מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע

כמו שהבטחתי, תמונות מהגיחה האחרונה לסן פרנסיסקו:
כל התמונות לחיצות וסחיטות.

סן פרנסיסקו
הופעת רחוב באיזור פיר 39:

עשיתי טיול אופניים נחמד, מתחיל בפיר 39, ממשיך לאורך החוף - עולה לגשר הזהב, יורד לסולסליטו וחוזר עם פיירי לסן פרנסיסקו.

אז מהג'ונג זה משחק אמיתי?
זקנים משחקים.. משהו.. בצ'יינאטאון.

Six flags, discovery kingsdom
כמובן - רכבות הרים.

דולפינים.

אחת התמונות הטובות, מעוף האורקה.

גן החיות של סן פרנסיסקו
למורים תופסים קצת שמש בבוקר קריר, כנסו לתמונה המלאה

נשר נשר, טוב נו - עייט עייט.

ג'יראפה!

מלך החיות מרביץ פיהוק

כביש מספר 1
עשיתי סיבוב קצר (שעתיים ככה) על כביש מספר אחד, שידוע בנופי החוף שלו.
לצערי את התמונות היותר טובות לא יכלתי לצלם.. לא מומלץ לצלם עם יד אחת תוך נהיגה על צוק.

כמו שכתבתי, אני שוב טס לארצות הברית, הפעם לסן פרנסיסקו לשבועיים עד שלושה.
כשאתם קוראים את זה אני כבר על המטוס, כמו סרדין מעופף (פוסטים מתוזמנים ראוולאז).
אני אשתדל לכתוב כרגיל בשבועות הקרובים , אבל בלי הבטחות.

הפעם אני טס בAir Canada, נקווה שהם לא יאכזבו.

מסתמן שבתחילת מרץ אני אטוס שוב לארצות הברית במסגרת העבודה לשבועיים לפחות, הפעם לסאן פרנסיסקו.
הייתי כבר בסאן פרנסיסקו לזמן קצר מדי של כשלושה ימים במהלך טיול בחוף המערבי ב2004, ומכל הערים בארצות הברית שראיתי עד עכשיו, את סאן פרנסיסקו הכי אהבתי.
בגלל זה אני מאוד מרוצה מהטיסה הזו ואני מקווה שהפעם אני אספיק לראות את העיר כמו שצריך.

מי שמעורה קצת בעולם הפודקסטים, שמע את השם סקוט סיגלר.
את הפודקסט הראשון ששמעתי, Ancestor, הוא כתב, ואפשר לומר שבזכותו אני שומע פודקסטים.
כתבתי על הפודקסטים שלו כמה פעמים בבלוג פה.
עכשיו, סקוט גר בסן פרנסיסקו, רואים לאיפה זה הולך?
אני וסקוט ניפגש לבירה מתישהו במהלך הגיחה הזו שלי לפריסקו!
למעשה אני שומע בימים אלו ממש את הפודקסט הנוכחי שלו, Nocturnal. (מומלץ)

עכשיו רק צריך לחכות שיגיע הממיר ל110 וולט שהזמנתי מבעוד מועד.
הממ, ולקוות שהWii יסתדר עם הטלוויזיה.

סיאטל אכן יפה, בעיקר בלילה.

ספייס נידל
הספייס נידל הוא מגדל גבוה (158 מטרים) עם תצפית פנורמית על כל העיר.
בכניסה לספייס נידל קניתי ב53$ City pass שמאפשר כניסה מוזלת לכמה אטרקציות בעיר.

פסיפיק סיינס סנטר, ליד הספייס נידל.
הפסיפיק סיינס סנטר הוא מעיין מוזיאון מדע אינטראקטיבי..
קצת יותר מוזיאוני ממרכזי המדע האחרים שביקרתי בהם (ברלין וסן פרנססיקו).
יש בו מרכז דינוזאורים עם כמה מוצגים ודגמים מאוד יפים, וכמובן מרכז מדע אינטראקטיבי (ראיתם אחד, ראיתם את כולם).
סך הכל נחמד מאוד.

