ארכיון עבור הקטגוריה דעות
נכתב על ידי עמרי בנושא שינאה, אקטואליה, דעות
אז בואו נראה מה נשאר השאיר לנו הצדיק אולמרט:
חוק נתוני תקשורת, הרי הוא חוק האח הגדול - המשטרה תקבל גישה למאגר נתונים של כל שיחות הטלפון וכל האתרים שאתם גולשים אליהם, בלי צו שופט.
מה, אתם לא סומכים על המשטרה שתשמור על הנתונים שלכם מוגנים?
מה, חשבתם ששוטר ימכור את הנתונים בעבור כמה אלפי שקלים לבלשים פרטיים? אין סיכוי!
חוק סינון אתרים, הרי הוא חוק הצנזורשת, בו כל אדם יגלוש באינטרנט מצונזר אלא אם הודיע שהוא רוצה לקבל את הזואופיליה שלו לא מצונזרת.
ש"ס יגנו על הנפש שלכם מפני אתרי תועבה, כמו אתרי פורנו ואתרים שמלמדים דברים חשוכים כמו אבולוציה.
חוק מאגרי מידע ביומטריים, שאושר לאחרונה, מאפשר למדינה לאסוף נתונים ביומטריים על כל האזרחים, כולל טביעת אצבע ומי יודע, אולי גם דגימת DNA בהמשך. כדאי לקרוא את המאמר הזה.
פיספסתי משהו?
מדינת ישראל הפכה למעצמה של הפרת זכויות אדם בסיסיות, שנושאת את לפיד החושך לפני הדיקטטורות בעולם.
אולמרט, תתפטר!
אה, התפטרת כבר?
אולמרט, תעוף מפה לפני שתחרב את מעט הטוב שנשאר במדינה המשוקצת הזו.
 3 תגובות »
נכתב על ידי עמרי בנושא דעות
נניח שאתם עובדים בהייטק, ומקבלים משכורת יפה. לשם הפשטות נניח 25000 ברוטו בחודש.
איך תוכלו לעקוץ את המערכת ולקבל יותר מחודשיים משכורת מתנה, ועוד לנוח על הדרך?
פשוט, להפסיק לעבוד אחרי חצי שנה, כלומר… ממש בערך עכשיו!
איך זה עובד?
לפי מחשבון הנטו של חילן טק, על 25000 ברוטו תקבלו בסביבות ה14200 נטו.
מכיוון שמס הכנסה מחושב בצורה שנתית, אם תעבדו רק חצי שנה זה כאילו עבדתם במשכורת של 12500 במשך שנה, והנטו של משכורת כזו הוא כ8800.
ההפרש בין סכומי הנטו הוא כ5400, מה שאומר שעל חצי שנה שילמתם מדי חודש 5400 שקלים יותר מדי למס הכנסה.
בסוף השנה תוכלו להגיש דוח ולקבל הכל חזרה.
5400*6=32400
או 2.2 משכורות נטו בקירוב (למי שמקבל 14200 נטו).
לפי מחשבון המס, על 25000 משלמים 6185 שקלים בחודש למס הכנסה, ועל 12500 משלמים 1653 (יש מיסים אחרים שאי אפשר לקבל חזרה).
ההפרש הוא 4532 שקלים לחודש, או כ27200 לחצי שנה - שזה קצת פחות משתי משכורות נטו.
די שווה, בשביל לשבת בבית חצי שנה, לא?
איזה יופי של מדינה יש לנו, שבה לא לעבוד יכול להיות משתלם?
דברים לשים אליהם לב לפני שרצים לעשות את זה:
1. כשמתפטרים מקבלים (אלא אם משהו ממש לא טוב קרה) פיצויי פיטורים של חודש משכורת לכל שנת עבודה. הפיצויים האלו יספרו לכם כהכנסות אז שימו לב.
2. השנה החגים יוצאים בובה, יודעי דבר טוענים ששמונה ימי חופש יספיקו כדי לצאת לחודש חופש (במשכורת מלאה כמובן) . אם תשבו בבית הכל ירד לטמיון.
3. אני לא רואה חשבון או עורך דין, לא לבוא אלי בטענות אם זה לא מצליח.
טענות, מענות ותלונות - בתגובות.
