כולם מתרגשים מכתוב-לי (Writely) של גוגל, וכמה שהוא שווה בתור עורך בלוגים.
אני באמת לא מבין למה אנשים רצים להשתמש בשרותים חיצוניים כדי לעשות דברים שהם יכולים לעשות ביעילות גדולה יותר ובפרטיות גדולה יותר באופן מקומי.
מה, אם אני אציע לכם לכתוב את הספר שלכם על נייר שלי, עם עט שלי, אבל בתנאי שאני שומר עותק של כל מה שאתם כותבים - תסכימו?
נראה לי שלא.
ומה אם זה עט נובע ונייר מהודר?
מה, עדיין לא?
אז למה כולם רצים להשתמש בכתוב-לי?
ומה מבחינה מסחרית? נראה לכם ששווה לחברה לסכן את הסודות שלה על ידי שימוש בכתוב-לי של גוגל, או לקנות מעבד תמלילים של מונופול זה או אחר, שלפחות שומר על התוכן של המסמכים במחשב שבו הוא נכתב, ורק שם?
דירוג: 5 (2 מצביעים)
רסיסים (RSS)
Powered by FireStats
August 22nd, 2006 ב8:27
יש שני דברים - WRITER של מיקרוסופט שהוא עורך בלוגים, ו-WRITELY של גוגל שהוא מעבד תמלילים. יש מצב שחיברת ביניהם בטעות? רייטלי לא עורך בלוגים.
August 22nd, 2006 ב8:30
או שכן.
עדכנתי את פוסט, כנסי ללינק הראשון.
August 22nd, 2006 ב8:43
לחלוטין מסכימה איתך.
הבעיה היא שנכון לרגע זה העורך העשיר של וורדפרס פשוט לא מספק (ולמיטב ידיעתי אין תכנון להחליף אותו) ולו רק מעצם העובדה שהוא מסלק תגיות HTML שאינו מכיר ועל כן לא טריוויאלי להשתמש בו בתגית code (למשל)
אז אני לפחות אשמח לחלופה.
כפי שכתבתי בבלוג שלי
http://www.dakars.info/?p=73
אני כרגע משתמשת בתוסף לשועל בשם Performancing שעושה עבודה סבירה +
ובכל זאת אני עדיין בודקת אלטרנטיבות (וכמובן עדיף מבוססות ווב).
August 22nd, 2006 ב8:45
מפני שזה אמור לעזור בעריכה של פוסטים, דבר שדי מעצבן אותי בוורדפרס כרגע.
זה ממש לא משנה לי איפה כותבים את הפוסטים, העיקר שיהיה נוח ושייצא טוב.
August 22nd, 2006 ב9:03
אין ספק שהעורך הנוכחי של וורדפרס הוא בעיתי מאוד, אבל אני לא מוכר את הפרטיות שלי בעבור נזיד עדשים.
משהו יותר טוב יגיע.
August 22nd, 2006 ב9:20
אני משתמש בכותב של פלוק, ושכתוב לי יקפוץ לי, אני לא צריך מעבד תמלילים של גוגל או מיקרוסופט.
גם, תמיד אפשר ליצור איזה קובץ txt, להתחיל לכתוב את הפוסט ואז לעשות קופי פייסט לוורדפרס שלך,
August 22nd, 2006 ב9:41
פלוק תומך טוב בעברית?
August 22nd, 2006 ב10:18
אני לא מכירה את האפליקציה המדוברת, אבל לפי התאור זה נשמע כמו משהו שדומה ל- Blogger (וייתכן שזה אפילו אותו הדבר, כי בעצם גם זה של גוגל).
אני משתמשת ב-Blogger כבר הרבה שנים, ומאוד מרוצה. בתור התחלה, הוא תמיד איתי. כשאני בנסיעות אני תמיד יכולה להכנס לקפה אינטרנט ולעדכן את הבלוג, ללא צורך בהתקנות או סחיבה של לאפטופ.
בנוסף, אין צורך בקונפיגורציה כלשהי לעבודה מקומית. זה קונצפט שהרבה פעמים קשה לתפיסה לאנשים טכניים, אבל יש אנשים שהם לא, וגם להם מגיע להתבטא ולכתוב בלוגים, אז נחמד שנותנים להם דרך לעשות את זה בלי להסתבך.
August 22nd, 2006 ב10:34
דוויאנט, ככה עובד גם וורדפרס.
יש עורך טקסט ועורך Wysyg בשרת, ואת לא צריכה להתקין שום דבר על המחשב שלך כדי לכתוב.
כשאמרתי “מקומי”, התכוונתי ל”מקומי לשרת”. בניגוד לחיצוני לשרת (עיין ערך כתוב-לי, גוגל אנליטקס וכו’).
