שודדים עם רשיון

20 תגובות בנושא “שודדים עם רשיון”

1. למה אתה חושב שיש קשר בין שתי הריביות?

2. היפוטתית, אם הריבית של בנק ישראל היתה 15%, מה אתה חושב היה קורה לריבית על המשיכת יתר?

3. נכון שהיא היתה יותר גבוה, אבל זה בגלל שאם בנק ישראל מוכן לשלם לבנקים ריבית של 15% אז אין לבנקים שום סיבה לתת לך כסף. מצד שני, במצב היום, העובדה שבנק ישראל לא מתכוון יותר ללוות כסף מהבנקים לא אומרת שיש להם כסף להלוות לך (וכנראה שאין להם) או שאין מליון אנשים אחרים שרוצים ללוות וגורמים לעליה במחיר.

4. אם זה מנחם אותך, אז גם חברת החשמל התקשתה לגייס כסף מהבנקים בארץ וגייסה בחו"ל בריבית של יותר מ9%

5. מרק,
   אם בנק ישראל היה מוכן לשלם 15% אז הבנקים היו לוקחים בשמחה 30% מאיתנו.
   הנגיד לא מוריד את הריבית כדי שהבנקים ירוויחו יותר, אלא כדי שיותר אנשים יקחו הלוואות זולות ויבזבזו כסף שיניע (לכאורה) מחדש את הצמיחה.

   חברת החשמל התגייסה לגייס כי המדינה סרבה לתת לה ערבויות (שזה די מגוחך, כי אם חברת חשמל קורסת המדינה קורסת איתה).
   זה הכל משחקי פוליטיקה, ואת המחיר אנחנו נשלם כשחברת החשמל תעלה את התעריפים כדי לכסות את הריבית הזו.

6. מה שמרק מתכוון לאמר, זה שהבנקים בוודאי חוששים יותר שאתה לא תחזיר את הכסף מאשר חברת חשמל (נראה לי שהמדינה לא נתנה גם לך ערבויות :)), ולכן מפצים את עצמם בריבית גבוהה יותר.

   אל תשכח שהבנקים צריכים להגיע עד סוף השנה ליחס הלימות הון של 12%, וכן להתכונן לנפילת טייקון אחד או שניים. בנוסף לכך, אתה תוכל להוזיל לעצמך את הריבית אם תקח הלוואה מסודרת ולא משיכת יתר (במיוחד מבנק קטן, כדוגמת בנק אגוד), אם כי יש להזהר שזה לא יהפך לגם וגם.

   אתה צודק שבנק ישראל מוזיל את הריבית כדי שהבנקים יתנו הלוואות, אבל לא רק. הוזלת הריבית היא גם כדי שאנשים לא יחסכו כסף, ישקיעו בבורסה במקום בבנקים, יקנו יותר דולרים כדי להשקיע בארה"ב וכדו'

   בסופו של עניין, לא הייתי אומר שהבנקים צדיקים תמימים (במיוחד לאור חשיפת הקרטל ביניהם), אבל אולי גם לא שודדים..

7. אליהו, אני אישית לא משתמש במסגרת האשראי שלי וגם לא צריך הלוואה.
   זה עניין עקרוני:
   אם הריבית במשק יורדת אז הכסף הופך ליותר זול. הייתי מצפה שחלק משמעותי מהורדת הריבית יחלחל למשק.
   זו כל המטרה של הורדת הריבית, לא לצ'פר את הבנקים שעומדים עם הפה על השיבר.
   אני לא חושב שהמטרה של הורדת הריבית היא להבריח כסף החוצה, למרות שזו עלולה להיות תוצאה (לא רצויה) שלה.
   המטרה היא לעודד אנשים להוציא כסף ולא לחסוך אותו.

8. אליהו-

   להגיד שכדי להוריד את החשש שלא יחזירו את הכסף, אז נותנים בריבית יותר גדולה, זה כמו להגיד "מאחר ופחות אנשים ייקנו, אז עדיף להעלות מחירים". זה יוצר מעגל קסמים, שבו פחות אנשים ייקחו הלוואות, ואז ייצטרכו להעלות את הריבית כדי לפצות על אלו שלא לקחו, ואז יותר אנשים לא ייקחו הלוואות ואז …… אתה בטח מבין למה אני מתכוון.

9. לעמרי, אתה צודק שכסף גם בורח החוצה, אבל כך הוא מעלה את הדולר שטוב ליצואנים ומחזק את מרכזי הפיתוח הזרים בארץ, במיוחד במצב קשה כמו שלנו.

   לחנן, זה לא דומה, בקניה אתה צודק (חלקית, שכן יש להתחשב ב"תפוקה שולית פוחתת" וכן בשולי הרווח), אבל ריבית מורכבת מ: ערך הכסף + סיכון, אם הסיכון במשק עולה, יש להעלות את הריבית בהתאם. בנוסף לא החשבת את יחס הלימות ההון, שמחובת הבנקים להעלות כרגע.