14 תגובות »
נכתב על ידי עמרי בנושא קוד פתוח, דעות
חברת סקויה, יצרנית מכונות הצבעה אלקטרויות שלחה מכתב איום מעורפל לפרופסור אפל ופרופסור פלטן מפרינסטון - שניהם מומחי אבטחה, בו החברה מאיימת לתבוע אם מדינת ניו ג'רסי תשלח לפרופסורים מכונת הצבעה אחת או יותר לבדיקת אבטחה.
החברה טוענת שבשליחה של המכונות, מדינת ניו ג'רסי תפר את תנאי הרשיון שלה, ושאם הם יפרסמו ממצאים על המכונות, קוד שלהן, או מידע על צורת העבודה שלהם החברה "תנקוט בצעדים".
לגמרי בכוונה, החברה לא מציינת אם בכוונתה לתבוע את הפרופסורים או את המדינה (זה יותר מפחיד ככה).
למרבה האירוניה, החברה יכולה להסתתר מאחורי הDMCA שהופך כל נסיון הנדסה לאחור ללא חוקי בארצות הברית.
השאלה שעולה מיד היא:
מה הם מסתירים?
קוד מחורבן? דלת אחורית? שחיתות?
האם הייתם מפקידים את הבחירות של המעצמה הגדולה בעולם בידי חברה שלא מוכנה שהקוד שלה יעבור ביקורת אבטחה על ידי מומחים?
אני לא.
דרך סלאשדוט.
עדכון:
בחיפוש אחר שם המכונה שמוזכר באימייל שנשלח (Sequoia Advantage voting machine), מצאתי שפרופסור אפל כבר שם את ידיו על אחת המכונות לפני שנה.
הוא קנה אותה ב82$, בלי שום בעיה.
הוא כותב שהחברה משקרת במפרטים שלה, לפחות לגבי המכונה הספציפית שברשותו, ושקל מאוד להחליף את הROM של המכונה.
10 תגובות »
נכתב על ידי עמרי בנושא דעות
הטוש מדווח על מהפכה בתעריפי החניה בחניונים שבבעלות העיריות:
החל מהשעה השניה, יחידות החניה יהיו חמש עשרה דקות במקום שעה, ובנוסף יעוגל זמן החניה, מה שבתאוריה יגרום לכך שאם תגיעו אחרי שעה ושש דקות תשלמו עבור שעה בלבד, ואם תגיעו אחרי שעה ושמונה דקות תשלמו עבור שעה ורבע בלבד.
בפועל מה שיקרה לדעתי זה שנראה שיטות תמחור חדשות, נוסח:
שעה ראשונה 20 שקלים, כל רבע שעה נוספת 20 שקלים.
אין תגובות »
נכתב על ידי עמרי בנושא דעות
לפני יותר משלוש שנים התנתקתי מYES, ומאז הטלוויזיה שלי לא מחוברת לאף שידור למעט ערוץ האינטרנט.
(לא, גם לא ערוץ 2 או 10, ולא אפילו לא ערוץ 1).
לא חסר לי בכלל, אני רואה מה שאני רוצה מתי שאני רוצה, ובלי פרסומות. ובא שלום.
בכל אופן, לא על זה הפוסט.
הפוסט הוא על חבילות הבסיס של יס והוט, או ליתר דיוק על המחיר שלהן.
אני זוכר שכשעזבתי את יס, חבילת הבסיס עלתה בסביבות ה160 שקלים, ולפני שנתיים, כשכתבתי את הפוסט הזה היא כבר עלתה כמעט 200 שקלים.
כמה עולה היום חבילת הבסיס ביס ובהוט?
האם בכלל אפשר לקבל את חבילת הבסיס?
האם יש זליגת תכנים מחבילת הבסיס לחבילות הפרמיום?
שימו לב שחלק ניכר של ההוצאות של יס והוט הן בדולרים, כי הן קונות תכנים מרשתות זרות.
מישהו מדמיין בכלל שתהיה הורדת מחירים בגלל ירידת שער הדולר?
8 תגובות »
נכתב על ידי עמרי בנושא דעות, צחוקים
ביטוח חיים WOW, כי החיים שלך יקרים מדי מכדי לאבד אותם לטרול מערות.
