אף פעם לא חיבבתי את XML.
העבודה עם השפה עצמה מסורבלת, קל מאוד לטעות ולדפוק קובץ שלם ויש יותר מדי תווים מיותרים שלא תורמים כלום לתוכן האמיתי.
אפילו השם מגעיל: איכס אמ אל.
יש נטייה להשתמש בXML כשפה לקבצי קונפיגורציה. אפשר לראות את זה בהמון פרוייקטים (למשל Tomcat ו Pidgin).
XML כשפה מנסה לפתור כל מני בעיות שלא מעניינות במיוחד את רוב המפתחים, ולכן המימוש של קוראי XML תקניים הוא מורכב.
הדבר במעצבן ביותר בXML היא שהיא קשה גם לאנשים שמנסים לקרוא אותה (או לשנות אותה), וגם למחשבים – או יותר נכון למפתחים – שמנסים לקרוא אותה.
ניקח לדוגמא את פיסת הXML הבאה (קוד אמיתי מההגדרות של טומקט):
<parameter>
<name>factory</name>
<value>org.apache.catalina.users.MemoryUserDatabaseFactory</value>
</parameter>
<parameter>
<name>pathname</name>
<value>conf/tomcat-users.xml</value>
</parameter>
</ResourceParams>
הרבה מלל כדי להגיד שיש דבר כזה UserDatabase, ויש בתוכו שני זוגות Key-value, לא?
אפשר גם לציין את אותו מידע כך:
UserDatabase{
factory : org.apache.catalina.users.MemoryUserDatabaseFactory
pathname : conf/tomcat-users.xml
}
}
יותר קומפקטי ופחות פלצני.
השפה שבה השתמשתי בפעם השניה היא Swush, שפה שהגדרתי ומימשתי בסופ”ש.
Swush (סוו’ש בעברית, נראה לי שאני אדבוק באנגלית), תומכת בהערות בסגנון C/C++ וbash:
/* C multi-
line comment*/
# Bash style comments
בנוסף, סטרינגים בSwush לא מחייבים גרשיים, אבל אם משתמשים בגרשיים אפשר להגדיר סטרינגים עם רווחים ואפילו שורה-חדשה בתוכם.
“another string”
“multi
line
string”
המימוש שלי לSwush הוא בשפת ג’אווה, אבל בהחלט אפשרי שיהיו מימושים בשפות נוספות (בין אם שלי או של אנשים אחרים).
Swush תומך ברשימה פשוטה של מפתח-ערך, למשל:
port : 8080
ככה שאפשר בקלות רבה להחליף אותו קבצי properties של ג’אווה.
מבחינת הקוד, השתדלתי שהוא יהיה מה שיותר פשו לשימוש.
אפשר ליצור אובייקט Swush בכמה צורות:
Swush fromString = Swush.constructFromString(“swush:rocks”,“UTF-8″);
Swush usingCode = new Swush();
usingCode.add(new Swush(“key”,“value”));
usingCode.add(new Swush(“node”));
usingCode.getChildren(1).add(new Swush(“key2″, “value2″));
אחת הפונקציות המעניינות של המימוש שלי היא פונקציית select, שמחזירה רשימה של צמתים שמתאימים לקריטריות שצויין, לדוגמא – אם יש לנו קובץ Swush כזה:
{
max_size : 30
item
{
phone : 123
name : “The dude”
address : “Multi
Line address”
}
item
{
phone : 3454
name : “Another dude”
address : unknown
}
}
ואנחנו רוצים לגשת לצמתים של הItem, נוכל לעשות משהו כזה:
הרשימה שחוזרת תכיל את שני הצמתים המתאימים (מסוג item שנמצאים בתוך addressbook).
Swush ממומשת עם Antlr, וההגדרה שלה מאוד פשוטה, אפשר להעביר אותה בכמה דיאגרמות:
Swush משוחררת ברשיון BSD, ואפשר להוריד אותה מפה.
רסיסים (RSS)
מריץ FireStats
April 25th, 2009 ב23:48
נראה לי שאתה די קרוב להמצאה מחדש של YAML
http://yaml.org
יש עוד כמה פורמטים דומים למיטב זכרוני, אולם אני לא זוכר כרגע את שמו של אף אחד אחר.
