מפתח הולנדי חובב פיתח בזמנו הפנוי במהלך סוף שבוע תוכנה דמוית שזאם למציאת מוסיקה שמבוססת על ניתוח תדר של הקול, יצירת חתימה פשוטה של חלונות בזמן וחיפוש של התאמות.
הוא פירסם את זה בבלוג שלו, וזכה לאיומים מרומזים מהחברה שפיתחה את שזאם בטענות שהוא מפר את הפטנט שלהם ובדרישה שלא יפרסם קוד ואפילו – תחזיקו – ימחק את הפוסט כי הוא "זמין למשתמשים בין לאומיים ועלול לשמש להפרת הפטנט".
ספציפית, אני מניח שהם מתכוונים שהוא זמין לאמריקאים (יש להם פטנט בארצות הברית).
הבנתם?
הבחור פיתח אב טיפוס בסוף שבוע, והבהיל את החברה כל כך עד שהם החליטו להפחיד אותו ולמנוע ממנו לפרסם את הקוד.
דעתכם?
Facebook Comments
לפני שבוע ראיתי הרצאה בטד על פטנטים בעולם האופנה. מסתבר שאין כאלו. באירופה מספיק שהאורך של השוורל הימני שונה במילימטר בשביל שזה לא יהיה הפרת פטנט. אחרי מחקר מעמיק גילו שמקומות בהם אין פטנטים כמות המכירות עולים כל הזמן, בעוד שמקומות בהם יש פטנטים, המכירות יורדות כל הזמן.
אישית אני לא מאמין בפטנטים, אני חשב שהם מעקבים צמיחה, תחרות ויכולת שלי כאדם פרטי (לא כעסק) לעשות דבר כתחביב שאני רוצה לעשות (כל עוד הוא לא פוגע בחוק המדינה שלי).
כן, די ברור לי שפטנטים איבדו את ההצדקה שלהם מתישהו.
במקום כלי שמגן על הממציא הפרטי מפני חברות ענק הוא הפך לכלי ניגוח של חברות ענק את הממציא הפרטי וחברות אחרות (חברות ממש תופסות את מאגר הפנטנים שלהם כנשק הגנתי מפני חברות אחרות שמחזיקות בפטנטים).
ik_5, מתד שני, תחשוב על כך במקרים רבים, ללא ההגנה על הרעיון, לא תוכל להשקיע כסף בפיתוח מוצר, כיון שאדם עלוב שיחשוד בך שאתה הופך מכך למליונר, יעשה בסין חיקוי עלוב במחיר שלא תוכל להתחרות בו, אתה תפסיד כסף על כל (או על חלק) המוצרים שכבר ייצרת, ובטח שלא תכסה את כל עלויות הפיתוח ולא תצליח להשתכר עבור שעות העבודה שהשקעת.
מה שעמרי אומר גם נשמע נכון, ופה הבעיה הגדולה, שכולם צודקים…
בכל סוף שבוע אני מפתח תוכנה מהפכנית כלשהי, אבל במקבית המקרים החברות הגדולות דורשות ממני שלא לפרסם את המידע.
דיסקליימר: אני מתבטא כאן בשם עצמי בלבד, מבטא דעות שהיו לי מאז ומעולם, וכמובן לא מייצג את החברה שאני עובד בה כרגע.
הבעיה הגדולה לדעתי היא לקבוע את "סף הטריוויאליות", כלומר, עד כמה אכן מדובר בפיתוח "מיוחד"\שהשקעה בו גדולה, ולא בקשקוש שכל אדם סביר בתחום יכול לפתח בסופשבוע.
ההרגשה שלי היא שכיום הסף הזה נמוך מדי, לכן נוצרים יותר מדי פטנטים במדעי המחשב, מה שמכביד לא רק על יוצרים\חברות קטנות שצריכות להזהר בשדה המוקשים, אלא גם על משרד הפטנטים עצמו שלא יכול להקצות מספיק משאבים לבחינה מדוקדקת יותר של הפטנטים המוגשים.
עוד בעיה שאני מכיר היא המצאות די זהות אך בשני תחומי עניין שונים: למשל, המצאתי מנגנון dispatcher שיודע לחלק עיבוד של קריאות מוני גז בין שרתים בקלאסטר, לפי איזשהוא אלגוריתם "חכם", עד לא מזמן (משרד הפטנטים האמריקאי הקשיח את עמדתו בנושא), אני חושב שהיית יכול להגיש פטנט נוסף שמדבר על אותו מנגנון, אך הפעם היה מדובר על עיבוד מוצרי עוף קפוא (פיזית) ולא קריאות מוני גז.
