מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע

למלכה ולמלך שלום.
הפרש הודיע שזה מעליב שחיילים מנסים לפגוע במלכה, ושהנקמה תגיע בקרוב ושכדאי שאברג’יל יכנס להצרחה.

הוורדפרס החדש הזה אכל לי פוסט, אינעל אבוק.

לעניין:
מכירים את השאריות שפיירפוקס אוסף עם הזמן?
היסטוריה של אתרים עתיקים שלא מעניינים אף אחד אבל תקועים בהיסטוריה של סרגל הכתובות, וכתובות אימייל ושמות משתמשים ישנים שתקועים בהיסטוריה של שדות קלט.

ככל שהפיירפוקס שלכם מותקן יותר זמן, ככה הוא הופך למזבלה קטנה של נתונים ישנים.
אז מה עושים?
אפשר כמובן לנקות את כל ההיסטוריה, אבל זה מעצבן - כי בטח יש איזו נתון או שניים שרלוונטיים בתוך כל הזבל ;).
האלטרנטיבה היא למחוק נתונים ספציפיים מההיסטוריה, וזה קל מאוד:
פשוט מביאים את הפוקוס על הנתון הסורר (עם החיצים במקלדת או עם העכבר), ולוחצים על כפתור ה Delete.

שלחתי היום לאופיר פינס:

שלום מר פינס,
אני עמרי ידן, אזרח ומפתח תוכנה.
היום עבר חוק הסדר דיור חלופי.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3594613,00.html
למרות שאין לי עניין מיוחד בחוק הזה ספציפית, דבר אחד חורה לי במיוחד:
החוק עבר בשני קולות, יו”ר הוועדה וח”כ קולט אביטל.

לדעתי זה ביזיון שבמדינה שלנו אפשר להעביר חוקים עם שני קולות של אנשים שאיכפת להם מהחוק הספציפי.
שאר חברי הכנסת (ואתה בהם), לא מצאו לנכון להגיע לישיבה. יכול להיות שלכל אחד ואחד מהם יש סיבה טובה ומוצדקת, אבל השורה התחתונה היא שחוק עבר עם 2 קולות.

אתה אחד מחברי הכנסת היחידים שאני מעריך, וחשבתי להציע לך להגיש הצעת חוק שתקבע מספר מינימלי של חברי כנסת שחייבים להשתתף בהצבעה כדי להעביר הצעת חוק.
ברור לי שזה יצור יותר עבודה לחברי הכנסת, אבל בשביל זה אתם שם.

העתק ממכתב נשלח לאתר “עבודה שחורה” שפועל לקידום קשר ישיר בין בוחרים לנבחרים.

בתודה,
עמרי ידן.

עדכון:

שלום,
ח”כ פינס ניהל האותו הזמן דיון של ועדת פנים אשר הוא היו”ר שלה.
כל הצעת חוק עוברת גם לפני וגם אחרי הצבעה במליאה כולה, כך שלא נכון להציג זאת כאילו הצעת החוק אושרה ע”י שני ח”כים בלבד.

בברכה,
מיטב דגן
עוזרו של ח”כ פינס

תגובתי:

שלום,
לא שלחתי את המכתב כדי לטעון שזה לא בסדר שח”כ אופיר פינס לא היה בישיבה, למעשה - זה כלל לא רלוונטי לנקודה.
האם אני יכול להבין מהתגובה שלך שח”כ פינס חושב שהצעת חוק כזו לא נחוצה?

ובשעה טובה:

לא.
לא התייחסתי כלל למהותה של ההצעה.
יכול להיות שיש מקום לקבוע מספר מינימלי של ח”כים שיוכלו להעביר חקיקה (גם במליאה אין).
נבחן את הנושא.