April 26th, 2009 ב00:01
במבט ראשון גם די מזכיר JSON
April 26th, 2009 ב00:06
מה רע באמת ב-JSON או בYAML ?
April 26th, 2009 ב00:26
כן, אכן די דומה לYAML.
אם כי יותר פשוט, ולראיה – אני לא צריך תיעוד באורך הגלות: http://yaml.org/spec/1.2/
לגבי JSON, הוא יותר מותאם למכונות מאשר לאנשים.
לא אידיאלי לקבצי קונפיגורציה, יותר מדי פסיקים וגרשיים מיותרים.
April 26th, 2009 ב00:40
להוכיח בעזרת קובץ עם שתי פרופרטיס שXML זה overkill מקביל לטענה שלא צריך D9 כדי לחפור בור לעץ; אתה צודק אבל מפספס את הנקודה.
April 26th, 2009 ב00:44
משפט די סתום.
1. לא הוכחתי, טענתי.
2. נתתי יותר מדוגמא אחת, ורובן יותר מורכבות משני פרופרטיז.
3. אם אני צודק, מה בדיוק הנקודה שלך?
April 26th, 2009 ב01:06
YAML פשוט מאוד בבסיסו. המפרט המדוייק רק מראה שאנשים באמת משתמשים בו גם לצרכים מורכבים ויתר.
ר’ גם http://search.cpan.org/dist/YAML-Tiny/lib/YAML/Tiny.pm
אתה לא חייב את כל הכוח של YAML אם אתה לא ממש צריך.
April 26th, 2009 ב02:53
אני לא מכיר את YAML וזה נורא חבל כי הדוקמנטציה של XML הרבה יותר קצרה משלו
לדעתי היתרון הוא לא במבנה הקובץ. אלה כמה באמת קל לך להתעסק עם הנתונים לאחר מכן.
ולמתכנתי ג’אווה במתעסקים ב XML.. כן זה כואב.
במקום לרוץ על רשימת ערכים ולפלטר את התג הפותח של ה XML . למההה…
פשוט מבקש בSELECT פשוט ומקבל את התוצאה.
נראה מבטיח
תודה .
April 26th, 2009 ב06:33
דוגמה לקובץ YAML:
http://cpansearch.perl.org/src/ADAMK/YAML-Tiny-1.36/META.yml
לכל מודול פרל ב־CPAN יש קובץ YAML שמתאר אותו.
April 26th, 2009 ב08:10
המצאת את הגלגל בהצלחה
כמו שכתבו לפני, YAML כבר נותן פתרון מעולה (גם אם התיעוד שלו ארוך) ויש פתרונות פשוטים יותר לקונפיגורציה כמו ini.
http://en.wikipedia.org/wiki/INI_file
http://en.wikipedia.org/wiki/YAML
April 26th, 2009 ב08:47
YAML דומה, אבל אני לא אוהב את התחביר שלו.
INI שקול פחות או יותר לרשימת מפתח-ערך, זה חלש מדי להרבה שימושים.
April 26th, 2009 ב09:16
דבר ראשון, כל מה שאתה אומר על XML נכון.
דבר שני JSON הוא מימוש של YAML רק עם פחות אפשרויות בתחביר.
כמו שאמרו, הרעיון של YAML עושה בדיוק מה שאתה צריך.
במידה ואתה רוצה, אתה יכול גם ליישם את הרעיון של APACHE אם הוא מתאים (בקשר לקבצי הגדרות)
April 26th, 2009 ב10:06
עמרי,
קודם כל, מרשים.
אני מכיר XML מעט, ולא כל כך מכיר את החסרונות שאתה מתייחס אליהם, אבל אני בהחלט רואה שהשיטה (שפה) שאתה מתאר פשוטה יותר בדוגמאות שהבאת וכנראה גם מעבר לזה. לא ברור לי, אם XML כל כך בעייתי, למה עושים בו שימוש אינטנסיבי עבור קונפיגורציה. אחרי הכל, אם יש שפה חדשה כמו שלך ושפות דומות, ובוודאי דומות שאפשר היה לפתח שהן פשוטות יחסית, לא נראה לי שמחסור במימוש הוא הבעיה. כלומר, לא נראה לי שמתמשים ב- XML רק כי “זה מה יש” ושקיימים עבור פרסרים בכל שפה וסביבה.
