מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע

הנתב הקודם - OfficeConnect של 3COM אף פעם לא היה טוב במיוחד.
החל מפינגים לא יציבים כאשר אני מתחבר דרך השרת, וכלה במצב קטטוני עד כדי חוסר תקשורת בין שני המחשבים שמחוברים אליו שדורש אתחול של הנתב.
החלטתי להחליף את העסק, ובהתחלה חשבתי ללכת על נתב אולטימטיבי שיתן לי גם תקשורת אלחוטית מהירה, גם תקשורת מקומית מהירה וגם יכולת חיוג בכבלים ובADSL.
כשלא מצאתי משהו טוב מספיק שממש עשה לי את זה, החלטתי לשנות את האסטרגיה.
שינוי 1:
החלפת התשתית התקשורת שלי מכבלים לADSL.
על הדרך שדרגתי את חבילת התקשורת שלי מ1500/500 ל8000/800,
המחיר הוא 210 שקל לחודש עם התחייבות לשנה, כ90 שקלים יותר ממה ששילמתי קודם, וקו מהיר בהרבה - ויותר חשוב, יציב מאוד בניגוד לתשתית של הכבלים.
כחלק מהעסקה, ביקשתי מבזק לספק נתב. הם סיפקו נתב של ROTAL, לא פאר היצירה אבל מספיק טוב לצרכי התקשורת שלי מבחינת תקשורת אלחוטית ותקשורת אל האינטרנט.
הנתב יציב ולא נתקע כמו ה3COM המחורבן שהיה לי קודם, מה שפתר את הבעיה הזו, אבל לא נתן לי תקשורת יותר מהירה בין המחשבים.

שינוי 2:
כדי לפתור את הבעיה הזו, הזמנתי לי נתב ג'יגביט של Edimax, ושני כבלי רשת CAT6 שמתאימים לתקשורת הזו.
היום הם הגיעו, וחיש מהר התקנתי את הסוויץ', חיברתי אליו את המחשבים ובדקתי את המהירות:
קודם כל העתקת קובץ בין שני המחשבים. היה לי ברור שאני אתקע במגבלה של מהירות הכוננים הקשיחים שהיא נמוכה הרבה יותר מאשר ג'יגביט לשניה.
יצרתי קובץ של 1 ג'יגה, מלא לחלוטין באפסים עם

שמתי אותו בספריה שחשופה בפרוטוקול HTTP, והורדתי עם WGET:

כצפוי, לא מהירות שמרעידה את האדמה, אבל פי 3.5 יותר טוב ממה שנקבל ברשת 100 מגהביט בתאוריה (במעשי זה יותר מהיר פי 4-5).

לבדיקה הבאה רציתי מה המגבלה האמיתית של התשתית, בניטרול גורמים מציקים כמו מהירות הקריאה/הכתיבה של הכוננים.
חיפשתי קצת במאגר החבילות של דביאן, ומצאתי את iperf, תוכנית פשוטה לבדיקת ביצועי רשת.
iperf יודע לבדוק רוחב פס בתקשורת TCP או UDP, והוא עובד בשיטת שרת לקוח:
במחשב אחד מריצים אותו כשרת, במחשב השני כלקוח, ונותנים להם לבדוק את המהירות.

הרבה יותר מרשים.
אומנם לא הג'יגביט המובטח, אבל מספיק קרוב בשבילי, במיוחד לאור החומרה הזולה שקניתי לצורך העניין (סוויץ' ב150 שקל, וכבלי רשת של 15 מטר ו3 מטר ב70 ו30 שקל בהתאמה).

מכיוון שווידאו ב1080P הוא די גבולי על המחשב שיש לי בסלון (פנטיום D במהירות 3GHZ), החלטתי לנסות לבדוק איך הרשת סוחבת הזרמת וידאו ב1080P.
כדי לבדוק את זה, התחברתי מהמחשב בסלון אל המחשב בחדר (עם מעבד יותר חזק, Core 2 duo) עם ssh -X, מה שמאפשר לשלוח את הפלט של תוכניות גרפיות מהמחשב בחדר למחשב בסלון.
הפעלתי את mplayer במחשב בחדר על קובץ וידאו ב1080p (בטמן מתחיל), והפלט הוזרם למחשב בסלון.
הווידאו זז חלק לגמרי. אומנם לא שומעים כי הסאונד הולך למחשב הלא נכון, אבל זו בעיה אחרת ואני בטוח שאני אפתור אותה.
מה שלא ברור לי, זה למה בכלל זה עובד:
בהנחה של שכל פיקסל מיוצג ב4 בתים (ARGB), ושיש 25 פריימים לשניה (וכמובן כל בייט הוא 8 בתים), אז:

1.6 ג'יגה ביט לשניה.
אפילו אם כל פיקסל הוא רק שלוש בתים (בלי A), ירדנו ל1.2 גיגהביט וזה עדיין לא מספיק.