מיטב

שכרתי שרת חדש ואני אעביר את כל הקונסטרוקציה אליו בשבועות הקרובים.
השרת הוא בesecuredata.com שמצטיינים במחיר מינימלי ובשרות מינימלי :).
השרת הוא :
Intel DUAL CORE E2140
2GB זכרון
500GB SATA (כן, לא SCSI).
ועולה רק 79$ לחודש, שזה מחיר חסר תחרות.
מצד שני, התמיכה שלהם כמעט לא קיימת, והם לא מתביישים בזה.
מומלץ רק למי שמסוגל לתפעל את השרת שלו בעצמו.
בטח יהיה לי עוד מה לספר בקרוב..

נניח שאתם עסוקים לכם במשהו, ופתאום טלפון.
מוזר, אתם חושבים, אף אחד לא מתקשר למספר הקוי, זה בטח ספאם.
ואכן : “שלום, מדברת יפית..”.
מה אתם עושים?

 Loading ...

טוב, אז אם כולם כותבים על כרום, אני אשתוק?

כרום למי שבדיוק יצא משנת החורף, הוא הדפדפן החדש של גוגל.
אודה ולא אבוש, עוד לא התקנתי אותו כי גוגל עדיין לא שחררו גרסת לינוקס, ואני לא לחוץ לחזות בפלא כדי שאתקין אותו במכונה וירטואלית.

כששמעתי שגוגל מוציאים דפדפן, המחשבה הראשונה שלי היתה:
יופי, עכשיו הם ירגלו אחרי אנשים גם בדפדפן. (למי שלא מכיר: דעתי על גוגל אנליטיקס).
המחשבה השניה היתה:
כן, אבל הם מקבלים כל כך הרבה אש על נושאים שקשורים לפרטיות שאם יש להם איזו שהיא תקווה שהדפדפן הזה לא יהיה פלופ אחד גדול, הם מאוד יזהרו לא לגרום לו להיתפס כדפדפן ריגול.

לא עבר הרבה זמן, וקיבלתי אימייל מ”שטרן אריאלי יחסי ציבור”, שכלל מסמכי DOC של:
* הודעה לעיתונות
* דף הסבר על פרטיות
* תכונות בולטות
* דף הסבר על תחרות

כמעט מחקתי את הדואר אינסטינקטיבית, אבל אז חשבתי שזה קצת מחמיא שהגעתי איכשהו לרשימה הזו.. רק קצת.
החלטתי לקרוא את מה שהיה שם.
קודם כל, כתוב יפה ואין טעויות טכניות מביכות כמו של כתב YNET שטען שיש בכרום מנוע ג’אווה מהיר במיוחד.
התמקדתי בדף ההסבר על פרטיות כמובן, כי מבחינתי זה הגורם המרכזי שישפיע על היחס שלי לדפדפן.

התכונה ראשונה שמתוארת שם היא הגנה מפני פישינג, שגוגל כבר הכניסו לפיירפוקס.
המימוש המתואר הוא זה:
הדפדפן מוריד רשימה (דחוסה) של אתרים חשודים, והדפדפן בודק בעצמו, במיקרה והאתר נמצא ברשימה נשלח גיבוב (HASH) של הכתובת לגוגל לווידוא חד משמעי שהאתר עויין.
הטענה של גוגל היא שהמימוש הזה נועד להגן על פרטיות המשתמש מפני זליגה של מידע על האתרים אליהם הוא גולש לגוגל.
זה נכון, אבל לדעתי המימוש הזה נובע קודם משיקולי ביצועים ועומס על השרת. אם גוגל יצטרכו לאמת בשרתים שלהם כל כניסה שמישהו מבצע עם הדפדפן שלהם (או פיירפוקס) לאיזה שהוא אתר, האתרים שלהם לא יעמדו בעומס. בנוסף, מבחינת המשתמש עדיפה בדיקה מקומית מהירה.
לגבי הווידוא המקוון, לא ברור לי למה הוא שם, אבל ניחא.
אם הרשימה מתעדכנת באופן תדיר מספיק, ושמעתי שהיא מתעדכנת כל חצי שעה (שזה מטורף ויכול להוות בעיית פרטיות בפני עצמו) אז לא ברור איזה צורך הבדיקה המכוונת משרת.
מה כבר יכול להיות? אתר שהיה חשוד ישאר חשוד אצל משתמשים למשך חצי שעה נוספת?

