יוצא לי לעזור לאנשים בפרוייקטי קוד פתוח שאני מעורב בהם מפעם לפעם, תמיד אני מקבל תודה, אבל אף פעם לא קיבלתי גלויה.
עזרתי לוויליאם בבעיה שהיתה לו בשימוש בAntenna, פרוייקט קוד פתוח שעוזר בתהליך הבניה של ישומי ג’אווה לסלולריים, וקיבלתי גלויה והזמנה לשנחאי :).
הגיע לי המסך, ובעזרתו האדיבה של יוקס הדג-שטן תליתי את המסך ואת המקרן במקום בו הם ישארו בשנה הקרובה לפחות.
המסך ברוחב של 2.44 ס”מ, ושוקל 11 ק”ג.
תליתו אותו מול החלון, שגם ככה אמור להיות סגור כשאני משתמש במסך, אז זה די מושלם.
כדי לתלות את המסך, קדחתי ארבע חורים בתקרה, שניים בכל צד, תקעתי לתוכם דיבלים של 8 מ”מ, ובעזרת הדג-שטן קיבעתי את המסך לתקרה.
זה לא היה פשוט, במיוחד לאור זה שאין פה שום מרווח טעות. צריך לקדוח בול במקום מהנסיון הראשון, ואי אפשר לעשות את זה בזמן שמחזיקים מעל הראש מוט ששוקל 11 קילו בלי תזוזה.
את המקרן כבר היה יותר קל לתלות. שוב, ארבע חורים, ארבע דיבלים של 8 מ”מ, קיבוע של החלק הקבוע של המתלה לקיר, הרמה של המקרן, קצת הברגה, ולבסוף כיוונוני זווית מקרן ותמונה.
את הכבל חשמל והכבל וידאו (DVI לHDMI) הצמדתי לקיר בעזרת אקדח דבק חם, כלי נחמד שמשתמש שמחמם צינור דבק לבן והופך אותו למעין סיליקון חצי שקוף עם דביקות די גבוהה.
אני חייב לציין שלתלות מסך של מקרן זה קריעת תחת, כל העסק לקח כמה שעות עבודה.
(התמונה לחיצה לגרסא ברזולוציה מלאה).
אחרי שהקשבתי לפרק בפודקסט Security now (פודקסט שווה במיוחד לכל מי שמתעניין באבטחת מחשבים), שדיבר על Yubkey, הזמנתי לי אחד מYubico, החברה החדשה שמייצרת אותם.
Yubikey, להלן יוביקי, הוא מתקן USB קטן שדומה לכרטיס זכרון (רק קצת יותר קטן), שמסוגל לייצר סיסמאות חד פעמיות בעזרתם ניתן לאמת את הזהות של מחזיק היוביקי.
הסיסמאות הן חד פעמיות, כך שגם אם מישהו מצותת לתעבורת הרשת שלכם או מתקין keylogger ומצליח לגנוב את הסיסמא, הוא לא יוכל לעשות איתה שום דבר כי היא טובה לפעם אחת בלבד.
את הסיסמא החד פעמית - One time password, להלן OTP (סחפ??) אפשר לאמת מול שרת של יוביקו (שלא צריך לדעת עליכם שום דבר), או בצורה מקומית בסעזרת API פתוח קוד שיוביקו מספקים (מאוכסן בגוגל קוד).
יוביקו מספקים גם שרת openid, שיאפשר לכם להזדהות באמצעות היוביקי שלכם מול כל שרות שתומך בopenid. מכיוון שאני מפעיל בעצמי את שרות הopenid שלי, אני מתכנן לשפצר לתוכו תמיכה ביוביקי.
מה שיפהפה ביוביקי הוא שהוא לא דורש אף תוכנה בצד הלקוח. איך קסם כזה יתכן, אתם שואלים?
פשוט מאוד, היוביקי מתפקד כמקלדת USB עם כפתור אחד. ברגע שאתם לוחצים על הכפתור, הוא משפריץ את הסיסמא החד פעמית (ששונה כמובן מלחיצה ללחיצה) לתוך שדה הטקסט שנמצא כרגע בפוקוס (אם יש כזה).
