מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע

הרבה סלולארים, ודינוזאור קטן.
מי מנחש כמה עולה כל מה שעל השולחן? (לא אני, אין לי שמץ)

סלולארים פתוחים:

סלולארים סגורים:

הרצאה מצויינת שניתנה לעובדי גוגל.

בנק פועלים, וכנראה גם בנקים אחרים - קיבלו הנחיה למנוע מאנשים לחרוג מהמסגרת.
עד פה הכל בסדר.
אז הבנקים מבקשים מכל מי שרוצה מסגרת (ומי לא רוצה מסגרת?) לחתום על הסכם מסגרת - רק שבניגוד למסגרת המשכורת האוטומטית שהיתה בעבר, עכשיו הבנק רוצה כסף על המסגרת - שני שקלים בחודש (אומנם רק מסוף השנה, אבל ההתחייבות על זה כבר מעכשיו).
אני כבר שומע אתכם חושבים: "מה הוא מבלבל, בשביל שני שקלים בחודש הוא כותב פוסט?".
אז התשובה היא שלא, אני כותב פוסט כי זה עקרוני.
בהנחה שאת הטריק המזוהם הזה עושים כל הבנקים (מישהו יכול לאמת או להפריך?), ההכנסות החדשות שזה יייצר לבנקים הם (אם נניח מליון וחצי חשבונות בנק פעילים) 3 מליון שקל בחודש.
36 מליון שקל בשנה.
מבינים?
קשה לשרי אריסון לממן את הפנטהאוס, היא צריכה מקורות הכנסה חדשים.

חוזה מנואל מוטה (Jose Manuel Mota) תרגם בלי שום הנחיה ממני את FireStats לספרדית.
הוא הסכים להמשיך לתחזק את התרגום.
התרגום זמין פה, למאות הספרדים שמשתמשים בFireStats וגם קוראים עברית.
תודה חוזה!

כשתוכנה מתחברת לשרת HTTP הוא יכולה לדווח לו מי היא, באחד השדות שנקרא user-agent.
הסיבה היא שיתכן שיש לוגיקה ספציפית בצד השרת שמיועדת לדפדפן מסוים (למשל כי יש בו באג שדורש התייחסות שונה מצד השרת).
דפדפנים הם לא התוכנות היחידות שמתחברות לאתרי אינטרנט, גם בוטים (קיצור של רובוטים), הידועים גם בשמות הפחות מחמיאים עכבישים וזחלנים מתחברים.
בוטים לדוגמא הם רובוטים של מנועי חיפוש, שמאנדקסים את הדפים באתר כדי לאפשר חיפוש מהיר.
בוטים אחרים שמפועלים על ידי ספאמרים סורקים את הדפים בחיפוש אחרי כתובות אימייל, או שולחים תגובות ספאם בבלוגים ובמערכות אחרות.
אתרי אינטרנט רבים היום מייצרים את התוכן שלהם בצורה דינאמית, מה שיכול לבלבל ולהעמיס על רובוטים שמנסים לאנדקס את האתר.
בעיה נוספת היא שלפעמים יש חלקים באתר שבעלי האתר לא מעוניין שיאונדקסו על ידי בוטים, למרות שהוא רוצה לאפשר אליהם גישה חופשית לאנשים.
הפתרון לשתי הבעיות הוא קובץ בשם robots.txt, שנמצא בספריית השורש של האתר. הקובץ הזה, שלמרות שלא מוגדר בשום תקן, הפך לסטנדרט להגדרה של איזורים אסורים לבוטים.
הנה הקובץ של גוגל, שאגב יכול לחשוף שרותים מעניינים שלהם.
מטבע הדברים הבוטים הלא לגיטמיים מנסים להסתיר את הזהות שלהם כדי למנוע מהשרת מלהתגונן בפניהם, ולכן מזדהים בעזרת user-agent של דפדפנים נפוצים, בנוסף, בדרך כלל רובוטים כאלו גם לא מתייחסים לקובץ הrobots.txt, אחרי הכל - אם בעל האתר טרח לומר שאסור לבוטים להכנס לאיזור מסויים, אולי זה בדיוק האיזור שאותם בוטים ירצו לסרוק?
כמובן שיש גם בוטים לגיטימיים שפשוט כתובים רע או שמכילים באג שגורם להם להתעלם מהקובץ.
אפשר להשתמש בעובדה שרובוטים זדוניים מתעלמים מקובץ הרובוטים כדי לזהות ואפילו לחסום אותם.
נתקלתי ברעיון כאן.
הרעיון פשוט למדי:
נכניס לקובץ הרובוטים קובץ שאסור לקריאה על ידי רובוטים.
נכניס לדפים שלנו לינק בלתי נראה שמפנה אל אותו קובץ.
מכיוון שהלינק הוא בלתי נראה, אנשים לא יכנסו אליו בטעות.
כל הפעלה של הקובץ הגיעה בעצם מרובוט סורר, מה שיאפשר הוספה שלו לבסיס הנתונים של הרובוטים (הסוררים) וגם חסימה של כתובת האי-פי שלו כדי למנוע ממנו לבצע באתר את מעשיו הנלוזים.
דרך נוספת לזהות בוטים שלא מזדהים בuser-agent שלהם היא באמצעות זיהוי תבנית הכניסות שלהם לאתר.
בוטים נוטים להיות מאוד יסודיים ובדרך כלל סריקה של בוט, במיוחד כזה שלא מזדהה, תהיה בסדר גודל של כמה מאות דפים בכל פעם, בהפרשים קצרים מאוד בין כניסה לכניסה.
אפשר להשתמש בידע הזה כדי לזהות בוטים, מחפשים סדרה ארוכה של כניסות מאותה כתובת אי-פי, כאשר ההפרשים בין כניסה לכניסה קצרים מדי מכדי שזה יהיה סביר שבן אדם ביצע אותם.

