלמשוך אנשים באף לפה. מי שרוצה לקרוא יכול לקרוא גם בקורא רסיסים.
זו הזדמנות מעניינת לראות מה זה יעשה לרמת הכניסות פה, שנעה כרגע בין 150 ל200 מבקרים בימים רגילים.
Facebook Comments
19 תגובות בנושא “פוסטים שלמים בRSS”
סגור לתגובות.
עלי ירדו פעם שאני מסרס לקוראים שלי את האופציות, שאני הולך נגד הרוח של הבלוגוספירה, שאני לוקח לקוראים שלי את החופש לבחור איך בא להם לאכול את הפוסטים. אז הפסקתי לחתוך פוסטים עם MORE.
הבעיה היא שזה מוזר לי. אני אוהב לגשת לבלוג, לראות רשימת כותרות עם תקצירים ולהכנס לראות את כל המאמר. אנשים אמרו לי שכשאני חותך אחרי הפסקה הראשונה עם MORE אני הורס להם את החוויה ההפוכה – שהם אוהבים לראות את הפוסטים המלאים, ארוכים ככל שיהיו, ברצף בעמוד אחד ארוך.
בקיצור – אי אפשר לספק את כולם. אני מייצא הכל ברסס, ומי שירצה לקצר שיבקש הקורא הרססים שלו, וחסל…
החלטה טובה. אני מעדיף לקרוא את הפוסטים בשלמותם בקורא הרסס. אני נכנס לפוסט בדרך כלל רק אם אני רוצה לקרוא את התגובות. הרבה פעמים אני מוותר על הכניסה אם הפוסט קטוע.
קבל ח"ח. אפילו ח"ח"ח.
מה הכיף בלהביא קוראים למקום שהם לא רוצים להיות בו?
עירא, אני חושב שפוסטים חדשים ראויים להופיע בשלמותם ופוסטים ישנים שעדיין בדף הראשי ראויים להופיע כתקציר (אם הם מספיק ארוכים).
אני אישית מעצל לחתוך פוסטים.
צפריר, יותר קל לספור אותם כשהם באים אליך, חוץ מזה לא חושב שזה משנה (אולי אם יש לך פרסומות באתר זה כן).
בדרך כלל כשאני מתחיל לקרוא קטע בקורא הרסס אני נכנס למין "מצב קריאה" מרוכז, והקישר להמשכו, הלחיצה, ההמתנה, וההתאפסות מחדש מוציאים אותי ממנו ומורידים מרמת ההנאה שלי. כמו כן, לרוב אני מעדיף לפתוח את הקישור בטאב חדש ולהמשיך הלאה ברשימת הרסס, מה שגורם לכך שאחזור אל הקטע המדובר לאחר מספר דקות ובכלל לא אהיה בקונטקסט הנכון.
החלטה מבורכת.
אני דווקא בוחר פוסטים לפי כותרות ופותח אותם בדפדפן ועובר על כל החלוניות שפתחתי.
אני אישית מאוד שמח על ההחלטה.
ומספר הכניסות ביום זה לא הכל… גם אם כיום זה מדד שמשפיע על עלות הפרסום באתר, הרי יש גם פרסום ב-rss – ראה למשל הפיד של סלאשדוט. מעניין לפי מה קובעים שם את התפוצה של הפרסומים ב-rss. אם אכן יש שם דרך למדוד כמה אנשים מקבלים את הפרסומות לקוראי הרססים שלהם, הרי גם אתה יכול למדוד כך את מספר הקוראים שלך.
דן, אני יכול לחשוב על כל מני דרכים זדוניות יותר ופחות לספור את קוראי הרסס.
בוא נשאיר את זה בינתיים בצד :).
באג:
אני נוטה לקרוא פוסטים גדולים באתר שלהם, אבל פוסטים קטנים בדרך כלל לא.
תודה. אותי לפחות זה משמח ביותר.
אני נכנסת לבלוגים כשיש לי מה להגיב, לרוב בפוסטים מקוצצים אלא אם החלק שקראתי ממש טוב, אני פשוט מוותרת.
עמרי, הקוראים הקבועים הם לא אלה שלוחצים על פרסומות, רוב הקליקים שאצלי באים מפוסטים בשנת 2006, ומאז שיש לי פרסומות אני משקיע יותר בSEO ונתינת כותרות יותר משמעותיות לפוסטים.
צפריר, מי אמר שאתה צריך ללחוץ כדי שאני אדע שראית את הפוסט? יש עוד דרכים לדעת.
חנית, אם שימחתי אותך לכבוד החג, דיינו :).
לא הבנתי.
למה אתה צריך לראות מספרים עולים?
רייטינג?
צפריר, זה קשור למשהו אזוטרי כזה שמעניין אותי משום מה :
כמה אנשים קוראים את מה שאני כותב.
אז זה לא המדד.
בעולם של רסס אי אפשר לדעת כמה קוראים את מה שאתה כותב ואיפה, ובעולם של רסס חלקי הרבה קוראים חלק ממה שאתה כותב והרבה היו קוראים את מה שאתה כותב אבל לא טורחים להיכנס.
לדעתי.
צפריר, אל תמהר להכריז הכרזות כאלו.
אני ממהר.
אני לא יודע כמה קוראים אותי דרך בלוגרים.נט, אני לא יודע כמה קוראים אותי דרך כל מיני אגרגטורים אחרים, אני לא יודע כמה מקבלים פוסטים שלי דרך shared items של מישהו אחר בגוגל רידר או ששולחים להם פוסט שלי במייל.
אני יודע בערך מה רמת ההשפעה שלי ואיפה אני ממוקם.
ואני לא יודע כמה אנשים קוראים את הבלוג מאחורי הכתף של מישהו אחר.
מה שאי אפשר לדעת לא רלוונטי.
אני חושב שאפשר לדעת לא מעט, למשל על ידי שתילה של תמונה קטנה בכל פוסט שתוצג על ידי הדפדפן ותאותת לשרת שמישהו רינדר את הפוסט.
זה לא מושלם, אבל זה די טוב.
האמת שהפוסטים החתוכי די מעצבנים. שמח על ההחלטה שלך.