הסיסמא מורכבת מרצף אותיות אקראי למראה של 44 אותיות (!), כאשר 12 האותיות הראשונות לא משתנה ומהוות את המזהה אל היוביקי שלכם (מספר סידורי).
הנה כמה דוגמאות של סיסמאות שהיוביקי שלי הפיק:
אפשר לראות שהמזהה שלי הוא fjjbrkcettnt, שהוא כמובן לא סוד גדול (ולמרות זאת אפשר לנחש שהמזהה שלי הוא לא בדיוק זה )
היוביקי מחזיק מפתח סודי בתוכו, שמאפשר לו להצפין את המידע בתוך הסיסמא. הצד המוודא מפענח את הסיסמא ובודק שהתוכן שלה הגיוני (ושזו לא סיסמא שהוא כבר ראה בעבר סיסמא חדשה ממנה).
אני עדיין מנסה להבין איך להשתמש בAPI שיוביקו מספקים, זה לא אמור להיות מסובך אבל חסר לי פרט או שניים.
הצעצוע הנחמד הזה, שעוד יהיה לי שימושי בקרוב - עולה 35$ (עד עשר יחידות, מעבר לזה המחיר מתחיל לרדת).
ככה הוא נראה:
וכה הוא נראה בתוך תקע USB, ליד DOK סטנדרטי של סאן-דיסק.
כמו שהבטחתי, תמונות מהגיחה האחרונה לסן פרנסיסקו:
כל התמונות לחיצות וסחיטות.
סן פרנסיסקו
הופעת רחוב באיזור פיר 39:
עשיתי טיול אופניים נחמד, מתחיל בפיר 39, ממשיך לאורך החוף - עולה לגשר הזהב, יורד לסולסליטו וחוזר עם פיירי לסן פרנסיסקו.
אז מהג’ונג זה משחק אמיתי?
זקנים משחקים.. משהו.. בצ’יינאטאון.
Six flags, discovery kingsdom
כמובן - רכבות הרים.
דולפינים.
אחת התמונות הטובות, מעוף האורקה.
גן החיות של סן פרנסיסקו
למורים תופסים קצת שמש בבוקר קריר, כנסו לתמונה המלאה
נשר נשר, טוב נו - עייט עייט.
ג’יראפה!
מלך החיות מרביץ פיהוק
כביש מספר 1
עשיתי סיבוב קצר (שעתיים ככה) על כביש מספר אחד, שידוע בנופי החוף שלו.
לצערי את התמונות היותר טובות לא יכלתי לצלם.. לא מומלץ לצלם עם יד אחת תוך נהיגה על צוק.
ספייס נידל הספייס נידל הוא מגדל גבוה (158 מטרים) עם תצפית פנורמית על כל העיר.
בכניסה לספייס נידל קניתי ב53$ City pass שמאפשר כניסה מוזלת לכמה אטרקציות בעיר.
פסיפיק סיינס סנטר, ליד הספייס נידל.
הפסיפיק סיינס סנטר הוא מעיין מוזיאון מדע אינטראקטיבי..
קצת יותר מוזיאוני ממרכזי המדע האחרים שביקרתי בהם (ברלין וסן פרנססיקו).
יש בו מרכז דינוזאורים עם כמה מוצגים ודגמים מאוד יפים, וכמובן מרכז מדע אינטראקטיבי (ראיתם אחד, ראיתם את כולם).
סך הכל נחמד מאוד.
הבונוס הוא שיש בתוכו קולנוע IMAX, שראינו בו את I am legend, סרט חדש עם ביל סמית’ שמבוסס ספר באותו שם.
זה הסרט השלישי שמבוסס על אותו ספר, כשהשני היה איש האומגה מ71.
הסרט מספר על עתיד קרוב שבו וירוס קטלני הרג את רוב האנשים והפך את רוב הנותרים למטורפים אחוזי כלבת.
רוברט נוויל - ווירולוג צבאי (וויל סמית’) - עדיין מנסה למצוא תרופה אחרי כמה שנים, בניו יורק הריקה.
סצינת הפתיחה מדהימה, וויל סמית’ נוהג בניו יורק במוסטנג מ72 ומנסה לצוד צבאים שמסתבבים בעיר הנטושה, בין המכונות והעשב שצמח בכל מקום.