כמה זמן יעבור לפני שחברות שמפעילות שרתי MMORPG יכניסו למשחקים שלהם אלמנט של מוות, ובמקביל אלמנט של ביטוח חיים בתשלום, שיאפשר לשחזר את הדמות?
מישהו רוצה להמר?
4 תגובות »
נכתב על ידי עמרי בנושא דעות
אתמול יצאתי למסעדה עם חברים (Meat-bar), ותמהתי למה הושיבו אותנו באיזור של המעשנים. ברגע שנפל האסימון שאין יותר איזור מעשנים במסעדה, שמחתי מאוד. אחרית הימים ממש.
בדרך כלל אני בעד לתת לאנשים כמה שיותר חופש, בגלל זה אני כל כך מודע לנושא הפרטיות בכלל וברשת.
אבל כשמדובר בעישון, אני נגד לתת לאנשים את החופש לעשן במקומות ציבוריים.
איך אני מיישב את הסתירה הזו עם עצמי?
זה די פשוט בעצם, אני תופש עישון במקום ציבורי כמעשה אלים של חדירה למרחב של כל מי שמסביב, וצפצוף עליהם.
הנזק הבריאותי מפריע לי הרבה פחות מאשר הסירחון הדביק שסיגריות יוצרות, סרחון שנדבק בקירות, בבגדים בעור ובשיער.
מעשנים בעצם מכריחים את מי שמסביב לנשום את עשן הסיגריות.
מעשנים שמים את עצמם בעמדת עליונות אוטומטית על הסובבים אותם, מי שזה מפריע לו מוזמן לבקש מהם להפסיק והם ישקלו את בקשתו בהתאם למצב הרוח שלהם.
ומי שמתבייש? ומי שלא יכול לדבר (תינוקות למשל)? ומי שמעשן בעצמו במקומות אחרים ולא מרגיש שיש לו זכות לבקש?
כולם יעדיפו פשוט לא לבקש.
יהיו לחוק הזה הרבה תוצאות חיוביות. חלק גדול מהמעשנים, כולל אלו שנעמדים על בריקדות בפייסבוק (כן, כל שרי הממשלה בפייסבוק, והם בודקים את הלך הרוח של העם יום יום!) יעשנו פחות, וזה יעשה להם רק טוב, ויותר חשוב - זה יעשה לסובבים אותם רק טוב, וכמובן שזה יעשה רק טוב לעובדים במסעדות ופאבים וכו' (למה להם לא מגיע לנשום אוויר נקי בעבודה?).
אגב, מעניין לקרוא מסמך של הממשלה שמתאר את הנעשה במדינות אחרות נכון ליולי 2006 (זהירות, קובץ וורד).
זה מה שיוקס חושב על אותו דבר, יוקס הוא חבר וותיק שפתח בלוג, בקרו אותו - הוא מהחבר'ה הטובים.
14 תגובות »
גוגל יוצאים עם OpenSocial, API חדש שבא לחבר בין רשתות חברתיות שהיו סגורות בעבר לאפשר כתיבת ישומים חברתיים שירוצו על מגוון רשתות חברתיות.
השאלה היא למה בכלל צריך רשתות חברתיות?
כבר היום האינטרנט הוא מעין רשת חברתית, הבעיה המרכזית היא המגוון בצורת השמירה והגישה אל המידע שטמון בו.
ליותר ויותר אנשים יש היום אתר אישי, והמגמה הזו מתגברת מהר מאוד.
לא טבעי מאוד שאתר האישי יכיל גם מידע על מי החברים שלי, יאפשר להשאיר לי הודעות, וכו'?
לכאורה, כבר היום כל הדברים האלו אפשרים, למשל:
* אני מריץ שרת דואר שמאפשר לשלוח לי דוא"ל
* אני מריץ שרת Jabber שמאפשר לצ'וטט איתי
* הגרגרן שלי מספר את מי אני קורא.
העניין הוא שמדובר בשרותים שונים, ואין סטנדרט אחיד שיאפשר למישהו שמכיר רק את האתר שלי לשלוח לי הודעה, או לצ'וטט איתי, או לבדוק מה אני קורא או האם יש לי חברה. (כמובן בהנחה שאני מעוניין לחשוף את המידע).
