מחר אני נוסע לאינטל חיפה כדי לבדוק את הביצועים של תוכנה שאנחנו מפתחים על הדור הבא של המעבדים של אינטל (ארכיטקטורת Nehalem), שישוחררו עוד כחודש וחצי.
אני הולך לבדוק מכונה עם שני מעבדים של ארבעה ליבות כל אחד, כאשר כל ליבה מריצה שני נימים (אינטל מחזירים את הHyperThreading) – ככה שבעצם המוכנה הזו תהיה שקולה למדי למכונה עם 16 ליבות.
הארכיטקטורה החדשה של נהלם צפויה לתת ביצועים טובים משמעותית לעומת הדור הנוכחי (לכל ליבה), בצריכת חשמל יותר נמוכה.
מומלץ מאוד לראות את הדמו.
את הפיתוח של המערכת שאני הולך לבדוק שם אני מבצע על דביאן, ואינטל הכינו מערכת עם רדהאט.
למרות שמירב הסיכויים הם שאני אצליח לגרום למערכת לרוץ, ממש לא בא לי להתחיל לחקור ולתקן במקום כל מני בעיות אזוטריות (אני מודאג בעיקר מספריות מגרסאות לא תואמות).
חשבתי לעצמי שיהיה נחמד לבוא עם סביבה מוכנה במקום לבוא ולהתקין הכל במקום בסביבה זרה, ומה יותר מתאים לזה מLIVE CD + כונן קשיח נייד?
הבחירה הטבעית שלי היתה Knoppix, הורדתי את הISO, העלתי אותו בVirtualBox, שמתי את האפליקציה על הדיסק הנייד והתחלתי לנסות להפעיל אותה.
למרבה הצער היו מלא בעיות, כשהקש ששבר את ראש הגמל היה שlibstdc++ היה מגרסא לא מתאימה.
החלטתי לוותר על התענוג, וביגוני חיפשתי בגוגל "Debian live cd".
התוצאה המפתיעה היא שיש פרוייקט בשם Debian live!
כמו תמיד עם live cd, חיפשתי מאיפה מורידים את הISO, התחלתי להוריד, ולמרבה המזל מהירות ההורדה היתה כ20K בשניה.
למה מזל?
כי במהירות כזו, היה לי מספיק זמן כדי להסתכל קצת מסביב.
About
A Debian Live system is a Debian operating system that does not require a classical installer to use it. It comes on various media, including CD-ROM, USB sticks, or via netboot.
Why Debian Live?
Although the Debian Live project is about the framework to create your own customized Live system, we offer some prebuilt images. Currently, builds for three desktop environments (GNOME, KDE and Xfce) as well as the standard system are available.
אז דביאן לייב היא בעצם מערכת ליצירת Live CD – מגניב, אבל ראיתי כבר כאלו:
לפני כשנה וחצי הגשתי פרוייקט של מנוע שחמט על דיסק Knoppix מותאם אישית.
התהליך של יצירת דיסק Knoppix מותאם הוא די מיגע, וסיקרן אותי לדעת איך זה בדביאן לייב.
מסתבר שהתהליך הוא פשוט במיוחד. כדי ליצור דיסק בסיסי ועובד:
[code]
apt-get install live-helper
mkdir live-cd
cd live-cd
lh_config
lh_build
[/code]
במילים, מתקינים את live-helper, יוצרים ספרית עבודה, משתמשים בlh_config כדי ליצור קופיגורציה בסיסית, ובlh_build כדי לבנות ממנה ISO.
התהליך יכול לקחת זמן, ומומלץ להתקין את apt-cacher כדי לחסוך בזמני הורדה של חבילות דביאן.
אפשר לבדוק את הISO עם VirtualBox. המערכת שהוא מכיל היא בסיסית מאוד, אבל אפשר להתקין בתוכה מה שרוצים עם apt-get.
יש כמה דרכים להוסיף חבילות שיהיו מותקנות מראש בISO:
כדי להוסיף חבילות סטנדרטיות, בסך הכל צריך להוסיף את השם שלהן בLH_PACKAGES בקובץ config/chroot בספרייית הקונפיגורציה שיצרתם.
יש גם דרכים להוסיף חבילות מותאמות אישית, ואפשר גם להוסיף קבצים ספציפייים בקלות.
מי שהתקין את apt-cacher ירצה לשנות את מקורות ההתקנה של יצירת הISO, אפשר לעשות את זה על ידי עריכה של config/bootstrap.
התיעוד של המערכת עדיין לא מלא, אבל מספיק כדי להתחיל.
בנוסף, החברה בערוץ הIRC של הפרייקט עוזרים למי שיודע לשאול.