בכל אופן, נראה שבדיקת הפישינג לא מהווה בעיית פרטיות.

תכונה נוספת בעל פוטנציאל בעייתי : suggest.
גוגל איחדו את שורת הכתובת עם שורת החיפוש ולמעשה אותה השורה משמשת גם להזנת כתובת וגם לחיפוש.
על הדרך הם גם הפעילו כברירת מחדל את פונקציית הSuggest שיצאה מבטא לאחרונה, מה שאומר שהדפדפן שלכם מספר לגוגל כל פעם שאתם מזינים אותיות בשורת הכתובת.
פה יש לגוגל שני פתרונות:
1. להשתמש במנוע חיפוש אחר (ניתן להגדיר איזה מנוע חיפוש שרוצים לשימוש פה)
2. לכבות את אפשרות הSuggest.
אפשר לטעון שזה שברירת המחדל היא הצעות מופעלות ומול גוגל היא בעייתית, אולי היא אכן בעייתית, אבל במאזן בין שימושיות לבין פרטיות אני חושב שפה ההחלטה לאפשר את זה כברירת מחדל היא החלטה סבירה.
שוב, לא נראה שיש פה בעיית פרטיות.

תכונה נוספת שמתוארת היא גלישה אנונימית שלא משאירה עקבות במחשב במקומי (אך כמובן משאירה עקבות בשרתים שאליהם אתם מתחברים!). זו אפשרות מעניינת וחשובה שהרבה משתמשים יעריכו (בעיקר משתמשים הגולשים לאתרים מפוקפקים באישון ליל).
מבחינת פרטיות מול גוגל, התכונה הזו פחות רלוונטית.

היסטורית חיפוש מורחבת:
כרום שומר את כל הטקסט של אתרים שבהם ביקרתם כדי לאפשר לכם לחפש בהם.
כדי למנוע מהחיפוש להעלות תוצאות מאתרים רגישים, כרום לא ישמור נתונים מאתרים שמוגנים בHTTPS (כמו אתרי בנקים) ולא כאשר אתם גולשים במצב אנונימי.
אני מעריך שהנתונים נשמרים מקומית, אז בכל מקרה זה לא חור פרטיות גדול, ובנוסף הקריטריונים למניעת שמירת הטקסט נראים טובים ומעשיים.
שוב, נראה שאין בעיית פרטיות.

אחרי כל הדברים האלו, כבר הייתי די משוכנע שגוגל באמת החליטו שעדיף להם לא לנסות למתוח את קו עם המשתמשים שלהם, ולא לאסוף מידע דרך הדפדפן.

ואז התחילו השמועות על תנאי השימוש המוזרים של כרום, שמאפשרים לגוגל לעשות במידע שאם מכניסים לכרום כרצונם.
תנאי שימוש מטורפים למדי, שמיד גרמו לחרושת שמועות שנוגדת את המסקנה הקודמת שלי, שכרום הוא לא דפדפן ריגול.
אבל אחרי כל המאמץ שגוגל השקיעו כדי לתת תחושת פרטיות למשתמשי הדפדפן, ככה לקלקל את הכל?
ובשביל מה? גם לא ברור.
כמו שמתחיל להסתמן, גוגל פישלו ופשוט ביצעו העתק-הדבק של רשיון סטנדרטי שהם משתמשים בו בלי לבדוק שהוא בכלל הגיוני.
נכון לכרגע תנאי השימוש עודכנו ופתאום נשמעים הרבה פחות עויינים.

משהו אומר לי שעורכי הדין של גוגל באמת קראו הפעם את תנאי הרשיון כדי למנוע עוד פיאסקו מחר.