הבונוס הוא שיש בתוכו קולנוע IMAX, שראינו בו את I am legend, סרט חדש עם ביל סמית' שמבוסס ספר באותו שם.
זה הסרט השלישי שמבוסס על אותו ספר, כשהשני היה איש האומגה מ71.
הסרט מספר על עתיד קרוב שבו וירוס קטלני הרג את רוב האנשים והפך את רוב הנותרים למטורפים אחוזי כלבת.
רוברט נוויל - ווירולוג צבאי (וויל סמית') - עדיין מנסה למצוא תרופה אחרי כמה שנים, בניו יורק הריקה.
סצינת הפתיחה מדהימה, וויל סמית' נוהג בניו יורק במוסטנג מ72 ומנסה לצוד צבאים שמסתבבים בעיר הנטושה, בין המכונות והעשב שצמח בכל מקום.
חווית הצפיה בIMAX היא ממש מעולה, מומלץ להתרחק מהמסך כמה שאפשר (רצוי לשבת באמצע למעלה) כדי לא לקבל נקע בצוואר.
לפני הסרט היה טריילר של 10 דקות לבאטמן החדש (The dark knight), והוא נראה משובח במיוחד. הצפיה בIMAX ממש מכניסה את הצופה לסרט.

קניות
נכנסנו לאיזה קניון עצום מימדים, כמות החנויות שם מפחידה, ואנשים קונים בטירוף.
לא עבר יותר מדי זמן וישראלי שחשב שאני הודי ניסה למכור לי כריות להפגת מתחים במחיר מופקע :).

האקווריום התת ימי בסיאטל
כרישים, מדוזות ושאר מעופפים, אהה. שוחים.
כולל כלבי ים, פינגוונים. די מגניב.

גן החיות היבשתי בסיאטל
גן החיות (שמחזיק בדומיין zoo.org, לא פחות) מרשים מאוד, למרות שעקב מזג האוויר החורפי די הרבה בעלי חיים הסתתרו במחסות (אני בטוח שבקיץ הוא אפילו יותר מרשים).

אתמול ב20:00 בערב, שלוש שעות לפני ההמראה כמו ילד טוב - התייצבתי בנתב"ג.
היום ב24:00 (זמן ישראל) הגעתי למלון בסיאטל.
בן גוריון->אטלנטה, ואטלנטה->סיאטל.
30 שעות של זמן שדות תעופה וטיסות, כיף אמיתי.
בינתיים אני בעיקר עייף ורעב, אבל עדיין פה.

התמונה הזו צולמה בשדה התעופה בסיאטל:

עדכון:
אני כבר לא רעב, אכלתי בThe keg, והיה ממש מצויין.
צירוף של סטייק טוב עם שרימפס ולובסטר, משהו טוב.

מחר בערב אני טס לארצות הברית - סיאטל, מהעבודה.
אני אהיה שם בין שבוע לשבועיים, ולא ברור אם יהיה לי זמן לעדכן (למרות שיש סיבה לאופטימיות).
במסגרת האופטימיות, אני מעמיס ברגעים אלו ממש על הלפטופ סרטים וסדרות.
זו יכול להיות הזדמנות להשלים חוסרים כמו פיוצ'רמה, המשרד, דקסטר ויריחו.
גורמים יודעי דבר טוענים ששמעו ש"סיאטל מגניבה".
אני מצפה לחוויה של קריסמס בארצות הברית, זה יהיה כמו בסרטים :).
עם קצת מזל אני אשאר שם עד אחרי הלילה של 31/12, ונראה גם איך נראה ליל הסילבסטר אצל הגויים ההוללים.

כמו שבוודאי ידוע לקוראים האדוקים, יצאתי לחופשה של שבועיים להולנד ולגרמניה.
החופשה היתה יוזמה של אריה זילברשטיין, שרצה לראות שלוש הופעות מטאל (Epica, Leaves eyes, Within temptation) בהולנד וגרמניה, שהתקשר ושאל אם אני רוצה לבוא. מכיוון שעברה כשנה מהחופשה האחרונה (ברזיל), הסכמתי בקלות.
מכיוון שהחופשה היתה יוזמה של אריה, טבעי היה שהוא ידאג ללוגיסטיקה (איפה הולכים, איפה ישנים, מאיפה לוקחים את האוטו, איפה מחזירים), מה שהיה די מרענן, בדרך כלל אני יוצא לטיולים לבד, אז הכל נופל עלי.
החופשה התחילה על רגל שמאל, כשבאמסטרדם, חיכיתי לתיק הגדול שלי, וחיכיתי, וחיכיתי, אבל הוא לא הגיע. חיכיתי עוד קצת, והוא עדיין לא הגיע.
הגשנו תלונה, הלכנו לקחת את הרכב (פורד מונדאו) ונסענו למלון באמסטרדם מצויידים במגוון מערכות ניווט.
את התיק קיבלתי אחרי כמה ימים, לא לפני שהוא עשה סיבוב בבנגקוק.