אני ממליץ בחום על Debian live למי שצריך Live CD.
קל מאוד ליצור דיסקים איתו, והתוצאה היא מערכת דביאן לכל דבר, שעולה מCD/DVD.
בהנחה שניתן לבצע boot מ-USB במחשב הפיתוח ובמחשב המטרה, אז ניתן להתקין דביאן על דיסק קשיח חיצוני עם חיבור USB – התקנה רגילה לחלוטין (לא live cd), מלבד שיפצורים קלים – ולהשתמש בו גם לפיתוח וגם לבדיקות.
http://www.linux.com/feature/125625
ועדיין, תמיד עדיף (לפחות אצלי) להריץ מהדיסק הקשיח (או אפילו מדיסקשיח חיצוני בממשק SATA2) מאשר להריץ מCD. המהירות, אה, המהירות.
במקרה הזה אני מתכוון להעתיק את הנתונים והתוכנות לדיסק המקומי גם ככה בדיוק משיקולים של מהירות.
USB2 לא מתקרב למהירות של SATA2, וזה בהתעלמות מזה שהדיסקים המקומיים במכונה ההיא כניראה יהיו מפלצתיים בדיוק כמו המעבד.
שום דבר משמעותי לא עומד להטען מהסידי בזמן הבדיקה.
יתרון אחד של Live CD הוא שהוא לא מתקלקל, לפחות לא ברמה של : אופס, מחקתי את ספריית הבית בטעות (קרה לי שלשום, טוב שיש גיבויים שוטפים).
אפשר כמובן ליצור livecd מהתקנה שכבר קיימת ועובדת על תחנת עבודה. על רגל אחת, מדובר ב:
1. סינון הקבצים הלא נחוצים (והכנסת fstab נכון)
2. להכניס את המערכת לתוך CD/DVD. אם היא גדולה מדי, אפשור לדחוס אותה עם squashfs
3. לדאוג בעלייה שה-partition מה-CD תהיה RW – לשם כך המציאו את unionfs
היתרון (לאחר אוטומציה של התהליך הנ"ל) הוא בכך שאתה לוקח מערכת שעובדת, במקום לצוד חבילות ולבנות מערכת חדשה.
אה, וזה מיועד כמובן לכל לינוקס, לאו דווקא Debian. רק צריך לאכלס את /boot כראוי.
למי שממש מתעניין, מצאתי את זה:
http://linux.us.dell.com/files/openmanage-contributions/omsa-45-live/OMSA-LiveCD-README-and-HowTo.txt
אומנם הוא עושה את זה עם CentOS, אבל העיקר מוסבר בצורה לא רעה.
זה ממש מגניב.
זה עובד מאוד דומה ל-dh_make שנועד לבנות חבילות.
מה שאני לא מבין זה איך להוסיף מערכות קבצים חיצונית לדביין, האם ישנה דרך? כי הייתי רוצה לבנות מזה דיסק חי למערכת sugar, שהיא אוסף של תסריטים ולא ארוזה (אני בכוונה לא משתמש בחבילה בתוך דביין).
יש למישהו כאן תשובה לזה?
החברה ב-IRC משום מה לא ענו ששאלתי. וזה לא מופיע ב-FAQ.
תיקון קטן: מערכת live-helper דווקא עושה עבודה די טובה ב־caching של החבילות שהורדו. בעבר היית צריך להשתמש באיזשהו cache חיצוני, היום הם פשוט שומרים את החבילות בסוף כל שלב. לעומת זאת אם שלב מסויים נכשל לך בפעם הראשונה, תצטרך להוריד את החבילות מחדש.
המערכת שמתקבלת היא מערכת דביאן (כמעט) רגילה. לדוגמה: אפשר להתקין עליה חבילות נוספות (בהנחה שיש חיבור אינטרנט).
GuySoft, יש דרך להוסיף קבצים למערכת, תקרא בתיעוד.
לא השתמשתי בזה אז אני לא בטוח איך בדיוק, אבל זה ברמה של לשים קבצים באחת הספריות תחת config.
צפריר:
שמתי לב שלא אחרי כל שינוי שאני מבצע, הרצה של lh_build באמת יצרה מחדש את הISO, ולכן אני מריץ clean לפני שאני בונה מחדש.
לי זה עזר מאוד בלהוריד את זמן הבניה של הISO.
lh_clean לא מוחק את ה־cache בהרצה רגילה (יש לו אפשרות למחוק גם את ה־cache).
צודק, בבדיקה באמת נראה שהוא עושה עבודה טובה בcaching.
מה שכן, apt-cacher מלא יכול לחסוך הרבה זמן בהרצה הראשונה.