10. דרך אגב, (פשוט שכחתי לכתוב זאת בתגובה הקודמת), הבנקים אכן הורידו את הריבית על האובר, כמובן בהתחשב בסיכון. אני חושב שהסיבה היא, שהסיכון כבר מגולם פחות או יותר במשק, וכל מה שנשאר הוא הוא להוריד את ריבית ערך הכסף, לכן הבנקים הורידו את הריבית באותה שיעור של בנק ישראל.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3662384,00.html

11. אז בעצם אתה אומר שבחודשים האחרונים, כשהריבית ירדה וירדה, במקביל הסיכון עלה בדיוק באותה רמה? ולכן הבנקים לא שינו את הריביות שלהם?

12. הסיכון בהחלט עלה, אבל כפי שאתה בוודאי משער העלאת ריבית סיכון זה לא דבר שעושים ביום אחד, כך שאני בטוח שאם בנק ישראל לא היה מוריד את הריבית, הבנקים היו מעלים אותה. מכיוון שבמקביל בנק ישראל הוריד את הריבית, ומכיוון שהבנקים צפו הורדות נוספות בטווח הקרוב, הם החליטו להותיר את הריבית על כנה, ולסמוך על המרווח של בנק ישראל. לאחר שהסיכון מיצה את עצמו הם החליטו להורידה באותו שיעור.

    שוב, לא אמרתי שהבנקים צדיקים תמימים, אך מכן עד ל"שודדים" הדרך רחוקה.

13. עמרי, הבנק נותן לי בערך חצי אחוז על הפק"מ רוצה להלוות ממני במקום מהבנק ונסתדר איפשהוא באמצע על הריבית?
    תשאיר לי את האתר שלך בתור ערבון.

14. אז בוא נשלב שניה את מה שאליהו אמר ומה שגילי אמר, ומפה יש שאלה-

    אם רמת הסיכון עלתה, אז למה לאוברדרפט מקבלים בסביבות ה-10% ועל פק"מ\חיסכון מקבלים בסביבות האחוז וחצי? הבדל של 8% זה הרבה.

15. לחנן:

    הבנק הוא מתווך בין הלווים למלווים, אין לבנק סיבה ללוות ממך בריבית גבוהה יותר מבנק ישראל (הוא פשוט יכול ללוות מבנק ישראל במקום ממך), אם כך אין סיבה שהבנק יתן על פק"מ כיום יותר מ1%. בנוסף לכך, הבנק צריך להרוויח "דמי תיווך" ובשל כך אין סיבה שהוא ילווה בפחות מ2.5% גם ללווה הבטוח ביותר. אם כך אנו שואלים מדוע פרמיית הסיכון היא 7.5 %? יש לזכור שכבר די הרבה זמן (עוד לפני המשבר) מרווח הסיכון על האובר הוא 6% , מכיוון שחשבון שהוא באובר, מראה על מאזן גרוע וחוסר משמעת עצמית (אחרת הלקוח היה לוקח הלוואה מסודרת בריבית פחותה), ואם כן כמובן שהסיכון עולה. בעקבות המשבר הבנקים העלו את מרווח הסיכון ב.1.5%, די סביר למען האמת, בהתחשב בהקף ועוצמת המשבר.

16. גילי,
    סטארטאפ!
    כמו שאמרתי אני לא צריך הלוואה, אבל אני מוכן להלוות לך אם תיקלע לקשיים. 🙂

17. עמרי – תודה! כבר בחברות שיבטיות (טרום אינטרנטיות) ביטוח הדדי הייתה דרך של פרטים להתגבר על משברים.
    לאליהו – עוד סיבה לגובה פרמיית הסיכון – חוסר תחרות בין הבנקים, אין מספיק בנקים בישראל בשביל ליצור תחרות אמיתיות, ולכן ה7.5% מורכבים מפרמיית סיכון אמיתיות בליווי פרמיית העדר תחרות אמיתית. הפתרון הוא לא אכיפה של הממונה על הבנקים (כמו שאין אכיפה על חנויות נעליים), אלא מתן אפשרות לתחרות אמיתית (לתת לבנקים זרים לפתוח נציגויות עם פחות בירוקרטייה). כמובן יקומו הפרוטקציונרים ויצעקו שזה לא בטוח ושמסכנים את כספו של הציבור, אך אני מכיר כמה בנקיים בינלאומיים (לא בהכרח אמריקנים) שהם הרבה יותר יציבים מהבנקים הישראליים – כך שהטיעון הוא פרופוגנדה ותו לא.

18. אגב עמר, אתה מודע לזה שאתה משלם לבנק עמלה על זה שאתה *יכול* להכנס לאוברדרפט כל רבעון?
    ,
    שכחתי איך זה נקרא, אך כל רבעון יש אחוז מסויים מהסכום המקסימאלי שאתה יכול לחרוג ממנו שאתה משלם לבנק.

19. עמלת הקצאת חרטא, אהה… סליחה. הקצאת אשראי.

20. א. ליבוביץ, טוב שהזכרת לי:
    כשהם ביקשו את זה ממני עמדתי על בריקדות והם הסכימו להחזיר את העמלה הזו פעם בשנה.
    צריך לוודא שהם עדיין עושים את זה.

    גילי, כן:
    עמלת הקצאת אשראי.
    בקרוב בבנקים הלא שודדים:
    עמלת עמלת הקצאת אשראי.

סגור לתגובות.