דעתי האישית על פטנטים:
אפשר להבין פטנטים ואת כל הממסד הזה, אולם לדעתי יש דרכים הרבה יותר טובות להשיג אותה מטרה בלי לפגוע בצורה כל כך מובהקת בחופש הפרט, התחרות בשוק ובכלל בהתקדמות הטכנולוגית.
ניקח שני דוגמאות קיצוניות.
1. המתכון של קוקה קולה – לא מוגן בשום פטנט, המתחרים חופשיים לנתח את המוצר ולהציע מוזר דומה משלהם, מצליח לשמור על נתח שוק מאוד גדול וכמובן סודי.
הרי אי אפשר לקבוע פטנט על רעיון, כי רעיונות חוזרים על עצמם בשלב כלשהוא, אפשר לקבוע רק על הביצוע. ולמה שפשוט לשמור את הביצוע בסוד אם אתה כל כך מפחד מחיוקיים ותחרות לא הוגנת?
2. זרעים של סויה בארצות הברית, לקוח מתוך הסרט FOOD INC – מומלץ. אי שם בשנות ה2000 המוקדמות, פיתחה חברת זרעים כלשהיא על ידי הנדסה גנטית זן עמיד של סויה. הם הגישו פטנט כל הזן העמיד שלהם, וכמובן שהפטנט אושר. עכשיו, הזן הספציפי של סויה שהם פיתחו היה מאוד מוצלח, וכמובן שמכל צמח נוצרו עוד ועוד זרעים. הבעיה היא שהזרעים שהתקבלו על ידי הפריה של צמי סויה מהזן הזה כחלק מתהליך הגידול, מוגנים בפטנט ששייך לחברה. כלומר- אסור לחוואי להשתמש בזרעים הללו לא רשיון, שעליו הוא צריך לשלם. עד כאן פחות או יותר זה נסבל. מה שקרה הלאה היה מעניין – הבעיה היא שהצמחים הפרו צמחים של חקלאים שכנים, כך שבלי שום התערבות התחיל להופיע אותו זן עמיד של צמח הסויה אצל חקלאים שכנים שלא קנו את הזרעים מהחברה, כלומר הם קיבלו לידם רכוש המוגן בזכויות יוצרים ובפטנט, ואחרי המון תביעות היו מוכרחים להשמיד את היבול שלהם או להפוך ללקוחות החברה. כולנו מבינים מה קרה. ולא רק זה, החברה תבעה אדם בעל מכונה שהפרידה את הזרעים הנל מתוך הקליפות ושאריות הצמח, תבינו – המכונה היא חוקית לגמרי וכל החקלאים השתמשו בה כדי לקבל את הזרעים שלהם מהיבול ולשתול מחדש. הבעיה היא שהיה חשד שהמכונה תעזור לאנשים מסויימים להפר זכויות יוצרים (על pirate bay שמענו?).
כלומר, על ידי בקשה לפטנט חכמה במיוחד, חברה אחת שולטת על 95% משוק הזרעים של צמח הסויה כרגע בארצות הברית, ולא רק זה, אלא שהיא מכריחה את החוואים לשלם מחדש כל עונה.
מה תאמרו על זה?
צריך לחשוב על מחדש על כל המוסד הזה של פטנטים.
valownz, דוגמאות מצויינות.
יש למישהו דוגמא שבה פטנטים הועילו לאנושות?
באופן כללי:
בהנחה שקיימים מוצרים שתורמים לרווחת האנשים, ושעלות פיתוחם והסיכון לכשלון גבוה מאוד , ומאידך, לאחר שהסתיים פיתוחם היקר, יהיה נורא קל למתחרה לבוא וליצר אותם באפס עלות כך שלא יתאפשר למפתח המוצר להחזיר את השקעתו. ברור ששלא הגנת פטנטים מוצרים אלו לא יפותחו לעולם.
בסופו של דבר פג הפטנט (משך זמן נתון לוויכוח), וכולם יוצאים נשכרים.
1. קולה – דוגמה לא מתאימה. הדיון נסוב על הגנה על מנגנונים שכן אפשר להבין לגמרי ולשכפל לאחר שהמוצר יוצא לשוק.
ומעבר לזה, אני לא חושב שיש משהו פלאי בטעם של קוקה קולה, ההצלחה שלהם קשורה לשיווק אגרסיבי שנמשך כבר מאה שנים.
