שחזור מידע מדיסק שקרס.

2. תתרחקו מLVM. אם אין לכם נסיון, זמן, סבלנות מפלדה, וגיבויים,  פשוט אל תגעו. השחזור של דיסק LVM שקרס הוא משימה קשה הרבה הרבה יותר מאשר שחזור של נתונים מממחיצה רגילה. יש כמה בעיות עם LVM :

• אם יש לכם מחיצה לוגית שנפרשת על כמה דיסקים, ואחד מהם קרס, כל המחיצה הלכה.
• גם אם התכוננתם ודאגתם שכל מחיצה לוגית תשב על דיסק אחד בלבד, ואחד מהדיסקים הלך, יש סיכוי שהVolume-group כולו ילך קפוט אם אחד הדיסקים יקרוס.
• LVM פשוט לא מוכן, גם אם יש פונקציה שהכלים שלו אמורים לתת, הרבה פעמים תתאכזבו ברגע האמת.

אז מה נשאר? להשתמש בLVM בתוך אותו דיסק בלבד, לדאוג שלכל דיסק יהיה volume group משלו, ושלא יהיה יותר מדיסק אחד בתוך כל volume group. זו תצורה די בטוחה, אבל היא משאירה אתכם עם רווח מאוד שולי מהLVM: תוכלו לשנות דינמית את הגודל של המחיצות בתוך הדיסק.ביננו, אפשר לעשות את זה גם בלי LVM אם מאוד רוצים, ולכן המסקנה : עזבו את זה, זה לא שווה את הכאב הרב שזה יוצר.
ותאמינו לי, זה יוצר כבר, אני יושב בערוץ הIRC של LVM כבר שבוע, וכל מה שאני רואה זה קורבנות שבאים ומבקשים עזרה בשחזור. ולא, אף אחד לא עונה להם.

אז מה עושים?
דיסק שלכם קיבל מגזרים רעים? הדבר הראשון לעשות זה להרים את העוגן, מה שנקרא בלשון העם unmount. אתם לא רוצים שהמערכת הפעלה תתעסק עם הדיסק הזה בזמן שאתם מנסים לשחזר אותו. אם זה הדיסק הראשי שלכם תזמינו גרר מעכשיו. (דיסק בוט של קנופיקס הוא מאוד שימושי בזמנים כאלו).
מגזרים רעים הם בדרך כלל בעיה פיזית, נדיר שהיא נגרמת מתוכנה, אבל קיים. כמעט כל כונן קשיח היום מצוייד במערכת אוטומטית למיפוי מחדש של מגזרים רעים. זה אומר שאם סקטור מסויים נדפק, לא תדעו מזה כי הדיסק ימפה את הנתונים שעליו לסקטור אחר, שהוא שומר במחסן למקרה כזה בדיוק, ויפסיק לגשת לסקטור השבור.
ברגע שאתם מתחילים להרגיש את הבעיה, המצב כבר בקרשים – כי כל הספיירים שהדיסק שמר נגמרו, מה שאומר שהדיסק מחורבן לגמרי, ובדרך כלל במצב הזה הסקטורים הרעים רק מתרבים מיום ליום.
הסיבה שאני עובד כל כך הרבה זמן על  שחזור של הדיסק הראשון שנדפק לי לפני חודשיים היא בדיוק זו. אני סורק את השטח שלו, מסמן את הסקטורים הרעים, ואז עובר שוב, והופה – יש עוד שלא תפסתי במעבר הקודם. ממש כמו הידרה – תורידו ראש אחד, יצמחו 2 במקום. בנוסף, הסריקה הזו מאוד איטית כי ברגע שהדיסק לא תקין קריאה של סקטור בודד יכולה לקחת דקה עד שמגיעה  השגיאה המיוחלת.
ללינוקס כלי פשוט לסימון סקטורים רעים: badblocks.
לbadblocks שני מצבי סריקה מרכזיים:
קריאה-כתיבה לא הרסני.
כתיבה הרסני.
הראשון איטי, השני מהיר. אל תשתמשו בשני כי הוא משמיד את הנתונים, אלא אם – כמובן, אין נתונים, למשל אם הדיסק חדש ואתם רוצים לבדוק אותו.
badblocks לא עושה לדיסק שום דבר חוץ מלקרוא ולכתוב עליו, הוא לא מסמן את הסקטורים הרעים בשום מקום, במקום זה הוא יוצר קובץ שאליו הוא כותב את המספרים של הסקטורים הרעים. הקובץ הזה משמש כקלט לתוכניות לתיקון מערכת הקבצים (ככה הן יודעות על איזה סקטורים לא כדאי להן לדרוך). וזה מביא אותנו למוקש:
מה קורה אם badblocks חושב שגודל בלוק הוא 1024 בתים והתוכנית לתיקון מערכת הקבצים, נניח reiserfsck חושבת שגודל בלוק הוא 4096 בתים?
זה בדיוק המצב אם לא תגידו לbadblocks להשתמש בגודל בלוק הנכון, אז לשים לב.
אחרת יקרה לכם מה שקרה לי : תסרקו את הדיסק שבועיים, רק כדי לגלות שצריך להתחיל מחדש.
עוד משהו, בגלל הטבע הנבזי והחמקני של בלוקים רעים, אתם רוצים לסרוק כמה פעמים לפני שתכריזו על  סיום. בשביל זה יש לbadblocks פרמטר שאומר לה כמה מעברים נקיים היא צריכה לפני שהיא מסיימת.