מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע

זוכרים שהזמנתי כונן קשיח נוסף וכונן DVD חלופי במקום זה ששבק?
שניהם היו כמובן בממשק SATA, והתסבר שהמחשב שאליו הם מיועדים סבל ממחסור חמור בערוצי SATA פנויים, כל שני הערוצים שעל לוח האם שלו היו תפוסים.
בינתיים התקנתי את הדיסק במחשב השני, והזמנתי כרטיס בקר SATA שמוסיף עוד ארבעה ערוצי SATA. אתמול הוא הגיע לשמחתי, וכשחזרתי מהעבודה התיישבתי להתקין את הבקר, את הכונן הקשיח ואת הכונן DVD.
בהתחלה פשוט התקנתי את הכל, הדלקתי את המחשב וקיוויתי לטוב - תקוות שהתבדו מהר מאוד: המחשב נתקע בBOOT, לפני שהתחיל להעלות את GRUB (טוען הBOOT של לינוקס). התחלתי לשחק קצת בחיבורים וגיליתי שהמחשב לא אוהב שאני מחבר את הDVD לבקר הSATA החדש, ולכן חיברתי אותו ישירות ללוח האם ואת אחד משני הכוננים הקשיחים הישנים חיברתי לבקר הSATA. אחרי שהמחשב הצליח להכנס לGRUB כאשר כל ארבעת הכוננים מחוברים (שני הרדיסקים ישנים, אחד חדש וכונן DVD חדש), הקרנל התחיל לעלות ונתקע כמובן כשחיפש את מערכת הקבצים במחיצת השורש (/)
חשבתי לעצמי, בטח הוא לא אוהב את השינויים, וניתקתי הכל כדי לוודא שהוא עובד במצב שבו הוא היה קודם.
במפתיע, הוא עדיין סרב לעלות כשלא מצא את מערכת הקבצים של /.
עכשיו כבר התחלתי לנסות להעריך כמה זמן יקח לי להתקין את הכל מחדש ולהביא את העסק למצב עובד (זה שרת הדואר שלי, ולא רציתי להשאיר אותו לא עובד), לא אהבתי את ההערכה.
החלטתי לנסות לעלות מדיסק של Knoppix 4.0 ישן שהיה לי, אבל הוא טען שהביוס שלי דפוק במיוחד וסירב לעלות. חשבתי לעצמי שאולי הדיסק KNOPPIX דפוק במיוחד וצרבתי את Knoppix 5.1, שהסכים עם הדיסק הקודם בדיאגנוזה וסרב גם הוא לעלות.
שלפתי מהמחסן את אחד מכונני הDVD הישנים שלי, שהתעטר בכיתוב “אולי דפוק, 22/2/2008″, ניסיתי אותו ומשם דווקא Knoppix הסכים לעלות (לא שכחתי לסמן את הכונן בכיתוב “מספיק טוב בשביל קנופיקס, 14/4/2008″) - בשיטוט במחשב מתוך הקנופיקס שמתי לב שהכונן החדש התיישב לו על SDA ודחף את הכונן הראשון שהיה בSDA אל SDC. זה גרם לי לחשוב שאולי זו הבעיה.
ביצעתי BOOT רגיל אל GRUB, ופתאום שמתי לב שהשורה של הקרנל נראית ככה:

שורה שאופיינית לטעינת הקרנל מדיסק ATA רגיל ולא מSATA (שמופיע תחת sdx ולא תחת hdx).
התחלתי לנחש ולנסות כל מני אפשרויות ובסוף הצלחתי לבצע BOOT כאשר השורש בsdb2, סוף סוף קצת התקדמות!
חיברתי את כל הכוננים, ניחשתי וניחשתי שוב עד שהצלחתי עם sdc2, ונכנסתי למערכת.
לא ממה התחשק לי לשנות את הfstab ואת קובץ התפריט של GRUB לתצורה החדשה, כי ידעתי שברגע שאני אשנה משהו בחומרה הכל ישבר שוב.
נכנסתי ל#debian@irc.freenode.net, ושאלתי איך מונעים מהקרנל לשנות את שמות הכוננים כל פעם שמשהו משתנה.
ענו לי שאפשר, אבל זה קשה, ועדיף בכלל לעגן מחיצות לפי הUUID, ולא לפי שם הכונן.
UUID למחיצה? לא ידעתי שיש!
מסתבר שזה פשוט במיוחד, החל מגרסא מסויימת של הקרנל, יש בdev ספריות חדשות:

הספריה שמעניינת אותנו במקרה הזה היא /dev/disk/by-uuid/ שמכילה קבצים שנראים כך:

אלו לינקים סימבוליים שנוצרים אוטומטית, ומאפשרים גישה אל המחיצה בצורה שאינה תלויה בשם של הכונן עליו היא יושבת.
המזהה היחודי (UUID) של המחיצה לא משתנה עד שלא יוצרים מחדש את המחיצה (או אולי מפרמטים אותה, אני לא בטוח).
כמובן שאפשר להשתמש בו גם מתוך קובץ התפריט של grub:

אחרי כל זה, הכל עובד שוב, הנה נשרף לו ערב שיכול היה לשמש אותי לדברים מועילים יותר, אבל למדתי כמה דברים.

אגב, לדעתי מה שגרם לכל הסיפור הזה היה קודם כל שדרוג שביצעתי לקרנל דרך apt-get לפני מספר שבועות, שקילקל את menu.lst של GRUB.
בגלל זה גם כשניתקתי את הכל וחזרתי למצב הראשוני עדיין לא הצלחתי לבצע BOOT.
המסקנה שלי היא שצריך לבדוק טוב טוב את menu.lst אחרי שדרוג של הקרנל (אם אני אגיד את זה בקול רם אולי אני אזכור את זה בפעם הבאה!).
בנוסף, כדאי להשתמש בUUID ולא בשם הדיסק כשמעגנים מחיצות.

לבסוף, אני גאה לציין שהמחשב הסלוני שלי, שמשמש אותי כשרת דואר וכמכונת ווידאו סלונית שודרג בהצלחה ועכשיו יש לו נפח איחסון של 200+200+500=900GB.
האח, הידד.

הרשומה פורסמה בTuesday, April 15th, 2008 20:11 תחת לינוקס, ניהול רשת, קוד פתוח ניתן לעקוב אחרי התגובות דרך הפיד RSS 2.0 ניתן להשאיר תגובה, או טראקבק מהאתר שלך.