שכל חשמלי

מה היא אינטליגנציה?
היכולת לפתור בעיות חדשות, ללמוד דברים חדשים, וכמובן, מודעות – אותה "נשמה" בלתי מוגדרת.
אני מתאר לעצמי שכל הקוראים מגדירים את עצמם כבעלי אינטליגנציה (חוץ ממך, גוגל בוט!).
השאלה המעניינת היא איפה עובר הגבול:

האם ילד בן שלוש הוא אינטליגנטי? כל אחד יגיד שכן.
כלב?
חתול?
במידה מסויימת.
עכבר?
ג'וק?
פה זה כבר מתחיל להיות לא ברור, חלק מהאנשים יחשבו שכן, חלק שלא.

הגישה הרגילה של אנשי מדעי המחשב היא כזו:
בהנתן תוכנית, אם יש מקרים בה היא לא פותרת את הבעיה, היא לא טובה.
למשל, אם תוכנית מיון חוזרת לפעמים עם רשימה לא ממוינת, אפשר לזרוק אותה לפח.
מה שמוזר, זה שאף אחד לא יצפה מבן אדם למיין תמיד נכון.
אנשים טועים, ואנחנו לא חושבים שהם לא אינטליגנטיים בגלל זה.
אנשים גם לא תמיד נותנים את התשובה הטובה ביותר לשאלה, למשל, אם תשאלו בן אדם איך מגיעים לעזריאלי, תקבלו תשובה.
לא בטוח שהיא נכונה, לא בטוח שהיא אופטימלית (אולי יש דרך קצרה יותר).
למעשה, זה לא שאנחנו עצלנים, אנחנו פשוט לא טובים בזה.
גם אם תתנו למישהו מפה עם סרגל, הוא לא יצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר ברוב המקרים, למרות שמחשב יעשה את זה מצויין.

לעומת זאת, יש דברים שאנחנו עושים טוב מאוד, ומחשבים מתקשים בהם מאוד (דרך אחרת לומר, שאנחנו לא יודעים לתכנת את המחשבים לפתור את הבעיות באותה קלות שאנחנו פותרים אותן) – למשל, ראיה, או זיהוי דיבור.
אנחנו מסוגלים לזהות בן אדם אחר לפי אלף סימנים קטנים ועדינים, שיעברו למחשב החזק ביותר מעל המעבד.
אנחנו מסוגלים לסרוק 100 תמונות בתוך 10 שניות, ולמצוא את כל התמונות שמכילות חד קרן סגול.
אין מחשב שמסוגל לזה היום ובוודאי לא במהירות הזו.

אז, מה הסוד?
האם אינטליגנציה היא תוצר של ידע?
אולי כל הכוח המוחי שלנו נובע מיכולת אסוציאטיבית לשלוף מידע, והיכולת שלנו להתמיר מידע למשהו אחר, שמכיל את תמצית הידע, ושקל לנו לשלוף אותו ברגע הצורך?
מה עם התודעה?
אנחנו מסוגלים לחשוב על החשיבה, אנחנו מסוגלים לכוון את החשיבה לכיוונים מסויימים, גם אם הגירויים שאנחנו מקבלים מבחוץ מכוונים אותה לכיוונים אחרים.

עוד תוצר של המודעות היא שאנחו נותנים לעצמנו מטרות: אנחנו יכולים להחליט פתאום שעכשיו זה זמן טוב ללכת לקניות, למרות שזה בכלל לא היום הקבוע של הקניות, או שכדאי להתפטר מהעבודה, למרות שבטווח הקצר (ואולי הארוך) זה יגרום לצרות.
בינה מלאכותית הוא תחום צעיר, בסך הכל בן כ50 שנה.
בתוך פרק הזמן הזה, היתה התפכחות קשה, ממצב של "אנחנו כמעט שם, זה רק עניין של כוח עיבוד ועוד קצת מחקר" למצב של "אין דבר כזה בינה מלאכותית, בואו ננסה לפתור בעיות מסויימות בטכניקות ספציפיות".

אלן טיורינג, אחד ממדעני המחשב הגדולים ביותר, תיאר ב1950 מבחן לבינה מלאכותית, שנקרא, במפתיע, מבחן טיורינג:
כדי לעבור את מבחן טיורינג, תוכנית מחשב צריכה לשכנע אדם שמדבר איתה שהיא בעצמה בן אדם.
יש פרס די גדול – 100,000$, למי שיצליח לכתוב כזו תוכנית, אבל עד היום, אחרי יותר מ50 שנה, אף אחד לא הצליח.
המוטיבציה האמיתית היא לא הפרס הזה, כמובן, אלא פרס הנובל שיתלווה לו, והיוקרה שתתלוה לו.
אז מה, האם בחמישים השנה הבאות תוכנית תצליח לעבור את מבחן טיורינג?