כמה מילים על הצד הטכני של כרום:
החידוש הגדול בכרום הוא שהוא בנוי בארכיטרטורה של ריבוי תהליכים. פחות או יותר כל דף מקבל תהליך משלו.
בנוסף יש תהליכים משותפים שכמה טאבים חולקים כמו תהליך FLASH, תהליך Google gears, כנראה תהליף ג’אווה וכו’.
כל הכיוון מושך בחדות לכיוון של דפדפן מודולרי מאוד, ומזכיר נסיונות לפתח מערכת הפעלה בסגנון מיקרו-קרנל, שבה רכיבים קטנים ועצמאיים מתקשרים אחד עם השני בלי לחלוק זכרון משותף.
לא ידוע לי על מיקרו-קרנל שהפך להצלחה, בעיקר כי מבחינת ביצועים קשה מאוד להגיע לביצועים של קרנל מונוליתי כשמפתחים מיקרוקרנל.
לגוגל יהיו בעיות דומות בפיתוח של כרום.
יהיה מעניין לראות איך גוגל יתמודדו עם האתגרים, במיוחד שהקוד של גוגל בפרוייקט כרומיום (פרוייקט קוד פתוח שמהווה את הבסיס הטכנולוגי של כרום) משוחרר תחת רשיון BSD.
(שאר הקוד משוחרר תחת מגוון רשיונות, רובם מתירניים).

אני בטוח שנראה התעניינות מחודשת בגישת המיקרו קרנל אם כרום יהפוך לדפדפן פופולרי.

למרות שGragarius היה בתרדמת, ולא נראה שמשהו זז שם בפרוייקט, יצאה לפני כמה שבועות גרסא יציבה חדשה : 0.6.0.
התיקון העיקרי הוא סגירה של חור אבטחה (SQL injection), אבל בטח נפתרו שם עוד כמה באגים.
כדאי לשדרג.

פתע פתאום נעלם לי בסיס הנתונים של הבלוג.
לא צחוק, או שהיה פה גיהוק אטומי, או שמישהו הצליח לזמבר את הוורדפרס העתיק שהיה פה.
שחזרתי מגיבוי, וחיש מהר שידרגתי לגרסא האחרונה הרשמית מWordpress.org.
ספרו לי אם אתם נתקלים בתקלות מופלאות, או בתקלות.

אחד המשחקים עם השם הכי פיוטיים שנתקלתי בהם לאחרונה הוא Sins of a solar empire.
המשחק הוא משחק אסטרטגית חלל בזמן אמת, דו מימדי בפועל (כל העצמים נמצאים על אותו מישור) אבל תלת מימדי מבחינת תצוגה.
בדומה למשחקי אסטרטגיית חלל כמו Master of orion, בונים אימפרייה חללית, חוקרים טכנולוגיות, בונים חלליות וכו’.
המשחק הוא בזמן אמת והתצוגה דומה לתצוגה של Homeworld (למרות שHomeworld הוא יותר תלת מימדי).
ובכל זאת הוא שונה מHomeworld מאוד. בHomeworld מה שמניע את העסק הוא הקרב עם האוייב בשלב הנוכחי והשלב הוא ממוקד וקטן יחסית.
בחטאים השלבים יכולים להיות גדולים מאוד, ומה שמניע את המשחק הוא הרצון לכבוש כוכבי לכת ואסטרואידים כמה שיותר מהר.
עוד הבדל מהותי מאוד הוא שHomeworld המשחק הוא בעיקר מונחה קמפיין עלילתי, ובחטאים אין קמפיין. בהתחלה חשבתי שזה חיסרון עצום, אבל אחרי ששיחקתי במשחק ראיתי שהוא מספיק טוב וממכר גם ככה.

המפה מחולקת לשמשות, ולכל שמש כוכבי לכת.
ספינות חלל קופצות מכוכב לכת לכוכב לכת, במסלולים מוגדרים מראש (לכל פלנאטה יש ‘שכנים’).

