נפלתי על פודקאסט מד"ב מצויין בשם Singularity, מאת ביל דסמט.
תרגום חופשי מהדף בפודיו-בוקס:
* מה אם הפיצוץ האדיר בטונגוסקה ב1908 נגרם, לא על ידי מטאור או כוכב שביט אלא על ידי חור שחור מיקרוסקופי?
* מה אם האובייקט הפנטסטי הזה, קטן מאטום, עתיק מהכוכבים, כבד מהר – עדיין נמצא שם, מסתובב עמוק בתוך כדור הארץ, בולע אותו לאט לאט?
* מה אם סוכנת ממשלתית מתחילה ויועץ מבריק עומדים בין ביליונר רוסי, ותוכניתו להשתמש בחור השחור כדי לשנות את ההיסטוריה – או לסיים אותה?
* מה אם הכל אמת?
הסיפור מאוד מעניין, ומאוד מדוייק טכנית (לפחות באלמנטים שאני מבין בהם).
כל כך טוב למעשה, שמייד אחרי שסיימתי לשמוע את הפודקסט החלטתי לקנות את הספר – לא כי יש סיכוי טוב שאני אקרא אותו אי פעם לאור המחסור שלי בזמן, אלא כדי לעודד את הסופר לשחרר גם את ההמשך המתוכנן – Dualism, בפורמט של
פודקאסט.
על הדרך קניתי גם את Earthcore ואת Ancestor, שני ספרים מצויינים של סקוט סיגלר:
אם אני כבר תומך בפודקסטרים שעושים עבודה טובה, אז עד הסוף.
שלושת הספרים/פודקסטים מומלצים בחום (כולם זמינים בPodiobooks)
עומרי, סחטיין על הביקורת והתמיכה בסופרים!
תמיד אמרנו שגם מפסיכי נחמד יכול לצאת משהו טוב…
אפרופו המלצות על סופרים טובים שלא תמיד באים בפורמט הדיגיטלי:
קורט וונגוט – ובמיוחד הספר "עריסת חתול" שלו שהוא חצי מדע בדיוני ובכל זאת ממש אפשרי ומדוייק בהרבה ממה שציפיתי ואחד הסיפורים הכי מעניינים ומצחיקים. 🙂
"היפופותם" מאת משהו גריי, סופר מעולה שאני לא מצליח לזכור מה שמו הפרטי.
"הצל של אנדר" ו"המשחק של אנדר" – (ויש עוד איזה 2/3 בהמשך) אחד הספרים המעולים בהיסטוריית המד"ב!!!
יום ברכה!!!
חגי, כמו שכתבתי, אין לי זמן לקרוא בימים טרופים אלו.
כמובן שקראתי את הסדרה של אנדר (למעשה יש לי את כל הספרים בבית).
לגבי עריסת החתול, טרם הספיקותי, שמעתי דברים טובים עליה, במיוחד אחרי שקורט וונגוט נפטר לפני כמה חודשים.
בכל אופן, תודה על ההמלצות.
יום אחד. 🙂
עמרי אני זוכר שסיפרת על הפודקאסט הזה, נשמע מעניין … אפשר לשאול ממך את הספר?
ויטלי, בהחלט.
למעשה בדיוק היום קיבלתי אותו, אתה מוזמן לקחת אותו.
חור שחור לא אמור לבלוע חומר? (העצים התמוטטו לכיוון החיצוני למוקד)
שי, ברדיוס מאוד קטן מסביבו.
ההסבר לפיצוץ הוא גוש אוויר מיונן שנע ביחד עם החור השחור במהירות אדירה.
כל המנגנון מוסבר בפרק השאלות ותשובות בסוף הפודקסט.
למחבר הספר יש גם אתר מעניין שמוסר מידע על ההיפותזה הזו (שנקראת ג'קסון-ריאן על שם המדענים שהציעו אותה לראשונה).