רשתות חברתיות באות לתת מעין סטנדרט כזה, כל רשת בתוך עצמה:
כשאני נמצא ברשת מסויימת, קל לי לחפש אנשים ברשת, קל לי לשלוח הודעות לאנשים או לצ'וטט איתם, קל לי לראות את פרטי הפרופיל שלהם וכו', אבל ברגע שאני עובר לרשת אחרת הכל משתנה.
הממשק של הרשת החברתית מכתיב לי את צורת העבודה, ובנוסף אנשים מופיעים בכמה רשתות עם פרטים ברמת עדכון שונה ואני צריך לזכור שFooBar ברשת אחת הוא בעצם JohnDoh מרשת שניה.
הנסיון של גוגל לפתור את הבעיה הוא להפוך את צורת הגישה למידע שנשמר ברשתות החברתיות לסטנדרטית, ובכך לאפשר לכל אחד לכתוב ישומים שרצים מעל המידע שנשמר ברשתות החברתיות האלו, אבל הוא בא לפתור בעיה אחרת: איך נכתוב ישומים שירוצו על יותר מרשת חברתית אחת.
מה שאני מציע לעומת זאת זה לפזר את המידע עצמו מחדש: במקום שכולו ישב בשרתי פייסבוק, או בשרתי לינקדאין, הוא ישב במאות אלפי שרתים, ששייכים למאות אלפי אנשים שונים.
אם ניקח דוגמא טריויאלית: אין ספק לאף אחד שנפח ההודעות שעוברות בכל יום בדואר אלקטרוני רגיל הוא משמעותי הרבה הרבה יותר מנפח ההודעות שעובר בכל הרשתות החברתיות יחד. הסיבה לכך היא שמדובר בפרוטוקול וותיק ומקובל, ושעובד למעשה בשיטת P2P, בלי ליצור צוואר בקבוק בצורת אתר אחד שמחזיק את כל הדואר בעולם או שמאפשר לחפש את האימייל של אנשים לפי השם שלהם. במילים אחרות: סך נפח השמוש באימייל לא מוגבל על ידי העומס המקסימלי ששרת מסויים מסוגל לשאת, ובנוסף השימוש באימייל הוא חופשי לגמרי במובן שלא צריך להרשם במקום מרכזי כדי לשלוח ולקבל אימייל. (ולפני שאתם אומרים שצריך לפתוח חשבון אימיל בשרת: זה נכון, אבל אתם יכולים להריץ את השרת בעצמכם, אתם לא צריכים טובות מאף אחד).
נניח שהמידע שהיום אני חושף על עצמי ברשתות חברתיות היה מרוכז רק באתר שלי, בצורה סטנדרטית שתאפשר לתוכנות לתשאל את השרת שלי לגבי:
* כבר לא צריך לתחזק 30 פרופילים שונים ברשתות חברתיות שונות, הכל יהיה במקום
* פתאום ברור איפה נמצא המידע עלי: בשרת שלי (שמייצג אותי ברשת)
* פתאום יש לי שליטה על המידע שלי, אם אני מחליט להפסיק לפרסם משהו, אני לא תלוי בחסדים של ספק מסויים כדי למחוק את המידע.
אפשר לראות ניצנים של הגישה הזו בפרוטוקול XFN, בפרוטוקול XMPP (של Jabber) וכמובן בפרוטוקול OpenID אבל למעשה הגישה הזו היא המשך טבעי של הגישה שהביאה את האינטרנט למה שהוא היום.
ההבדל המרכזי הוא שהשרותים הוותיקים הם לא פרסונליים, ולא ממוקדים בבן אדם.
בנוסף, אין דרך סטנדרטית לתחקר שרת מה השרותים שהוא מציע, והאם הוא מייצג אדם מסויים.
כדי ליצור רשת חברתית, צריך מספר רכיבים:
* לכל חבר ברשת צריכה להיות זהות (לפחות אחת).
* היחס בין חברים ברשת צריך להיות גלוי (באינטרנט היום היחס הזה נגזר מלינקים, אבל זה לא מספיק).
* צריכה להיות דרך ליצור קשר עם חברים ברשת ולחקור את המידע שהם מעוניינים לחשוף על עצמם.