לדעתי יש סיכוי.
אולי הפתרון יבוא מכיוון אחר, במקום לנסות לחקות את המוח ברמה התהליכית, כלומר לנסות ליצור מודעות, אירגון זכרון בצורה יחסית, וכו', אפשר יהיה בשלב מסויים לבצע סימולציה ברמה התאית של מוח פשוט, אולי של עכבר.
זה כבר עניין ביולוגי, צריך להבין היטב את התפקוד של תאי המוח, מבחינה חשמלית וכימית, ומשם הדרך לביצוע סימולציה היא די קצרה.
מספר התאים במוח נתון הוא סופי, וכוח העיבוד והזכרון של המחשבים גדל אקספוננציאלית, זה רק עניין של זמן עד שיהיה לנו כוח העיבוד הדרוש.

מי יודע, אולי בעוד 20 שנה יהיו מחשבים שיוכלו לנהל את העולם, ויחליפו את הפוליטיקאים.

Facebook Comments

20 תגובות בנושא “שכל חשמלי”

  1. ההגדרה האמיתית של אינטלגנציה, אגב, היא "מה שמבחני האינטלגנציה בודקים". 🙂
    בכל מקרה, יופי של פוסט.

  2. כולם יודעים שמבחני אינטלגנציה שווים משהו רק אם אני מוציא בהם ציון טוב :).

  3. היי 🙂 מאמר יפה, באמת. אני חושבת שזה לא עניין של אינטלגנציה, עם זה שלמחשב יש אינטלגנציה אפילו אני מסכימה 🙂
    לדעתי מדובר במודעות, ולפעמים אפילו חוסר מודעות. האדם לא אידיאלי וההגיון שלו מעוות בניגוד למחשב. הרבה אנשים רואים את העולם דרך "עדשה עקומה" ולך תבין אותם. אני לא חושבת שמחשב ביום בהיר אחד יוכל ללקות בסכיזופרניה או במניה דיפרסיה…
    אני לוקחת על עצמי את האומץ להגיד שאני מבינה בנוירופסיכיאטריה יותר מרוב המתכנתים, חקרתי את זה המון
    אני חושבת שאם אי פעם יוכלו להבין את תפקוד המוח בצורה שאתה מדבר על זה זה יפתור בעיות שטעמי הרבה יותר קריטיות. אפשר יהיה למצו פיתרון לכל המחלות הקיימות ולא יהיו יותר אנשים חולים בעולם.
    הלוואי וזה היה אפשרי…
    אני בתור אדם מציאותי לא חושבת שזה באמת אפשרי, אבל שיהה בהצלחה…

  4. אני חושבת גם שתהיה בעיה עם זה שלמרות שלאדם מסויים יש דעה ותגובה מסויימת על המתרחש? הוא יכול גם להבין ולזהדהות עם הרבה תגובות ודעות אחרות מבלי שיסבירו לו בפירוט את ההגיון שמאחורי זה. אני בספק אם מחשב יוכל לעשות דבר כזה

  5. תודה סבטה.
    קודם כל, היום אין למחשבים מה שאנחנו קוראים אינטליגנציה.
    את צודקת שהבנה מוחלטת של המוח האנושי ברמה התאית תעזור לנו לרפא הרבה מחלות (אבל לא את כולן), אבל אסור לך לזלזל במשמעות של פיתוח של בינה מלאכותית אמיתית.
    אם תחשבי על זה, אז תביני שברגע שיהיה דבר כזה, זה יהיה עניין של זמן עד שהוא יעקוף אותנו ביכולת השכלית.
    מאותו רגע, הרבה דברים שנשגבים מאיתנו היום יהפכו לזמינים.
    העלת שאלה מעניינת, האם תוכנת מחשב בעלת בינה מלאכותית תוכל לחלות במחלות מנטליות שמאפיינות יצוריים בעלי אינטליגנציה?
    אני חושב שכן, אבל זה כנראה יהיה באג.
    דמייני לך מחשב בעל אישיות כפייתית..
    אה, בעצם כבר היום יש למחשבים אישיות כפייתית. 🙂

  6. בנוגע לאישיות כפייתית אתה כנראה צודק:)
    אני בדיוק כתבתי לך במשך שעה וחצי עוד תגובה של איזה 5 עמודים, ואז המחשב שלי הפסיק להגיב, הודיע לי שאין לו מספיק זכרון ולכן הוא נאלץ לכווץ מספר קבצים ולסגור מספר אפליקציות ולאחר מכן הוא הפיק צפצוף מזעזע ופשוט נכבה. אתה קולט איזו חוצפה יכולה להיות למחשב בעל אישיות כפייתית???!!!
    🙂
    ובכן, אני בתור בן אדם אהיה סבלנית ואנסה לכתוב פעם נוספת…