חווית הצפיה בIMAX היא ממש מעולה, מומלץ להתרחק מהמסך כמה שאפשר (רצוי לשבת באמצע למעלה) כדי לא לקבל נקע בצוואר.
לפני הסרט היה טריילר של 10 דקות לבאטמן החדש (The dark knight), והוא נראה משובח במיוחד. הצפיה בIMAX ממש מכניסה את הצופה לסרט.
קניות
נכנסנו לאיזה קניון עצום מימדים, כמות החנויות שם מפחידה, ואנשים קונים בטירוף.
לא עבר יותר מדי זמן וישראלי שחשב שאני הודי ניסה למכור לי כריות להפגת מתחים במחיר מופקע :).
האקווריום התת ימי בסיאטל
כרישים, מדוזות ושאר מעופפים, אהה. שוחים.
כולל כלבי ים, פינגוונים. די מגניב.
גן החיות היבשתי בסיאטל
גן החיות (שמחזיק בדומיין zoo.org, לא פחות) מרשים מאוד, למרות שעקב מזג האוויר החורפי די הרבה בעלי חיים הסתתרו במחסות (אני בטוח שבקיץ הוא אפילו יותר מרשים).
אתמול ב20:00 בערב, שלוש שעות לפני ההמראה כמו ילד טוב - התייצבתי בנתב”ג.
היום ב24:00 (זמן ישראל) הגעתי למלון בסיאטל.
בן גוריון->אטלנטה, ואטלנטה->סיאטל.
30 שעות של זמן שדות תעופה וטיסות, כיף אמיתי.
בינתיים אני בעיקר עייף ורעב, אבל עדיין פה.
התמונה הזו צולמה בשדה התעופה בסיאטל:
עדכון:
אני כבר לא רעב, אכלתי בThe keg, והיה ממש מצויין.
צירוף של סטייק טוב עם שרימפס ולובסטר, משהו טוב.
כמו שבוודאי ידוע לקוראים האדוקים, יצאתי לחופשה של שבועיים להולנד ולגרמניה.
החופשה היתה יוזמה של אריה זילברשטיין, שרצה לראות שלוש הופעות מטאל (Epica, Leaves eyes, Within temptation) בהולנד וגרמניה, שהתקשר ושאל אם אני רוצה לבוא. מכיוון שעברה כשנה מהחופשה האחרונה (ברזיל), הסכמתי בקלות.
מכיוון שהחופשה היתה יוזמה של אריה, טבעי היה שהוא ידאג ללוגיסטיקה (איפה הולכים, איפה ישנים, מאיפה לוקחים את האוטו, איפה מחזירים), מה שהיה די מרענן, בדרך כלל אני יוצא לטיולים לבד, אז הכל נופל עלי.
החופשה התחילה על רגל שמאל, כשבאמסטרדם, חיכיתי לתיק הגדול שלי, וחיכיתי, וחיכיתי, אבל הוא לא הגיע. חיכיתי עוד קצת, והוא עדיין לא הגיע.
הגשנו תלונה, הלכנו לקחת את הרכב (פורד מונדאו) ונסענו למלון באמסטרדם מצויידים במגוון מערכות ניווט.
את התיק קיבלתי אחרי כמה ימים, לא לפני שהוא עשה סיבוב בבנגקוק.
אמסטרדם צפופה ודי מבלבלת לנהיגה לנהגים ישראלים מתחילים, יש על הכביש Tram, רכבת על מסילה שחולקת את הכביש עם הרכבים (המסלולים בדרך כלל משותפים), ובנוסף יש מצבים שבהם יש לכם רמזור ירוק לפניה שמאלה, ובכל זאת יש גם לרכבים (ולTram! ) בנתיב הנגדי אור ירוק, מה שאומר שצריך לחכות באמצע הצומת, או להמשיך לנסוע ישר כמו שפן.
כל זה בלי להזכיר את אלפי האופניים שנוסעים בלי אלוהים ברחובות, נתיב אופניים או לא נתיב אופניים, מה שבהחלט תורם לתחושת הבלבול של הנהג הישראלי על הכביש.
חשוב שלציין שמהר מאוד הבחנו בכך שבלונדיניות הולנדיות חטובות נוטות לרכב בלהקות של ארבעה עד שישה חתיכות.