לזהות יש שתי רמות:
1. איך אני מוצא חבר מסויים.
2. איך אני מוודא ומאמת מסרים מהחבר (מניעת התחזות)
אם נגדיר, שכמו באימייל וכמו בJabber, החבר מאופיין על ידי משהו בצורת אימייל (user@domain), אז קל למצוא את החבר.
אם נגדיר גם שבמערכת שלנו לכל חבר חדש אוטומטית זהות דיגיטלית (מפתח פרטי וציבורי), אז קל לאמת ולוודא מסרים.
יחס בין חברים ברשת:
רשימת חברים גלויה יכולה להפוך את הרשת לגן עדן לספאמרים.
אם מניחים שזו בעיה שיכולה להפתר, אז רשימת חברים גלויה תהפוך את הרשת לשימושית מאוד.
זה על קצה המזלג.
פרוטוקולים פתוחים שמאפשרים את זה (ועוד) יכולים להוציא את כל האוויר מכל הרשתות החברתיות, כי כל אחד יוכל להריץ שרת שמפעיל מיני רשת חברתית בשביל עצמו ומי שרוצה, וכל הרשתות האלו יתפקדו כרשת חברתית אחת.
הפרוטוקולים הפתוחים יאפשרו התממשקות מכל מני תוכנות למערכת הזו, לא רק מאתר לאתר.
9 תגובות »
מפתחי ג'אווה שמפתחים למכשירים סלולאריים הם עם די מסכן, יש בעיות שונות ומשונות במכשירים מסויימים, ואם אתם רוצים שהישום שלכם יעבוד בכל המכשירים צפויה לכם דרך קשה ומייגעת.
ללא ספק, החברה שמייצרת את המכשירים השנואים ביותר עלי אישית היא מוטורולה.
למרות שהמכשירים החדשים של מוטורולה (RAZR2-V9 שמריץ לינוקס, V6 ואפילו V3) הם מכשירים חזקים, עתירי זכרון ועם תקשורת נתונים מהירה מאוד, הם עדיין שנואים במיוחד.
איך זה?
הבעיה עם מוטורולה, היא שלמרות שהם מייצרים מכשירים עם חומרה מצויינת, התוכנה שלהם היא לא פחות מפיגוע רב נפגעים.
הבעיות מתחילות בממשק מעצבן ולא אינטואיטיבי (נסו לקבוע דף בית לדפדפן, או להעלות אפליקציית ג'אווה דרך הכבל USB), וממשיכות במגוון באגים במכשירים.
HTTP 100
HTTP 1.1 תומך בקוד תגובה 100, שאומר לקליינט להמשיך לקרוא הלאה. השרת יכול לשלוח את זה אם הוא רוצה אחרי שהוא קרא את הכותרות של הבקשה, והלקוח אמור להמשיך את הבקשה אוטומטית בצורה שקופה למתכנת.
הבעיה היא שמוטורולה לא עובדים לפי הפרוטוקול, ומחזירים לאפליקציה את הקוד 100, ומשם התגובה האמיתית של השרת כבר אבודה.
יש פתרון שמצליח לעקוף את הבעיה הזו, והוא האק בקנה מידה בין לאומי. לא משהו שהייתם מכניסים לאפליקציה (ולשרת) אם לא היו מאיימים עליכם שיחליפו את המכשיר האישי שלכם למוטורולה.
כתיבה של קבצים בRAZR2
RAZR2 הוא המכשיר החדש ביותר של מוטורולה, והוא מריץ לינוקס. לכאורה, הזדמנות פז למוטורולה להוציא תוכנה פחות מסריחה.
איכשהו, מוטורולה הצליחו ליצור באג בכתיבה של קבצים בשימוש בFileConnection.
הבאג ממש ביזארי, וגרם לכך שלפעמים קבצים שתכתבו לא יכתבו כמו שצריך למערכת הקבצים.