August 22nd, 2006 ב19:30
אני לא מבין למה אנשים משתמים בבזק. אני מציע לך לחבר גביע אשל וחוט דיג, במקום ישיריות למי שאתה מדבר איתו, אלי, ואני אחבר אשל וחוט דיג גם אליו, וכשתרצה לדבר איתו, תמשוך חזק בחוט 9 פעמים, ואני אדביק את שני הגביעים בשביל שתוכל לדבר איתו.
מתאים? אה לא? כי אני יכול להקשיב? אז למה בבזק אתה משתמש?
August 22nd, 2006 ב20:41
אהוד, אם אתה בא לתת טיעונים נגדיים, לפתוח תחשוב עליהם מספיק זמן כדי שהם יהיו הגיוניים.
אני משתמש בבזק כי באופן רגיל הפרטיות שלי נשמרת.
אף אחד בדרך לא מקליט את השיחות שלי על בסיס קבוע, ובאופן כללי אני יכול להיות די בטוח שאף אחד לא מצוטט לי.
אם היה לי מה להסתיר, לא הייתי משתמש בבזק אלא למשל בטלפוניית IP מוצפנת (כשהייתי רוצה להסתיר משהו).
יש לי הצעה אלטרנטיבית בשבילך:
כל פעם שאתה רוצה לצרוב דיסק, תשלח את הנתונים למונטזומה בפרו (זה יקח איזה יומיים לשלוח סידי שלם), והוא יצרוב בשבילך וישלח לך חזרה את הדיסק בדואר חלזון.
מה, לא מתאים?
למה? אתה מעדיף לצרוב בעצמך בלי טובות של גורמים זרים?
August 22nd, 2006 ב21:36
הבנק שלך שומר נתונים פיננסים שלך ויודע כמה אתה מרוויח, וכמה שעות לפני המלחמה אתה מוכר את המניות שלך. אני לא חושב שאתה שומר את הכסף שלך בבלטות. ספקית המייל שלך שומרת עותקים של המכתבים שלך. גם אם עשית מחיקה מהשרת, יש להם יכולת לשחזר עד שהם פיזית דרסו את הסקטורים בדיסק הקשיח שלהם, ואתה לא משתמש במייל חילזון. ספקיות תקשורת לא מתעדות את שיחות הטלפון עצמן (ולא בגלל שאין להן אפשרות טכנית) אבל כן שומרות מידע על למי התקשרת, מי התקשר אליך, וכמה זמן דיברת איתו בדיוק של שניות.
הסיכון לאובדן פרטיות קיים בכל רגע שאתה מוציא מידע מעצמך דרך גורם שלישי (ראה מקרה איי או אל). לכן, אני לא אומר שכתוב-לי הוא מקום בטוח ושכל המסמכים האישיים שלי ישבו שם מעכשיו, אני אומר שהעניין פה הוא אמון, ומידת סיכון שאתה מוכן לקחת, וגוגל בעיני לא מסוכנת יותר מאשר כל חברה אחרת שבמילים שלך, “באופן רגיל שומרת על הפרטיות”.
August 22nd, 2006 ב22:32
הבנק שלי שומר עלי נתונים פיננסיים, ובניגוד לאי אלו רמטכ”לים, אני אתבע לו את התחת אם הנתונים האלו ידלפו.
מה אתה אומר, שזה שהנתונים של הרמטכ”ל דלפו עושה את זה לבסדר?
אין לי ספקית מייל, אני מספק לעצמי מייל, אבל רוב האנשים באמת תלויים בספק מייל - אתה יודע מה ההבדל בין המייל של אינטרנט זהב למשל לזה של גוגל?
שאינטרנט זהב לא תעז לחטט לי במייל כדי לדחוף לי פרסומות וכדי לבנות לי פרופיל צרכן.
לגבי ספקיות התקשורת, הן לא מתעדות כי החוק אוסר עליהן, נכון?
גוגל לא שומרת על פרטיות. גוגל, במוצהר, מנתחת את המידע שאתה מעביר דרכה (ביודעין או לא ביודעין, קרא את הפוסט שלי על גוגל אנליטיקס), ומפיקה ממנו פרופיל שלך, מה מעניין אותך, מה אתה קונה, לאיזה פרסומות אתה מגיב טוב וכו’.
ולדעתי זו רק ההתחלה.
August 25th, 2006 ב11:57
אבל זה לא העניין!
הקטע הוא לא שנותנים לך להשתמש בעט נובע מהודר. הקטע הוא שאומרים לך “שמע, אתה יכול לכתוב על הנייר שלי בעט שלי, אני אשמור לך על הטקסט כך שאף אחד לא יוכל לראות אותו *כולל אני והעובדים שלי* ומתי שרק תרצה אתה או חבריך תוכלו להסתכל בו.”
זה ממש מפתה, עותק זמין של כל המסמכים שלי מכל מחשב שמחובר לאינטרנט+חיפוש ומציאת מסמכים. לא רע בכלל.
August 28th, 2006 ב16:28
א, שתי מילים:
נזיד עדשים.