מחשבות, מחשבים, ושאר דברי בלע

הסיבה שהקטנתי את מחיצת השורש היא כדי לפנות מקום ולהעביר אותו לשליטה של LVM.
LVM זה קיצור של Logical volume managment, וזה מאפשר שינוי דינמי של מחיצות (בלי איתחול), וכן יצירה של מחיצות לוגיות שפרושות על פני כמה דיסקים שרוצים.
נשמע טוב, מחיצה אחת גדולה של 350GB, שתכיל את כל הסרטים והמוסיקה שלי.
אז עשיתי את זה, הקטנתי, הגדלתי, פירמטתי, יצרתי, הזזתי, העתקתי ואז הכל עבד.
היתה לי מחיצת ענק של 350GB, שנפרשה על פני שני הדיסקים.
ואז חשבתי, מה אם אחד מהדיסקים ימות?
מסתבר שהתוצאה של דבר כזה, היא שכל המידע במחיצה, גם בחלקים שעל הדיסק שלא ניזוק, ילך קפוט.
הסיבה לזה היא שחתיכות ממערכת הקבצים יעלמו, וגם, אופציונלית, חתיכות מקבצים שעל הדיסק שלא ניזוק. כנראה אפשר לשחזר את זה, אבל ברור שהנזק יהיה גדול יותר מאשר אם המחיצה לא תשב על שני דיסקים.
אז החלטתי לבצע סלטה כמעט מלאה לאחור :
העתקתי, הזזתי, יצרתי, פירמטתי, הגדלתי והקטנתי ועכשיו המצב די דומה למה שהיה לפני כל הסיפור, כל מחיצה על דיסק בודד. אבל יש לי את הגמישות לשחק איתן כן הן תחת LVM.
אז מה יצא מכל הסיפור?
עכשיו אני מכיר את LVM יותר טוב, ובנוסף בזבזתי די הרבה זמן.
בהזדמנות אני אכתוב הסבר על איך מקטינים מחיצות על דיסק קיים בלינוקס.

הרשומה פורסמה בWednesday, November 9th, 2005 20:55 תחת לינוקס, ניהול רשת, פיירפנג.רשת ניתן לעקוב אחרי התגובות דרך הפיד RSS 2.0 ניתן להשאיר תגובה, או טראקבק מהאתר שלך.