אני אממש את שתי הטכניקות באיזה שהוא שלב בFireStats כדי לזהות בוטים שכאלו.
במלכודת הבוטים אני אשתמש כדי לזהות בוטים בזמן אמת, ואילו בטכניקה השניה אני אשתמש כדי לזהות בוטים רטרוקטיבית כדי לנקות את בסיס הנתונים מזבל.

דירוג: 5 (3 מצביעים)

תראו מה מצאתי בגוגל.

העונה השניה של היחידה נפתחה בשני פרקים רצופים.
להשיג בערוץ האינטרנט.

נתקלתי בתכסיס פשוט שיבאיש את מאגרי האימייל שאוספים זחלני רשת זדוניים.
כשזחלן זדוני יגיע ללינק החדש מעל כתובת הדואר שלי , הוא יכנס ויקבל רשימה אין סופית של כתובות דואר מפוברקות.
בתיאבון.

שחררתי את FireStats 0.9.5.
חדש:
* תרגום לעברית
* דפים פופלריים
* תצוגה משופרת של עצי הדפדפנים ומערכות ההפעלה
* דף הכניסה של FireStats עבר מעריכה וניהול ללוח הבקרה.
בנוסף, יש לוגו חדש לFireStats, באדיבות Arun

ספאם-האוס, ארגון למלחמה בספאמרים, חוייב על ידי בית משפט במדינת אילינוי בתשלום פיצויים של 11.7 מליון דולר לספאמר דיוויד לינהרדט שתבע את ספאם-האוס לאחר שהכניסו אותו לרשימה השחורה, מה שמנע מהספאמר המסכן גישה חופשית למשתמשים בשרות של ספאם-האוס.
ספאם-האוס נתנו לספאמר ולבית המשפט את האצבע, כשאמרו שבתור ארגון בריטי הם לא מחוייבים לפסיקות של בית משפט באילינוי, ושאם לינהרדט רוצה פסיקה שתחשב הוא צריך להגיש מחדש את התביעה שלו בבית משפט בבריטניה - שם הספאם לא חוקי, ולינדהרט הוא הפושע, ולא ספאם-האוס.
אני מוצא את העניין די מטריד, בית משפט באילינוי משתף פעולה עם חלאות כמו לינדהרט.
מההיבט המשפטי, סתירות בין חוקים של מדינות שונות יוצרות מצבים מעניינים, וזה בטוח לא הפעם האחרונה שניתקל בקונפליקט מהסוג הזה.