הבאג מופיע בעיקר כשוכתבים "הרבה" נתונים במכה, למשל:
byte buf [] = new byte[20000]; // create buffer
for (int i = 0; i < buf. length; i++ ) buf [i ] = (byte) i; // populate with some crap
FileConnection conn = (FileConnection ) Connector. open("file:///…"); // open file connection
OutputStream out = conn. openOutputStream(); // open output stream
out. write(buf ); // write buffer to file
// cleanup
out. close();
conn. close();
conn = (FileConnection) Connector.open("file:///…"); // open file connection again
InputStream in = conn.openInputStream();
// read, you are in for a surprise
פתרון שעובד לבעיה המוזרה הזו הוא לכתוב את הקובץ בכמה חתיכות יותר קטנות, למשל:
private void writeChunked (byte[] buffer, OutputStream out ) throws IOException
{
final int MAX = 4096;
int offset = 0;
while (offset < buffer. length)
{
int chunkSize = (buffer. length - offset > MAX ? MAX : buffer. length - offset );
out. write(buffer, offset, chunkSize );
offset += chunkSize;
out. flush();
}
}
ממשק לעיון בקבצים
מוטורולה לא מספקים ממשק לעיון במערכת הקבצים על הפלאפון, רק משהו מוגבל שמאפשר גישה לתמונות ומדיה בלבד.
זה מראה שהם מפחדים מהמשתמשים שלהם, ולא סומכים על מערכת ההפעלה שלהם שתעמוד בפני משתמש חקרן.
אם במכשירים מהדור הקודם אפשר איכשהו לעיין בקבצים באמצעות MIDWay הזוועתית (תוכנה לניהול של מכשירי מוטורולה), בגרסאות החדשות (לינוקס) זה לא עובד עדיין.
הגבלות משאבים מגוחכות
במוטורולות למיניהן, אין אפשרות לפתוח יותר מארבעה חיבורי רשת בו זמנית. זה אולי נשמע הרבה, אבל זה לא.
הרבה ישומים נאלצים להתעקם בגלל המגבלה הזו.
בעיה נוספת היא שאי אפשרת לפתוח יותר מ14 קבצי קול בו זמנית (ליתר דיוק, 14 Players).
אפליקציות שמנגנות אפקטים קוליים טוענות בדרך כלל את הצלילים מראש כדי לנגן אותם מהר בעת הצורך. במוטורולה החליטו ש14 זה מספיק, מה שמכריח אפליקציות עתירות סאונד לקפוץ דרך חישוקי אש נוספים.
חוסר יציבות
זה אולי ישמע כמו התבכיינות, במיוחד למפתחי סלולארי שרגילים לקריסות (BREW, Symbian), אבל קל מאוד לגרום למכשירי מוטורולה לקרוס.
מספיק לפתוח ולא לסגור יותר מדי קבצים. במקום לקבל איזו שגיאה סבירה, המכשיר זורק במקרה הטוב "IOException : native error" ובמקרה הפחות טוב פשוט נתקע לחלוטין.
תמיכה במקשים
שינאה מיוחדת גורמת התמיכה במקשים במכשירי מוטורולה.
הקודים של המקשים שונים מהקודים של יצרני סלולאר אחרים, ואם על זה אני מוכן לסלוח, אני הרבה פחות סלחן כשמדובר בהבדלים בקודי הלחיצה בין מכשירי מוטורולה שונים, כשלפעמים ההבדל היחיד בינהם הוא מאיזה ספק נרכש המכשיר.
זה בהחלט גורם לצער ויגון לא מבוטל למפתחי משחקים.
בעית מקשים נוספת היא התמיכה הצולעת במצב שהמשתמש לוחץ על שני כפתורים בו זמנית.
במכשירים מסויימים, למשל V9m, האפליקציה מקבלת שני ארועי "מקש נלחץ" וארוע יחיד של "מקש שוחרר", במכשירים אחרים בכלל לא מקבלים ארועים על הכפתור השני שנלחץ.
התממשקות למחשב
מוטורולה עדיין לא הבינו שחיבור בממשק של מודם (פקודות AT) פס מהעולם, וישום הניהול שלהם - MIDWay (המשוקץ) מתחבר למכשיר ממש כאילו הוא מודם. מי שזוכר את המחלות של מודמים (מה הערוץ הCOM? מה הBaud rate? שיט, העכבר לא זז, שיט הCOM נתקע וצריך לאתחל את המחשב) ירגיש כמו בבית.