אז איך בדיוק הסרט זז חלק על רשת של 1 גיגה ביט?

גנגסטר אמריקאי הוא סרט אלים אבל אלגנטי, בכיכוב דנזל וושינגטון בתור פרנק לוקס וראסל קראו בתור הבלש ריצ'י רוברטס.
פרנק לוקס בונה את עצמו בתור הבוס החדש של הארלם, אחרי שהבוס הקודם מת. הוא מתחיל לייבא סמים ישירות מהמזרח בעצמו, וחותך את המתווכים.
ריצ'י רוברטס הוא הבלש שמנסה לתפוס אותו.
הרקע לסיפור הוא מלחמת וויאטנם, והאירועים ההיסטוריים משפיעים על השתלשלות האירועים.
וואשינגטון וקראו מצויינים, ואני מצאתי את עצמי מזדהה יותר עם סוחר הסמים מאשר עם הבלש.

הסרט ארוך (מעל שעתיים וחצי) ומבוסס על סיפור אמיתי.
מאוד מומלץ.

ג'וס ווידון (FireFly, באפי) משחרר השבוע שלושה פרקים משעשעים של מעין מחזמר וובי שמספר את קורתיו של דוקטור הוריבל, סופר רשע ממוצע.
ג'וס קיבל את הרעיון לזה בזמן שביתת הכותבים השנה.
ישוחררו שלושה פרקים בלבד, השניים הראשונים שוחררו שלשום והיום, והבא ישוחרר בעוד יומיים (ב19).
הפרקים יעלמו ב20 לחודש בחצות (לפי שעון החוף המערבי, ניתן לשער), ואז כנראה יעברו למודל של הורדה בתשלום.
משחקים בסדרה נתן פיליון (מFireFly), פלישיה דיי (מבאפי) וגו'ס ווידון עצמו וניל פטריק האריס בתור דוקטור הוריבל.
רוצו לראות לפני שזה ירד.

קורי דוקטורו שחרר בפודקסט שלו את הסיפור After the siege (חמש חמישה (יא נאג'ס) חלקים, כשעתיים ורבע).
אחרי המצור הוא סיפור מלחמה עתידני ומרתק מנקודת מבטה של נערה מתבגרת.
הסיפור נקרא בכשרון רב על ידי מארי רובינט.
אחרי המצור זכה בפרס הלוקוס לשנת 2008.
מומלץ בחום.

אפשר להוריד גם מפה.

ג'ורג' קרלין, קומיקאי ענק - מת אתמול בגיל 71.
ראיתי אותו בהופעה בלאס ווגאס ב2004, תותח.

למי שלא מכיר, הנה דוגמית של ג'ורג' קרלין יורד על האבטחה בשדות תעופה.
יש עוד הרבה באתה-צינור.

הגיע לי המסך, ובעזרתו האדיבה של יוקס הדג-שטן תליתי את המסך ואת המקרן במקום בו הם ישארו בשנה הקרובה לפחות.
המסך ברוחב של 2.44 ס"מ, ושוקל 11 ק"ג.
תליתו אותו מול החלון, שגם ככה אמור להיות סגור כשאני משתמש במסך, אז זה די מושלם.
כדי לתלות את המסך, קדחתי ארבע חורים בתקרה, שניים בכל צד, תקעתי לתוכם דיבלים של 8 מ"מ, ובעזרת הדג-שטן קיבעתי את המסך לתקרה.
זה לא היה פשוט, במיוחד לאור זה שאין פה שום מרווח טעות. צריך לקדוח בול במקום מהנסיון הראשון, ואי אפשר לעשות את זה בזמן שמחזיקים מעל הראש מוט ששוקל 11 קילו בלי תזוזה.
את המקרן כבר היה יותר קל לתלות. שוב, ארבע חורים, ארבע דיבלים של 8 מ"מ, קיבוע של החלק הקבוע של המתלה לקיר, הרמה של המקרן, קצת הברגה, ולבסוף כיוונוני זווית מקרן ותמונה.
את הכבל חשמל והכבל וידאו (DVI לHDMI) הצמדתי לקיר בעזרת אקדח דבק חם, כלי נחמד שמשתמש שמחמם צינור דבק לבן והופך אותו למעין סיליקון חצי שקוף עם דביקות די גבוהה.
אני חייב לציין שלתלות מסך של מקרן זה קריעת תחת, כל העסק לקח כמה שעות עבודה.
(התמונה לחיצה לגרסא ברזולוציה מלאה).