2. זרעים – נושא בעייתי. צריך לשקול את העובדה ששדות החקלאים הפכו לנגועים בפטנט שלא מרצונם, ביחד עם השאלה של האם גם אלה שלא בקשו את הפטנט מרוויחים היום יותר בזכותו (אם ניתן להוכיח זאת מעל לכל ספק), וביחד עם השאלה שאם יקבעו שלא ניתן להוציא פטנט על זרעים בגלל העבודה שהם נישאים עם הרוח, האם ימשיכו להיות חברות שיעסקו בפיתוח זרעים מתקדמים מתוך ידיעה שלא יזכו לתגמול הולם.
דוגמאות טובות לצורך בפטנטים הן תרופות, שמשך פיתוחם ארוך ולעיתים תכופות מסתיים בכשלון. אף יצרן לא יהיה מוכן לשאת בסיכון בלי שמובטחת לו הגנה מתאימה.
אפשר גם לקחת דוגמאות מהעולם המקביל של זכויות יוצרים, למה שמישהו ישב שנתיים לכתוב ספר אם כולם יכולים לשכפל אותו חינם החל מיום ההוצאה לאור.
מה שצריך לעשות הוא לכוונן, עבור כל תחום (כימייה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה) בנפרד את האלמנטים הבאים:
1. סף הטריוויאליות שפטנט אמור לעבור על מנת להחשב כפטנט.
2. משך זמן ההגנה על הפטנט
קולה: מה ההבדל בין הנוסחה ליצור קולה לבין הנוסחא ליצור תרופה זו או אחרת? בשני המקרים מקצוענים בתחום יכולים לחקות את הדבר המקורי.
זרעים: אני חושב שיש דברים שהחברה צריכה להשקיע בהם, לא גופים פרטיים. למשל – שיפור בעמידות של צמחים למחלות שונות הוא אינטרנס של מדינות שסובלות ממחסור במזון. אם זה יקר מדי לגופים פרטיים להשקיע בזה ולהסתכן באובדן הבלעדיות – אז שמדינות יפתחו את זה על חשבון כספי המיסים.
תרופות:
אוקיי, פה אני מסכים שיש הצדקה לתקופת בלעדיות של כמה שנים. אבל גם צריך לשאול למה בדיוק עלות הפיתוח של תרופות היא כל כך גבוהה. יכול להיות שזה נובע מגורמים חיצוניים בעלי אינטרסים? (שאל את עצמך, לאן הולכים מאות מליוני הדולרים שחברה שמפתחת תרופה משקיעה?).
לגבי ספרים:
מאותה סיבה שאנשים כותבים קוד פתוח. יש עוד סיבות להשקיע זמן במשהו חוץ משאיפה להרוויח כסף.
למשל:
הכרה במומחיות.
רצון לחלוק פירות עבודה קשה עם אחרים (כדי שהעבודה תהיה יותר מוצדקת).
דחף ליצור דברים חדשים.
קולה:
לא בטוח על מה הדיון כבר. אני לא חושב שהטעם של קולה יוצא דופן מטעמי קולה של יצרנים אחרים ולכן אין טעם להשקיע בהגנת פטנט.
קולה, בתרגיל יחסי ציבור, טוענים לקיצוניות השנייה: מפאת מדהימותו של הטעם של קולה, הם מעדיפים לשמור עליו בסוד כדי לא לאבד בלעדיות לאחר תפוגת הפטנט. זה כמובן שטויות במיץ קולה.
קולה או לא קולה. אם השקעת ממון בפיתוח, הפיתוח שלך הוא חדש ותורם תרומה X לאנושות, מגיעה לך הגנה מהעתקה לפרק זמן Y (כאשר X ו- Y הם קונפיגורבילים).
זרעים: אני לא בעד שמדינות יעשו כלום מחוץ מלהחזיק צבא, משטרה ומערכת חוק. השאר שייך לשוק הפרטי. עניין של השקפה כוללת.
ספרים: אני בטוח שהצע ואיכות הספרים ירדו דרמטית. גם לפרוייקטי קוד פתוח (freeware or open-source?) גדולים יש מערכת כלכלית מאחוריהם, ראה את חברת רד-האט שמתקיימת משירותי תמיכה בלינוקס.
בעולמך אין מקום לקניין רוחני?
מה לגבי סרטים, סרט ממוצע עולה מאות מליונים, מי יכסה הפקה כזאת?