ההתקנה של ישומי ג'אווה היא ממש מציקה:
כדי להתקין, צריך לחפור בתפריטי המכשיר למצוא אפשרות נסתרת שמעבירה את המכשיר למצב טעינת ג'אווה, להפעיל אותה, ורק אז לחבר את הכבר נתונים (אם הוא היה מחובר כבר, צריך לנתק אותו! Serenity now!).
דבר מעצבן נוסף הוא שברגע שמחברים את המכשיר למחשב עם הכבל, ישום הג'אווה הפעיל - אם יש כזה, מושהה מיד ואי אפשר להריץ אותו.
למה? כי מוטורולה עושים כל מה שהם יכולים כדי לעלות למפתח הנואש על העצבים.
בלוטות'
התמיכה בבלוטות' במכשירי מוטורולה חלקית ביותר, ולא מאפשרת פעולות טרויאליות כמו התקנה של תוכנת ג'אווה דרך בלוטות', או עיון בקבצים שעל המכשיר.
כמיטב המסורת, לקראת שנת 2008, מוטורולה עדיין חוסמים את המשתמשים ואת המפתחים מכל דבר שמזכיר נוחות עבודה מול מכשירים אחרים.
יש לציין שיצא לי לעבוד עם מכשירי מוטורולה לראשונה לפני ארבע או חמש שנים, וכבר אז שנאתי אותם פחות או יותר מאותן סיבות.
מוטורולה הוציאו כמות מפחידה של מכשירים מאז, אבל לא תיקנו תקלות שמישות בסיסיות בשיטת העבודה עם המכשירים.
סיכום
אין ספק בליבי שמוטורולה מנסים, אבל משום מה הם לא מצליחים.
אולי המפתחים שלהם לא יוצלחים, ואולי יש בעיה בתרבות הארגונית שלהם שמונעת מאנשים לזהות או להגיב לחרא שהם מייצרים.
בכל מקרה, התוצאה זהה.
אני שונא את מוטורולה.
6 תגובות »
נכתב על ידי עמרי בנושא שינאה, דעות
הנה דוגמא מהעולם האמיתי למצב שבו מימוש חלקי של פיצ'ר יכול לעצבן את המשתמשים הרבה יותר מאשר חוסר מימוש.
דואר ישראל מנסה לקצר את הזמן מרגע המשלוח של דואר רשום עד הקבלה, מה עושים? מדווחים לסניף המקבל על המשלוח עוד לפני שהמשלוח התקבל, ואז מספרים לנמען הסופי שיש לו דואר.
כדי למנוע מצב שבו הנמען מגיע לקחת את הדואר לפני שהדואר הגיע לסניף יש סימון שמאפשר לסניף לציין שדבר הדואר יגיע מחר בעשר או ביום ראשון בעשר (אם החבילה נשלחה ביום חמישי או שישי).
הבעיה מתחילה כשמישהו שוכח (מתעצל) למלא את אותו סעיף, והלקוח מקבל הזמנה לקחת את הדואר יום קודם, ולמחרת בבוקר - לפני שהחבילה הגיעה בפועל - הוא בא לאסוף אותה, ואומרים לו שהדואר יגיע רק בעשר.
מכיוון שלפחות הדוורים באיזור שבו אני מחלק (או סניף הדואר, אני לא בטוח אחריותו של מי זה) מתעצלים למלא את הפרט הזה, כל פעם שמגיע לי דואר רשום אני מתוזז לדואר רק כדי לגלות שהוא לא באמת הגיע.
לפעמים הפרטים חסרים, ואז הלקוח מניח בצדק שהדואר בסניף; לפעמים הפרטים שגויים, למשל אם מסומן V בשדה של "יגיע ביום ראשון בעשר" כאשר ההודעה על פריט הדואר נמסרת ביום ראשון, ואז הלקוח מניח בצדק שהדואר יהיה בסניף ביום ראשון אחרי עשר, רק שהוא טועה וזה בעצם ביום שני אחרי עשר.
המצב הזה הרבה יותר גרוע מבחינתי מאשר המצב שבו מוסרים לי על קיום הדואר רק אחרי שהוא מגיע באמת, אפילו אם באופן קבוע אני אקבל את הדואר יום אחרי, כי הזמן שלי לא יבוזבז בנסיונות שוא לקבל דואר שעדיין לא הגיע.
2 תגובות »
|
רסיסים (RSS)