לכל פלאנטה יש באר כבידה, כדי לקפוץ החוצה צריך לצאת ממנה (אפשר לראות בתמונה את באר הכבידה מסומנת במעגל בהיר)

המעבר בין בין רמות הפירוט מתבצע עם גלגלת העכבר. אפשר לעבור תוך שניה ממצב של זום על ספינה זעירה למצב של תצוגה של מערכת שמש שלמה (ואולי אפילו למצב של כמה מערכות שמש, עדיין לא יצא לי לשחק במפה כל כך גדולה).
במשחקים גדולים צי החלליות שלכם יהיה גדול מאוד, למשל:

החלליות במשחק מתחלקות לכמה מחלקות:
קפיטל:
ספינות ענק, רבות עוצמה. המשחק מאפשר מספק קטן של חלליות כאלו. את הראשונה מקבלים בחינם. כל אחת נוספת עולה המון ודורשת מחקר מיוחד.
יש כמה סוגים, החל מקפיטל בתפקיד תמיכה וכלה במשמיד עולמות. כיף :).
קרוייזר:
ספינות גדולות, די חזקות, אבל לא מתקרבות לעוצמה של קפיטל. אפשר להגיע אליהם אחרי די הרבה מחקר.
פריגטה:
ספינות קטנות, רוב הצי שלכם יהיה פריגטות, לפחות בהתחלה.
קרב/מפציץ:
חלליות זעירות שלא ממש מתקיימות בזכות עצמם, אלא נוחתות על נושאת חלליות (כמו גלקטיקה), או בהאנגר שמגן על כוכב לכת.

הגרפיקה של המשחק טובה, ומה שמרשים זה הקלות של מעבר בין המצבים.
ברגע שיוצאים לרמת זום גדולה מספיק, חלליות מתחילות להעלם ובמקומם מופיע סמל בגודל קבוע, ברגע שיוצאים עוד יותר גם הפרטים של הפלאנטות נעלמות.
כדי לחסוך מעבר מתמיד בין רמות הזום, יש בצד שמאל עץ של כל האימפריה, שמאפשר ביצוע המון פעולות מכל מקום בלי לעשות זום לפלנטה או החללית הספציפית.

סך הכל, חטאי אימפריה סולרית הוא אחלה משחק.
קניתי אותו כדי לתמוך בסטארדוק (שפיתחו בעבר את Galactic civilization הזכור לטובה).

כדי לחסוך לי איתחולים לחלונות משחקים שלי, קניתי מנוי שנתי לCedega ב45$ - מחיר של משחק בודד.
Cedega מאפשר לי להריץ את Sins, ועוד הרבה משחקים ישירות על הלינוקס.
התמיכה לא מושלמת, אבל טובה מספיק כדי שהמשחק יהיה מהנה מאוד.
רוב התצלומי מסך פה נלקחו מSins שרץ על לינוקס :).

אגב,
בראד וורדל, המנכל של Stardock, כתב פוסט נחמד על זכויות הגיימר.
עוד מאמר מעניין שלו הוא על פירטיות במשחקי מחשב.
בגדול, הוא טוען שפיראטים לא יוצרים הכנסות אבודות כי מראש הם לא קונים משחקים, ושהגנה מפני העתקה אף פעם לא עוצרת את הפיראטים ורק מעצבנת את המשתמשים החוקיים.
אני חייב לציין שאת חטאים הורדתי קודם, וכשראיתי שאני אוהב אותו שילמתי לחברה על עותק דיגיטלי (שנתן לי גם סאונד טראק של המשחק - אחלה מוסיקה).
הסיבה שעשיתי את זה היא כי אני רוצה לתמוך בחברה הזו על המשחקים הטובים שהיא משחררת, ובעיקר על זה שהיא לא נלחמת בגיימרים כמו רוב החברות.

שחררתי גרסא חדשה של IP2C, מהירה מתמיד וגם תומכת בבסיס הנתונים של Software77.