בניגוד למה שחשבתי בפוסט הזה, ביצועי הניגון של סרטים ב1080p לא מספקים על המחשב שלי גם אם אני מוריד את האיכות עם הפרמטרים שציינתי שם.
החלטתי לנסות את הקודק CoreAVC של CoreCodecs. מה שמיוחד בקודק זה שהוא מסוגל להשתמש בכמה ליבות כדי לפענח וידאו h264, ולכן לנצל יותר טוב את הכוח של המחשב.
הקודק עולה כ15$, ואפשר לנסות אותו לשבועיים.
עקרונית הוא קודק לחלונות, אבל בחור בשם אלן ניסוטה יצר את coreavc-for-linux מעטפת דקה שמדמה בשביל הקודק את מה שהוא צריך מסביבת החלונות, ויצר פטץ' לMPlayer, Xine ועוד כמה נגנים שמאפשר להשתמש בקודק הזה.
לא פיתרון נקי, אבל בטוח יותר זול מלשדרג את המערכת שוב.

אם השם של coreavc-for-linux ושל coreavc נשמע מוכר, זה כי ממש לפני חודש כתבתי פה על כך שcorecodec שלחו לגוגל דרישת סגירה של הפרוייקט coreavc-for-linux, בגיבוי חוק הDMCA האמריקאי.
גוגל הורידו את הפרוייקט, וזכו לביקורת לא מעטה.
כבר כשזה קרה כתבתי שנראה שהחברה נסוגה, ואכן הפרוייקט חזר כמה ימים אחר כך, הפעם עם ברכת CoreCodecs, שביננו - רק מרוויחה מזה מהעבודה של אלן.

למרות ההיסטוריה הלא נעימה הזו, החלטתי לנסות את CoreAVC.
ההתקנה לא טריויאלית על לינוקס בכלל, אבל מתועדת (עם כמה שגיאות) באתר הפרוייקט.
אחרי תלאות התקנה שכללו דיבוג של הקוד של הפרוייקט, גיליתי את הטעות שלי, והצלחתי להפעיל את הקודק שעובד יפה מאוד גם על המחשב החלש יחסית שיש לי בסלון.

מכיוון שהכל עובד, קניתי את הקודק.
זה לא הפיתרון הכי נקי בעולם, אבל הוא עובד והוא בטוח יותר זול מלשדרג את כל המערכת.

המקרן הגיע אתמול.
במילה אחת, ואו.
בשתיים: שיט, ואו.

המקרן, HC4900 של מיצובישי (כן, הם עושים גם מקרנים) הוא מאסיבי יחסית למקרנים מדורות קודמים (XGA, 720p וכו'), ושוקל 5.6 ק"ג.
ככה הוא נראה, שמתי שם קופסא של No more heroes לשם הפרופורציות (וגם כי זה משחק מגניב).
חשוב לציין שהDevil ducky לא מגיע עם המקרן ;).
(אפשר להגדיל את כל התמונות בלחיצה).

נכון לכרגע העסק עדיין לא מותקן כמו שצריך, ויש בלאגן רציני של כבלי חשמל, אודיו ווידאו.
המקרן מונח על השולחן ומקרין על מסך נייד זמני שקיבלתי מאקטיבי - החנות שקניתי ממנה - עד שיגיע המסך שלי.
שימו לב שהוא מונח בגובה של בסיס המסך עליו הוא מקרין.
הדבר הזה מתאפשר תודות לתכונה בשם Lens shift, שמזיזה את העדשה ומשנה את התמונה בצורה כזו שלמרות שהמקרן לא מקרין ישר התמונה המוקרנת היא עדיין ריבועית.
המקרן הזה תומך בLens shift אנכי ואופקי, מה שאומר שאפשר לשים אותו בפינת החדר והוא עדיין יקרין תמונה מרובעת על המסך.
ברגע שאני אקבל את המסך, המתלה וכבל הHDMI באורך עשר מטר, אני אוכל לתלות את המקרן על התקרה, שם הוא ישאר עד שאני אעבור דירה.

הרזולוציה של המקרן היא 1920×1080, שהיא רזולוציה של HD מלא, כמו של סרטי Blue ray, והתמונה חדה במיוחד. אפשר לראות את זה בתמונה הבאה.
ניסיתי שהצילום יצא חד ככל האפשר כדי להעביר את החדות של התמונה המוקרנת.
התמונה קצת חתוכה בכלל בעיה בהגדרות של כרטיס המסך.