דבר נוסף שאני חושב שכדאי לך לעשות: הצג את השפה (מבחינת התחביר) ואת השימוש בה (ב- Java במקרה שלך) באיזה שהוא פורום מתאים ורחב יותר (פורום של XML?) ותראה שם מה התגובות. מה שחשוב זה תחביר השפה והשימוש כמובן, ולא המימוש.
דרך אגב, בעיני, שלא מבין כלום ב- Java, זה מרשים מאוד שהצלחת לכתוב מימוש בסוף שבוע אחד. מעניין כמה מסובך לכתוב מימוש ב- Perl או ב- Python.
April 26th, 2009 ב10:37
IK5, אולי התכוונת שJSON הוא מימוש של ג’אווהסקריפט עם פחות אפשריות תחביר.
עוד מישהו רוצה לספר לי על YAML?
יונתן:
כולם משתמשים בXML לקונפיגורציה בגלל ש.. כולם משתמשים בXML לקונפיגורציה.
כשמתכנת מתחיל רואה שהוא מקנפג כל מני דברים עם XML הוא ילך אחר כך ויכניס XML לפרוייקט שלו כקובץ קונפיגורציה.
סתם כי זו הדוגמא שהוא ראה.
לגבי הזמן שזה לקח:
הכל עניין של שימוש בכלים הנכונים.
במקרה הזה השתמשתי בANTLR כדי לייצר את הפרסר הבסיסי בזמן הפרוטוטייפינג של השפה.
למעשה קניתי את הספר של אנטלר בסופ”ש, ואני באמצע קריאה שלו.
אולי אני אכתוב איזה פוסט מתישהו שמדגים איך עובדים עם אנטלר.
April 26th, 2009 ב10:53
עמרי, ההסבר שלך לכך שכולם משתמשים ב- XML כי כבר מכירים את זה/כולם משתמשים בזה קצת בעייתי לדעתי, גם אם אין לי דרך לסתור אותו. אבל מה דעתך על ההצעה שלי? אם תפרסם את ההצעה שלך בפורום המתאים, תוכל לקבל תגובות מחכימות יותר. מה שכן, באמת שווה לך לקרוא על YAML לפני זה כי בטח גם שם יתייחסו אליו.
לגבי ANTLR: זה בהחלט יכול להיות מעניין. ויפה. אתה מיישם מהר את מה שאתה לומד
April 26th, 2009 ב18:41
לא ברורה לי ההתייחסות שלך לסיום שורה. סיום שורה קוטע ערכים?
שים לב לבדל שיש כאן בין YAML לבין JSON ו־XML . שני האחרונים (כמו גם C, Java וכל השפות הדומות) מתעלמות מהחלוקה לשורות. סוף שורה הוא סתם עוד תו רווח.
לעומת זאת YAML (כמו גם פייתון) מחלקת לבלוקים לפי עימוד.
עוד משהו שחסר בפורמט שלך הוא ערך קסם בתחילתו. מקובל שמסמך יתחיל בכמה תווים שיזהו את סוגו. כך עובדת הפקודה file, לדוגמה.
April 26th, 2009 ב19:03
צפריר,
אני מתעלם לגמרי מתווים לבנים (רווח, טאב, שורה חדשה), אלא אם הם בתוך סטרינג עם גרשיים (ואז הם נכנסים לתוך הסטרינג).
חשבתי על ללכת לכיוון של עימוד שקובע בלוקים, אבל החלטתי שזה שביר מדי.
לגבי כותרת לקובץ, צודק – אני כנראה אוסיף איזה איזו כותרת עם גרסאת תחביר ואולי גם קידוד אופציונלי.
עוד משהו שאני שוקל להוסיף זה תמיכה במערכים.