אמסטרדם צפופה ודי מבלבלת לנהיגה לנהגים ישראלים מתחילים, יש על הכביש Tram, רכבת על מסילה שחולקת את הכביש עם הרכבים (המסלולים בדרך כלל משותפים), ובנוסף יש מצבים שבהם יש לכם רמזור ירוק לפניה שמאלה, ובכל זאת יש גם לרכבים (ולTram! ) בנתיב הנגדי אור ירוק, מה שאומר שצריך לחכות באמצע הצומת, או להמשיך לנסוע ישר כמו שפן.
כל זה בלי להזכיר את אלפי האופניים שנוסעים בלי אלוהים ברחובות, נתיב אופניים או לא נתיב אופניים, מה שבהחלט תורם לתחושת הבלבול של הנהג הישראלי על הכביש.
חשוב שלציין שמהר מאוד הבחנו בכך שבלונדיניות הולנדיות חטובות נוטות לרכב בלהקות של ארבעה עד שישה חתיכות.

אז הנה כמה תמונות מהטיול:
כיכר דם באמסטרדם

קוקנהוף (הולנד) - גן הפרחים הגדול בעולם:

מדורודם בהאג - הולנד הקטנה
שטח עם מניאטורות מכל הולנד, כולל בית גידול לחיות קרח לא קטנות בכלל:

(more…)

שבתי מהחופשה (הולנד וגרמניה), ובאמתחתי בסביבות ה2 ג'יגה של תמונות איכות.
אני עייף מדי בשביל פוסט רציני, אבל הנה שתי דגימות.
הראשונה, תחנת רוח באמסטרדם (או במקום אחר, אני עוד לא מאופס):

השניה - קרנף קרח מצוי בסביבת המחיה הטבעית שלו - פריזר ענק בטמפרטורה של 10- מעלות:

שתי התמונות לחיצות וסחיטות.

לבקשת הציבור, עוד תמונות מברזיל (כל התמונות לחיצות וסחיטות).
מורו דה סאו פאולו הוא כפר קטן שנמצא על אי מדרום לסלבדור.
יש בו חופים מדהימים, ובגדול זה אחלה מקום.
יש כמה דרכים להגיע לשם, כשהדרך הנוחה ביותר להגיע לשם מסלבדור היא לקחת קטמרן, שהוא מעין חצי סירת מנוע חצי רחפת, ששט מהר למדי.
הקטמרן יוצא ממזח ליד מרקדו מודלו - שוק חביב שנמצא בבנין שהיה פעם בית סוהר, שאפשר לראות בתמונה למטה, שצולמה מהעיר העליונה - הפלוריניו.

העיר העליונה היא העיר העתיקה בסלבדור.
יש מעלית בגובה 70 מטר, שמאפשרת לעבוד מהעיר התחתית אל העיר העליונה.
בזמו הקרנבל, אפשר לראות להקות מתאמנות סתם ככה באמצע היום ברחוב

ועוד אחת, עם ברזילאית חמודה.

בעיר העתיקה יש גם הרבה כנסיות, חלקן בנות מאות שנים.
הנה תמונה שלי בתוך אחת מהן, ליד פסיפס יפה.

הקטמרן עולה 50 ריאל, יוצא ב14:00 מגיע למורו בתוך בערך שעתיים.
הוא עוצר במזח:

עוד תמונה של המזח, בערב.

החופים במורו מאוד יפים, יש ארבעה חופים ליד הכפר, שנקראים, כמה מוזר, החוף הראשון, החוף השני, החוף השלישי והחוף הרביעי.
בתמונה, החוף השני, ויותר במרחק החוף הראשון.

כמובן שיש עוד חופים באי, יותר מבודדים.
הנה אחד מהם, שהגעתי אליו במהלך טיול בסירת מנוע מסביב לאי:
חוף יפהפה, וריק לחלוטין.

לא רחוק ממורו יש כפר קטן בשם גמבואה, ההגעה לשם היא בסירה שיוצאת מהמזח כל פעם שיש מספיק אנשים, ועולה 2 ריאל.
תוך כרבע שעה עשרים דקות מגיעים לגמבואה.
בגמבואה גם יש קרנבל קטן, שנקרא, כמובן - קרנגמבואה.
הוא אומנם לא מתקרב במימדים לזה של סלבדור, אבל הוא בכל זאת נחמד.
הנה כמה תמונות משם:

הקרנבל שם הוא מקומי לגמרי, ולא ראיתי שם תיירים בכלל. המקומיים משתעשעים
בלזרוק קמח אחד על השני.
הנה זוג שהציץ ונפגע:

יש במורו מצודה ישנה של הפורטוגזים (ברקע) :

הנה עוד כמה תמונות שקיעה יפות לסיום:

The shadow and the flame

ותמונה יפה של שקיעה על רקע אי שכן (צולם מסירת מנוע).