ואיך אפשר בלי להציג את הגביע הקדוש, הרי הוא מטריקס ב1920X1080?

התחלתי לבדוק איך המחשב בסלון מתמודד עם וידאו של 1920X1080 בקידוד H264 - זה וידאו Full HD שיש בBlueRay, וזה מה שאני ארצה להציג על המקרן (שמתמהמה קצת, אולי היום).
המחשב הוא פנטיום D במהירות שעון של 3Ghz, זכרון של 2GB וכרטיס מסך GeForce 8600 GT 512MB, לכאורה לא אמור להיות קובץ וידאו שיהיה מעבר לכוחותיו.
ניסיתי לנגן עליו עם mplayer קובץ דגימה של Matrix - שישים שניות סרט בקובץ של 70 מגה - והמחשב לא סחב אותו כמו שצריך:
הווידאו זז לאט, והסאונד יצא מסינכרון עם התמונה מהר מאוד.
מחשב שהיה פאר היצירה לפני שנתיים, לא סוחב היום משימה של ניגון וידאו. מי אומר שאין צורך במעבדים יותר חזקים?
לשם הבדיקה, ניסיתי את אותו קובץ במחשב החדש - פנטיום Core-DUO 3Ghz, זכרון 4GB וכרטיס מסך GeForce 9800 GT 512MB והוא סחב אותו יפה מאוד.
אז נראה על פניו שצריך מפלצת רצינית כדי לנגן את הקבצים האלו, יותר מהתפלצון שיש לי בסלון.
נסיון ראשון, הדרייבר של כרטיס המסך:
הבדיקה שלי היתה כשxorg, שרת הX (השרת שאחראי על מערכת החלונות והתצוגה) עבד עם הדרייבר הגנרי vesa ולא עם הדרייבר של NVidia כי היתה לי בעיה עם הדרייבר האחרון שלהם.
ניסיתי את הדרייבר nv, שהוא דרייבר פתוח קוד לכרטיסי NVIDIA שלא תומך בהאצת תלת מימד, ולא היה שיפור.
התקנתי את הדרייבר של NVIDIA במחשב בסלון (ונאלצתי להשתמש בגרסא קודמת שהתקנתי לפני כמה שבועות במחשב החדש), עדיין אין שיפור.
למרות שכרטיסי NVIDIA החדשים מגיעים עם תמיכה בפענוח קבצי וידאו בחומרה - טכנולוגיה בשם PureVideo, הדרייברים שלהם ללינוקס לא תומכים בזה, ולכן אף פרוייקט קוד פתוח ללינוקס לא משתמש ביכולת הזו של החומרה.
אז שימוש בחומרה הזו יורד מהפרק כדי להאיץ את העסק, לפחות עד שNVIDIA ישחררו דרייבר שתומך בזה.

נסיון שני, שדרוג של mplayer:
החבר'ה בערוץ הirc של mplayer נבהלו כשסיפרתי להם על איזו גרסא אני בודק:

[rsk] same mplayer version’s?
[omry] hmm, sec
[rsk] also using svn generally speeds up things compared to RC2.
[rsk] especially if you are using a distro package
[omry] hmm, actually the mplayer on the slower box looks older :MPlayer 1.0rc1-4.1.2 (C) 2000-2006 MPlayer Team
[omry] compared to MPlayer dev-SVN-r25315 on the faster box
[rsk] that’s ancient
[rsk] please burn it with fire
[omry] dispatching the nukes

כדי להיות בטוח שאני מריץ את הגרסא הכי מהירה שאפשר, הסרתי את הגרסא המותקנת, הורדתי את הקוד העדכני מsvn, ובניתי אותו חיש מהר.
התקנתי, בדקתי, ועדיין העסק זז לאט מדי על המחשב בסלון.

נסון שלישי, שימוש בכמה ליבות:
זוכרים את עסק הביש שבו גוגל סגרה פרוייקט בגוגל קוד לפני כמה שבועות?
כל העסק הוא בדיוק מסביב לזה, CoreAVC הוא פרוייקט מסחרי שמאפשר שימוש בכמה ליבות כדי לפענח H264 בצורה מהירה. הפרוייקט לא תומך בלינוקס - אבל אנשים במצב דומה לשלי החליטו שהם גורמים לו לעבוד על לינוקס בדרכים עקלקלות.
בכל אופן, להתקין קוד סגור נוסף מעבר לדרייבר של NVIDIA זה דבר שהייתי רוצה להמנע ממנו, במיוחד לאור ההיסטוריה הבעייתית של של הפרוייקט.