היום יש מערך של מפתח-ערך בלבד, אבל יהיה נחמד להוסיף מערך של ערכים לתחביר.
אולי משהו כזה:
כלומר, מערך עם שם שיכול להכיל סטרינגים או מילים (מילה אצלי היא סטרינג בלי גרשיים ובלי רווחים וכו’).
April 27th, 2009 ב11:43
יונתן, תראה את זה:
http://stackoverflow.com/questions/791761/xml-for-configuration-files-why
April 27th, 2009 ב14:14
תודה עמרי, קראתי קריאה מהירה.
לפחות לגבי התשובות שקבלת, נראה שדווקא התשובה שנתת לי די מקובלת (“ולם משתמשים בXML לקונפיגורציה בגלל ש.. כולם משתמשים בXML לקונפיגורציה.[...]“.). התשובות שקיבלת שם בהחלט מראות שיש סיכוי לפורמט שלך (וששווה לקדם אותו?).
April 27th, 2009 ב14:23
טוב, קראתי יותר לעומק. נראה שאכן מסכימים שם שמשתמשים ב- XML עבור קבצי קונפיגורציה כי קיימים כבר פארסרים נפוצים בכל סביבה.
מה שאומר שיש מקום לשפת קונפיגורציה טובה, עכשיו אתה רק צריך לשכנע שמה שיש לך טוב יותר מ- YAML.
April 27th, 2009 ב14:28
לפחות מישהו אחד השתכנע מהטיעונים שלי, והוא בדרך לכתוב מימוש סווש בC++.
April 27th, 2009 ב15:55
יפה!. זה יהיה ממש מעניין אם זה יתפוס ואם תהיה שפה כזו על שמך.
April 30th, 2009 ב20:27
נראה נחמד מאוד
בהצלחה שייתפס. אני תמיד תומך במה שייגרום לפחות כתיבת תווים.
May 1st, 2009 ב17:37
ממליץ לקרוא על הפורמט המקוצר של PLIST:
http://en.wikipedia.org/wiki/Property_list
http://code.google.com/p/networkpx/wiki/PlistSpec
May 2nd, 2009 ב08:04
אחד שמבין,
PLIST הוא נחמד, אבל כשמו כן הוא – רשימה.
הוא לא תומך בקינון, ולכן מוגבל.
May 2nd, 2009 ב13:33
נראה שהאתר ההורדה לא זמין, מקבלים שגיאה 404…
May 2nd, 2009 ב13:55
עובד לי כרגע.
May 2nd, 2009 ב15:17
לא תומך בקינון ?!? ברור שכן.
May 2nd, 2009 ב16:33
אוקיי, אז זה לא ברור בעליל מהתיעוד בוויקיפדיה.
May 2nd, 2009 ב18:44
בגלל זה הבאתי את הלינק השני
http://code.google.com/p/networkpx/wiki/PlistSpec
תסתכל שם על דוגמא ב Example serialization.
אולי שווה להרים את הכפפה ולעשות קורא shorthand plist
May 2nd, 2009 ב22:02
אוקיי,
ראיתי ואני חושב שהפורמט של סווש יותר אלגנטי וחסכוני.
June 29th, 2009 ב10:29
אז אני לא מבין. אם הפורמט שלך דומה אבל קצת יותר אלגנטי וחסכוני, לא עדיף לנסות לדחוף את השינויים לפיליסט, ולא להמציא את הגלגל עם סווש?
July 1st, 2009 ב07:36
נראה לך לשניה שplist ישונה כי אני דוחף את השינויים?
אין סיכוי.
חוץ מזה, איפה הכיף פה?
August 8th, 2009 ב19:18
[...] את הרעיון הזה. כתובה בג’אווה, וקובץ ההגדרות שלה כתוב בswush, אז הוא קריא ונחמד. הנה קובץ הגדרות לדוגמא: @swush [...]
November 27th, 2009 ב17:15
[...] לראות שבמפתיע הפלט הטקסטואלי הוא כמעט קובץ Swush תקני, אני נשבע שלא הסתכלתי עליו כשהגדרתי את Swush זו [...]