  7. ואו עומרי, נראה לי שזה מצויין שזה קרה! אני בדיוק התחלתי לנסות לשחזר את כל מה שכתבתי לפני שזה פירוט ארוך של למה לא יכול להיות דבר כזה. וכמובן לפני זה התקשרתי לסשה לספר לו מה קרה והתווכחנו קצת על האם יכולה להיות תכנה כזאת או לא…
    בקיצור, לאחר שהתחלתי עוד פעם לכתוב, לפתע צץ לי רעיון ומחקתי הכל.
    אני חושבת שאני יודעת איך אפשר לכתוב תכנה כזאת! זה כמובן לא יהיה בן אדם, אבל אפשר יהיה לדבר איתה על כל דבר בעולם מבלי להבין שזה לא בן אדם. אני אפילו חושבת שאני יכולה לכתוב אלגוריתם כזה. זה קצת קשה ואלי יקח לי כמה חודשים, אבל זה הרבה יותר פשוט מ-database ענקי שלא ברור כמה זמן צריך כדי להזין את כל האפשרויות ואיפה לאחסן את זה.
    הרעיון הרבה יותר פשוט: זה יהיה מובנה על 3 דברים:
    מילון מלא של כל המלים הקיימות באיזושהי שפה
    כללי תחביר מאוד מדויקים ועדינים
    וקישורים אסוציאטיביים בין איזשהם מילים שאפשר יהיה לערוך

    כמובן שלתוכנה כזאת לא תהיה מודעות ולא יהיה לה מושג על מה מדברים איתה ועל מה היא מדברת? אבל אי אפשר יהיה להבדיל שאתה מדבר עם תוכנה
    בקיצור, זה מאוד מעניין, דבר איתי

  8. סבטה, את מדברת מתמימות.
    אם תחשבי על זה לעומק, תראי שיש הרבה מאוד דברים שאי אפשר לנתח תחבירית, ואת עדיין מבינה.
    יש הרבה דברים שאת מבינה רק בזכות הידע שלך על העולם.
    קחי את המשפט הזה כדוגמא:
    "ואני מברך, ברוך שפיתח תוכנות זבל ושתה את המיץ".
    תוכנת מחשב שתבנה כמו שאת מתארת, תפספס לגמרי את ההומור במשפט הזה, הוא עדין מדי. היא תחשוב שברוך פיתח תוכנות זבל ושתה איזה שהוא מיץ (קולה? פיץ פטל?).
    בינה מלאכותית חייבת להיות יכולה ללמוד ולאכסן ידע חדש.

  9. אני זוכר שדיברנו קצת על הנושא הזה בקורס ברשתות נוירונים. המוח האנושי מורכב ממספר עצום של נוירונים (תאי-עצב). יש היום אלגוריתמים רבים שמנסים לחקות את פעולת המוח ע"י סימולציה של רשת נוירונים.

    מסתבר שדווקא יש הצלחות לא מעטות בתחום. אחד הרעיונות הוא שאפשר "לאמן" רשת נוירונים ע"י כלל למידה פשוט. אחרי אימון מתאים, אם תתן לה דוגמת קלט חדשה, היא "תדע" לסווג אותה לקטגוריה מתאימה.

    בכל אופן הנקודה שאני רוצה להגיד היא אחרת. מספר הנוירונים במוח עדיין גדול בצורה משמעותית ממה שניתן לדחוס לאיזשהו מחשב. אני לא זוכר את המספרים, אבל ככל הנראה קצב השיפור של המחשב מאט ומפסיק להיות אקספוננציאלי, ולכן אין סיכוי שנגיע לשם בזמן הקרוב…

  10. 1. אני בכלל לא בטוח שקצב השיפור מאט.
    2. יש לך מספרים, הרי עליהם עומדת הטענה שלך.

  11. לפי ויקיפדיה, יש במוח האנושי 100 ביליון נוירונים ו-100 טריליון סינאפסות.

    זה אומר שכדי לייצג את זה במחשב, אתה צריך גרף עם בערך 2 בחזקת 37 קודקודים, ו-2 בחזקת 47 קשתות. זה הרבה מאוד מעבר למה שאנחנו מסוגלים אליו.

    בכל אופן למיטב ידיעתי הקצב אכן מאט. הכיוון עכשיו הוא למערכת רבת-מעבדים, כך שהביצועים הגבוהים יגיעו תודות לזה שהאלגוריתמים יצטרכו להיות יותר ניתנים למיקבול. ולא מסתם כוח מחשוב.

  12. זה לא בהכרח דבר רע.
    כנראה שהיכולת של המוח שלנו היא מעבודה מקבילית ולא מכוח עיבוד נטו, ככה שאולי זה הכיוון הנכון.

  13. גם אם תפתח תוכנה שתעמוד במבחן טיורינג, לא תזכה בנובל. (אלא אם תכתוב על כך ספר ממש טוב ותקבל נובל בספרות, או שתשתמש בה כדי להשיג שלום – למשל במזה"ת – ותקבל פרס נובל לשלום, וכן הלאה). פרסי נובל יש ברפואה, כימיה, פיזיקה, ספרות, פעילות למען השלום וכלכלה.

    אני מעיר לך על כך כדי שלא תתאכזב לאחר שהקדשת את חייך לפתרון הבעייה, ולא זכית בפרס המיוחל.

  14. ד.ט, אתה צודק, כמובן.
    וכבר קיבלתי את ההערה הזו.
    מצד שני, אין לי בעיה שמישהו אחר יקדיש את חייו ויפתור את הבעיה, ולא יקבל את פרס הנובל.
    העיקר שיפתור את הבעיה. 🙂

סגור לתגובות.