נסיון רביעי, נגנים אחרים:
טוב, אז אולי mplayer לא כתוב הכי טוב, ונגן אחר יעשה עבודה יותר טובה.
xine בכלל לא ניגן את הקובץ.
VLC ניגן את הקובץ, אבל נראה שהוא מפיל פריימים בצורה שגורמת לווידאו להראות זוועה כשהמחשב לא סוחב אותו (מציג טוב על המחשב המהיר, קטסטרופה על האיטי).
טוב שיהיה mplayer.

נסיון חמישי ודי:
הרצתי את mplayer עם פרמטר -benchmark, והוא סיפר לי די מהר שהמחשב איטי מדי:

יופי של הודעת שגיאה.
כדי לשלול בעיה של קול או דרייבר תצוגה איטי, הרצתי את mplayer עם

מה שמריץ את הווידאו בלי סאונד ובלי תצוגה - פענוח בלבד - לא היה שיפור.

ניסיתי את ההצעה השניה:

פה כבר היה שיפור אדיר - הסרט רץ חלק
לא הרגשתי ירידה באיכות, למרות שאמורה להיות איזו שהיא פגיעה באיכות.

אז נראה שככה אני אריץ את הסרטים מהרזולוציה הזו לעת עתה, המפתחים של mplayer טוענים שהם משפרים את הביצועים שלו בפענוח h264 על בסיס כמעט יומי, גם בהיבט של מיקבול (שימוש בכמה ליבות) וגם בהיבט של שיוף ביטים (פענוח יותר מהיר על כל ליבה). אני אבדוק מדי פעם אם הם שיפרו מספיק כדי שאני אוכל לוותר על הפרמטר הזה.

בסוף 2001 קניתי מקרן אחורי 53" של סוני, בסכום אסטרונומי במונחים של היום.
בהתחלה המקרן הוציא וואו מעוברים ושבים, והייתי מרוצה מהתמונה שלו - למרות זווית הצפיה המוגבלת, וכושר ההפרדה הנמוך של המקרן במונחים של היום.
אני לא סגור על הרזולוציה האמיתית שלו, אבל אני חושד שהיא בסביבות ה640X480 פיקסלים - לא מרשים בכלל במונחים של היום.

היום, עם סרטים באיכות HD של 1200X720, או אפילו 1920X1080, היא לא ממש מתאימה, ומזה זמן רב חשבתי לשדרג, אבל לא היה ברור לי מה אני עושה עם הפיל בסלון.
חבר קנה מקרן של היטאצ'י, ברזולוציה טבעית של 1024X768, והתמונה אצלו היתה מעולה וחדה, כשראיתי את זה, החלטתי שהזמן לתקדם הגיע ואני מוכר את הטלוויזיה.
בהתחלה חשבתי להציע אותה פה בבלוג, אבל לא הרגשתי בנוח למכור דבר כזה לאחד מקוראי היקרים, אז בחרתי לפרסם ביד שניה.
בהתחלה במחיר של 3000, מה שלא גרר אפילו טלפון אחד, אחר כך ב2000, מה שעדיין לא גרר אף טלפון, ובסוף ב1500, שלאחריו פתאום אנשים התחילו להתקשר.
עצוב למכור בסכום כזה מקרן אחורי שעלה כל כך הרבה לפני פחות משבע שנים, אבל זה מה שיש - עם השוק של היום - אפשר לקנות טלוויזיות הרבה יותר טובות במחירים די נמוכים.
היום מסרתי את הטלוויזיה לקונה, ואם הכל ילך לפי התוכנית - מחר אני אהיה הבעלים המאושר של Mitsubishi HC4900, שהוא מקרן קדמי ברזולוציה טבעית של 1080p, או במחשבית 1920X1080.
בהתחלה רציתי ללכת על מקרן 720p איכותי, אבל ההפרש במחיר בין מקרני 720p האיכותיים למקרן הזה הוא רק כ10%, אז כבר החלטתי לקנות משהו שיהיה יותר Future proof.
אני מקווה שעד סוף השבוע הכל יהיה מותקן, ואני אוכל לצפות בסרטים על מסך בגודל של כ240X135 ס"מ, שזה משהו כמו 108 אינצ'.
הרזולוציה שלו כל כך גבוהה, שהוא מתחרה רציני למסך החדש שקניתי למחשב העבודה/משחקים שלי, ואני מתפתה לנסות לשחק על המקרן, גם אם זה אומר לנייד את המחשב הראשי לסלון בשביל הבדיקה.

בינתיים התחלתי להוריד סרטים ב1080p, רק 8 ג'יגה לסרט, שווה כל ביט!